law — 24 May 2011
<!--:en-->The Katzav case through the Chaos border theory (Hebrew)<!--:--><!--:HE-->משפט קצב על פי תורת גבול הכאוס<!--:-->

ישנם תהליכים שאינם ניתנים לחיזוי או שליטה מדויקת, תהליכים אלו קרויים תהליכי גבול כאוס, ההתייחסות הראשונה לתהליכים אלו הייתה של סון טסו המצביא הסיני שאמר: “בשדה הקרב תמיד ישרור כאוס אולם אסור שישתרר אי סדר במחנך שלך מה שנראה כאי סדר הוא למעשה תוצאה של תכנון נכון”.

תהליך גבול הכאוס מדמה לעיתים שווי משקל דינמי, ובמקרים מסויימים התנהלות על פיו מביאה לתוצאות הטובות ביותר,הוא משמש כיום לצרכי תכנון בכלכלה ,בתכנון מדיניות וכו’  אך  כמו בכל דבר השאלה המרכזית היא של תכנון ועיתוי.

אם ניקח את משפטו של משה קצב,נראה כי לכאורה “שדה הקרב” המשפטי היה לוט בערפל , אך נתוני הפתיחה של הסנגוריה היו טובים יותר או, אף
טובים בהרבה מאלו של התביעה
.

כל עדויות וראיות התביעה היו מונחות לפני הסנגורים שיכלו לתכנן כל מהלך ומהלך שנגע לחקירת עדים אלו לרבות המתלוננות , היה להם את כל הזמן שהיו צריכים כדי לבחור את קו ההגנה במשפט.

לעומת זאת הפרקליטות החלה את מהלכיה בעמדה נחותה, כפועל יוצא של עמדת היועץ המשפטי לממשלה בעתירה שהוגשה נגדו על עסקת הטיעון שהתגבשה, במהלכה תקפו נציגיו של היועץ המשפטי לממשלה את משקל ואמינות הראיות בתיק התביעה בכלל ואלו הנובעות מהמתלוננות בפרט.

לכאורה היה לסנגוריה יתרון עצום, אלא שיתרון זה נהפך על פיו במשפט והשאלה היא מה קרה?

כאן התשובה נעוצה במספר מרכיבים וכל שאני כותב כאן הינו הערכה אישית שלי על פי הכרעת הדין בלבד כפי שפורסמה בכלי התקשורת  ולא על פי ידיעה אישית ממהלכי המשפט.:

1. הזירה- הייתה חדשה לחלוטין .  אך מוכרת הן לתביעה והן לסנגוריה , אך בלתי מוכרת לנאשם.

2. השופטים ניתקו את זירת המשפט מהזירה התקשורתית החיצונית, בה התחולל קרב מאסף על דעת הקהל. –  כפועל יוצא לא היו ריקושטים של התקשורת לעדויות המתלוננות שחשו מוגנות ,למרות שבמהלכי היועץ המשפטי לממשלה היה משום הפקרתן.

3. המתלוננת א’- הופעתה במשפט על פי ההכרעת הדין הייתה בעלת משקל רב וכאן המקום לציין כי לעיתים יש הבדל גדול בין הראיה הכתובה לבין העדות הבלתי אמצעית בבית המשפט. עדה זו הוכנה כראוי על ידי צוות התביעה, והתוצאות היו בבית המשפט, כך נפלו הסנגורים למלכודת שלא היה להם מוצא ממנה.

4. מלכודת זו ניתן לתאר כך, לאור קו ההגנה שבחר הלקוח – קצב >> הסניגורים בחרו לתקוף את אמינותה של המתלוננת בלא שהיה בידם נשק אמיתי
לצורך זה, ככל שתקפו יותר כך אמינותה בלא  נשק של ממש כך התחזקה אמינות זו בעיני השופטים.

5. אישיות הנאשם קצב- מדובר ברכיב קבוע שלסניגורים לא רק שלא הייתה שליטה עליו , אלא שמניפולציות שלו נחשפו במהלך המשפט על ידי צוות התביעה, שהכין ככל הנראה את חקירתו לפרטי פרטיה , לרבות הערכה נכונה כיצד יגיב לכל שאלה ושאלת משנה הנובעת ממנה.

6. צוות התביעה- ידע להפוך את החולשה ההתחלתית ליתרון והפתעה במהלך המשפט על ידי הכנה מוקדמת של כל אחד מהעדים בכלל ועדי הסיוע והחיזוק בפרט.

7. אלמנטים שיכלו להפריע לתביעה- אין ספק כי א’ מבית הנשיא היא הדמות הטראגית בפרשה. היא זו שפתחה את תיבת הפנדורה, אך הורחקה מזירת המשפט, מתוך הבנה של צוות התביעה , כי הכללת תלונתה בכתב האישום עלולה לכרסם בו בכלל ולהטיל צל על המתלוננות האחרות בפרט. צריך לזכור כי היא
הואשמה על ידי צוות הנאשם בניסיון סחיטה ומעבר לכך גם האשמות על אישיותה. האם היו בראיות שבתיק החקירה סימנים לכך? כנראה שלא , שכן תלונת הנאשם נגדה נסגרה, אך צוות התביעה הבין כי צריך לזכות בתיק פעם אחת ולא מספר פעמים ולכן הבנתו זו הסירה ככל הנראה מכשול מזירת ההתמודדות המשפטית.

8. הסניגורים – לא הצליחו לשנות את התיחסותו של הנאשם ללקו ההגנה שבחר (הכחשה מוחלטת של מעשי האונס וההטרדה) ובכך הפך היתרון ההתחלתי לחולשה רבתי שלמעשה חרצה את גורל התיק.

9. הערעור- כאן מדובר בעימות חזיתי על כל הקופה. ניסיון לטעון כי בעצם היה על בית המשפט לקחת בחשבון תרחיש אחר של האירועים גם אם הנאשם לא הביא ראייה כלשהי על כך.  ככל שטענה זו תדחה וההלכה תישאר על מכונה, קרי על הנאשם להביא לפחות תחילתה של ראיה הנוגעת בתרחיש אלטרנטיבי, תהיה התוצאה הראיה הטובה ביותר לכך שהנאשם – המערער קצב לא זו בלבד שלא הכין עצמו לזירת  בית המשפט, אלא  שככל הנראה לאאיפשר לסנגוריו לתכנן אותה כיאות ,והגושפנקא לכך תתקבל בערעור.

כך למעשה הפך היתרון ההתחלתי של הסניגוריה לחולשה רבתי כפועל יוצא של חוסר יכולת להתאים את קו ההגנה של הנאשם לזירה החדשה שהייתה בערפל מבחינתו . בכך נותר הנאשם בעצם עם קווי הגנה רופפים (הכחשה גורפת של העבירות והנסיבות  )שנפרצו בנקל,  והובילו לקריסתו.

השופט הארי פס ז”ל נהג לומר לעורכי הדין שהופיעו בפניו: ככל שהקייס שלכם מבוסס יותר כך הסיכומים צריכים להיות קצרים יותר.

ומסקנה שנהגתי לשנן למתמחים שלי = שום קייס אינו מונח בכיס של אף צד.

Related Articles

Share

About Author

Gabriel

Gabriel Benami- LLB- University of Tel Aviv, LLM- University of Bar Ilan, MA (political science/national security) University of Haifa & The National Security College

(0) Readers Comments

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>