מדינת ישראל רואה ביחסיה עם ארצות הברית אבן דרך אסטרטגית בכל מהלכיה המדיניים הביטחוניים והכלכליים, לכן אמירתו של ח”כ החדש יאיר שמיר מהליכוד ביתנו ממנה משתמע כי אין ביחסים אלו שום דבר מיוחד  (“היחסים עם ארצות הברית אינם חשובים מאינטרסים אחרים כמו ההתיישבות” ), היא משום חוסר הפנמה של מציאות רבת שנים, העומדת בבסיס התנהלותה של המדינה.

גם אם נאמר כי מדובר בקונספציה, הרי ככל שיש על ישראל איומים צבאיים בין אם מצד החיזבאללה וסוריה בצפון, או החמאס בדרום הארץ, או איראן שאין לה גבול משותף עם ישראל הרי מדובר בקונספציה רלבנטית והכרחית מבחינתה של ישראל.

מדינת ישראל מקבלת מדי שנה סיוע ביטחוני ישיר מארצות הברית בשווי העולה על מליארד דולר. סיוע זה עומד בבסיס מימון רכש של  ציוד לחימה אמריקאי. מעבר לכך ארצות הברית תומכת כספית בפיתוח ציוד לחימה כמו למשל מערכת החץ אשר מיוצרת בעיקר במפעלי בואינג בארצות הברית.

לאחרונה אנו עדים להתקבצות מספר עננים, באופק התמיכה הביטחונית של ארצות הברית בישראל, עננים אלו הם בדמותו של שר ההגנה המיועד צ’אק הייגל (גיבור מלחמת ויאטנאם), אשר התבטאויות שלו בעבר הטילו ספק בחיוניותה של ישראל לתפיסת הביטחון הלאומי של ארצות הברית. כאשר מי שמיועד להיות שר ההגנה נתפס במסגרת ביטויים נגד הלובי היהודי בארצות הברית או בביקורת חריפה על היקף פעולתה של ישראל בלבנן במלחמת לבנון השנייה, או התנגדות חדה לתקיפתה של איראן על רקע פיתוח הנשק הגרעיני שם והאיום על ישראל, אזי יש לישראל ולתומכיה יסוד לחשש בכל הנוגע לאופן יישום מדיניות ארצות הברית במזרח התיכון.

צריך לזכור כי נשיא ארצות הברית התחייב לפנות את כוחות ארצות הברית מאפגניסטן עד שנת 2014. צ’אק הייגל שותף לרצונו של הנשיא וכן לרצון לקצץ בתקציב הביטחון האמריקאי. אין ספק כי נשיא ארצות הברית נחוש להביא לאישור מינויו של הייגל בסנאט, לצורך זה יש  לו את הרוב הדמוקרטי הדרוש והוא מוכן ללכת למהלך זה גם במחיר של פיליבסטר בסנאט (בהנחה שימצאו לפחות 40 סנאטורים רפובליקנים שיתמכו במהלך. נראה כי אובמה ינצל את ביקורו בישראל על מנת לאשש ולהבטיח את מחויבותה של ארצות הברית לביטחונה של ישראל, בניגוד לדברים שאמר הייגל בעבר, הדברים שאובמה יאמר בישראל ועוד קודם לכן ישמעו היטב במסדרונות הסנאט  והקונגרס , אך מכיון שמינויו של שר ההגנה יאושר ככל הנראה עד הביקור ייעודם הוא שונה.

בחודש אפריל יעמוד הממשל האמריקאי בפני הצורך לאשר את התקציב האמריקאי לרבות תקרת החוב האמריקאי.שמשמעותה היא היכולת של הממשל האמריקאי ללות כספים לצורך פעילותו

להערכרתי אובמה יבוא לישראל  ב- 20 למרס על מנת  להבטיח תמיכה של אוהדי ישראל בקונגרס (הסנאט ובית הנבחרים) אשר מבקשים לקצץ בתקציבי הממשל, אך במקביל יחששו מקיצוץ בתקציב ההגנה בכלל הקיצוץ בסיוע האמריקאי לישראל בפרט במיוחד בתקופה רגישה , הכרוכה בפינו כוחות אמריקאים מאפגניסטן והאפשרות הממשית כי הטאליבן יחזור לשלוט במדינה זו. המשמעות היא עלייה נוספת בכוחו של האיסלאם הקיצוני, למרות מאמציה של ארצות הברית . במקביל התלטות האחים המוסלמים על מצרים יוצרת אי ודאות באשר ליכולת ההשפעה של ארצות הברית במזרח התיכון, אי ודאות כזו עומדת בסתירה לצורך בקיצוץ בסדר גודל הכוחות האמריקאים ותקציב הביטחון האמריקאי.

נושא זה להערכתי הוא אחד הגורמים המשפיעים על רצונות של אובמה לבוא לישראל. רצון זה מונע להערכתי מהצורך להבטיח תמיכה של חברי בית הנבחרים האמריקאי בתוכנית הקיצוץ בתקציב הביטחון האמריקאי יחד עם החזרת חיילי ארצות הברית מאפגניסטן, תוכנית שאינה פופולרית ביותר דווקא אצל חברי בית הנבחרים הרפובליקנים אשר כאמור המבקשים לקצץ בהוצאות הממשל בתחומים רבים) לדוגמה בתוכנית הבריאות של אובמה Obama care, אך לאו דווקא בהוצאות הביטחון האמריקאי. החשש העיקרי בקרב אותם חברי בית נבחרים היא כי ממשל אובמה גורם לפיחות מהיר במעמדה הבינלאומי של ארצות הברית , וזאת דווקא באזור רגיש כמו המזרח התיכון.

דומני כי איש אינו מאמין באמת כי בעקבות הביקור יפתח לפתע מו”מ אינטנסיבי בין הפלשתינים וישראל. ניתן לומר כי הנשיא האמריקאי מבקש להבטיח כי הפלשתינים לא יעשו במהלך התקופה כל צעד ישיהיה בו כדי להביך את הנשיא ואת מחויבותו לישראל (לדוגמה פניה לבית הדין הפלילי הבינלאומי).

כל אחד יכול לראות בביקור את שיחפוץ ולעשות בו שימוש לצרכיו הוא, אך הנשיא האמריקאי מבין יותר מכולם על איזה צד של פרוסת הלחם הפוליטית מרוחה החמאה הפוליטית ואת התשואה על ביקורו הוא יבקש לקבל בעת חזרתו לוושינגטון למאבקי התקציב והקיצוצים בו ותקרת החוב האמריקאי.