נשיא ארצות הברית  מתנדנד בסקרי דעת הקהל לקראת בחירות 2012 , כאשר המשאלים מבקשים לנסות ולאבחן האם יש מועמד רפובליקני היכול לנצחו.

כך בימים האחרונים פורסם סקר של וושינגטון פוסט עם ABC  ולפיו למושל מדינת מסצ’וסטס לשעבר מיט רומני סיכוי סביר לנצח את הנשיא אובאמה.

אני מבקש להעיר ולהאיר כאן מספר נקודות:

ראשית בשלושים השנים האחרונות היו מספר נשיאים שסיימו קדנצייה אחת בלבד והפסידו בבחירות ליריביהם. המפורסמים שבהם היו ג’ימי קרטר שהפסיד לרייגן, וג’ורג בוש האב שהפסיד לביל קלינטון.

שנית מי שבוחן את ההפסדים יודע כי לנושא הכלכלי הפנימי היה תמיד משקל כבד, אך לא רק זאת .  גם לאגו האמריקאי יש מקום וכך היה זה ג’ימי קרטר שהפסיד את הבחירות לרייגן במקביל לפשיטה הכושלת לחילוץ בני הערובה האמריקאים מהשגרירות בטהרן.

שלישית בשלב זה הכל ספקולציות – איש אינו יודע בוודאות מה יהיה המצב הכלכלי בשנת 2012 והמטוטלת יכולה לנוע במהירות לטובתו של הנשיא המכהן.

רביעית – לאובאמה מובטח רוב בקרב המצביעים השחורים אוכלוסיות המהגרים מאמריקה הלטינית והקהילה היהודית בארצות הברית ומכאן שהרפובליקנים יצטרכו לעשות מאמץ מיוחד בקרב אוכלוסיות אלו על מנת לנסות ולכרסם בבסיס כוחו של אובאמה.

חמישית – גם אם היום המועמדים רודי ג’וליאני (המתעתד להכריז על מועמדותו) או  מיט רומנינראים כמי שיכולים להקשות את החיים על אובאמה , אין זה בטוח כלל ועיקר כי מי מהם יזכה במועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות ,  כך העובדה כי מיט רומני הינו מורמוני עלולה לעמוד לו לרועץ , אך יותר מכל העובדה כי הוא אינו אהוד וזאת בלשון המעטה , על האגף הימני של הרפובליקאים בכלל ועל אנשי מסיבת התה בפרט, במיוחד לאור תוכנית הבריאות שהנהיג במסצ’וסטס עת שימש כמושל , תוכנית הדומה באופן מפתיע לתוכניתו של אובאמה.

גם רודי ג’וליאני אינ בדיוק כוס התה של חברי מסיבת התה, הן מפאת אופיו הסוער והעובדה כי הינו גרוש מספר פעמים והן בגין דעותיו הליברליות ביחס להומוסקסואלים ולסביות.

נניח לרגע כי אחד מהשניים רודי ג’וליאני או מיט רומני יזכה במועמדות הרפובליקנים , אזי תקום ותעמוד שאלה מי יהיה מועמד לתפקיד סגן הנשיא? בדרך כלל אין לשאלה זו יותר מדי חשיבות אך במקרה והם יצטרכו לאמץ פשרה מפלגתית ולרוץ עם מועמד הנחשב לאיש הימין העמוק של הרפובליקאים, אזי מצב זה יכול בהחלט לחבל בסיכוייהם  לזכות בנשיאות (בהנחה שמישהו מהם יזכה במעומדות המפלגה, כמובן שגם לניוט גינגריץ יש סיכוי לזכות במועמדות ).

אפשרות נוספת אשר יכולה לעלות על הפרק היא של מועמד שלישי שירוץ  מטעם ארגון מסיבת התה במקרה ואלו יחליטו כי המנגנון של המפלגה הרפובליקאית בוגד למעשה בעקרונות המוכתבים על ידם. במקרה כזה גם אם למועמד כזה לא יהיה סיכוי לנצח אין ספק כי הוא יכרסם בכוחו של המועמד הרפובליקני בדומה למקרה של רוס פרו, שהעניק על מגש של כסף את הנשיאות לביל קלינטון.

סוף דבר – מוקדם מדי להתנבא מי יהיה המועמד הרפובליקאי לנשיאות לא כל שכן סיכוייו לגבור על הנשיא. ובל נשכח את שיטת, האלקטורים הנהוגה בארצות הברית בה מי שגובר בכל רוב שהוא על המועמד בכל מדינה זוכה בכל האלקטורים של אותה מדינה וכדאי לזכור את בחירות 2000 עת ג’ורג בוש הבן ניצח את סגן הנשיא אל גור על סמך רוב האלקטורים, למרות  שהסיכום המצטבר של מצביעי ארצות הברית הצביעו בעד אל גור.