Egypt
is one of the world’s largest Muslim countries.

The territory is about 1 million square kilometers and  true to 2010 has a population of  about 80 million people, most of Egypt’s territory is desert, when the total arable land is about only 2.92%! of the
total area.

The median age in Egypt is about 24 years. (Men 23.8 and women 24.3)the  estimated population raised rates is about  - 2% per annum. 90%  of Egyptians are Muslim, 9% are Coptic Christians and 1% other Christians.

Most of Egypt’s population (40%) live in the major cities like Cairo Alexandria, Suez and through the cultivated area which
is estimated at 34220 square kilometers (2.92 % of Egypt).

For many generations Cairo’s centrality in the life of Egypt quickened the process of rural migration to the present, since the beginning of the process, Cairo and its environs are the preferred destination of rural migrants. Two major
components in respect of the rapid urban growth process were observed in the twentieth century:

A. High natural increase of the cities themselves.

B.  Massive rural migration.

These two are related among themselves closely and one cannot exam them separately as rural migrants to cities are mostly young people who bring an increase in natural increase in urban centers.

Cairo is the largest city in Egypt, one of the largest in the Middle East. Where population density reaches in some quarters 40,000 – people, per square kilometer to 100,000 people per square kilometer. One of Cairo most populated
area  is the place known as the city of dead actually cemeteries where members many thousands alive residents are
living in , as a result of housing shortage.

Cairo suffers from a variety of problems, including lack of electricity and water, lack of resources, transportation and collapsing sewage systems, air and water pollution, lack of housing density on the uncontrolled growth of agricultural
land. Greater Cairo’s population in 1992 – estimated at 9 – million people, in 2000 about 17 million people:  all in
comparison to the late 19th century – in which 600,000 people lived alone.

Egypt suffers from serious environmental problems resulting from rapid urbanization Balkan, as part of agricultural land were lost in favor of rapid urbanization.

Aswan Dam was supposed to improve Egypt’s position has become in many ways the disaster of that country. Rainy seasons as the dam floods many agricultural areas and dry seasons the Dam stops the rainfall of the few. But the greatest damage caused dam (actually an entire system of dams in the upper dam consisting of the lower dam) touches the growing  salt areas instead of cultivated one.

Egypt imports about 70% of the wheat needed from foreign countries and is  not able to provide the basic demand for food
without purchasing it. High world commodity prices immediate effect on the price of food in Egypt and  without deep
subsidies food riots could  expressed much earlier like  the bread riots in the 70th during the time of Anwar Al Sadat that killed about 700 people or so.

The Egyptian army -

Egyptian military service age ranges from age 18-30  and the period of compulsory military service move from 12 months to 36 months.

Male population size relevant to service and reserve duty in Egypt are about 20 million of which are acceptable to service about 17 million people, the actual recruitment is about 800 thousand people.

Egypt spends about 3.4% of its gross state product on the military .

Egypt’s army is the main key to control the country , when in fact there is  no information on the orientation of the
intermediate layer officers of the army and their loyalty. One of the most important questions for this purpose is the degree of penetration and influence of fundamentalist elements on such middle-level officers

Egypt is alleged parliamentary republic, but this rule mostly consisted of one party dominated, the National Democratic Party of Egypt introduced since 1978 and was dissolved in February 2011. The other  the parties were small opposition parties with unkown significant, except for the Muslim Brotherhood ..

In 2007 Egyptian constitution had series of amendments intended to ensure the transfer of power from Mubarak to his son Gamal Mubarak,  while reducing the country’s democratization process, those changes were explained asthe result of Iranian activists and Iran’s indirect attempts to create unrest in Egypt.

With the fall of the Mubarak regime and the dismantling of the ruling party, opposition parties in Egypt have become parties competing for power, but as I mentioned before most are small and not significant, except for one movement
which is the most powerful opposition which has a real and genuine ability to seize power in a similar process occurred in Iran in 1976.

The Muslim Brotherhood movement founded in Egypt in 1928 by a teacher named Hassan al Banna, , this movement works in areas neglected by the government and contributes to the poor in the country, the format outlined by the way of movements such as Hamas and the northern branch of the Islamic movement in Israel led by Sheikh Raed Salah

The movement was outlawed in 1954, after that the movement activists tried to assassinate Gamal Abdel Nasser.

During the Sadat era Muslim Brotherhood indirectly attacked the presidency. At the end of the 70 Muslim Brotherhood in Egypt shared the attack on the regime of Hafez al-Assad (the father of Bashir the current Syrian president), Assad attacked
the movement strongholds and killed – 20 Ed 30 thousand people ..

After the first Gulf War movement activists began to attack the Sadam Hussein’s regime are and indirectly attacked President Hosni Mubarak’s regime as similar  secular regime that was, according to their perceptions, of those infected Sadam regime’s flaws.  In the mid – 1990 Town movement began to attack the of Hosni Mubarak regime directly,
including the question of planned transfer of power to Gamal  the son of Hosni Mubarak.

Muslim Brotherhood in Egypt are a broad movement sweeping broad support for the Egyptian public. Muslim Brotherhood in Egypt and Syria support the sister movement that works to eliminate the Alawite regime in Syria by force!

As an aside, one has to remember that bin Laden’s deputy in al Qaeda commanded the 11 / 9, is Egyptian Sheikh Ayman al Zuhri. This activity also characterizes the deep hostility of the Muslim Brotherhood to the West in general and the United
States in particular, when Israel is seen as part of the West and Western culture which has to fight and impact.

Last month Events in Egypt, including riots between Muslims and Christians Copts, where nine people were killed in recent days, in additionthe  Hosni Mubarak’s arrest and the  takeover by the military indicate that the succession struggle after Mubarak era did not end, and  instability will continue, as no Egyptian opposition party will be able to promote Egypt without sharing power with the Muslim Brotherhood, which in the  end of the process will become the ruling party in Egypt.

מצרים היא אחת המדינות המוסלמיות הגדולות בעולם.

שטחה הוא כ- 1000000 קמ”ר אוכלוסייתה מונה כ- 80 מליון איש נכון ל- 2010 , רוב שטחה של מצרים הוא מדברי, כאשר סה”כ הקרקע הראויה לעיבוד מהווה כ- 2.92% !! בלבד מהשטח הכולל.

גיל החציון במצרים הוא כ- 24 שנה. (גברים 23.8 ונשים 24.3 ) שיעור גידל האוכלוסיה נאמד בכ- 2% לשנה. מתוך כלל התושבים במצרים 90% הם מוסלמים , 9% הם נוצרים קופטים ו- 1% נוצרים אחרים.

השטח המעובד של מצרים הנהנה בנוסף מהשקייה נאמד ב- 34220 קמ”ר , בשטח זה ובצירוף לערים הגדולות כמו קהיר, אלכסנדריה , סואץ וכו’ מצטופפת מרבית אוכלוסייתה של מצרים כאשר הערים הגדולות מהוות כ- 40% מכלל האוכלוסיה.

מרכזיותה של קהיר בחייה של מצרים מזה דורות רבים זירזה את תהליך הגירת הכפריים ועד היום, מאז ראשיתו של התהליך, מהוות קהיר וסביבותיה את יעדם המועדף של המהגרים הכפריים. שני מרכיבים עיקריים לתהליך הגידול העירוני המהיר שנצפה במאה העשרים:

א. ריבוי טבעי גבוה של תושבי הערים עצמם.

ב. הגירה כפרית מסיבית.

שני אלו קשורים בינם לבין עצמם קשר הדוק ואינם ניתנים לבחינה נפרדת שכן הכפריים המהגרים לערים הם ברובם צעירים המביאים לעלייה בריבוי הטבעי במרכזים העירוניים.
קהיר הינה העיר הגדולה ביותר במצרים, ואחת הגדולות במזרח התיכון. צפיפות האוכלוסייה בה מגיעה ל40,000- נפש לקמ”ר וברבעים מסוימים עד 100,000 נפש לקמ”ר. אחת התופעות הידועות בקהיר היא עיר בתי הקברות בהם מתגוררים אלפים רבים של תושבים וזאת כפועל יוצא של מחסור במגורים ממש.

קהיר סובלת ממגוון בעיות, ביניהן חוסר חשמל ומים, חוסר  משאבים, מערכות תחבורה וביוב קורסות, זיהום אוויר ומים, חוסר דיור וצפיפות וגידול בלתי מבוקר על אדמה חקלאית. אוכלוסיית קהיר רבתי  ב1992- הוערכה בכ9- מליון נפש, בשנת  2000 כ-  17 מליון נפש: בסוף המאה ה19- שכנו בה 600,000 איש בלבד.
מצרים סובלת מבעיות סביבתיות חמורות הנובעות בלקן מתהליך העיור המהיר, כאשר חלק מהאדמות החקלאיות אבדו לטובת תהליך העיור המהיר.

סכר אסוואן שהיה אמור להיטיב את מצבה של מצרים הפך במובנים רבים לאסונה של מדינה זו. שכן בעונות גשומות הסכר מציף שטחים חקלאיים רבים ובעונות שחונות הוא עוצר את מי הגשמים המעטים.  אך הנזק הגדול ביותר שגרם הסכר (למעשה מערכת שלמה של סכרים המורכבת מהסכר העליון והסכר התחתון) נוגע להמלחת המקרקעין שבאה בעקבותיו והצורך להשתמש בדשן עיבודים החקלאים.

מצרים מייבאת כ- 70% מהחיטה הדרושה ממדינות חוץ ואינה מסוגל לספק את הדרישה הבסיסית למזון בלא רכש זה. עלית מחירי הסחורות בעולם משפיעה מיידית על מחיר המזון במצרים ובלא סובסידיה עמוקה היו מהומות המזון באות לידי ביטוי זמן רב קודם לכן בדומה למהומות הלחם בשנות ה- 70 בתקופתו של אנוואר אל סאדאת מהומות בהן נהרגו כ- 700 איש לערך.

הצבא במצרים-

גיל השרות בצבא המצרי נע מגיל 18- 30 ותקופת שירות החובה היא מ- 12  חודש ועד 36 חודש . גודל אוכלוסיית הגברים הרלבנטית לשירות חובה מילואים במצרים כ- 20 מליון איש מתוכם כשרים לשירות כ- 17 מליון איש, בפועל הגיוס כול כ- 800 אלף איש.

מצרים מוציאה על הצבא כ- 3.4% מתוצר המדינה הגולמי שלה וממוקמת מבחינה זאת במקום ה- 34 בעולם.

הצבא במצרים הוא למעשה גורם בלעדיו לא ניתן לשלוט למעשה במדינה, כאשר  למעשה אין מידע של ממש על נטיותיהם של הקצינים בשכבת הביניים של הצבא ולמי נתונה באמת נאמנותם. אחת השאלות החשובות לענין זה היא מידת החדירה וההשפעה של גורמים פונדמנטליסטים על הקצונה בדרגי הביניים כאמור ,

מצרים היא לכאורה רפובליקה והשלטון הוא פרלמנטרי, אלא ששלטון זה הורכב בעיקרו משלטונה של מפלגה אחת המפלגה הלאומית הדמוקרטית שהנהיגה את  מצרים החל משנת 1978 . ליד מפלגה זו היו מפלגות אופוזיציה קטנות ובלתי משמעותיות , למעט תנועת האחים המוסלמים עליה ארחיב בהמשך.

בשנת 2007 הוכנסו לחוקה המצרית שורה של תיקונים שנועדו להבטיח את העברת השלטון מידי חוסני מובארק לידי בנו גמאל מובארק, כל זאת תוך עצירה בתהליך הדמוקרטיזציה של המדינה, שנויים אלו יוחסו לפעילותה של איראן בתחום הגרעין ונסיונותיה העקיפים ליצור אי שקט במצרים.

עם נפילת שלטון מובארכ ופירוק מפלגת השלטון ,מפלגות האופוזיציה במצרים הפכו למפלגות המתמודדות על השלטון, אך רובן קטנות ולא משמעותיות , למעט תנועה אחת המהווה את האופוזיציה החזקה ביותר אשר לה יכולת ממשית ואמיתי לתפוס את השלטון במדינה בדומה לתהליך שארע באיראן בשנת 1976.

אלו האחים המוסלמים התנועה שנוסדה במצרים בשנת 1928 על ידי מורה בשם חסן אל בנא, המרחיבה את תשתיתה באמצעות הדעווה , תנועה זו פועלת במקומות שהוזנחו על ידי השלטון ותורמת לעניים במדינה, מתכונת שהתוותה גם את דרכן של תנועות אחיות כמו החמאס בתחילת דרכו ( תנועת החמאס נולדה מתוך תנועה שהייתה ידועה בשם המוגאמע האיסלאמי בעזה והתנועה האיסלאמית הפלג הצפוני בישראל בראשות השייח ראאד צלאח).

בשנת 1954 הוצאה התנועה אל מחוץ לחוק , לאחר שאנשי התנועה ניסו להתנקש בחייו של גמאל עבדל נאצר.

בתקופת סאדאת האחים המוסלמים תקפו בעקיפין את נשיאותו.  בסוף שנות ה- 70 שיתפו האחים המוסלמים המצרים בהתקפה על משטרו של חאפז אל אסד, תהליך שבסופו תקף אסד את מעוזי התנועה באל חמה וטבח ב- 20 אד 30 אלף איש בחמה.

לאחר מלחמת המפרץ הראשונה החלו בטאוני התנועה לתקוף את משטרו של צאדם חוסין החילוני ובעקיפין הם תקפו את משטרו של חוסני מובארק שהוא משטר חילוני שעל פי תפיסתם היה נגוע באותם פגמים של משטר צאדם . מאמצע שנות ה- 90 החלו בטאוני התנועה לתקוף באופן ישיר את משטרו של חוסני מובארק, לרבות שאלת העברת מקל השלטון לידי בנו של חוסני מובארק.

האחים המוסלמים במצרים הם תנועה רחבה הסוחפת תמיכה רחבה מהציבור המצרי. האחים המוסלמים במצרים תומכים בתנועה האחות בסוריה הפועלת למיגור השלטון העלאווי בסוריה בכוח הזרוע !!

במאמר מוסגר צריך לזכור כי סגנו של בין לאדן באל קאעידה שפיקד למעשה על פיגועי ה11/9 הוא שייח איימן אל זוהרי המצרי. פעילות זו מאפיינת גם את האיבה העמוקה של האחים המוסלמים למערב בכלל ולארצות הברית בפרט, כאשר ישראל נתפסת כחלק מהמערב והתרבות המערבית בה ובהשפעתה יש להילחם.

האירועים במצרים לרבות המהומות הבינדתיות  בין מוסלמים לנוצרים קופטים במהלכן נהרגו בימים האחרונים 9 בני אדם ,וקודם לכן מעצרו של חוסני מובארכ  ותפיסת השלטון בשלב זה על ידי הצבא מעידים יותר מכל על תזמון מאבק הירושה שלאחר מובארק וכפי שכתבתי במספר פרשנויות בגלובס חוסר היציבות האמור ימשך, ושום מפלגה מצרית אופוזיציונית לא תצליח לקדם את מצרים בלא שיתוף פעלה עם האחים המוסלמים, אשר בסופו של תהליך יהפכו למפלגת השלטון במצרים.

להלן פירוט המושג דעווה ומה עומד מאחריו

“דעווה” היא פעילות של ארגונים אסלאמיים של צדקה, סיוע סוציאלי, חינוך לצורך הכשרת הלבבות לקירוב הציבור  לתמיכה באסלאם.” דעווה” בתרגום
לעברית היא קריאה, הטפה לאמונה,באללה.

מוסד הדעווה הוא
מרכזי בפעילות האחים המוסלמים ושלוחותיו ברחבי העולם. מטרת הדעווה היא לקרב את הציבור לאסלאם, וגם לקרב אותו להשקפותיה האידאולוגיות. הדעווה יוצרת, למעשה, אינדוקטרינציה ומקנה לתנועות האסלאמיסטיות תמיכה עממית. הדעווה משתלבת בשאיפת הארגונים האסלאמיים ליצור מדינה אסלאמית, משום שהארגונים אינם מעוניינים בהפיכה אלימה, הכופה את האסלאם על העם, אלא בשינוי חברתי הדרגתי שיוביל לתמיכה עממית באסלאם.

העולם המערבי ,ואנחנו הישראלים בתוכו, איננו מבינים את הדעווה. המשמשת ככלי לקידום ניצחון האיסלאם, כלי מסוכן ומתוחכם, וגם מצליח.

עקרונותיה

אללה וגם מוחמד רימה את  הכופרים לכן המאמינים צריכים לעשות זאת גם כן.

תקיאה: אתה יכול להסתיר פניך, לא להגיד מי אתה  ומה אתה בסביבה עוינת ז”א לרמות, להשתמש בדיפלומטיה על ידי תועמלנים
מוסלמים, להונות כופרים. אין כול בעיה לשקר להם.

• כיתמאן: אתה יכול לומר אמת אבל לא את כולה, לא  צריך לומר את כול האמת
• במדריך לתועמלן המוסלמי נאמר כך:

עליך להיות משנה עולם. פורש מהעולם. יוצר עולם, בהקמת קהילה אסלאמית. מותר לעשות הכול כדי לנצח, המטרה מקדשת את
כול האמצעים (כמו הסכם חודייבה של מוחמד, נאום ערפאת ביוהנסבורג) בשלבי הביניים מקימים מובלעות  מוסלמיות, אחר כך הן מתאחדות, וכך סוגרים שטח, על ידי  צבירת משאבים. (זה מה שקורה בגליל) מקימים ארגונים מיליטנטיים  אסלאמיים, מסגדים, מטיפים, שליחים. שימוש באנטישמיות כגורם  מלכד נגדם במערב. במערב יצירת אתרים רבים הממוקדים  בדעווה. נותנים הצעות והוראות לחדירה לחברה. “האסלאם הוא דת של  שלום” סיסמה שמוחדרת לכול מקום, בעיקר במערכת החינוך המורכבת מהאם בבית,  המדרסה, המסגד.