*התלות של כלכלת ישראל בארה”ב ושיקום הכלכלה הישראלית*
ארה”ב נמצאת בתקופת השפל הגדולה ביותר בהיסטוריה המודרנית מאז המאה ה 20.
למעט ענקיות ההיי טק ( גוגל/ אמזון/ מייקרוסופט/ אפל / פייסבוק) אף חברה אינה מגייסת עובדים לרבות מגזר ההיי טק במרכז בעמק הסיליקון.
התל”ג האמריקאי התכווץ בשיעור העולה על 30% . הזרמת הכסף של הממשל אינה מגיעה לעסקים קטנים.
ענף ההיי טק בישראל קשור בטבורו להיי טק האמריקאי, כמעט כל סטארט אפ ישראלי מצליח, מחזיק משרד בארה”ב בעיקר בעמק הסיליקון.
ההאטה שלא לומר האבטלה הגדולה שם בגלל נגיף הקורונה משפיעה על המגזר הישראלי באופן מיידי, פיטורים בחברות סטארט אפ ישראליות הם בגדר מציאות עכשווית.
ההשלכות על המשק הישראלי הן מיידיות:
1. ענף הנדלן המניב ( משרדים) במוקדם או מאוחר ימצא במצוקה, שכן לפחות חלק מחברות ההיי טק שלחו עובדים לחל”ת ו/ או לעבוד מהבית והמשמעות המיידית היא ירידה בדרישה למשרדים ( בעיקר משרדים שנשכרו בעלויות גבוהות)
2. מסעדות – ענף המסעדות נשען בעיקרו על הגאות הכלכלית שהביא עימו ענף ההיי טק. בלי הגאות הכלכלית שהייתה ענף זה לא היה מתפתח כפי המצב ערב הגל הראשון של הנגיף והסגר בעקבותיו.
אם מישהו רוצה להבין את חומרת המצב כדאי שיצא לרחוב שנקר בהרצליה פיתוח, אזור שאופין במשרדי חברות היי טק רבות.
חלק ניכר של העובדים עובדים מהבית והמסעדות ריקות .
3. התיירות העיסקית של מנהלים בחברות אמריקאיות שואפת לאפס. מי שצריך לסגור עיסקה או לבחון אפשרות רכישה עושה זאת באמצעות אפליקציות ייעודיות ( זום/ סקייפ וכו’)
אין צורך לטוס לתל אביב או מנגד לטוס לסן פרנסיסקו , אלו הוצאות מיותרות בשלב הנוכחי של ההאטה הכלכלית.
4. ענף התעופה שנסמך בעיקר בארה”ב על טיסות פנימיות נמצא במשבר עמוק.יתר על כן חברות כמו בואינג הקשורות לתעופה האזרחית ( לא רק)נזקקות לסיוע מסיבי של הממשל ואחת השאלות היא מה יהיו יחסי המענק- רכש של האמריקאים לישראל ( האם יהיו התניות נוספות על אלו שהיו ?).
5. ירידת ערך הדולר – לכאורה נכון להיום יש בכך משום היבט חיובי הנוגע לחוב החיצוני של ישראל הנקוב בדולרים.
השאלה היא האם שערי ההמרה דולר שקל ישארו כמו שהוא? האם בעלי החוב לא יבקשו לגדר את שער הדולר מחדש למצוק פיסקלי בארה”ב,( נגזרת של הזרמת הכספים המסיבית לבנקים האמריקאים ודרכם בעיקר לשוק ההון)
הקשיים של הכלכלה הישראלית יכולים להוריד את דירוג האשראי /החוב הישראלי מה שיעלה בהכרח את הריבית הנדרשת על אגרות החוב של ישראל.
ומעבר לכך לגרור ירידה בערך השקל לעומת הדולר ויצירת מצב של דפלציה.
שאלה נוספת נוגעת לזהות הממשל האמריקאי לאחר הבחירות.
תזכורת למי שאינו זוכר: היה זה היועץ לביטחון לאומי הנרי קיסינג’ר שהטביע את המושג reassessment ( בחינה מחדש של היחסים נוכל מדיניות ישראלית עיקשת בתחום הביטחון וכתגובה הטלת אמברכו דה פאקטו על ישראל.
מדיניןת כזו יכולה לפגוע באופן ישיר במפעלים המייצרים עבור תעשיית הנשק האמריקאית ( תעשיה אוירית, רפאל , אלביט מערכות וכו’).
6. הדרישה לתקציב דו שנתי לישראל ( בעצם תקציב לשנה ו – 3 חודשים) צריכה לפתור את בעיות המימון במשק , והסיוע לקטר הכלכלי שהיה . מה יהיו מקורות התקציב ? האם נהיה בשנת בחירות חוזרות.
כל אלו שאלות חיוניות כדי שהשיקום הכלכלי יקרום עור וגידים.
ויסלחו לי חברים הכואבים את כאב התעשיה הקטנה, מגזר אמנויות הבמה וכו’ אך כדי שהם יצליחו הם צריכים לדעת ששיקום כלכלי יתן גם להם מרווח נשימה ועד אז קשה ככל שיהיה ( ואין לי ספק כי המצב קשה)עליהם יהיה לצמצם פעילות או להמציא את עצמם מחדש. והמדינה תצטרך לתמוך בהם הגם שיהיה בכך להגדיל את החוב הפנימי.
@gizmoron.com