איזק אסימוב בספרו “אני, רובוט” מתאר  רובוט הנשלח להביא חומר ממקום בו הוא ניצב בפני סכנת כליה מקורוזיה. הפוטנציאל של הבקשה שנעשתה כלאחר יד מתאזן אל מול הסכנה הגבוהה לקיומו של הרובוט, אשר מהיותו יקר ומתוחכם, הונחה ביתר תוקף לשמור על עצמו. התוצאה היא שהרובוט נשאר במרחק קבוע מיעדו, ומקיף אותו בסיבובים, תוך שהוא הולך ונתקף קורוזיה, אשר תביא להשבתתו בסופו של דבר.

חברת מלאנוקס היא חברה דואלית הנסחרת בבורסה התל אביבית ובבורסת נאסדק בניו יורק .

בראש החברה עומד אייל ולדמן מייסד החברה , המשמש כמנכל וכיו”ר מועצת המנהלים של החברה. מאחר והחברה נסחרת ב- 2 הבורסות כאמור , היא נשלטת בעצם על ידי 2 מערכות רגולציה מקבילות, וכך כדי להמשיך את כהונתו של ולדמן ב- 2 התפקידים היה עליו לקבל באסיפת החברה רוב של 2/3 מבעלי המניות שאינם נוגעים בדבר, זאת כפועל יוצא של כללי הרגולטור הישראלי .

המשקיעים המוסדיים החליטו להתנגד להמשך כהונתו של ולדמן ב- 2 התפקידים וזאת למרות איומו של ולדמן כי במקרה זה ימחק את חברת מלאנוקס מהבורסה הישראלית, על אף העובדה שחברה זו נסחרת במדד המעוף (תל אביב 25) והיא נמנית על החברות הגדולות בבורסה הישראלית המדשדשת.

המשך הפרשה ידוע, המוסדיים מימשו את התנגדותם ומלאנוקס הודיעה לבורסה כי החל מחודש אוגוסט תמשיך להיסחר רק בבורסת נאסדק כפועל יוצא של צורך להתייעלות וחיסכון וכפיפות למערכת רגולטורית אחת.

המחיקה תכביד על המוסדיים הישראליים להמשיך בהתנגדותם לכהונתו הכפולה של ולדמן והמשך החזקותיהם במניה, אשר כבר לאחר ההודעה נפלה בלמעלה מ- 10%תוך פגיעה בשוי ההחזקות של המשיקיעים המוסדיים.

אין ספק כי למחיקת מלאנוקס מהבורסה משמעות מעבר לחברה עצמה;ראשית מדובר בצעד שבעתיד עשוי להרתיע מוסדיים בכפיית עמדותיהם על בעלי שליטה בחברות דואליות מחשש לנקיטת צעד דומה, אבל מעבר לכך הצעד עצמו פוגע בעצם בצמיחה במדינה על ידי פגיעה בשוק ההון והיכולות לגייס בעתיד כספים דרך הבורסה הישראלית (למרות שמצב הכלכלי הנוכחי קשה לדעת מתי אפשר יהיה לגייס כספים בבורסה התל אביבית). דוגמה לכך היא חברת אבוג’ן הפונה לבורסה בניו יורק NYSE  לגיוס כספים אפשרי  ולא להנפקה נוספת בבורסה הישראלית .

אבל מעבר לבורסה מדובר בצעד שיכול לשמש אתות אזהרה למשקיעים זרים, בדבר הקשיים הנערמים לפתחם של מי שמבקשים לעשות עסקים בישראל.

אם נרצה האתות מצטרף לאי ודאות נוספת הנערמת לפתחם של משקיעים זרים . מדובר בהמתנה להחלטה של ממשלת ישראל על אימוץ המלצות ועדת צמח באופן מלא או חלקי. חברת וודסייד האוסטרלית הביעה את הסכמתה לרכוש 30% מקידוח לוויתן ולהשקיע למעלה ממליארד דולר בפיתוח המאגר, זאת למרות שחברת דאטצ’ של (מענקיות הנפט בעולם) בעלת מניות מרכזית הודיעה כי אם אמנם תממש וודסייד את כיוונתה הרי חברת של תמכור את החזקותיה בחברת וודסייד.כאן המקום להזכיר כי בעת מכרזי המדינה לחיפושי הגז והנפט לא נמצאה חברת נפט מרכזית אחת שהשתתפה במכרזים וממילא היה קושי של ממש למצוא שותפים בינלאומיים.

האופוזיציה לממשלה מתנגדת ליצוא הגז ויהי מה, הכל בטענות מופרכות של מכירת חיסול משאבי המדינה לגורמים פרטיים וזרים. לצורך כך יצאה האופוזיציה בקמפיין שחלקו מכוון נגד אחד מבעלי המאגר (תשובה) הזכור לרע מפרשה אחרת הנוגעת לדלק נדלן, תוך ניצול דימויו השלילי של תשובה  כדי ללבות את הטינה נגדו , תוך הטיה אמוציונלית ממהעובדות.

שרי הממשלה שטרם קיבלה החלטה בנושא מושפעים מהתקשורת העוינת שנוצרה ועשויים לטרפד את הכוונה ליצא גז , התוצאה עלולה להיות שחברת וודסייד תחזור בה מהחלטתה להשקיע בפיתוח המאגר .

כאן המקום לזכור את הדברים שאמר לאחרונה מי שהיה נשיא אינטל ישראל מולי אדן ולפיהם : “כדי להמריץ השקעות בישראל, במיוחד כמו של אינטל, על ישראל להיות אטרקטיבית יותר מהממוצע”

נראה כי גורמים שונים חברו יחדיו כדי להביא לדילול השקעות בישראל כאשר משקיעים זרים יתרחקו מהשקעות חדשות ומי שמתכנן על צמיחה הנגזרת מתגליות הגז השונות ימצא שלמשקיעים הפוטנציאלים אלטרנטיבות אחרות בארצות הברית ומדינות אחרות כולל התגליות בים סין הדרומי.

סיפורו של אסימוב נשען על המשל הקרוי חמורו של בורדין , משל המתאר חמור רעב וצמא אשר בפניו מונחים 2 מיכלים האחד ובו מים והשני ובו תבן , מאחר והוא אינו יודע במה לבחור אזי הוא מת בסופו של דבר מרעב וצמא.

אם הממשלה לא תשכיל לקבל החלטות למרות הקמפיין התקשורתי אנו נמצא עצמנו בלי השקעות זרות החיוניות להתפתחות הכלכלה בישראל.