Economy Politics Security — 20 August 2012
<!--:HE-->משחקים באש<!--:-->

בימים אלו אנו עדים למספר תהליכים, גלובלים ואזוריים אשר יש להם מספר נקודות חיבור קריטיות.

תהליכים אלו ניתן לבחון גם על פי מודל משחק השפן של תורת המשחקים.

משחקים באש עם איראן

לפני כ- 10 חודשים כתבתי כי איראן תמשיך לחתור לפצצה גרעינית.  לאיש אין ספק בכך. ברור לחלוטין כי הימצאותה של פצצה גרעינית בידי איראן תשנה לא רק את מאזן הכוחות באזור אלא יהיו לה השלכות גלובליות

לאחרונה אנו עדים לשורה של ידיעות הנוגעות לאפשרות תקיפה ישראלית באיראן. חלק מהידיעות מתייחסות להרחבת סמכויות ראש הממשלה, וחלקן באופן ישיר לכוונת ישראל לתקוף באיראן.

נראה כי האיראנים אינם מתרגשים יתר על המידה מהצהרותיה הלוחמניות של ישראל ולפחות זה הרושם החיצוני שהאיראנים מבקשים ליצור.

ריחוקה של איראן מישראל כמו גם הויכוח הפנימי בישראל בדבר הצורך בתקיפה באיראן והמחיר שתצטרך ישראל לשלם, ובנוסף האמונה האיראנית כי מתקני העשרת האורניום שלה מוגנים באופן פיזי מפני כל תקיפה,  יחד עם איומי התקיפה על ישראל באמצעות טילים בליסטים , הובילו את האיראנים להמעיט באופן פומבי מערך קריאות הקרב הישראליות שנועדו להוות לחץ על איראן.

במישור הבינלאומי אנו רואים כיצד רוסיה מתייצבת לימינה של איראן ופועלת נגד הרחבתן של הסנקציות . ההתייצבות הרוסית נובעת הן משיקולים כלכליים הנוגעים לסנקציות אפשריות על מוסדות פיסקלים רוסיים כפועל יוצא של הסנקציות על איראן, והן משיקולים אסטרטגים שנועדו להצר את השפעתה של ארצות הברית בכל מקום אפשרי ולהעלות מחדש את מעמדה של רוסיה כמעצמת על , גם בשים לב לתהליכים הנוגעים לגבולותיה של רוסיה עצמה כפי שעמדתי על כך במהלך נובמבר 2011 בתחזית לקראת שנת 2012.

כך לדוגמה בשבועות האחרונים ראינו מבחן לסנקציות עת נודע כי בנק סיני הוכלל ברשימה שחורה של ארצות הברית כפועל יוצא מהלבנת כספים עבור האיראנים , כאשר הסינים דרשו במפגיע לבטל את הכללת הבנק האמור באותה רשימה, שמשמעותה חוסר יכולת לקיים עסקים עם המדינות שהטילו את הסנקציות בנוסף  לארצות הברית.

מה מטרת ההדלפות הישראליות בדבר הצורך לתקוף את מתקני הגרעין האיראנים?

המטרה הראשונה מכוונת כלפי ארצות הברית ומיועדת להשיג את הסכמתו של הנשיא לצאת למתקפה על איראן או לגבות את ישראל אם יגיעו למסקנה סופית כי הסנקציות נכשלו.

הנשיא האמריקאי אינו שש כלל ועיקר לצאת למתקפה על איראן ערב הבחירות לנשיאות , מעבר לעובדה כי רק לפני חודשים לא רבים הוציא את כוחות ארצות הברית מעיראק.

הסתבכות חדשה במזרח התיכון, עלולה להשליך על סיכויי הכלכלה האמריקאית להתאושש מהמשבר הכלכלי וממילא לפגוע בסיכויי בחירותו מחדש.

לחץ כאמור מצד ראש הממשלה ושר הביטחון עלול לאלץ את הנשיא האמריקאי לצאת בהכרזה פומבית כפי שמבקשים ראש הממשלה ושר הביטחון.

מה יקרה אם הנשיא האמריקאי יסרב לצאת בתמיכה פומבית כאמור?

אזי נראה לי כי ראש הממשלה ושר הביטחון יקלעו למצב בו יתכן ולא תהא להם ברירה אלא לממש את איום התקיפה.

לפנינו מתממש משחק השפן האופייני לקונפליקטים, אלא שבמשחק עם איראן יש 2 שלבים  .

השאלה היא אם לישראל יש את היכולת לתקוף באיראן.

שאלה זו מורכבת למעשה מ- 2 שאלות משנה:

א.      האם לישראל יש יכולות לשיגור אמלח לאיראן, לדוגמה באמצעות תקיפה אוירית הדרך בגה דנים מירב העיתונים.  כאשר מטוסים צריכים לא רק תדלוק אוירי אלא לעבור בתווך אוירי שרובו עוין. מי שיצביע על תקיפת הכור הגרעיני בעראק כדוגמה, צריך לזכור כי היכולות של האיראנים אינם דומות ליכולות של עיראק ומעבר לכך הדרך גם ארוכה יותר וגם מחייבת אמלח במשקל וסוג שונים וכאן אנו מגיעים לשאלת המשנה השנייה:

ב.      האם לישראל יש אמלח המתאים לתקיפה וגרימת נזק ממשי למתקני הגרעין האיראנים?

וספק אם יש למישהו מידע מהימן בדבר היכולות הישראליות .

על רכיב אחד אני מוכן להמר והוא כי נשיא ארצות הברית הנוכחי ימשיך לשבת בבית הלבן גם לאחר בחירות נובמבר 2012.

תקיפה ישראלית לפני הבחירות עלולה להכניס את העולם המערבי לסחרור כלכלי כפועל יוצא של עלייה חדה במחירי הנפט בעולם והשלכות נגזרות על מחירי הסחורות החשמל וכו”ב.

פגיעה בכלכלת העולם יכולה לעבור בשלום רק במקרה של הצלחה! דבר שאינו מובטח כלל ועיקר.

לכן מדינת ישראל זקוקה נואשות להתחייבות אמריקאית לסייע בתקיפה . על פי התקשורת הסכמה כזו אינה בנמצא .

כפי שציינתי ההדלפות הישראליות האחרונות הנוגעות לאפשרות תקיפה נועדו להפעיל לחץ על ארצות הברית יותר מאשר על איראן. אם תרצו פגיעה בכדור אחד לשם הכנסת כדור אחר לסלסלה במשחק הבליארד.

מחירי הסחורות כקטליזטור לחוסר יציבות

אין ספק כי מחירי הסחורות עולים בשלב זה כפועל יוצא של הבצורת בארצות הברית, מדובר בעלייה של מחירי התירס והחיטה, 2 מוצרים המהווים בסיס למזון במדינות העניות אך לא רק בהן, כך אנו צפויים לעלייה במחירי הבשר וכו’

מי שבוחן את הנעשה במצרים כפועל יוצא של עליית מחירי הסחורות , צריך לדעת כי על קופתה המתדלדלת של מדינה זו נוסף משקל הנוגע לעומק הסבסוד הנדרש של מזון בסיסי על מנת למנוע חוסר יציבות במדינה זו.

חוסר יציבות במצרים משמעו המעשי חלון הזדמנויות מיידי לארגוני טרור של הג’יהאד העולמי , כפי שראינו בתקיפה האחרונה על שוטרים מצריים.

הפועל היוצא החזוי להערכתי הוא סיוע כלכלי אמריקאי שבאופן פרדוקסלי יחזק את האחים המוסלמים, ולא יפחית כהוא זה מעמק הסכנות הצפויות מהמשטר הנוכחי במצרים.

בין לבין הסכם השלום בין ישראל למצרים צפוי לעבור שינוי דה פקטו, כפועל יוצא של הכנסת כוחות צבא מצריים לתוך סיני, כאשר יחידות הצבא המצרי שנכנסו (הרבה מעבר למותר על פי הסכם השלום) ישארו שם ולא יחזרו לבסיסים מעבר לתעלה והכל בשם החלת הריבונות המצרית בסיני.

בין לבין הנשיא המצרי החדש מורסי יוצא לביקור באיראן יריבתה של מצרים על ההגמוניה בעולם הערבי , ובל יתפלא איש אם נשמע על התחממות ביחסי 2 מדינות אלו, התחממות שתצטרך להדאיג את ישראל ואת ארצות הברית דווקא בעת הזו.

על הנעשה בסוריה

משטרו של אסד מחזיק מעמד תודות ל 2 גורמים עיקריים:

התמיכה האיראנית במשטרו לרבות סיוע ישיר של כוחות איראנים בין אם בדמות החיזבאללה ובין אם בדמות כוחות של משמרות המהפיכה..

התמיכה הרוסית במשטר, לרבות במהלכים דיפלומטים ובאספקת אמלח ,אשר עיקרה נועד להבטיח את המשך הבסיס הימי הרוסי בנמל טרטוס בסוריה ובפועל תמיכה המעקרת את הסנקציות של המערב על מדינה זו.

להערכתי מי שסבור כי נפילה של אסד תפתח חלון הזדמנויות לישראל, טועה.

בינתיים אסד מחזיק מעמד תודות לסיוע האיראני , אשר את מחירו נוכל להעריך אם נמצא בגבולה של ישראל כוחות של משמרות המהפיכה האיראנים, קרי צבא איראני.

החלופה של משטר אחים מוסלמים בסוריה גרועה לא פחות ממשטרו של אסד. המצאותם של גורמי ג’יהאד עולמי בסוריה צריכה להדיר שינה מראשי מערכת הביטחון הישראלית, כמו גם מארגוני ביטחון באירופה.

צריך לקחת בחשבון כי במקרה של מתקפה ישראלית או אמריקאית על איראן ינסה אסד להסיט את האש ממלחמת האזרחים בסוריה ולפתוח חזית נוספת נגד ישראל לטעון כי המורדים תומכים בישראל, מן היגיון עקום שהתפתח לא פעם אצל ראשי משטרים ערביים בעת מצוקה.

החיזבאללה

היא שלוחה של איראן בהתאם החיזבאללה יפעל על פי הנחיות איראן ובמקרה של מתקפה ישראלית אמריקאית צריך יהיה לקחת בחשבון בסבירות גבוהה מתקפת טילים של החיזבאללה על ישראל.

רוסיה

מתנהלת היום בצורה המובילה לדרך שאפיינה בעבר את המלחמה הקרה , תוך שהיא מנסה לבנות מחדש את מוקדי השפעתה במזרח התיכון כאשר איראן נמצאת כעת במרכז מאמציה, יחד עם זאת ספק אם רוסיה תוכל לבלום מתקפה כאמור מעבר לפעיות דיפלומטית ופעילות מאיימת שמטרתה להגן בעיקר על האינטרסים שלה בסוריה.

אירופה

כלל אינה נמצאת בפוקוס של השפעה , למעט בנושא הסנקציות  בעיקר לנוכח המשבר הכלכלי אותו היא חווה יחד עם זאת אם תפרוץ צלחמה ההערכההרווחת היא כי אירופה תשקע במיתון עמוק.

לסיכום

אנו נמצאים בשלב מתקדם של משחק השפן בו כל אחד מהצדדים מכין עצמו במסלול התנגשות.

המסלול הראשון הוא של ישראל וארצות הברית.

אם הצדדים במסלול הראשון לא ימצאו פיתרון למשבר בינהם , אזי המשבר יתקדם במהירות בנתיב ההתנגשות של המסלול השני קרי ישראל ואיראן.

בהתאם לתורת המשחקים במקרה של התנגשות בין 2 צדדים שווים ביכולותיהם , אזי 2 הצדדים יוצאים ניזוקים .

בימים אלו אנו עדים למספר תהליכים, גלובלים ואזוריים אשר יש להם מספר נקודות חיבור קריטיות.

תהליכים אלו ניתן לבחון גם על פי מודל משחק השפן של תורת המשחקים.

משחקים באש עם איראן

לפני כ- 10 חודשים כתבתי כי איראן תמשיך לחתור לפצצה גרעינית.  לאיש אין ספק בכך. ברור לחלוטין כי הימצאותה של פצצה גרעינית בידי איראן תשנה לא רק את מאזן הכוחות באזור אלא יהיו לה השלכות גלובליות

לאחרונה אנו עדים לשורה של ידיעות הנוגעות לאפשרות תקיפה ישראלית באיראן. חלק מהידיעות מתייחסות להרחבת סמכויות ראש הממשלה, וחלקן באופן ישיר לכוונת ישראל לתקוף באיראן.

נראה כי האיראנים אינם מתרגשים יתר על המידה מהצהרותיה הלוחמניות של ישראל ולפחות זה הרושם החיצוני שהאיראנים מבקשים ליצור.

ריחוקה של איראן מישראל כמו גם הויכוח הפנימי בישראל בדבר הצורך בתקיפה באיראן והמחיר שתצטרך ישראל לשלם, ובנוסף האמונה האיראנית כי מתקני העשרת האורניום שלה מוגנים באופן פיזי מפני כל תקיפה,  יחד עם איומי התקיפה על ישראל באמצעות טילים בליסטים , הובילו את האיראנים להמעיט באופן פומבי מערך קריאות הקרב הישראליות שנועדו להוות לחץ על איראן.

במישור הבינלאומי אנו רואים כיצד רוסיה מתייצבת לימינה של איראן ופועלת נגד הרחבתן של הסנקציות . ההתייצבות הרוסית נובעת הן משיקולים כלכליים הנוגעים לסנקציות אפשריות על מוסדות פיסקלים רוסיים כפועל יוצא של הסנקציות על איראן, והן משיקולים אסטרטגים שנועדו להצר את השפעתה של ארצות הברית בכל מקום אפשרי ולהעלות מחדש את מעמדה של רוסיה כמעצמת על , גם בשים לב לתהליכים הנוגעים לגבולותיה של רוסיה עצמה כפי שעמדתי על כך במהלך נובמבר 2011 בתחזית לקראת שנת 2012.

כך לדוגמה בשבועות האחרונים ראינו מבחן לסנקציות עת נודע כי בנק סיני הוכלל ברשימה שחורה של ארצות הברית כפועל יוצא מהלבנת כספים עבור האיראנים , כאשר הסינים דרשו במפגיע לבטל את הכללת הבנק האמור באותה רשימה, שמשמעותה חוסר יכולת לקיים עסקים עם המדינות שהטילו את הסנקציות בנוסף  לארצות הברית.

מה מטרת ההדלפות הישראליות בדבר הצורך לתקוף את מתקני הגרעין האיראנים?

המטרה הראשונה מכוונת כלפי ארצות הברית ומיועדת להשיג את הסכמתו של הנשיא לצאת למתקפה על איראן או לגבות את ישראל אם יגיעו למסקנה סופית כי הסנקציות נכשלו.

הנשיא האמריקאי אינו שש כלל ועיקר לצאת למתקפה על איראן ערב הבחירות לנשיאות , מעבר לעובדה כי רק לפני חודשים לא רבים הוציא את כוחות ארצות הברית מעיראק.

הסתבכות חדשה במזרח התיכון, עלולה להשליך על סיכויי הכלכלה האמריקאית להתאושש מהמשבר הכלכלי וממילא לפגוע בסיכויי בחירותו מחדש.

לחץ כאמור מצד ראש הממשלה ושר הביטחון עלול לאלץ את הנשיא האמריקאי לצאת בהכרזה פומבית כפי שמבקשים ראש הממשלה ושר הביטחון.

מה יקרה אם הנשיא האמריקאי יסרב לצאת בתמיכה פומבית כאמור?

אזי נראה לי כי ראש הממשלה ושר הביטחון יקלעו למצב בו יתכן ולא תהא להם ברירה אלא לממש את איום התקיפה.

לפנינו מתממש משחק השפן האופייני לקונפליקטים, אלא שבמשחק עם איראן יש 2 שלבים .

השלב הראשון הוא בין ישראל וארצות הברית ומתרחש ממש בימים אלו.

רק לאחר השלב הראשון יתחיל השלב השני בין ישראל ואיראן או ארצות הברית ואיראן.

השאלה היא אם לישראל יש את היכולת לתקוף באיראן.

שאלה זו מורכבת למעשה מ- 2 שאלות משנה:

א.      האם לישראל יש יכולות לשיגור אמלח לאיראן, לדוגמה באמצעות תקיפה אוירית הדרך בגה דנים מירב העיתונים.  כאשר מטוסים צריכים לא רק תדלוק אוירי אלא לעבור בתווך אוירי שרובו עוין. מי שיצביע על תקיפת הכור הגרעיני בעראק כדוגמה, צריך לזכור כי היכולות של האיראנים אינם דומות ליכולות של עיראק ומעבר לכך הדרך גם ארוכה יותר וגם מחייבת אמלח במשקל וסוג שונים וכאן אנו מגיעים לשאלת המשנה השנייה:

ב.      האם לישראל יש אמלח המתאים לתקיפה וגרימת נזק ממשי למתקני הגרעין האיראנים?

וספק אם יש למישהו מידע מהימן בדבר היכולות הישראליות .

על רכיב אחד אני מוכן להמר והוא כי נשיא ארצות הברית הנוכחי ימשיך לשבת בבית הלבן גם לאחר בחירות נובמבר 2012.

תקיפה ישראלית לפני הבחירות עלולה להכניס את העולם המערבי לסחרור כלכלי כפועל יוצא של עלייה חדה במחירי הנפט בעולם והשלכות נגזרות על מחירי הסחורות החשמל וכו”ב.

פגיעה בכלכלת העולם יכולה לעבור בשלום רק במקרה של הצלחה! דבר שאינו מובטח כלל ועיקר.

לכן מדינת ישראל זקוקה נואשות להתחייבות אמריקאית לסייע בתקיפה . על פי התקשורת הסכמה כזו אינה בנמצא .

כפי שציינתי ההדלפות הישראליות האחרונות הנוגעות לאפשרות תקיפה נועדו להפעיל לחץ על ארצות הברית יותר מאשר על איראן. אם תרצו פגיעה בכדור אחד לשם הכנסת כדור אחר לסלסלה במשחק הבליארד.

מחירי הסחורות כקטליזטור לחוסר יציבות

אין ספק כי מחירי הסחורות עולים בשלב זה כפועל יוצא של הבצורת בארצות הברית, מדובר בעלייה של מחירי התירס והחיטה, 2 מוצרים המהווים בסיס למזון במדינות העניות אך לא רק בהן, כך אנו צפויים לעלייה במחירי הבשר וכו’

מי שבוחן את הנעשה במצרים כפועל יוצא של עליית מחירי הסחורות , צריך לדעת כי על קופתה המתדלדלת של מדינה זו נוסף משקל הנוגע לעומק הסבסוד הנדרש של מזון בסיסי על מנת למנוע חוסר יציבות במדינה זו.

חוסר יציבות במצרים משמעו המעשי חלון הזדמנויות מיידי לארגוני טרור של הג’יהאד העולמי , כפי שראינו בתקיפה האחרונה על שוטרים מצריים.

הפועל היוצא החזוי להערכתי הוא סיוע כלכלי אמריקאי שבאופן פרדוקסלי יחזק את האחים המוסלמים, ולא יפחית כהוא זה מעמק הסכנות הצפויות מהמשטר הנוכחי במצרים.

בין לבין הסכם השלום בין ישראל למצרים צפוי לעבור שינוי דה פקטו, כפועל יוצא של הכנסת כוחות צבא מצריים לתוך סיני, כאשר יחידות הצבא המצרי שנכנסו (הרבה מעבר למותר על פי הסכם השלום) ישארו שם ולא יחזרו לבסיסים מעבר לתעלה והכל בשם החלת הריבונות המצרית בסיני.

בין לבין הנשיא המצרי החדש מורסי יוצא לביקור באיראן יריבתה של מצרים על ההגמוניה בעולם הערבי , ובל יתפלא איש אם נשמע על התחממות ביחסי 2 מדינות אלו, התחממות שתצטרך להדאיג את ישראל ואת ארצות הברית דווקא בעת הזו.

על הנעשה בסוריה

משטרו של אסד מחזיק מעמד תודות ל 2 גורמים עיקריים:

התמיכה האיראנית במשטרו לרבות סיוע ישיר של כוחות איראנים בין אם בדמות החיזבאללה ובין אם בדמות כוחות של משמרות המהפיכה..

התמיכה הרוסית במשטר, לרבות במהלכים דיפלומטים ובאספקת אמלח ,אשר עיקרה נועד להבטיח את המשך הבסיס הימי הרוסי בנמל טרטוס בסוריה ובפועל תמיכה המעקרת את הסנקציות של המערב על מדינה זו.

להערכתי מי שסבור כי נפילה של אסד תפתח חלון הזדמנויות לישראל, טועה.

בינתיים אסד מחזיק מעמד תודות לסיוע האיראני , אשר את מחירו נוכל להעריך אם נמצא בגבולה של ישראל כוחות של משמרות המהפיכה האיראנים, קרי צבא איראני.

החלופה של משטר אחים מוסלמים בסוריה גרועה לא פחות ממשטרו של אסד. המצאותם של גורמי ג’יהאד עולמי בסוריה צריכה להדיר שינה מראשי מערכת הביטחון הישראלית, כמו גם מארגוני ביטחון באירופה.

צריך לקחת בחשבון כי במקרה של מתקפה ישראלית או אמריקאית על איראן ינסה אסד להסיט את האש ממלחמת האזרחים בסוריה ולפתוח חזית נוספת נגד ישראל לטעון כי המורדים תומכים בישראל, מן היגיון עקום שהתפתח לא פעם אצל ראשי משטרים ערביים בעת מצוקה.

החיזבאללה

היא שלוחה של איראן בהתאם החיזבאללה יפעל על פי הנחיות איראן ובמקרה של מתקפה ישראלית אמריקאית צריך יהיה לקחת בחשבון בסבירות גבוהה מתקפת טילים של החיזבאללה על ישראל.

רוסיה

מתנהלת היום בצורה המובילה לדרך שאפיינה בעבר את המלחמה הקרה , תוך שהיא מנסה לבנות מחדש את מוקדי השפעתה במזרח התיכון כאשר איראן נמצאת כעת במרכז מאמציה, יחד עם זאת ספק אם רוסיה תוכל לבלום מתקפה כאמור מעבר לפעיות דיפלומטית ופעילות מאיימת שמטרתה להגן בעיקר על האינטרסים שלה בסוריה.

אירופה

כלל אינה נמצאת בפוקוס של השפעה , למעט בנושא הסנקציות  בעיקר לנוכח המשבר הכלכלי אותו היא חווה יחד עם זאת אם תפרוץ צלחמה ההערכההרווחת היא כי אירופה תשקע במיתון עמוק.

לסיכום

אנו נמצאים בשלב מתקדם של משחק השפן בו כל אחד מהצדדים מכין עצמו במסלול התנגשות.

המסלול הראשון הוא של ישראל וארצות הברית.

אם הצדדים במסלול הראשון לא ימצאו פיתרון למשבר בינהם , אזי המשבר יתקדם במהירות בנתיב ההתנגשות של המסלול השני קרי ישראל ואיראן.

בהתאם לתורת המשחקים במקרה של התנגשות בין 2 צדדים שווים ביכולותיהם , אזי 2 הצדדים יוצאים ניזוקים .

Related Articles

Share

About Author

Gabriel

Gabriel Benami- LLB- University of Tel Aviv, LLM- University of Bar Ilan, MA (political science/national security) University of Haifa & The National Security College

(0) Readers Comments

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>