האנתרופולוגיה של משבר גוש האירו

מי שבוחן את משבר גוש האירו במבט על ימצא בקלות יחסית כי המשבר החל קודם כל במדינות המוגדרות כדרום אירופה, מיוון דרך איטליה ספרד ופורטוגל, כאשר אירלנד היא בגדר חריג.

אפשר לייחס את השונות בין דרום אירופה לצפונה באקלים השונה בדרך כלל , העובדה שמדינות ה- PIIGS    (למעט אירלנד) שוכנות לחופי הים התיכון, הן חשופות להגירה מצפון אפריקה (בעיקר איטליה וספרד) הגירה הגורמת לבעיות חברתיות (מבלי להפחית כהוא זה מחומרת התופעה של שנאת זרים הקיימת במדינות אירופה כמו גרמניה , צרפת וכו’), כאשר מדינות צפון אירופה מייחסות לאזרחי דרום אירופה מוסר עבודה שונה  מזה הקיים בצפון אירופה.

השונות הקיימת  בין מוסר העבודה של צפון אירופה לדרומה מזכירה לא במעט את השונות בה מתייחסים חלק מאזרחי צפון איטליה לדרומה, נסו לשאול את דעתו של תושב מילנו על נפולי או סיציליה וראו מה תהיה תגובתו.

אחת הסוגיות הבעייתיות שיצר משבר גוש האירו, נוגעת לאבטלה הכבדה הקיימת כיום בעיקר בספרד יוון איטליה ופורטוגל.

אבטלה זו כבר יצרה מוקדי אלימות בערים הגדולות ביוון ובספרד .

כתבתי לא פעם אחת כי האיחוד האירופי של היום הוא איחוד נוצרי , אך קיימת שאלה בסיסית והיא האם אותן מדינות מתוך האיחוד שהתאגדו תחת מטבע אחד אכן מסוגלות להנהיג משטר פיסקלי אחד , כאשר יש שונות בסיסית בדרישות אזרחי אותן מדינות??

לפני מספר חודשים כתבתי כי אירופה צריכה לאפשר ליוון לצאת בצורה מסודרת מגוש האירו (לא מהאיחוד האירופי) ולפעול לשיקומה במסגרת עצמאית. שיקום ארוך וכואב שיציב את יוון על רגליים כלכליות בריאות. נראה לי כי אין מנוס מכך.

הגירת מחפשי עבודה מאפריקה

יבשת אפריקה נחשבת ליבשת מקוללת. שחיתות שלטונית במדינות רבות כמו גם עוני , רעב , מחלות (איידס), תוחלת חיים נמוכה בהרבה, יחסית למדינות המערב כל אלו ביחד גורמים לאזרחים במדינות היבשת לנסות ולהגר למדינות אחרות לצורך מציאת פרנסה.

חלק מזרם המהגרים  פונה למדינות , אשר בעבר שלטו במדינות המוצא באפריקה וחלקם למדינות בעלות מדיניות הגירה מקלה.

בשנת 1998 כתבתי במסגרת המכללה לביטחון לאומי עבודה שנתית שהתייחסה לסוגיית העובדים הזרים בראיית הביטחון הלאומי של מדינת ישראל.

מסקנתי אז הייתה כי העובדים הזרים המגיעים לישראל כמחפשי עבודה מהווים סכנה לביטחונה הלאומי של ישראל, הן מבחינת צביונה כמדינת העם היהודי, והן בבחינה של ההקצנה החברתית העוברת בכל מקום בו סוגיה זו עולה וצפה על פני השטח בצורה של שנאת זרים.

ניתן לומר בודאות כי הכתובת הייתה על הקיר וכי למרות אסופה של החלטות ממשלה בנושא זה דבר לא נעשה, למעט בשנתיים האחרונות. סוגיית ההגירה מאפריקה לישראל הפכה לסיכון בכל הנוגע לביטחון הפנימי של ישראל הכולל גם את הביטחון מפני אלימות.

ישראל נמצאת במובנים רבים בין הפטיש לסדן בכל הנוגע לאוכלוסייה זו הנמצאת בישראל, שכן מצד אחד ישראל אינה יכולה לגרש אוכלוסיה שמוצאה מאריתריאה ומסודן – 2 מדינות העומדות במוקד של סכסוכים אלימים מקומיים, ומצד שני מתן אישור להעסקת אותם מהגרים שהגיעו, כמוהו כעידוד נוספים מאותן מדינות לנסות ולהגיע לישראל בשים לב לניסיונה של אירופה לסגור את שעריה  בפני אותם מהגרים.

בד בבד, צריך לזכור כי אוכלוסיה במסה גדולה הנמצאת ללא עבודה בחיכוך גבוה בתוך הערים הישראליות , יוצרת לעצמה אורח חיים אופייני לחברת מהגרים כאשר הפשיעה הופכת לחלק אינטגרלי מאורח חיים זה.

יש  לזכור במקביל כי מהגרי העבודה מסודן ואריתריאה הם מוסלמים כאשר המרחק האידאולוגי בינם ובין בני דתם מרצועת עזה , הגדה המערבית או מצרים אינו גדול במיוחד, ובאין מוצא תעסוקתי, הפנייה לכוון האידואולוגי עלולה להוות מצע גידול  לטרור שיופנה כנגד מדינת ישראל.

השפעת ההגירה על התעסוקה

כפי שציינתי אחת הבעיות הקשות והכואבות  בספרד נוגעת לשיעור האבטלה הכבד במדינה זו .

שיעור האבטלה הכבד בספרד אינו ענין של השנה האחרונה בלבד, אלא זהו שיעור אבטלה המלווה מדינה זו מזה מספר שנים. מדובר בשיעור אבטלה רשמי שחצה זה מכבר את גבולות 22% של כוח העבודה בספרד כאשר שיעור האבטלה האפקטיבי נאמד בלמעלה מ- 40%!!! (כוח העבודה נמדד החל מגילאי 16 המסוגלים לצאת לעבודה).

במקביל ספרד סובלת מזה מספר שנים מגל הגירה בלתי חוקי שרובו ככולו מאפריקה . הגירה זו היא אחד הגורמים לשיעור האבטלה במדינה זו , שכן מדובר בדחיקה של עובדים בעלי אזרחות לטובת עובדים זולים בהרבה, מדובר קודם כל בדחיקה של אוכלוסיות חלשות חסרות השכלה, ממעגל העבודה ,מצב שמגביר את החיכוך והאיבה  בין 2 האוכלוסיות.

הבעיה הקיימת לפיתחה של ישראל חמורה יותר מזו הקיימת בספרד, שכן ישראל היא מדינת “אי” , כאשר העסקת מהגרי עבודה מאפריקה כאמור תפגע קודם כל באוכלוסיות החלשות בישראל המועסקות בדרך כלל בעבודות דומות (ניקיון גינון וכו’) תוך דחיקת אזרחי המדינה היקרים מבחינת עלות העבודה לטובת אותם מהגרי עבודה שאין להם כל זכויות סוציאליות או תעסוקתיות. זהו מצב נפיץ אשר לאורך זמן יפגע ישירות בכלכלת המדינה.

היכולת לפתור את סוגיית מהגרי העבודה מאפריקה היא באמצעות מכלול צעדים משולב שיצור מענה שלם לבעיה כאשר האטרקטיביות של ההגירה תרד לרמה אפס, מדובר במכלול צעדים החל מצעדי מניעה של כניסה דר גבול מצרים לרבות עונשי מאסר כבדים על בדווים שעוסקים בהברחת הגבול, המשך דרך בידוד המהגרים במחנות פליטים סגורים בקציעות לדוגמה (גם אם מדובר בהחזקה שם משך שנים! ) וגם בהחלת גירוש מיידי של מי שחודרים בכל זאת דרך הגבול. רק מדיניות שתקבל עדיפות ראשונה במעלה על ידי ראש הממשלה (כפי סוגיית הגדר שקיבלה עדיפות אחרי החלטתה של ראש הממשלה) תוכל לפתור את הנושא.

האנתרופולוגיה של משבר גוש האירו

מי שבוחן את משבר גוש האירו במבט על ימצא בקלות יחסית כי המשבר החל קודם כל במדינות המוגדרות כדרום אירופה, מיוון דרך איטליה ספרד ופורטוגל, כאשר אירלנד היא בגדר חריג.

אפשר לייחס את השונות בין דרום אירופה לצפונה באקלים השונה בדרך כלל , העובדה שמדינות ה- PIIGS    (למעט אירלנד) שוכנות לחופי הים התיכון, הן חשופות להגירה מצפון אפריקה (בעיקר איטליה וספרד) הגירה הגורמת לבעיות חברתיות (מבלי להפחית כהוא זה מחומרת התופעה של שנאת זרים הקיימת במדינות אירופה כמו גרמניה , צרפת וכו’), כאשר מדינות צפון אירופה מייחסות לאזרחי דרום אירופה מוסר עבודה שונה  מזה הקיים בצפון אירופה.

השונות הקיימת  בין מוסר העבודה של צפון אירופה לדרומה מזכירה לא במעט את השונות בה מתייחסים חלק מאזרחי צפון איטליה לדרומה, נסו לשאול את דעתו של תושב מילנו על נפולי או סיציליה וראו מה תהיה תגובתו.

אחת הסוגיות הבעייתיות שיצר משבר גוש האירו, נוגעת לאבטלה הכבדה הקיימת כיום בעיקר בספרד יוון איטליה ופורטוגל.

אבטלה זו כבר יצרה מוקדי אלימות בערים הגדולות ביוון ובספרד .

כתבתי לא פעם אחת כי האיחוד האירופי של היום הוא איחוד נוצרי , אך קיימת שאלה בסיסית והיא האם אותן מדינות מתוך האיחוד שהתאגדו תחת מטבע אחד אכן מסוגלות להנהיג משטר פיסקלי אחד , כאשר יש שונות בסיסית בדרישות אזרחי אותן מדינות??

לפני מספר חודשים כתבתי כי אירופה צריכה לאפשר ליוון לצאת בצורה מסודרת מגוש האירו (לא מהאיחוד האירופי) ולפעול לשיקומה במסגרת עצמאית. שיקום ארוך וכואב שיציב את יוון על רגליים כלכליות בריאות. נראה לי כי אין מנוס מכך.

הגירת מחפשי עבודה מאפריקה

יבשת אפריקה נחשבת ליבשת מקוללת. שחיתות שלטונית במדינות רבות כמו גם עוני , רעב , מחלות (איידס), תוחלת חיים נמוכה בהרבה, יחסית למדינות המערב כל אלו ביחד גורמים לאזרחים במדינות היבשת לנסות ולהגר למדינות אחרות לצורך מציאת פרנסה.

חלק מזרם המהגרים  פונה למדינות , אשר בעבר שלטו במדינות המוצא באפריקה וחלקם למדינות בעלות מדיניות הגירה מקלה.

בשנת 1998 כתבתי במסגרת המכללה לביטחון לאומי עבודה שנתית שהתייחסה לסוגיית העובדים הזרים בראיית הביטחון הלאומי של מדינת ישראל.

מסקנתי אז הייתה כי העובדים הזרים המגיעים לישראל כמחפשי עבודה מהווים סכנה לביטחונה הלאומי של ישראל, הן מבחינת צביונה כמדינת העם היהודי, והן בבחינה של ההקצנה החברתית העוברת בכל מקום בו סוגיה זו עולה וצפה על פני השטח בצורה של שנאת זרים.

ניתן לומר בודאות כי הכתובת הייתה על הקיר וכי למרות אסופה של החלטות ממשלה בנושא זה דבר לא נעשה, למעט בשנתיים האחרונות. סוגיית ההגירה מאפריקה לישראל הפכה לסיכון בכל הנוגע לביטחון הפנימי של ישראל הכולל גם את הביטחון מפני אלימות.

ישראל נמצאת במובנים רבים בין הפטיש לסדן בכל הנוגע לאוכלוסייה זו הנמצאת בישראל, שכן מצד אחד ישראל אינה יכולה לגרש אוכלוסיה שמוצאה מאריתריאה ומסודן – 2 מדינות העומדות במוקד של סכסוכים אלימים מקומיים, ומצד שני מתן אישור להעסקת אותם מהגרים שהגיעו, כמוהו כעידוד נוספים מאותן מדינות לנסות ולהגיע לישראל בשים לב לניסיונה של אירופה לסגור את שעריה  בפני אותם מהגרים.

בד בבד, צריך לזכור כי אוכלוסיה במסה גדולה הנמצאת ללא עבודה בחיכוך גבוה בתוך הערים הישראליות , יוצרת לעצמה אורח חיים אופייני לחברת מהגרים כאשר הפשיעה הופכת לחלק אינטגרלי מאורח חיים זה.

יש  לזכור במקביל כי מהגרי העבודה מסודן ואריתריאה הם מוסלמים כאשר המרחק האידאולוגי בינם ובין בני דתם מרצועת עזה , הגדה המערבית או מצרים אינו גדול במיוחד, ובאין מוצא תעסוקתי, הפנייה לכוון האידואולוגי עלולה להוות מצע גידול  לטרור שיופנה כנגד מדינת ישראל.

השפעת ההגירה על התעסוקה

כפי שציינתי אחת הבעיות הקשות והכואבות  בספרד נוגעת לשיעור האבטלה הכבד במדינה זו .

שיעור האבטלה הכבד בספרד אינו ענין של השנה האחרונה בלבד, אלא זהו שיעור אבטלה המלווה מדינה זו מזה מספר שנים. מדובר בשיעור אבטלה רשמי שחצה זה מכבר את גבולות 22% של כוח העבודה בספרד כאשר שיעור האבטלה האפקטיבי נאמד בלמעלה מ- 40%!!! (כוח העבודה נמדד החל מגילאי 16 המסוגלים לצאת לעבודה).

במקביל ספרד סובלת מזה מספר שנים מגל הגירה בלתי חוקי שרובו ככולו מאפריקה . הגירה זו היא אחד הגורמים לשיעור האבטלה במדינה זו , שכן מדובר בדחיקה של עובדים בעלי אזרחות לטובת עובדים זולים בהרבה, מדובר קודם כל בדחיקה של אוכלוסיות חלשות חסרות השכלה, ממעגל העבודה ,מצב שמגביר את החיכוך והאיבה  בין 2 האוכלוסיות.

הבעיה הקיימת לפיתחה של ישראל חמורה יותר מזו הקיימת בספרד, שכן ישראל היא מדינת “אי” , כאשר העסקת מהגרי עבודה מאפריקה כאמור תפגע קודם כל באוכלוסיות החלשות בישראל המועסקות בדרך כלל בעבודות דומות (ניקיון גינון וכו’) תוך דחיקת אזרחי המדינה היקרים מבחינת עלות העבודה לטובת אותם מהגרי עבודה שאין להם כל זכויות סוציאליות או תעסוקתיות. זהו מצב נפיץ אשר לאורך זמן יפגע ישירות בכלכלת המדינה.

היכולת לפתור את סוגיית מהגרי העבודה מאפריקה היא באמצעות מכלול צעדים משולב שיצור מענה שלם לבעיה כאשר האטרקטיביות של ההגירה תרד לרמה אפס, מדובר במכלול צעדים החל מצעדי מניעה של כניסה דר גבול מצרים לרבות עונשי מאסר כבדים על בדווים שעוסקים בהברחת הגבול, המשך דרך בידוד המהגרים במחנות פליטים סגורים בקציעות לדוגמה (גם אם מדובר בהחזקה שם משך שנים! ) וגם בהחלת גירוש מיידי של מי שחודרים בכל זאת דרך הגבול. רק מדיניות שתקבל עדיפות ראשונה במעלה על ידי ראש הממשלה (כפי סוגיית הגדר שקיבלה עדיפות אחרי החלטתה של ראש הממשלה) תוכל לפתור את הנושא.

ראו קישור לפוסט קודם בנושא עובדים זרים וביטחון לאומי שפורסם בדצמבר 2011.

http://gizmoron.com/2011/12/hebrew-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99-2/