כתבתי בעבר מספר ניכר של פעמים , הן ביחס לילדי עובדים זרים והן ביחס למסתננים מסודן ואריתריאה כי סוגיית העובדים הזרים מסכנת את ביטחונה הלאומי של ישראל, בהיבט החברתי של דיסציפלינה זו. עתה ניתן לומר בהקשר של פליטי סודן ואריתריאה החודרים לישראל שמספרם המצטבר בישראל נאמד עתה בעשרות אלפים, כי מדובר בנוסף גם בבעיה ביטחונית כפי שאפרט.

עיון בחדשות הנוגעות לעובדים הזרים, מעלה כי העובדים הזרים  מביאים איתם בעיות בריאותיות קשות החל מאיידס , (כאשר על פי פרסומי משרד הבריאות,  העובדים הזרים נכון לשנת 2008-9 הכפילו את מספר הנשאים במדינה) והמשך במחלות שכבר הודברו בישראל כמו שחפת וכיו”ב.

 מעבר לכך צריך לדעת שרוב העובדים הזרים השוהים בישראל הם עובדים בלתי חוקיים גם אם ננקה מתוך מספר זה את המסתננים .

את התופעות של שנאת עובדים המתגברות היום בישראל בסוגיה זו ניתן היה לצפות כבר לפני למעלה מעשור, ודברים אלו , לרבות התפתחות השנאה כאמור צפיתי לפני למעלה מעשור !!בעת כתיבת העבודה השנתית שלי  לתואר מוסמך במדע המדינה במסגרת המכללה לביטחון לאומי(שכותרתה הייתה :” סוגיית העובדים הזרים בראיית הביטחון הלאומי של מדינת ישראל” בהנחייתו של מי שהיה בעבר נציב שרות המדינה , פרופ’ רמי פרידמן ממכון ירושלים).

לצערי הדברים שנכתבו אז נכונים עתה שבעתיים, שכן מדובר בנושא שלא טופל משך תקופה ארוכה ולאורך קדנציות של כמה וכמה ממשלות,

גם הדו”ח של עיריית תל אביב בנושא אינו מחדש למעט ההתעניינות המוגברת של הציבור בסוגיה, שכן כבר לפני עשור ויותר פורסמו דו”חות  כאלו, אלא שאז איש לא באמת התעניין בכך. (העתק הדו”חות מצוי אצלי)

להלן בקליפת אגוז,  כמה נקודות עליהן כתבתי במסגרת העבודה השנתית שלי במכללה לביטחון לאומי ב”סוגיית העובדים הזרים בראיית הביטחון הלאומי של מדינת ישראל” בהנחייתו של מי שהיה נציב שירות המדינה בעבר פרופ’ אברהם רמי פרידמן:

הזרם הפוסט ציוני במדינת ישראל הגדיר את הפוסט ציונות : כמגמה המדגישה את זכויות הפרט מול הנאמנות הקולקטיבית, את הנורמליות מול הייחודיות … האוונגרד הפוליטי שלה היה תנועת “יש גבול” בין השאר מציינים הפוסט ציונים כי ” אנו נמצאים בתקופת מעבר בין שקיעתה של ההגמוניה הלאומית לבין הבקעתה של חברה אזרחנית רב תרבותית. 

פרופ’ אניטה שפירא בהתייחסה לזרם הפוסט ציוני , הביעה את דעתה כי מטרת הפוסט ציונים היא להביא לביטול אופיה היהודי של מדינת ישראל ולהתקדם לעבר תפיסה הדומה לסיסמה של אש”ף בעבר מדינה חילונית ודמוקרטית..

אנשי הזרם הפוסט ציוני המבקשים לקדם את האידיאולוגיה של ישראל כמדינת כל אזרחיה. ממנפים בעצם את תופעת העובדים הזרים כדי לקדם  את האידיאולוגיה הפוסט ציונית ואת השאיפה של “מדינת כל אזרחיה”.

סוגיית  ילדי העובדים הזרים היא חלק אינטגרלי מסוגיית העובדים הזרים והטענות כאילו ניתן להפריד את סוגיית ילדי העובדים הזרים נועדו בראייתי לכרסם גם בסוגיית גירוש העובדים הזרים מישראל.

בחינת התפתחות העסקתם של עובדים זרים במדינות מערביות שונות מלמדת על מגמה של השתקעות העובדים הזרים בארץ הקולטת, הן כאשר הדבר אפשרי בדרך חוקית והן כאשר הדבר הוא בלתי חוקי באופן בו העובדים הזרים שהגיעו למטרו עבודה מתייששבים בארץ הקולטת , מביאים את בני משפחותיהם ועושים את שהותם לקבע. ישראל אינה שונה מבחינה זו מכל מדינה אחרת.

במדינה מרובת שסעים (( דתי, לאומי, עדתי וסוציו אקונומי)) מתגבשת בשנים האחרונות קבוצת תושבים שונה, בעיקר ממדינות העולם השלישי והמדינות העניות המעודדות את אזרחיהן למצוא פרנסה במדינות עשירות יותר. התוצאה היא כי בנוסף לשסעים הקיימים צץ ועולה שסע נוסף , אשר הינו פועל יוצא של תרבות שונה אותה מביאים העובדים הזרים.

בתוך קבוצות העובדים הזרים יש תת קבוצות הנחלקות על פי קהילות:

•           הקהילה הפיליפינית , המועסקת בעיקרה בסיעוד , היא בעלת מרכיבים אתנים קתולים הנבדלת באופן מובהק מהחברה הסובבת אותם.

•           העובדים מגאנה וניגריה, רבים מהם נישאים ולהם ילדים. קבוצה זו מאופיינת גם במערכת חינוך פנימית המנותקת מהחברה הכללית , כשבהמשך הם עוברים למערכת החינוך הממלכתית ובולטים בשונותם. חברים בקהילה הניגרית היו מעורבים בעבר ביבוא וניסיון סחר בסמים קשים.

•           עובדים מתאיילנד- בעיקר בחקלאות.

•           עובדים מרומנייה, רובם מתגוררים בגפם ועיקר עיסוקם בשעות הפנאי סובב סביב שתיית אלכוהול ובילוי בחברת זונות.

•           עובדים זרים מדרום אמריקה – מספרם של אלו לבדם נאמד לפני שנים בלמעלה מ- 12000 בתל אביב לבדה.  על פי נתונים של המשטרה בעבר אוכלוסייה זו מעורבת במידה רבה בפלילים. (בעבר חברים מקהילה זו היו מעורבים ברצח, שוד ופרשיות יבוא סמים קשים)

•           עובדים מסודן ואריתריאה – רובם  מוסלמים על הסיכון שבהם אעמוד בהמשך.

מעבר לעבירות בהן מעורבים עובדים זרים באופן ישיר, ישנה שורת עבירות ייחודיות סביב העובדים הזרים:

•           זנות , מכוני עיסוי וסחר בנשים.

•           תיעוד מזויף

•           סמים

•           עבירות רכוש

•           סכסוכים על רקע שטחי שירות לזרים.

למותר לציין כי העסקת עובדים זרים קשורה קשר הדוק להעלמות מס נרחבות ויצירת הון שחור , אך לא אעסוק בכך במסגרת פוסט זה.

במסמך שהוכן בעבר בעיריית תל אביב , נאמר כי תופעת העובדים הזרים בתל אביב מאופיינת בהיבטים הבאים: סטיות חברתיות, אלימות , אלכוהוליזם, ילדים בסיכון, זנות , תנאי מגורים של תת אדם.

באותו מסמך נאמר כי מבחינה בריאותית , ישנו סיכון המגביר את החשיפה להפצת מחלות זיהומיות ומגיפות כמו שחפת , איידס וכו’…

יש כאן איפוא תופעה של יצירת מוקדי עוני ומצוקה מסוג חדש במדינת ישראל.

לענין ילדים בסיכון במסמך שהוכן על ידי עובדי שטח בעירית תל אביב בעבר נאמר כי; תופעת הילדים בסיכון היא חמורה במיוחד. להלן חלק מהבעיות שנסקרו באותו מסמך:

•           ילדים הנמצאים שעות ארוכות בבית ללא השגחה או משוטטים ברחובות עד השעות המאוחרות.

•           ילדים הסובלים מהעדר טיפול נאו , בעלי תזונה ירודה, לעיתים גם רעבים, הגרים בתנאי סניטציה ירודים. ילדים אלה כמו הוריהם מקבלים מענה רפואי בעיקר במזרח ירושלים עקב העלות הנמוכה של השירות הרפאי שם.

•           ילדים הנמצאים בסיכון או בסכנה כגון תופעות של אלימו במשפחה , ניצול מיני , סביבה צורכת סמים וכו’.

•           ילדים המגיעים למערכת החינוך לעיתים עם חסכים פיזים ורגשיים ועם קשיים בהסתגלות חברתית.

•           ילדים שננטשו על ידי הוריהם.

יצויין כי חלק ניכר של הפניות לטיפול רפואי בבתי חולים מעבר לתאונות עבודה, נבע משמוש מופרז באלכוהול , קטטות ואלימות במשפחה.

עתה פנה ראש עיריית תל אביב לראש הממשלה בקריאה לפתור את הגירתם של הפליטים מסודן ואריתריאה לדרומה של תל אביב (בעיקר אזור התחנה המרכזית) , עקב הממדים שלבשה תופעה זו.

אותם פליטים ,עובדים הזרים החודרים דרך גבול ישראל מצרים, מהווים  לא רק סיכון חברתי,  אלא סיכון ביטחוני חד משמעי, באשר כפי שציינתי רובם של החודרים הם מוסלמים, ואין לפסול כלל ועיקר כי בינם ישנם כאלה הנמנים עם קבוצות איסלאמיות קיצוניות.

אחת השאלות המכבידות בהקשר לסוגיית הפליטים מאריתריאה ומסודן, היא מדוע קבוצה זו של פליטים כביכול אינה נשארת סמוך לגבולות מדינתה?  כך הקבוצה מאריתריאה יכולה הייתה להימלט לכוון קניה ומדינות אחרות הנמצאות בסמיכות גדולה יותר למדינתם, אך הם בחרו ללכת בדרך ארוכה לכוונה של ישראל דווקא, כאשר להערכתי הסיבה נגזרת מעצם היותם מהגרי עבודה דווקא ולא פליטים שנמלטו מאזורי עימות בהם יכלו להיפגע.  מדוע קבוצה זו אינה נשארת במצרים דווקא.

למותר לציין כי הפלטפורמה על גביה הם חודרים לישראל דרך הגבול הישראלי מצרי יכולה לשמש בקלות כפלטפורמה של חדירה לישראל לצרכי פיגועים דוגמת הפיגוע שארע בכביש המערכת בין ישראל ומצרים סמוך למעבר נטפים .

היכולת לפקח עליהם מוגבלת מעצם טיבה וטיבעה בגין קשיי שפה ותקשורת , כאשר הם בינם ובין עצמם מתקשרים בשפתם.

פליטים אלו הם בעצם מהגרי עבודה מאפריקה. שהייתם בישראל היא על פי אישור שהייה זמני למספר חודשים, והעסקתם היא בניגוד לחוק , אך בפועל אין באמת מי שיפקח על כך (על פי העתונות יש בסה”כ כ- 9 מפקחים לצורך זה)

מי שמשקלל את מכלול ההשפעות השליליות בגין העובדים הזרים ימצא כי המכלול יוצר סיכון לביטחון הלאומי של מדינת ישראל.