Economy Education Social — 22 January 2012
<!--:HE-->כמה תובנות ממשבר החוב האירופי והערת אזהרה אחת<!--:-->

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימ/שיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי שקלים כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפוטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרי בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצועלחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה וייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות לקצץ נואשות בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא או הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, או הגדלה בלתי אפשרית של תקציבי רווחה ופשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם לרמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימ/שיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי אירו כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפוטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרית בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצועלחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה ובייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות  נואשות לקצץ בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא או הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, או הגדלה בלתי אפשרית של תקציבי רווחה ופשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם על רמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתדרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

זאת כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתדרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימשיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי שקלים כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפורטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרי בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצועלחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה וייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות לקצץ נואשות בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, ומנגד הגדלה של תקציבי רווחה  היא בלתי אפשרית ותגרור בהכרח פשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם לרמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימ/שיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי אירו כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפוטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרית בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצועלחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה ובייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות  נואשות לקצץ בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא או הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, או הגדלה בלתי אפשרית של תקציבי רווחה ופשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם על רמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתדרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

זאת כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתדרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימשיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי אירו כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפורטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרי בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצועלחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה וייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות לקצץ נואשות בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא או הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, או הגדלה בלתי אפשרית של תקציבי רווחה ופשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם לרמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימ/שיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי אירו כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפוטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרית בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצועלחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה ובייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות  נואשות לקצץ בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא או הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, או הגדלה בלתי אפשרית של תקציבי רווחה ופשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם על רמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתדרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

זאת כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתדרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימשיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי שקלים כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפורטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרי בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצועלחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה וייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות לקצץ נואשות בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, ומנגד הגדלה של תקציבי רווחה  היא בלתי אפשרית ותגרור בהכרח פשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם לרמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימ/שיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי אירו כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפוטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרית בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצועלחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה ובייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות  נואשות לקצץ בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא או הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, או הגדלה בלתי אפשרית של תקציבי רווחה ופשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם על רמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתדרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

זאת כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתדרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימשיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי אירו כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפורטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרי בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצועלחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה וייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות לקצץ נואשות בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא  הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, ומנגד הגדלה של תקציבי רווחה היא בלתי אפשרית  ועלולה לגרור פשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם לרמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימ/שיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי אירו כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפוטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרית בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצועלחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה ובייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות  נואשות לקצץ בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא או הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, או הגדלה בלתי אפשרית של תקציבי רווחה ופשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם על רמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתדרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

זאת כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתדרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימשיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי שקלים כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפורטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרי בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצועלחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה וייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות לקצץ נואשות בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, ומנגד הגדלה של תקציבי רווחה  היא בלתי אפשרית ותגרור בהכרח פשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם לרמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימ/שיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי אירו כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפוטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרית בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצועלחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה ובייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות  נואשות לקצץ בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא או הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, או הגדלה בלתי אפשרית של תקציבי רווחה ופשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם על רמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתדרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

זאת כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתדרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימשיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי אירו כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפורטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרי בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצועלחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה וייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות לקצץ נואשות בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא  הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, ומנגד הגדלה של תקציבי רווחה היא בלתי אפשרית  ועלולה לגרור פשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם לרמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.


הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימשיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי אירו כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפורטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרי בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצועלחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה ובייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות לקצץ נואשות בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא  הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, ומנגד הגדלה של תקציבי רווחה היא בלתי אפשרית  ועלולה לגרור פשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם לרמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתדרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

בנוסף על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות . ההכבדה של מגזרים אלו היא על כל הציבור בישראל באופן הבא לידי ביטוי ברמת המיסים המוטלים על המגזר היצרני במדינה.

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתדרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.


Related Articles

Share

About Author

Gabriel

Gabriel Benami- LLB- University of Tel Aviv, LLM- University of Bar Ilan, MA (political science/national security) University of Haifa & The National Security College

(0) Readers Comments

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>