Uncategorized — 14 December 2011
<!--:HE-->דמוקרטיה תחת אש- רוחות קיצוניות רעות מנשבות במדינה <!--:-->

מדינת ישראל היא מדינה של ניגודים ושסעים, אלא שעתה אנו עדים לשסע המפריד בין שפיות לקיצוניות נוסח הטאליבן באפגניסטן.

פעולות תג מחיר הן פעולות הנושאות בחובן זרעי סכנה להתפוצצות בין דתית, בין יהודים ומוסלמים באשר הם.

כאשר אנו באים וטוענים כנגד הדה לגיטימציה שנעשית למדינת ישראל בעולם , באה קבוצה קיצונית ככל הנראה דתית, חלקה מבית מדרשו של כהנא ז”ל ונותנת לגיטימציה להפגנות נגד ישראל ונשק בידי שונאי ישראל, שכן גם אם מדובר בקבוצה קטנה, היא צובעת בצבעיה את כל המדינה.

חבורת הקיצוניים שתקפה קצינים בחטיבת אפריים הוכיחה לנו את שידענו , כי דמוקרטיה היא מושג הזר להם ולשכמותם.

השאלה המרכזית היא האם בירושלים בלשכת ראש הממשלה מבינים את חומרת המצב, והמדרון החלקלק בפניו אנו נמצאים או שנכנסים לשאננות?

כאשר ראש הממשלה אומר כי לא מדובר בעבריינות אידאולוגית, אלא בעבריינות נקודה, הוא צודק וטועה גם יחד, צודק כי מדובר בעבריינים, שמקומם בבית האסורים, הוא טועה מפני שהוא מתעלם או עוצם את עיניו מלראות את הסיבות המניעות עבריינות זו.

מי שיבחן לעומק את אמנת החמאס ואת כתביו של מאיר כהנא, בנושא הקרקע לדוגמה וההתייחסות לבני דתות אחרות, ימצא באופן גרוטסקי ואירוני, כי בעצם נקודת המוצא היא די דומה, אלא שאחמד יאסין שחיבר את אמנת החמאס היה מוסלמי, ואילו מאיר כהנא היה יהודי.

ממשיכיו של מאיר כהנא, קוראים עיתונים ורואים חדשות כמו כל אחד מאיתנו, הם ערים למתקפה על בג”צ, והדרישה לערוך שימועבכנסת למועמדים לבית המשפט העליון, ולהצעתהתיקון לחוק העמותות והצעתה של ח”כ אנסטסייה מיכאלי בנוגע לכריזת המואזין במסגדים , לדברים שאמר ח”כ של האיחוד הלאומי יעקב כ”ץ כנגד המשנה לפרקליט המדינה שי ניצן בעקבות מעצרו של הרב דב ליאור מהם משתמע כי יבואו חשבון עם אלו שאחראים למעצרו של הרב. ולהלן דברים שאמר בנושא זה בכנסת בישיבת ועדת חוקה:

“בעזרת ה’, יבואו ימים, הדמוגרפיה משתנה. בעוד 20 שנה, אתה עוד תהיה צעיר, וגם שי ניצן הוא רק בן 50, אולי עד אז הוא כבר יחזור בתשובה. אנחנו, העם ישתנה, בית המשפט ישתנה, אמרנו לא להזכיר בית משפט. המחוקק ישתנה, ואז יבקשו להביא את כל הפרוטוקולים של פעם ולראות מה הביא ציבור של פרקליטים בעלי דעה מאד מאד מסוימת, שהשתלטה על הפרקליטות, ומה הביא אותם לרדוף יהודים בארץ ישראל, ובמיוחד את מתיישבי יש”ע.

הם מפרשים את הטענות נגד לשכת ראש הממשלה בנושא ערוץ 10 יחד עם ההתנהלות המזגזגת של לשכת ראש הממשלה, ביחס לדרישות הציבוריות להפסיק את מכלול ההתנהלות הפוגעת בחופש הביטוי במדינה, כהעלמת עין של ראש הממשלה והממשלה בראשותו, מדרכם הקיצונית והמסוכנת, אשר בראייתם היא לגיטימציה להמשיך את התנהלותם.

מסוכנת מפני שמי שמנסה להצית מסגד כזה או אחר ותוקף קצינים של צה”ל ששהייתם בשטח באה כדי להגן על מתנחלים, גם כאלה שיושבים בשטחים שבמקרה הטוב הבעלות בהם שנויה במחלוקת , אותו אחד לא יהסס להקצין את מעשיו . מעשים אלו נובעים כל כולם מאידאולוגיה קיצונית , על פיה ארץ ישראל שייכת כולה לנו והכל כשר במאבק זה.

כאשר החדירה למחנה צה”לי ותקיפת קצינים באה על רקע טענה הנוגעת לעמדת ירדן בהקשר לשער המוגרבים המוביל למסגד אל אקצה, אזי מאן דהוא, קיצוני אחד, יכול לנסות לחדור יום אחד לתחומי המסגד במטרה לחללו או אף לנסות להורסו, דוגמת התוכניות שהיו בעבר בשנות ה- 80 לחלק מאנשי המחתרת היהודית, שביצעו שורה של פיגועים בשטחים.

אם יתרחש אירוע/פיגוע כזה צפו לתבערה כוללת במזרח התיכון , מארדואן דרך מצרים ירדן ועד פקיסטן , כולו גינויים לישראל בכל העולם.

יכולתה של הממשלה להמשיך בשליטה במדינה  מותנית לטעמי במנהיגות שתגלה, קרי קידום ומימוש חזונה ויעדיה , כאמור במגילת העצמאות ככל הממשלה  , אם הממשלה תעצום את עיניה ביחס ליוזמות של פעילים או ארגונים קיצוניים ולא תנסה  לברר לעצמה להיכן גוררים אותה אותם ארגונים הפעילים בשטחים, אזי הממשלה תאבד את יכולתה לשלוט במדינה.

ברברה טוכמן בספרה “מצעד האיוולת מטרויה ועד ויאטנאם” כותבת כי:

דרכם של שליטים להתמיד ברעיונות שבהם החלו את דרכם – הם קרקע פורייה לאיוולת.”

ובהמשך היא כותבת כך:

“בשלבו הראשון קובע קובע קיפאון השכל את העקרונות והתחומים החלים על בעיה פוליטית, בשלבו השני כאשר מתחילים להופיע הניגודים והכישלונות בביצוע, העקרונות הראשונים מתקשחים, זהו הזמן שבו , אם נוהגים בחוכמה , אפשריים בחינה ומחשבה חדשה ושינוי מגמה , אך הם נדירים. מדיניות המושתת על טעות גדולה ומתחזקת ולעולם איננה נסוגה. העיקשות להחזיק בטעות היא הבעיה”.

על מנת שנגדיר מדיניות כאיוולת היא צריכה לענות על 3 תנאים:

חובה היא שתוצאותיה השליליות יראו בזמנה ולא בראיה שלאחר מעשה.

חייבת להיות דרך פעולה חלופית שאותה אפשר היה לנקוט.

• המדיניות היא מדיניות של קבוצה והיא נשארה בתוקף יותר מחייו של דור פוליטי אחד.

חובתה של הממשלה (כל ממשלה ) הוא לבחון דרכים חדשות לעיצובה מדיניותה ולא לחזור על אותה מדיניות הקיימת כבר עשרות שנים.

כדאי לראש הממשלה ולממשלה להתחיל להתעורר ולהבין כי אנו נמצאים במדרון חלקלק אשר המשך הליכה במורד שלו עלול להביא למצב בו נמצא עצמנו במדינה דתית מקארתיסטית בה שולטים כוחות קיצוניים כאשר הממשלה במקרה הטוב נוהגת כבת יענה ובמקרה הרע לעיתים מיישרת עמם קו.

כפי שאמרתי קודם לכן אותם קיצוניים עלולים לפעול בדרך שתכניס את המדינה כולה לצרה בבחינת גם נאכל את הבאושים וגם יגרשו אותנו מהעיר.

Related Articles

Share

About Author

Gabriel

Gabriel Benami- LLB- University of Tel Aviv, LLM- University of Bar Ilan, MA (political science/national security) University of Haifa & The National Security College

(0) Readers Comments

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>