הצלחתה של הכלכלה הגלובלית וזו של ארצות הברית ומדינות האיחוד האירופי בפרט היא נגזרת של עוצמת הפוליטיקאים המנהלים את הכלכלה.

עוצמתו של פוליטיקאי נמדדת בד”כ בתמיכה הציבורית לה הוא זוכה בעת כהונתו.

לפוליטיקאי בעל עוצמה במדינתו יש בד”כ חלון הזדמנויות קצר מועד בן 180 עד 360 יום , (לעיתים גם פחות) בתחילת כהונתו או בעת אירוע משבר מג’ורי ,לשנות לתקן ולקדם תוכניות כלכליות. לאחר טווח זמן זה יכולתו לבצע שינויים נמצאת בגרף יורד .

מי שבוחן את עוצמתו של נשיא ארצות הברית אובמה יכול לראות כיצד האיש שנבחר ברוב עצום בארצות הברית, ונהנה בתחילת כהונתו מרוב פוליטי הן בבית הנבחרים והן בסנאט, כשל . לפניו היה חלון הזדמנויות ייחודי לבצע תוכנית לשיקום כלכלתה של ארצות הברית. אילו היה מצליח היה נכנס לפנתיאון של נשיאיה הגדולים של ארצות הברית תוך אזכורו לא רק כנשיא השחור הראשון , אלא כאמור כמי שהושיע את ארצות הברית בעת אחד המשברים הגדולים בתולדותיה, אך רצון לחוד ומציאות לחוד.

ברק אובמה חסר הניסיון הזרים כספים לכלכה האמריקאית בסכומים דמיוניים שאיש מאיתנו אינו מסוגל לתאר. כספים אלו הגיעו לבנקים להשקעות ונעצרו שם, במקום שיגיעו לידי העסקים הקטנים והבינוניים בארצות הברית, האחראים לחלק ניכר מהנעת הכלכלה האמריקאית.

חלון הזדמנויות זה שעמד בפני הנשיא האמריקאי נסגר לאחר בחירות 2010 כאשר בית הנבחרים האמריקאי עבר לשליטת הרפובליקנים שאינם מוכנים לתת לנשיא הזדמנות לתקן את שגיאותיו ומבקשים בעצם לסלקו מהבית הלבן. לכן גם לתוכניתו הפיסקאלית במתכונתה אין סיכוי לעבור בבית הנבחרים. הרפובליקנים לא יתנו לו אפילו גשר של נייר לקראת הבחירות ב 2012.

אנגלה מרקל הבינה ומבינה היטב את עוצמת משבר מדינות ה- PIGS  בהתאם היא פעלה להעניק ליוון אורך נשימה מתאים כדי לנסות לחלץ מדינה זו מצרותיה. ההזדמנות לבצע ניתוח יסודי בכלכלה האירופית לרבות שינויה של אמנת מסטריכט (שעל בסיסה הוקם  גוש האירו) עברה חלפה, משהסתבר כי התמיכה בכלכלתה של יוון משמעותה המעשי הוא גם הבסיס לכישלון פוליטי פנימי של מרקל ועמיתיה לקואליציה בזירה הפנימית בגרמניה.

גם מצבו של סרקוזי בצרפת אינו מבשר טובות (למעט ביקור החסידה לה הוא ורעייתו מחכים), שכן קודם למעצרו של דומיניק שטראוס מי שהיה יו”ר קרן המטבע הבינלאומית, נחשב זה האחרון לאחד המועמדים המובילים לנשיאות צרפת במקומו של סרקוזי, ורק שערוריית האונס בניו יורק חיסלה את סיכויי שטראוס מלהתמודד על משרת נשיא צרפת.

במצב זה נראה כי הקואליציה הגרמנית צרפתית להצלתה של יוון הסתיימה למעשה ולהערכתי 2 מדינות אלו מכינות עצמן להכרזה על יוון כחדלת פרעון ולמצב בו במקרה הטוב מחזיקי האג”ח היווני יאלצו לספוג תספורת (ואולי יותר נכון לומר תגלחת) תוך שהם מכינים עצמם לבלימה בעיקר בספרד המהווה כ- 9% מכלכלת האיחוד ונפילתה תפגע לא רק בגוש האירו אלא באיחוד כולו.