קאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל הייתה השושבינה המרכזית במהלך להחלתו של משטר פיסקלי קשוח בגוש האירו משטר שבבסיסו ריסון תקציבי .

מה שעמד בבסיס הדברים הוא הגרעון התקציבי שהיה נחלתם של מדינות ה- PIIGS  ולא רק הן.

אלא שהחלתו של משטר תקציבי קשוח הוא טוב ונכון במצב של תעסוקה מלאה או עם אבטלה קטנה יחסית דוגמת זו של גרמניה.  המשמעות של משטר כזה במדינות שסבלו מגרעון תקציבי גדול הוא אבטלה כבדה הנגזרת מהצורך לקצץ בהוצאות הממשלתיות.

צריך לזכור כי גוש האירו אינו עשוי מקשה אחת , אלא כל מדינה אחראית לתקציבה ולמצב התעסוקה בה. בסופו של דבר מה שיכריע את גורלה של כל ממשלה הוא המצב הכלכלי השורר באותה מדינה.

כך לדוגמה פורסם לאחרונה כי ממשלת ספרד הגדילה את הגירעון התקציבי שלה, ככל הנראה על מנת לבלום את גל האבטלה הגואה במדינה זו (למעלה מ- 22% על פי הנתונים הרשמיים)

אלא שגרעון תקציבי במדינה אחת ממומן בעצם מקופתה של מדינה אחרת בעלת תקציב מאוזן, כך לדוגמה גרמניה ומדינות כמו הולנד צרפת דנמרק וכיו”ב  נושאות בעצם בנטל החובות של יוון, אשר ממשלותיה פיזרו כספים רבים והיטיבו עם אזרחי המדינה בלי להגדיל את הצמיחה במדינה, נהפוך הוא ממשלת יוון נקטה  במעשי מרמה והונאה ככל הנראה בסיוע בנק ההשקעות של גולדמן זאקס על מנת שיוון תתקבל לגוש האירו).

קולות המחאה הנשמעים ברחובותיהן של בירות אירופה השונות מעידים על חוסר שביעות רצון בסיסי של אזרחים המשלמים את מחיר ההתפרעות התקציבית של ממשלותיהם קודם למשבר החובות של גוש האירו.

פרנסואה הולנד הסוציאליסטי נבחר לתפקיד נשיא צרפת על סמך הבטחה לבוחרים להגדיל את תקציבה של צרפת בניגוד לקודמו סרקוזי שביקש לנקוט מדיניות מצמצמת.

הקולות הנשמעים מועידת ה- G 8 בדבר הצורך בהרחבה מוניטרית גם באירופה, מעידים כי ראשי הממשלות באירופה אינם פוסלים אפשרות להדפסת אירו ואינפלציה על מנת לנסות ולגרום לחידוש הצמיחה באירופה. בין השאר נשמעה הצהרה המבקשת לשמור את יוון בתוך גוש האירו.

מאחר ואנו עוסקים בפוליטיקאים , אזי הנחת הבסיס צריכה להיות כי ראייתם של אלו וטווח התכנון שלהם נגזרים מהצרכים האלקטורלים שלהם , מכאן שיש ניגוד אינטרסים בסיסי בין צרפת  לגרמניה, כאשר אזרחיה של האחרונה מסרבים להמשיך ולממן את חובותיהן של יוון וכמובן מדינות ה- PIIGS  האחרות.

אזרחי גרמניה רואים ביוון נטל ועול כלכלי המוטל על גרמניה, המשך הסיוע הגרמני על מנת למנוע התמוטטות של יוון ומפולת אפשרית בשווקים הפיננסים עלול לפגוע בסכוייה של אנגלה מרקל לחזור ולהיבחר מחדש לתפקידה.

מנגד גרמניה היא חלק מהכלכלה הגלובלית בכלל וציר חשוב בגוש האירו אליו היא מיצאת את מרבית תוצרתה. התמוטטות של גוש האירו, משמעה פגיעה אפשרית  בכלכלת גרמניה.

אנגלה מרקל מבינה זאת היטב , אך השיקול הנוגע להמשך חייה הפוליטים הוא  זה שלהערכתי הנראה יכוון בסופו של דבר את מעשיה, מכאן שגם אם תסכים להקלה כזו או אחרת במשטר הפיסקלי שהוסכם עליו, היא תבקש לקבוע תג מחיר להסכמתה זו , להערכתי תג המחיר צריך  להיות יציאה מסודרת  של יוון אל מחוץ לגוש האירו כאשר העילה תהיה שיקום הכלכלה היוונית ללא לחצים חיצוניים ומנגד לאפשר למרקל לטעון כי ביציאתה של יוון אל מחוץ לגוש האירו אין צורך בסיוע של הכלכלה הגרמנית ליוון.

יציאה מסודרת של יוון אל מחוץ לגוש האירו מחייבת הכנה מדוקדקת לרבות של מקורות התמיכה הכלכליים ביוון לאחר יציאה כאמור ומורטריום על חובותיה החיצוניים של יוון. במצב זה חלוקת הנטל היווני תהיה לא רק על גוש האירו אלא על האיחוד האירופי כולו (כולל בריטניה שמרבה להשיא עצות אך אינה נושאת בנטל לאור העובדה כי אינה חברה בגוש האירו) ועל קרן המטבע הבינלאומית ודרכה גם על ארצות הברית. האחריות לפיקוח על תוכנית שיקום כאמור צריכה להיות של קרן המטבע הבינלאומית.

על פי השקפתי הדרך היחידה שנותרה למנהגי גוש האירו , היא לחרוג מהקונספציה בדבר הצורך בהשארות יוון בתוך גוש האירו ולהכין ליוון תוכנית שיקום וצמיחה מחוץ לגוש האירו כאשר היציאה ותוכנית השיקום יהיו מלווים  בהצהרות תמיכה וגיבוי לשיקום הכלכלי האמור  על ידי  כל האיחוד האירופי ובתמיכה בינלאומית של קרן המטבע הבינלאומית ובעקיפין גם ארצות הברית אשר התמוטטות פיננסית באירופה ערב הבחירות לנשיאות שם עומדת בניגוד לאינטרס של נשיאה, החושש מהשלכות התמוטטות כזו על וול סטריט וכלכלתה של ארצות הברית.

בלא תוכנית כאמור הרי בסופו של דבר יוון תצא מחוץ לגוש האירו בלא תוכנית מסודרת עם מפולת בשווקים הפיננסגים , בדיוק אותה מפולת ממנה חוששים הן בארצות הברית והן בגוש האירו , מפולת שתאופין על ידי המודל הקיצוני של דילמת האסיר בתורת המשחקים ביחס לחוסר אמון ושתוף פעולה כלכלי בין מדינות .

את דעתי על משבר גוש האירו ראו גם בקישורים הבאים:

גוש האירו קריסה או אירו חדש

קוו ואדיס אירו

דרושה תוכנית מרשל חדשה לאירופה

מליהמן ברדרס ועד גוש האירו דינמיקה של חוסר הבנה בניהול משברים

קאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל הייתה השושבינה המרכזית במהלך להחלתו של משטר פיסקלי קשוח בגוש האירו משטר שבבסיסו ריסון תקציבי .

מה שעמד בבסיס הדברים הוא הגרעון התקציבי שהיה נחלתם של מדינות ה- PIIGS  ולא רק הן.

אלא שהחלתו של משטר תקציבי קשוח הוא טוב ונכון במצב של תעסוקה מלאה או עם אבטלה קטנה יחסית דוגמת זו של גרמניה.  המשמעות של משטר כזה במדינות שסבלו מגרעון תקציבי גדול הוא אבטלה כבדה הנגזרת מהצורך לקצץ בהוצאות הממשלתיות.

צריך לזכור כי גוש האירו אינו עשוי מקשה אחת , אלא כל מדינה אחראית לתקציבה ולמצב התעסוקה בה. בסופו של דבר מה שיכריע את גורלה של כל ממשלה הוא המצב הכלכלי השורר באותה מדינה.

כך לדוגמה פורסם לאחרונה כי ממשלת ספרד הגדילה את הגירעון התקציבי שלה, ככל הנראה על מנת לבלום את גל האבטלה הגואה במדינה זו (למעלה מ- 22% על פי הנתונים הרשמיים)

אלא שגרעון תקציבי במדינה אחת ממומן בעצם מקופתה של מדינה אחרת בעלת תקציב מאוזן, כך לדוגמה גרמניה ומדינות כמו הולנד צרפת דנמרק וכיו”ב  נושאות בעצם בנטל החובות של יוון, אשר ממשלותיה פיזרו כספים רבים והיטיבו עם אזרחי המדינה בלי להגדיל את הצמיחה במדינה, נהפוך הוא ממשלת יוון נקטה  במעשי מרמה והונאה ככל הנראה בסיוע בנק ההשקעות של גולדמן זאקס על מנת שיוון תתקבל לגוש האירו).

קולות המחאה הנשמעים ברחובותיהן של בירות אירופה השונות מעידים על חוסר שביעות רצון בסיסי של אזרחים המשלמים את מחיר ההתפרעות התקציבית של ממשלותיהם קודם למשבר החובות של גוש האירו.

פרנסואה הולנד הסוציאליסטי נבחר לתפקיד נשיא צרפת על סמך הבטחה לבוחרים להגדיל את תקציבה של צרפת בניגוד לקודמו סרקוזי שביקש לנקוט מדיניות מצמצמת.

הקולות הנשמעים מועידת ה- G 8 בדבר הצורך בהרחבה מוניטרית גם באירופה, מעידים כי ראשי הממשלות באירופה אינם פוסלים אפשרות להדפסת אירו ואינפלציה על מנת לנסות ולגרום לחידוש הצמיחה באירופה. בין השאר נשמעה הצהרה המבקשת לשמור את יוון בתוך גוש האירו.

מאחר ואנו עוסקים בפוליטיקאים , אזי הנחת הבסיס צריכה להיות כי ראייתם של אלו וטווח התכנון שלהם נגזרים מהצרכים האלקטורלים שלהם , מכאן שיש ניגוד אינטרסים בסיסי בין צרפת  לגרמניה, כאשר אזרחיה של האחרונה מסרבים להמשיך ולממן את חובותיהן של יוון וכמובן מדינות ה- PIIGS  האחרות.

אזרחי גרמניה רואים ביוון נטל ועול כלכלי המוטל על גרמניה, המשך הסיוע הגרמני על מנת למנוע התמוטטות של יוון ומפולת אפשרית בשווקים הפיננסים עלול לפגוע בסכוייה של אנגלה מרקל לחזור ולהיבחר מחדש לתפקידה.

מנגד גרמניה היא חלק מהכלכלה הגלובלית בכלל וציר חשוב בגוש האירו אליו היא מיצאת את מרבית תוצרתה. התמוטטות של גוש האירו, משמעה פגיעה אפשרית  בכלכלת גרמניה.

אנגלה מרקל מבינה זאת היטב , אך השיקול הנוגע להמשך חייה הפוליטים הוא  זה שלהערכתי הנראה יכוון בסופו של דבר את מעשיה, מכאן שגם אם תסכים להקלה כזו או אחרת במשטר הפיסקלי שהוסכם עליו, היא תבקש לקבוע תג מחיר להסכמתה זו , להערכתי תג המחיר צריך  להיות יציאה מסודרת  של יוון אל מחוץ לגוש האירו כאשר העילה תהיה שיקום הכלכלה היוונית ללא לחצים חיצוניים ומנגד לאפשר למרקל לטעון כי ביציאתה של יוון אל מחוץ לגוש האירו אין צורך בסיוע של הכלכלה הגרמנית ליוון.

יציאה מסודרת של יוון אל מחוץ לגוש האירו מחייבת הכנה מדוקדקת לרבות של מקורות התמיכה הכלכליים ביוון לאחר יציאה כאמור ומורטריום על חובותיה החיצוניים של יוון. במצב זה חלוקת הנטל היווני תהיה לא רק על גוש האירו אלא על האיחוד האירופי כולו (כולל בריטניה שמרבה להשיא עצות אך אינה נושאת בנטל לאור העובדה כי אינה חברה בגוש האירו) ועל קרן המטבע הבינלאומית ודרכה גם על ארצות הברית. האחריות לפיקוח על תוכנית שיקום כאמור צריכה להיות של קרן המטבע הבינלאומית.

על פי השקפתי הדרך היחידה שנותרה למנהגי גוש האירו , היא לחרוג מהקונספציה בדבר הצורך בהשארות יוון בתוך גוש האירו ולהכין ליוון תוכנית שיקום וצמיחה מחוץ לגוש האירו כאשר היציאה ותוכנית השיקום יהיו מלווים  בהצהרות תמיכה וגיבוי לשיקום הכלכלי האמור  על ידי  כל האיחוד האירופי ובתמיכה בינלאומית של קרן המטבע הבינלאומית ובעקיפין גם ארצות הברית אשר התמוטטות פיננסית באירופה ערב הבחירות לנשיאות שם עומדת בניגוד לאינטרס של נשיאה, החושש מהשלכות התמוטטות כזו על וול סטריט וכלכלתה של ארצות הברית.

בלא תוכנית כאמור הרי בסופו של דבר יוון תצא מחוץ לגוש האירו בלא תוכנית מסודרת עם מפולת בשווקים הפיננסגים , בדיוק אותה מפולת ממנה חוששים הן בארצות הברית והן בגוש האירו , מפולת שתאופין על ידי המודל הקיצוני של דילמת האסיר בתורת המשחקים ביחס לחוסר אמון ושתוף פעולה כלכלי בין מדינות .

את דעתי על משבר גוש האירו ראו גם בקישורים הבאים:

גוש האירו קריסה או אירו חדש

http://gizmoron.com/2011/11/hebrew-%D7%92%D7%95%D7%A9-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%94-%D7%90%D7%95-%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95-%D7%97%D7%93%D7%A9/

קוו ואדיס אירו

http://gizmoron.com/2012/05/%D7%A7%D7%95%D7%95-%D7%95%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A1-%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95-%E2%80%8F/

דרושה תוכנית מרשל חדשה לאירופה

http://gizmoron.com/2011/09/hebrew-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%94-%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%A8%D7%A9%D7%9C-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%94/

מליהמן ברדרס ועד גוש האירו דינמיקה של חוסר הבנה בניהול משברים

http://gizmoron.com/2011/06/the-way-from-lehman-brothers-to-the-eu-and-the-pigs-crisis-lack-of-understanding-in-crisis-management/

האנתרופולוגיה של משבר גוש האירו

מי שבוחן את משבר גוש האירו במבט על ימצא בקלות יחסית כי המשבר החל קודם כל במדינות המוגדרות כדרום אירופה, מיוון דרך איטליה ספרד ופורטוגל, כאשר אירלנד היא בגדר חריג.

אפשר לייחס את השונות בין דרום אירופה לצפונה באקלים השונה בדרך כלל , העובדה שמדינות ה- PIIGS    (למעט אירלנד) שוכנות לחופי הים התיכון, הן חשופות להגירה מצפון אפריקה (בעיקר איטליה וספרד) הגירה הגורמת לבעיות חברתיות (מבלי להפחית כהוא זה מחומרת התופעה של שנאת זרים הקיימת במדינות אירופה כמו גרמניה , צרפת וכו’), כאשר מדינות צפון אירופה מייחסות לאזרחי דרום אירופה מוסר עבודה שונה  מזה הקיים בצפון אירופה.

השונות הקיימת  בין מוסר העבודה של צפון אירופה לדרומה מזכירה לא במעט את השונות בה מתייחסים חלק מאזרחי צפון איטליה לדרומה, נסו לשאול את דעתו של תושב מילנו על נפולי או סיציליה וראו מה תהיה תגובתו.

אחת הסוגיות הבעייתיות שיצר משבר גוש האירו, נוגעת לאבטלה הכבדה הקיימת כיום בעיקר בספרד יוון איטליה ופורטוגל.

אבטלה זו כבר יצרה מוקדי אלימות בערים הגדולות ביוון ובספרד .

כתבתי לא פעם אחת כי האיחוד האירופי של היום הוא איחוד נוצרי , אך קיימת שאלה בסיסית והיא האם אותן מדינות מתוך האיחוד שהתאגדו תחת מטבע אחד אכן מסוגלות להנהיג משטר פיסקלי אחד , כאשר יש שונות בסיסית בדרישות אזרחי אותן מדינות??

לפני מספר חודשים כתבתי כי אירופה צריכה לאפשר ליוון לצאת בצורה מסודרת מגוש האירו (לא מהאיחוד האירופי) ולפעול לשיקומה במסגרת עצמאית. שיקום ארוך וכואב שיציב את יוון על רגליים כלכליות בריאות. נראה לי כי אין מנוס מכך.

הגירת מחפשי עבודה מאפריקה

יבשת אפריקה נחשבת ליבשת מקוללת. שחיתות שלטונית במדינות רבות כמו גם עוני , רעב , מחלות (איידס), תוחלת חיים נמוכה בהרבה, יחסית למדינות המערב כל אלו ביחד גורמים לאזרחים במדינות היבשת לנסות ולהגר למדינות אחרות לצורך מציאת פרנסה.

חלק מזרם המהגרים  פונה למדינות , אשר בעבר שלטו במדינות המוצא באפריקה וחלקם למדינות בעלות מדיניות הגירה מקלה.

בשנת 1998 כתבתי במסגרת המכללה לביטחון לאומי עבודה שנתית שהתייחסה לסוגיית העובדים הזרים בראיית הביטחון הלאומי של מדינת ישראל.

מסקנתי אז הייתה כי העובדים הזרים המגיעים לישראל כמחפשי עבודה מהווים סכנה לביטחונה הלאומי של ישראל, הן מבחינת צביונה כמדינת העם היהודי, והן בבחינה של ההקצנה החברתית העוברת בכל מקום בו סוגיה זו עולה וצפה על פני השטח בצורה של שנאת זרים.

ניתן לומר בודאות כי הכתובת הייתה על הקיר וכי למרות אסופה של החלטות ממשלה בנושא זה דבר לא נעשה, למעט בשנתיים האחרונות. סוגיית ההגירה מאפריקה לישראל הפכה לסיכון בכל הנוגע לביטחון הפנימי של ישראל הכולל גם את הביטחון מפני אלימות.

ישראל נמצאת במובנים רבים בין הפטיש לסדן בכל הנוגע לאוכלוסייה זו הנמצאת בישראל, שכן מצד אחד ישראל אינה יכולה לגרש אוכלוסיה שמוצאה מאריתריאה ומסודן – 2 מדינות העומדות במוקד של סכסוכים אלימים מקומיים, ומצד שני מתן אישור להעסקת אותם מהגרים שהגיעו, כמוהו כעידוד נוספים מאותן מדינות לנסות ולהגיע לישראל בשים לב לניסיונה של אירופה לסגור את שעריה  בפני אותם מהגרים.

בד בבד, צריך לזכור כי אוכלוסיה במסה גדולה הנמצאת ללא עבודה בחיכוך גבוה בתוך הערים הישראליות , יוצרת לעצמה אורח חיים אופייני לחברת מהגרים כאשר הפשיעה הופכת לחלק אינטגרלי מאורח חיים זה.

יש  לזכור במקביל כי מהגרי העבודה מסודן ואריתריאה הם מוסלמים כאשר המרחק האידאולוגי בינם ובין בני דתם מרצועת עזה , הגדה המערבית או מצרים אינו גדול במיוחד, ובאין מוצא תעסוקתי, הפנייה לכוון האידואולוגי עלולה להוות מצע גידול  לטרור שיופנה כנגד מדינת ישראל.

השפעת ההגירה על התעסוקה

כפי שציינתי אחת הבעיות הקשות והכואבות  בספרד נוגעת לשיעור האבטלה הכבד במדינה זו .

שיעור האבטלה הכבד בספרד אינו ענין של השנה האחרונה בלבד, אלא זהו שיעור אבטלה המלווה מדינה זו מזה מספר שנים. מדובר בשיעור אבטלה רשמי שחצה זה מכבר את גבולות 22% של כוח העבודה בספרד כאשר שיעור האבטלה האפקטיבי נאמד בלמעלה מ- 40%!!! (כוח העבודה נמדד החל מגילאי 16 המסוגלים לצאת לעבודה).

במקביל ספרד סובלת מזה מספר שנים מגל הגירה בלתי חוקי שרובו ככולו מאפריקה . הגירה זו היא אחד הגורמים לשיעור האבטלה במדינה זו , שכן מדובר בדחיקה של עובדים בעלי אזרחות לטובת עובדים זולים בהרבה, מדובר קודם כל בדחיקה של אוכלוסיות חלשות חסרות השכלה, ממעגל העבודה ,מצב שמגביר את החיכוך והאיבה  בין 2 האוכלוסיות.

הבעיה הקיימת לפיתחה של ישראל חמורה יותר מזו הקיימת בספרד, שכן ישראל היא מדינת “אי” , כאשר העסקת מהגרי עבודה מאפריקה כאמור תפגע קודם כל באוכלוסיות החלשות בישראל המועסקות בדרך כלל בעבודות דומות (ניקיון גינון וכו’) תוך דחיקת אזרחי המדינה היקרים מבחינת עלות העבודה לטובת אותם מהגרי עבודה שאין להם כל זכויות סוציאליות או תעסוקתיות. זהו מצב נפיץ אשר לאורך זמן יפגע ישירות בכלכלת המדינה.

היכולת לפתור את סוגיית מהגרי העבודה מאפריקה היא באמצעות מכלול צעדים משולב שיצור מענה שלם לבעיה כאשר האטרקטיביות של ההגירה תרד לרמה אפס, מדובר במכלול צעדים החל מצעדי מניעה של כניסה דר גבול מצרים לרבות עונשי מאסר כבדים על בדווים שעוסקים בהברחת הגבול, המשך דרך בידוד המהגרים במחנות פליטים סגורים בקציעות לדוגמה (גם אם מדובר בהחזקה שם משך שנים! ) וגם בהחלת גירוש מיידי של מי שחודרים בכל זאת דרך הגבול. רק מדיניות שתקבל עדיפות ראשונה במעלה על ידי ראש הממשלה (כפי סוגיית הגדר שקיבלה עדיפות אחרי החלטתה של ראש הממשלה) תוכל לפתור את הנושא.

האנתרופולוגיה של משבר גוש האירו

מי שבוחן את משבר גוש האירו במבט על ימצא בקלות יחסית כי המשבר החל קודם כל במדינות המוגדרות כדרום אירופה, מיוון דרך איטליה ספרד ופורטוגל, כאשר אירלנד היא בגדר חריג.

אפשר לייחס את השונות בין דרום אירופה לצפונה באקלים השונה בדרך כלל , העובדה שמדינות ה- PIIGS    (למעט אירלנד) שוכנות לחופי הים התיכון, הן חשופות להגירה מצפון אפריקה (בעיקר איטליה וספרד) הגירה הגורמת לבעיות חברתיות (מבלי להפחית כהוא זה מחומרת התופעה של שנאת זרים הקיימת במדינות אירופה כמו גרמניה , צרפת וכו’), כאשר מדינות צפון אירופה מייחסות לאזרחי דרום אירופה מוסר עבודה שונה  מזה הקיים בצפון אירופה.

השונות הקיימת  בין מוסר העבודה של צפון אירופה לדרומה מזכירה לא במעט את השונות בה מתייחסים חלק מאזרחי צפון איטליה לדרומה, נסו לשאול את דעתו של תושב מילנו על נפולי או סיציליה וראו מה תהיה תגובתו.

אחת הסוגיות הבעייתיות שיצר משבר גוש האירו, נוגעת לאבטלה הכבדה הקיימת כיום בעיקר בספרד יוון איטליה ופורטוגל.

אבטלה זו כבר יצרה מוקדי אלימות בערים הגדולות ביוון ובספרד .

כתבתי לא פעם אחת כי האיחוד האירופי של היום הוא איחוד נוצרי , אך קיימת שאלה בסיסית והיא האם אותן מדינות מתוך האיחוד שהתאגדו תחת מטבע אחד אכן מסוגלות להנהיג משטר פיסקלי אחד , כאשר יש שונות בסיסית בדרישות אזרחי אותן מדינות??

לפני מספר חודשים כתבתי כי אירופה צריכה לאפשר ליוון לצאת בצורה מסודרת מגוש האירו (לא מהאיחוד האירופי) ולפעול לשיקומה במסגרת עצמאית. שיקום ארוך וכואב שיציב את יוון על רגליים כלכליות בריאות. נראה לי כי אין מנוס מכך.

הגירת מחפשי עבודה מאפריקה

יבשת אפריקה נחשבת ליבשת מקוללת. שחיתות שלטונית במדינות רבות כמו גם עוני , רעב , מחלות (איידס), תוחלת חיים נמוכה בהרבה, יחסית למדינות המערב כל אלו ביחד גורמים לאזרחים במדינות היבשת לנסות ולהגר למדינות אחרות לצורך מציאת פרנסה.

חלק מזרם המהגרים  פונה למדינות , אשר בעבר שלטו במדינות המוצא באפריקה וחלקם למדינות בעלות מדיניות הגירה מקלה.

בשנת 1998 כתבתי במסגרת המכללה לביטחון לאומי עבודה שנתית שהתייחסה לסוגיית העובדים הזרים בראיית הביטחון הלאומי של מדינת ישראל.

מסקנתי אז הייתה כי העובדים הזרים המגיעים לישראל כמחפשי עבודה מהווים סכנה לביטחונה הלאומי של ישראל, הן מבחינת צביונה כמדינת העם היהודי, והן בבחינה של ההקצנה החברתית העוברת בכל מקום בו סוגיה זו עולה וצפה על פני השטח בצורה של שנאת זרים.

ניתן לומר בודאות כי הכתובת הייתה על הקיר וכי למרות אסופה של החלטות ממשלה בנושא זה דבר לא נעשה, למעט בשנתיים האחרונות. סוגיית ההגירה מאפריקה לישראל הפכה לסיכון בכל הנוגע לביטחון הפנימי של ישראל הכולל גם את הביטחון מפני אלימות.

ישראל נמצאת במובנים רבים בין הפטיש לסדן בכל הנוגע לאוכלוסייה זו הנמצאת בישראל, שכן מצד אחד ישראל אינה יכולה לגרש אוכלוסיה שמוצאה מאריתריאה ומסודן – 2 מדינות העומדות במוקד של סכסוכים אלימים מקומיים, ומצד שני מתן אישור להעסקת אותם מהגרים שהגיעו, כמוהו כעידוד נוספים מאותן מדינות לנסות ולהגיע לישראל בשים לב לניסיונה של אירופה לסגור את שעריה  בפני אותם מהגרים.

בד בבד, צריך לזכור כי אוכלוסיה במסה גדולה הנמצאת ללא עבודה בחיכוך גבוה בתוך הערים הישראליות , יוצרת לעצמה אורח חיים אופייני לחברת מהגרים כאשר הפשיעה הופכת לחלק אינטגרלי מאורח חיים זה.

יש  לזכור במקביל כי מהגרי העבודה מסודן ואריתריאה הם מוסלמים כאשר המרחק האידאולוגי בינם ובין בני דתם מרצועת עזה , הגדה המערבית או מצרים אינו גדול במיוחד, ובאין מוצא תעסוקתי, הפנייה לכוון האידואולוגי עלולה להוות מצע גידול  לטרור שיופנה כנגד מדינת ישראל.

השפעת ההגירה על התעסוקה

כפי שציינתי אחת הבעיות הקשות והכואבות  בספרד נוגעת לשיעור האבטלה הכבד במדינה זו .

שיעור האבטלה הכבד בספרד אינו ענין של השנה האחרונה בלבד, אלא זהו שיעור אבטלה המלווה מדינה זו מזה מספר שנים. מדובר בשיעור אבטלה רשמי שחצה זה מכבר את גבולות 22% של כוח העבודה בספרד כאשר שיעור האבטלה האפקטיבי נאמד בלמעלה מ- 40%!!! (כוח העבודה נמדד החל מגילאי 16 המסוגלים לצאת לעבודה).

במקביל ספרד סובלת מזה מספר שנים מגל הגירה בלתי חוקי שרובו ככולו מאפריקה . הגירה זו היא אחד הגורמים לשיעור האבטלה במדינה זו , שכן מדובר בדחיקה של עובדים בעלי אזרחות לטובת עובדים זולים בהרבה, מדובר קודם כל בדחיקה של אוכלוסיות חלשות חסרות השכלה, ממעגל העבודה ,מצב שמגביר את החיכוך והאיבה  בין 2 האוכלוסיות.

הבעיה הקיימת לפיתחה של ישראל חמורה יותר מזו הקיימת בספרד, שכן ישראל היא מדינת “אי” , כאשר העסקת מהגרי עבודה מאפריקה כאמור תפגע קודם כל באוכלוסיות החלשות בישראל המועסקות בדרך כלל בעבודות דומות (ניקיון גינון וכו’) תוך דחיקת אזרחי המדינה היקרים מבחינת עלות העבודה לטובת אותם מהגרי עבודה שאין להם כל זכויות סוציאליות או תעסוקתיות. זהו מצב נפיץ אשר לאורך זמן יפגע ישירות בכלכלת המדינה.

היכולת לפתור את סוגיית מהגרי העבודה מאפריקה היא באמצעות מכלול צעדים משולב שיצור מענה שלם לבעיה כאשר האטרקטיביות של ההגירה תרד לרמה אפס, מדובר במכלול צעדים החל מצעדי מניעה של כניסה דר גבול מצרים לרבות עונשי מאסר כבדים על בדווים שעוסקים בהברחת הגבול, המשך דרך בידוד המהגרים במחנות פליטים סגורים בקציעות לדוגמה (גם אם מדובר בהחזקה שם משך שנים! ) וגם בהחלת גירוש מיידי של מי שחודרים בכל זאת דרך הגבול. רק מדיניות שתקבל עדיפות ראשונה במעלה על ידי ראש הממשלה (כפי סוגיית הגדר שקיבלה עדיפות אחרי החלטתה של ראש הממשלה) תוכל לפתור את הנושא.

ראו קישור לפוסט קודם בנושא עובדים זרים וביטחון לאומי שפורסם בדצמבר 2011.

http://gizmoron.com/2011/12/hebrew-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99-2/

כאשר אחד הקיסרים המופרעים בתולדות רומא , נירון ברח מעירו לאחר שהצית אותה, נעצר בדרך בריחתו על ידי חבורת אזרחים ששאלו אותו קוו ואדיס דומינו ? קרי אנה פניך מועדות חבר.

ובכן השאלה הניצבת לפני מנהיגי האיחוד האירופי בכלל וגוש האירו בפרט היא , אנה מועדות פניהם, קודם שאזרחי מדינותיהם מבעירים את הרחובות.

כתבתי כבר מספר פעמים עוד לפני כשנתיים עם תחילת משבר החוב באירופה, כי אירופה אינה דומה לארצות הברית, וזאת כפועל יוצא של האמנה שעל בסיסה הוקם גוש האירו, אמנת מסטריכט. כאשר במהלך התקופה שחלפה מנהיגי אירופה לא השכילו לשנות אמנה זו באופן שתתאים למצב שנוצר ובאופן שיאפשר גמישות תפעולית של הבנק האירופי.

גוש האירו אינו יכול להדפיס כספים במתכונת של ארצות הברית , קרי במילים מכובסות  ”הרחבה מוניטרית”. הורדת הריבית בגוש האירו היא בידי הנגיד (האיטלקי במוצאו) והורדה כזו אינה מעשה ידיו של אדם אחד במיוחד כאשר הכלכלה הגדולה באירופה היא גרמניה אותה מנהיגה אנגלה מרקל הדוגלת במשטר פיסקלי הדוק , אשר אינו מותיר מרחב כלשהו לגרעונות תקציביים עתירי ממון דוגמת תוכניות פנסיה מרחיבות או קיצור שבוע העבודה כפי שהבטיח הנשיא הצרפתי הנבחר  הולנד במסע הבחירות שלו.

נכון הוא כי יכולתו של נשיא צרפת להוציא לפועל את הבטחותיו תלויה לא מעט בתוצאות הבחירות ( בשיטה האזורית) שיערכו לפרלמנט הצרפתי, אך  הגישות שונות בין 2 המדינות יביאו בהכרח לשונות במדיניות הפנימית בכל מדינה וממילא לחוסר יכולת להגיע למדיניות מוניטרית מוסכמת בתוככי גוש האירו.

במקביל להתרחשויות בצרפת , אנו עדים לטרגדיה היוונית המתרחשת מול עיננו.

יוון שקיבלה מגוש האירו , מקרן המטבע הבינלאומית ומהבנקים באירופה סיוע בשווי מאות מליארדי אירו בין בצורת הזרמה כספית ובין בצורה של תספורות בהסכמה על האג”ח היווני (70% תספורת) עלולה לפרוש במהירות מגוש האירו (להבדיל מהאיחוד), כאשר כל הסיוע שניתן לה יתמסמס כלא היה.

במצב זה הכלכלה היוונית תמשיך לצלול במורד , תוך שחיקת  כספי היוונים וחסכונותיהם. במובנים רבים יוון תמצא עצמה בפני כאוס כלכלי קודם שתוכל להתחיל במסע ארוך לשיקום אולי בסיוע קרן המטבע הבינלאומית, ומטבע חדש ישן הדרכמה שיעבור סדרה של פיחותים עד התייצבותו.

מדובר במסע ארוך במיוחד אשר במהלכו האבטלה ביוון תמשיך לעלות (ובמקביל עלייה בכל הבעיות החברתיות הנגזרות מאבטלה כבדה) והפתרונים למצב יגיעו אם יוון תשכיל לנקוט מהלכים לעידוד השקעות חיצוניות במדינה ובלימה של בריחת כוח אדם מקצועי למדינות האיחוד האחרות.

אירועים אלו המתרחשים באופן סימולטני אל מול עיננו מצביעים על חולשתו הבסיסית  של גוש האירו ועל אפשרות ממשית לירידה בערכו של מטבע האירו , באופן שיגרור  הצבת סימני שאלה על המשך דרכו כפועל יוצא של תגובת שרשרת במדינות גוש האירו השונות ובראש ובראשונה מדינות ה- PIIGS  האחרות ובראשן אירלנד פורטוגל וספרד.

במצב זה חלק ממדינות גוש האירו עלולות למצוא עצמן לא רק בכאוס כלכלי כי עם כאוס חברתי הנגזר מהאבטלה הכבדה הבאה במצב של משבר כלכלי כבד.

כפי שכתבתי בפוסט קודם לפני מספר חודשים הפתרון טמון לא מעט ביכולתם של מניגי גוש האירו להתגבר על חילוקי הדעות הנוגעים לדרך פתרון המשבר על ידי שינוייה של אמנת מסטריכט וגיבוש מתכונת מוסכמת להרחבת המשמעת הפיסקלית מצד אחד וגימישות בסמכויות הבנק האירופאי להרחבה מוניטרית מסוימת, כל זאת על ידי יצירת מרחב אירו חדש , עם כללים חדשים ושער המרה חדש שיאפר צמיחה כלכלית מחודשת במדינות הגוש .

ואי אפשר בלי כמה מילים על הכלכלה הישראלית שעלולה להיפגע בצורה חדה מהמצב הכלכלי באירופה , כפועל יוצא של מיתון כלכלי וירידת רכו הצפויה של האירו, כאשר הממשלה מחויבת בנקיטת אמצעים שיאפשרו הזרמה כספית (באמצעות המדען הראשי) למחקר ופיתוח של תעשיית ההיי טק והביומד שצריכים להוביל את המשק הישראלי לחוף מבטחים.

ככל שהממשלה לא תשכיל לנקוט באמצעים מקדימים למניעת התדרדרותו של המשק הישראלי, כולל קיצוץ בתקציבי  העברה ,חיסול התמיכה בתלמידי הישיבות החרדיות  וכספים המושקעים בהתנחלויות מעבר לקו הירוק , אזי אחוז האבטלה הנמוך בו התגאו קברניטי המשק הישראלי רק לפני מספר חודשים עלול להתגלות כפטה מורגנה / חזיון תעתועים , ומדינת ישראל תמצא עצמה עם אחוזי אבטלה בשיעורים שלמעלה מ- 8%.

מה לא נכתב על משבר החוב האירופאי.

השונות בין ארצות הברית ובין אירופה, שניסתה באמצעות הקמת גוש האירו ליצור משקל נגדי לזה של הדולר , אך התעלמה מהשונות הרבה בין עמי אירופה – הלאומיות המדינתית (גם במדינות אזרחיות דוגמת צרפת ) ההבדלי ההשקפות בין צפון היבשת לדרומה וכו’.

משבר מדינות ה- PIIGS  מדגים זאת יותר מכל ויוון היא הדוגמה הבולטת לכך. מדינה שנכנסה במרמה לאיחוד האירופי ורימתה את  ראשי גוש האירו בסיוע אחד מבנקי ההשקעות הגדולים בעולם כדי להיכנס לגוש האירו, מדברת עתה על כבודה?

השאלה המרחפת באוויר שהיא תולדה של משבר הסאב פריים, היא – האם יציאה של יוון מחוץ לגוש האירו (להבדיל מהאיחוד האירופי) תוביל למפולת בכל השווקים הפיננסים בעולם בדומה למה שקרה בעקבות קריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס, או שהשווקים הפנימו והכילו למעשה את המצב והם נכונים להפסדים שיגרמו בעקבות פשיטת רגל כזו?

על מנת לענות תשובה לשאלה האמורה ראשית עלינו לענות לשאלה האמנם גורלה של יוון הוא להגיע לפשיטת רגל?

ראשית צריך להבחין בין פשיטת רגל מסודרת או פשיטת רגל המתעלמת לחלוטין מכל האירועים והסביבה האירופאית.

פשיטת רגל מסודרת היא בעצם הסדר חובות הכולל את יציאתה של יוון אל מחוץ לגוש האירו ושיקום הכלכלה היוונית במסגרת האיחוד האירופי בסיוע קרן המטבע .

להבדיל פשיטת רגל בלתי מסודרת משמעה המעשי חדלות פירעון כוללת של יוון , הלאמה של הבנקים היוונים (אשר קודם לכן תבוא פשיטת רגל שלהם) וכניסה של יוון למיתון עמוק וקשה אשר יכלול אבטלה בשיעורים שטרם הכרנו במדינות המערב (להערכה שלי אבטלה רשמית של לפחות 30% בדומה למקדוניה).

מה עומד מאחרי האינטרסים האירופאים השונים ביחס ליוון.

כבר לפני מספר חודשים עמדתי על כך שישנם הבדלי אינטרסים עמוקים בין 2 המדינות המנהיגות את גוש האירו , קרי; גרמניה וצרפת, ההבדלים נעוצים באינטרס הפוליטי של כל אחד מ- 2 המנהיגים, סרקוזי ואנגלה מרקל.

ראשית סרקוזי, אשר עומד בחודש אפריל לבחירה מחודשת לתפקיד נשיא צרפת.

נתונים הנוגעים לצרפת מצביעים על אבטלה גדלה והולכת (נכון לעת הזו 9.7% ) , ירידה בדרוג החוב הצרפתי מדירוג מושלם לדירוג שני ברמתו, והכבדה שהיא בעצם לב הענין הנוגעת לשיעור ההחזקה הכבד של בנקים צרפתיים באג”ח יווניות. נפילה יוונית בשלב זה עלולה לגרור את הבנקים הצרפתיים להפסדים כבדים ולהכביד בצורה חדה על כלכלתה של צרפת הסובלת כבר עתה מהאטה בפעילות.ודרכה על כל פעילות העסקים הקטנים והבינוניים בצרפת אשר בתמצית יסבלו ממחנק אשראי כבד , פשיטות רגל וגידול חמור באבטלה .

לסרקוזי ברור כי פשיטת רגל יוונית באופן מיידי תוריד את סיכוייו להיבחר מחדש לרמה של ודאות סטטיסטית, כאשר הפער שיווצר בינו ובין מועמד הסוציאליסטים פרנסואה הולנד , יכול להוביל אף לתבוסה בסיבוב הראשון בבחירות,  מכאן האינטרס הצרפתי שאנו למדים עליו מדי יום מחדש ולפיו על מנהיגי גוש האירו לאשר את חבילת הסיוע ליוון .

אלו אינן צרותיו היחידות של סרקוזי , אך לצורך מאמר זה אסתפק בכך

מנגד עומדת אנגלה מרקל.

כלכלתה של גרמניה היא הכלכלה היציבה ביותר באיחוד האירופאי וממילא גם בגוש האירו (כזכור אין חפיפה בין השניים). למרות התכווצותה של כלכלה זו בשיעור מתון של 0.2% ברבעון האחרון (שמשמעותה המעשית היא גידול גם אם מתון באבטלה ומעשית ירידה בצמיחה), מדובר בכלכלה יציבה אשר יכולה להתגבר כמעט ללא קושי על משבר החוב היווני , זאת למרות העובדה כי בנקים גרמניים לא מעטים מחזיקים בשיעור גדול של אג”ח יווני.

מה שמרקל אומרת באופן מעשי הוא כי אין לה אמונה ביכולתם של היוונים לעמוד בתוכנית החילוץ של הממשלה היוונית, למרות שאושרה על ידי הפרלמנט היווני , זאת לאור הזיכרון הקרוב על ההונאה הגדולה שיוון הונתה את גוש האירו כאמור לעיל.

בתחילת המשבר הייתה למרקל נכונות לבוא לקראתה של יוון, אך בחירות משנה שנערכו בגרמניה וסקרי  דעת קהל , שם הביאו את מרקל להבנה כי אם היא חפצה לשרוד פוליטית, עליה לשנות כוון, וכך היא נוהגת , כאשר אנו יכולים להעריך כי במקום תמיכה בקרן החילוץ האירופאית גרמניה בראשותה של מרקל מעדיפה להזרים את הכספים ישירות לבנקים הגרמניים ולחלץ אותם במקום לחלץ את יוון, (ראינו בעבר כיצד גרמניה עושה זאת במתכונת מצומצמת יותר ביחס למפעלי אופל של ג’נרל מוטורס בגרמניה ).

יתר על כן ההפגנות האלימות ביוון מביאות את מרקל וככל הנראה לא רק אותה להערכה כי בעצם שום דבר לא השתנה באמת ביוון וכי היוונים מבקשים בעצם להמשיך בחיים הטובים בלי לעבוד כאשר הגרמנים נושאים אותם על גבם.

מכאן גם חילוקי הדעות הברורים בין סרקוזי ובין מרקל .

אז מה יהיה?

ההערכה שלי היא כי בסופו של דבר יוון  תצא אל מחוץ לגוש האירו  בין בעצמה ובין אם בעידוד מדינות גוש האירו האחרות ותנסה להשתקם מחוץ לגוש בסיוע של קרן המטבע הבינלאומית, ואולי מדינות תורמות של האיחוד אך בלי מחויבות למגבלות התקציביות הנוקשות של גוש האירו.

יתכן ובדרך עד חודש מרץ קודם ליציאה כאמור היא תקבל סיוע חלקי מגוש האירו שיאפשר לה לצוף מעל פני המים אך לא יותר מכך.

להערכתי לאחר יוני  2012 (לאחר הסיבוב השני בבחירות לנשיאות צרפת) נראה התדרדרות נוספת במצבה של יוון , התרדרות  שבסיומה יוון תימצא מחוץ לגוש האירו עם “דרכמה חדשה”.

מה יהיה מצבן של שאר מדינות ה- PIIGS ? יתכן ובעקבות יציאה של יוון אל מחוץ לגוש האירו יקל על קרן החילוץ האירופאית לסייע בידן במיוחד כאשר ישנם סימנים כי כלכלת ספרד (הרביעית בגודלה בגוש האירו) עלולה להתאושש בשנת 2013 , כאשר את ספרד לא ניתן להוציא אל מחוץ לגוש האירו.

ומעבר לים

האמריקאים בוחנים כל העת את מצבה של אירופה וההשלכות על כלכלתה של ארצות ההברית, כאשר אובמה חושש כי משבר החוב האירופי ישפיע גם על כלכלתה של ארצות הברית בתקופה קריטית לפני הבחירות לנשיאות בנובמבר 2012.

על ניהול משבר החוב בגוש האירו.

כתבנו על כך בעבר בעקבות פרשת ליהמן ברדרס, וחוסר היכולת  של מנהיגים פוליטים וכלכליים  לאמוד את ההשלכות הפסיכולוגיות של החלטותיהם, על ציבור האזרחים והמשקיעים.

אין ספק כי המשבר נוהל מתחילתו במשקפיים קצרות ראייה.  למרות ההסתבכות של המשבר עתה, דומה כי המדינות המנהלות את המשבר גרמניה וצרפת יכולות להביא לפשיטת רגל מסודרת של יוון כאשר במקביל הן מפגינות תמיכה וגב כלכלי לפורטוגל אירלנד וספרד (שלא ביקשה למעשה כל סיוע במהלך המשבר).

אם צרפת וגרמניה לא ישכילו למנוע פשיטת רגל בלתי מבוקרת של יוון , אזי בנוסף להשלכות החברתיות (ראו את המתרחש ביוון עתה) החמורות הטמונות במצב הנגזר מהמיתון והאבטלה הכבדים , יעמוד גוש האירו בפני משבר של הבנקים הגדולים ביבשת שנגזרותיו יהיו העמקת המיתון כפועל יוצא של מחסור באשראי וחוסר אפשרות וסמכות אמיתית של הבנק האירופאי המרכזי לפתור בעיות אלו בניגוד לסמכויות שישנן בידי הפד.

ומה עם החשש להתפתחויות במישור האיראני?

אין לי כוונה להרחיב יותר מדי בנושא זה, הספקולציות הן רבות ודומה כי איש אינו יודע באמת מה יהיה.

אף שהאופציה הצבאית היא על השולחן אני מתקשה לראות כיצד מטוסים ישראלים תוקפים באיראן בלא הסכמה אמריקאית , הסכמה כזו דרושה לא רק מהבחינה הפוליטית, אלא כפקטור של השליטה האמריקאית  בשמי המפרץ הפרסי כדי שמטוסים לא יזוהו בטעות כמטוסי אויב בעלי כוונות עוינות.

יחד עם זאת  רוחות מלחמה אמיתיות או מדומות עלולות  לגרור עלייה במחירי הסחורות ובראש ובראשונה מחירי הנפט הגולמי, מה שעלול לגרור עלייה בעלויות ייצור של שורת מוצרים ארוכה ובעקבות זאת העמקה של המיתון באירופה .

ואי אפשר בלי לקחים ותובנות לישראל.

מדינת ישראל אינה יכולה להתעלם מהתובנות המוצגות לה בדוח קרן המטבע הבינלאומית.

ראשית מדינת ישראל צריכה להפסיק לאלתר את תשלומי ההעברה למשפחות ברוכות ילדים.

שנית המדינה צריכה לעשות כל שאפשר  כדי להגדיל את מעגל התעסוקה במגזר החרדי והמגזר הערבי  והדרך לכך עוברת דרך נושא החינוך כפי שפרטתי במאמר כמה תובנות ממשבר החוב האירופי והערת אזהרה לישראל.

שלישית המדינה צריכה להמשיך בצורה מושכלת בהפרטה  של חברות ממשלתיות ובראש ובראשונה חברת רכבת ישראל וחברת החשמל.

הפרטה כאמור יכולה להיות לטעמי רק בשילוב ועדי העובדים של חברות אלו, גם לאלו ייפול בסופו של דבר האסימון, כי אם לא ישתפו פעולה אזי הפתרון יהיה בצורה שבוצעה בחברת אל על , קרי מינוי כונס נכסים והפעלת החברות באמצעותו דרך בית המשפט לרבות פיטורי כוח אדם או בהתייחס לרכבת ישראל- השבתה של החברה.

ולסיום ש/וב כפי שכתבתי לעיל במאמר קודם – המדינה חייבת להשקיע בנושאי החינוך במגזר הערבי והחרדי ולחייב את המגזר החרדי בלימודי ליבה , כאשר סירוב של המגזר החרדי להשקיע בלימודי ליבה יוביל לקיצוץ בכל תקציבי החינוך של מגזר זה.

אם לא נשכיל לבצע את השינויים המואים עתה המדינה תמצא את עצמה בעוד 2 עשורים לפני פי פחת בדומה ליוון אך , להבדיל אף מדינה אחרת לא תזנק לחלץ את ישראל ממצבה גם לא במתכונת של יוון.

מה לא נכתב על משבר החוב האירופאי.

השונות בין ארצות הברית ובין אירופה, שניסתה באמצעות הקמת גוש האירו ליצור משקל נגדי לזה של הדולר , אך התעלמה מהשונות הרבה בין עמי אירופה – הלאומיות המדינתית (גם במדינות אזרחיות דוגמת צרפת ) ההבדלי ההשקפות בין צפון היבשת לדרומה וכו’.

משבר מדינות ה- PIIGS  מדגים זאת יותר מכל ויוון היא הדוגמה הבולטת לכך. מדינה שנכנסה במרמה לאיחוד האירופי ורימתה את  ראשי גוש האירו בסיוע אחד מבנקי ההשקעות הגדולים בעולם כדי להיכנס לגוש האירו, מדברת עתה על כבודה?

השאלה המרחפת באוויר שהיא תולדה של משבר הסאב פריים, היא – האם יציאה של יוון מחוץ לגוש האירו (להבדיל מהאיחוד האירופי) תוביל למפולת בכל השווקים הפיננסים בעולם בדומה למה שקרה בעקבות קריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס, או שהשווקים הפנימו והכילו למעשה את המצב והם נכונים להפסדים שיגרמו בעקבות פשיטת רגל כזו?

על מנת לענות תשובה לשאלה האמורה ראשית עלינו לענות לשאלה האמנם גורלה של יוון הוא להגיע לפשיטת רגל?

ראשית צריך להבחין בין פשיטת רגל מסודרת או פשיטת רגל המתעלמת לחלוטין מכל האירועים והסביבה האירופאית.

פשיטת רגל מסודרת היא בעצם הסדר חובות הכולל את יציאתה של יוון אל מחוץ לגוש האירו ושיקום הכלכלה היוונית במסגרת האיחוד האירופי בסיוע קרן המטבע .

להבדיל פשיטת רגל בלתי מסודרת משמעה המעשי חדלות פירעון כוללת של יוון , הלאמה של הבנקים היוונים (אשר קודם לכן תבוא פשיטת רגל שלהם) וכניסה של יוון למיתון עמוק וקשה אשר יכלול אבטלה בשיעורים שטרם הכרנו במדינות המערב (להערכה שלי אבטלה רשמית של לפחות 30% בדומה למקדוניה).

מה עומד מאחרי האינטרסים האירופאים השונים ביחס ליוון.

כבר לפני מספר חודשים עמדתי על כך שישנם הבדלי אינטרסים עמוקים בין 2 המדינות המנהיגות את גוש האירו , קרי; גרמניה וצרפת, ההבדלים נעוצים באינטרס הפוליטי של כל אחד מ- 2 המנהיגים, סרקוזי ואנגלה מרקל.

ראשית סרקוזי, אשר עומד בחודש אפריל לבחירה מחודשת לתפקיד נשיא צרפת.

נתונים הנוגעים לצרפת מצביעים על אבטלה גדלה והולכת (נכון לעת הזו 9.7% ) , ירידה בדרוג החוב הצרפתי מדירוג מושלם לדירוג שני ברמתו, והכבדה שהיא בעצם לב הענין הנוגעת לשיעור ההחזקה הכבד של בנקים צרפתיים באג”ח יווניות. נפילה יוונית בשלב זה עלולה לגרור את הבנקים הצרפתיים להפסדים כבדים ולהכביד בצורה חדה על כלכלתה של צרפת הסובלת כבר עתה מהאטה בפעילות.ודרכה על כל פעילות העסקים הקטנים והבינוניים בצרפת אשר בתמצית יסבלו ממחנק אשראי כבד , פשיטות רגל וגידול חמור באבטלה .

לסרקוזי ברור כי פשיטת רגל יוונית באופן מיידי תוריד את סיכוייו להיבחר מחדש לרמה של ודאות סטטיסטית, כאשר הפער שיווצר בינו ובין מועמד הסוציאליסטים פרנסואה הולנד , יכול להוביל אף לתבוסה בסיבוב הראשון בבחירות,  מכאן האינטרס הצרפתי שאנו למדים עליו מדי יום מחדש ולפיו על מנהיגי גוש האירו לאשר את חבילת הסיוע ליוון .

אלו אינן צרותיו היחידות של סרקוזי , אך לצורך מאמר זה אסתפק בכך

מנגד עומדת אנגלה מרקל.

כלכלתה של גרמניה היא הכלכלה היציבה ביותר באיחוד האירופאי וממילא גם בגוש האירו (כזכור אין חפיפה בין השניים). למרות התכווצותה של כלכלה זו בשיעור מתון של 0.2% ברבעון האחרון (שמשמעותה המעשית היא גידול גם אם מתון באבטלה ומעשית ירידה בצמיחה), מדובר בכלכלה יציבה אשר יכולה להתגבר כמעט ללא קושי על משבר החוב היווני , זאת למרות העובדה כי בנקים גרמניים לא מעטים מחזיקים בשיעור גדול של אג”ח יווני.

מה שמרקל אומרת באופן מעשי הוא כי אין לה אמונה ביכולתם של היוונים לעמוד בתוכנית החילוץ של הממשלה היוונית, למרות שאושרה על ידי הפרלמנט היווני , זאת לאור הזיכרון הקרוב על ההונאה הגדולה שיוון הונתה את גוש האירו כאמור לעיל.

בתחילת המשבר הייתה למרקל נכונות לבוא לקראתה של יוון, אך בחירות משנה שנערכו בגרמניה וסקרי  דעת קהל , שם הביאו את מרקל להבנה כי אם היא חפצה לשרוד פוליטית, עליה לשנות כוון, וכך היא נוהגת , כאשר אנו יכולים להעריך כי במקום תמיכה בקרן החילוץ האירופאית גרמניה בראשותה של מרקל מעדיפה להזרים את הכספים ישירות לבנקים הגרמניים ולחלץ אותם במקום לחלץ את יוון, (ראינו בעבר כיצד גרמניה עושה זאת במתכונת מצומצמת יותר ביחס למפעלי אופל של ג’נרל מוטורס בגרמניה ).

יתר על כן ההפגנות האלימות ביוון מביאות את מרקל וככל הנראה לא רק אותה להערכה כי בעצם שום דבר לא השתנה באמת ביוון וכי היוונים מבקשים בעצם להמשיך בחיים הטובים בלי לעבוד כאשר הגרמנים נושאים אותם על גבם.

מכאן גם חילוקי הדעות הברורים בין סרקוזי ובין מרקל .

אז מה יהיה?

ההערכה שלי היא כי בסופו של דבר יוון  תצא אל מחוץ לגוש האירו  בין בעצמה ובין אם בעידוד מדינות גוש האירו האחרות ותנסה להשתקם מחוץ לגוש בסיוע של קרן המטבע הבינלאומית, ואולי מדינות תורמות של האיחוד אך בלי מחויבות למגבלות התקציביות הנוקשות של גוש האירו.

יתכן ובדרך עד חודש מרץ קודם ליציאה כאמור היא תקבל סיוע חלקי מגוש האירו שיאפשר לה לצוף מעל פני המים אך לא יותר מכך.

להערכתי לאחר יוני  2012 (לאחר הסיבוב השני בבחירות לנשיאות צרפת) נראה התדרדרות נוספת במצבה של יוון , התרדרות  שבסיומה יוון תימצא מחוץ לגוש האירו עם “דרכמה חדשה”.

מה יהיה מצבן של שאר מדינות ה- PIIGS ? יתכן ובעקבות יציאה של יוון אל מחוץ לגוש האירו יקל על קרן החילוץ האירופאית לסייע בידן במיוחד כאשר ישנם סימנים כי כלכלת ספרד (הרביעית בגודלה בגוש האירו) עלולה להתאושש בשנת 2013 , כאשר את ספרד לא ניתן להוציא אל מחוץ לגוש האירו.

ומעבר לים

האמריקאים בוחנים כל העת את מצבה של אירופה וההשלכות על כלכלתה של ארצות ההברית, כאשר אובמה חושש כי משבר החוב האירופי ישפיע גם על כלכלתה של ארצות הברית בתקופה קריטית לפני הבחירות לנשיאות בנובמבר 2012.

על ניהול משבר החוב בגוש האירו.

כתבנו על כך בעבר בעקבות פרשת ליהמן ברדרס, וחוסר היכולת  של מנהיגים פוליטים וכלכליים  לאמוד את ההשלכות הפסיכולוגיות של החלטותיהם, על ציבור האזרחים והמשקיעים.

אין ספק כי המשבר נוהל מתחילתו במשקפיים קצרות ראייה.  למרות ההסתבכות של המשבר עתה, דומה כי המדינות המנהלות את המשבר גרמניה וצרפת יכולות להביא לפשיטת רגל מסודרת של יוון כאשר במקביל הן מפגינות תמיכה וגב כלכלי לפורטוגל אירלנד וספרד (שלא ביקשה למעשה כל סיוע במהלך המשבר).

אם צרפת וגרמניה לא ישכילו למנוע פשיטת רגל בלתי מבוקרת של יוון , אזי בנוסף להשלכות החברתיות (ראו את המתרחש ביוון עתה) החמורות הטמונות במצב הנגזר מהמיתון והאבטלה הכבדים , יעמוד גוש האירו בפני משבר של הבנקים הגדולים ביבשת שנגזרותיו יהיו העמקת המיתון כפועל יוצא של מחסור באשראי וחוסר אפשרות וסמכות אמיתית של הבנק האירופאי המרכזי לפתור בעיות אלו בניגוד לסמכויות שישנן בידי הפד.

ומה עם החשש להתפתחויות במישור האיראני?

אין לי כוונה להרחיב יותר מדי בנושא זה, הספקולציות הן רבות ודומה כי איש אינו יודע באמת מה יהיה.

אף שהאופציה הצבאית היא על השולחן אני מתקשה לראות כיצד מטוסים ישראלים תוקפים באיראן בלא הסכמה אמריקאית , הסכמה כזו דרושה לא רק מהבחינה הפוליטית, אלא כפקטור של השליטה האמריקאית  בשמי המפרץ הפרסי.

יחד עם זאת  רוחות מלחמה אמיתיות או מדומות עלולות  לגרור עלייה במחירי הסחורות ובראש ובראשונה מחירי הנפט הגולמי, מה שעלול לגרור עלייה בעלויות ייצור של שורת מוצרים ארוכה ובעקבות זאת העמקה של המיתון באירופה .

ואי אפשר בלי לקחים ותובנות לישראל.

מדינת ישראל אינה יכולה להתעלם מהתובנות המוצגות לה בדוח קרן המטבע הבינלאומית.

ראשית מדינת ישראל צריכה להפסיק לאלתר את תשלומי ההעברה למשפחות ברוכות ילדים.

שנית המדינה צריכה לעשות כל שאפשר  כדי להגדיל את מעגל התעסוקה במגזר החרדי והמגזר הערבי  והדרך לכך עוברת דרך נושא החינוך כפי שפרטתי במאמר כמה תובנות ממשבר החוב האירופי והערת אזהרה לישראל.

שלישית המדינה צריכה להמשיך בצורה מושכלת בהפרטה  של חברות ממשלתיות ובראש ובראשונה חברת רכבת ישראל וחברת החשמל.

הפרטה כאמור יכולה להיות לטעמי רק בשילוב ועדי העובדים של חברות אלו, גם לאלו ייפול בסופו של דבר האסימון, כי אם לא ישתפו פעולה אזי הפתרון יהיה בצורה שבוצעה בחברת אל על , קרי מינוי כונס נכסים והפעלת החברות באמצעותו דרך בית המשפט לרבות פיטורי כוח אדם או בהתייחס לרכבת ישראל- השבתה של החברה.

ולסיום ש/וב כפי שכתבתי לעיל במאמר קודם – המדינה חייבת להשקיע בנושאי החינוך במגזר הערבי והחרדי ולחייב את המגזר החרדי בלימודי ליבה , כאשר סירוב של המגזר החרדי להשקיע בלימודי ליבה יוביל לקיצוץ בכל תקציבי החינוך של מגזר זה.

אם לא נשכיל לבצע את השינויים המואים עתה המדינה תמצא את עצמה בעוד 2 עשורים לפני פי פחת בדומה ליוון אך , להבדיל אף מדינה אחרת לא תזנק לחלץ את ישראל ממצבה גם לא במתכונת של יוון.

מה לא נכתב על משבר החוב האירופאי.

השונות בין ארצות הברית ובין אירופה, שניסתה באמצעות הקמת גוש האירו ליצור משקל נגדי לזה של הדולר , אך התעלמה מהשונות הרבה בין עמי אירופה – הלאומיות המדינתית (גם במדינות אזרחיות דוגמת צרפת ) ההבדלי ההשקפות בין צפון היבשת לדרומה וכו’.

משבר מדינות ה- PIIGS  מדגים זאת יותר מכל ויוון היא הדוגמה הבולטת לכך. מדינה שנכנסה במרמה לאיחוד האירופי ורימתה את  ראשי גוש האירו בסיוע אחד מבנקי ההשקעות הגדולים בעולם כדי להיכנס לגוש האירו, מדברת עתה על כבודה?

השאלה המרחפת באוויר שהיא תולדה של משבר הסאב פריים, היא – האם יציאה של יוון מחוץ לגוש האירו (להבדיל מהאיחוד האירופי) תוביל למפולת בכל השווקים הפיננסים בעולם בדומה למה שקרה בעקבות קריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס, או שהשווקים הפנימו והכילו למעשה את המצב והם נכונים להפסדים שיגרמו בעקבות פשיטת רגל כזו?

על מנת לענות תשובה לשאלה האמורה ראשית עלינו לענות לשאלה האמנם גורלה של יוון הוא להגיע לפשיטת רגל?

ראשית צריך להבחין בין פשיטת רגל מסודרת או פשיטת רגל המתעלמת לחלוטין מכל האירועים והסביבה האירופאית.

פשיטת רגל מסודרת היא בעצם הסדר חובות הכולל את יציאתה של יוון אל מחוץ לגוש האירו ושיקום הכלכלה היוונית במסגרת האיחוד האירופי בסיוע קרן המטבע .

להבדיל פשיטת רגל בלתי מסודרת משמעה המעשי חדלות פירעון כוללת של יוון , הלאמה של הבנקים היוונים (אשר קודם לכן תבוא פשיטת רגל שלהם) וכניסה של יוון למיתון עמוק וקשה אשר יכלול אבטלה בשיעורים שטרם הכרנו במדינות המערב (להערכה שלי אבטלה רשמית של לפחות 30% בדומה למקדוניה).

מה עומד מאחרי האינטרסים האירופאים השונים ביחס ליוון.

כבר לפני מספר חודשים עמדתי על כך שישנם הבדלי אינטרסים עמוקים בין 2 המדינות המנהיגות את גוש האירו , קרי; גרמניה וצרפת, ההבדלים נעוצים באינטרס הפוליטי של כל אחד מ- 2 המנהיגים, סרקוזי ואנגלה מרקל.

ראשית סרקוזי, אשר עומד בחודש אפריל לבחירה מחודשת לתפקיד נשיא צרפת.

נתונים הנוגעים לצרפת מצביעים על אבטלה גדלה והולכת (נכון לעת הזו 9.7% ) , ירידה בדרוג החוב הצרפתי מדירוג מושלם לדירוג שני ברמתו, והכבדה שהיא בעצם לב הענין הנוגעת לשיעור ההחזקה הכבד של בנקים צרפתיים באג”ח יווניות. נפילה יוונית בשלב זה עלולה לגרור את הבנקים הצרפתיים להפסדים כבדים ולהכביד בצורה חדה על כלכלתה של צרפת הסובלת כבר עתה מהאטה בפעילות.ודרכה על כל פעילות העסקים הקטנים והבינוניים בצרפת אשר בתמצית יסבלו ממחנק אשראי כבד , פשיטות רגל וגידול חמור באבטלה .

לסרקוזי ברור כי פשיטת רגל יוונית באופן מיידי תוריד את סיכוייו להיבחר מחדש לרמה של ודאות סטטיסטית, כאשר הפער שיווצר בינו ובין מועמד הסוציאליסטים פרנסואה הולנד , יכול להוביל אף לתבוסה בסיבוב הראשון בבחירות,  מכאן האינטרס הצרפתי שאנו למדים עליו מדי יום מחדש ולפיו על מנהיגי גוש האירו לאשר את חבילת הסיוע ליוון .

אלו אינן צרותיו היחידות של סרקוזי , אך לצורך מאמר זה אסתפק בכך

מנגד עומדת אנגלה מרקל.

כלכלתה של גרמניה היא הכלכלה היציבה ביותר באיחוד האירופאי וממילא גם בגוש האירו (כזכור אין חפיפה בין השניים). למרות התכווצותה של כלכלה זו בשיעור מתון של 0.2% ברבעון האחרון (שמשמעותה המעשית היא גידול גם אם מתון באבטלה ומעשית ירידה בצמיחה), מדובר בכלכלה יציבה אשר יכולה להתגבר כמעט ללא קושי על משבר החוב היווני , זאת למרות העובדה כי בנקים גרמניים לא מעטים מחזיקים בשיעור גדול של אג”ח יווני.

מה שמרקל אומרת באופן מעשי הוא כי אין לה אמונה ביכולתם של היוונים לעמוד בתוכנית החילוץ של הממשלה היוונית, למרות שאושרה על ידי הפרלמנט היווני , זאת לאור הזיכרון הקרוב על ההונאה הגדולה שיוון הונתה את גוש האירו כאמור לעיל.

בתחילת המשבר הייתה למרקל נכונות לבוא לקראתה של יוון, אך בחירות משנה שנערכו בגרמניה וסקרי  דעת קהל , שם הביאו את מרקל להבנה כי אם היא חפצה לשרוד פוליטית, עליה לשנות כוון, וכך היא נוהגת , כאשר אנו יכולים להעריך כי במקום תמיכה בקרן החילוץ האירופאית גרמניה בראשותה של מרקל מעדיפה להזרים את הכספים ישירות לבנקים הגרמניים ולחלץ אותם במקום לחלץ את יוון, (ראינו בעבר כיצד גרמניה עושה זאת במתכונת מצומצמת יותר ביחס למפעלי אופל של ג’נרל מוטורס בגרמניה ).

יתר על כן ההפגנות האלימות ביוון מביאות את מרקל וככל הנראה לא רק אותה להערכה כי בעצם שום דבר לא השתנה באמת ביוון וכי היוונים מבקשים בעצם להמשיך בחיים הטובים בלי לעבוד כאשר הגרמנים נושאים אותם על גבם.

מכאן גם חילוקי הדעות הברורים בין סרקוזי ובין מרקל .

אז מה יהיה?

ההערכה שלי היא כי בסופו של דבר יוון  תצא אל מחוץ לגוש האירו  בין בעצמה ובין אם בעידוד מדינות גוש האירו האחרות ותנסה להשתקם מחוץ לגוש בסיוע של קרן המטבע הבינלאומית, ואולי מדינות תורמות של האיחוד אך בלי מחויבות למגבלות התקציביות הנוקשות של גוש האירו.

יתכן ובדרך עד חודש מרץ קודם ליציאה כאמור היא תקבל סיוע חלקי מגוש האירו שיאפשר לה לצוף מעל פני המים אך לא יותר מכך.

להערכתי לאחר יוני  2012 (לאחר הסיבוב השני בבחירות לנשיאות צרפת) נראה התדרדרות נוספת במצבה של יוון , התרדרות  שבסיומה יוון תימצא מחוץ לגוש האירו עם “דרכמה חדשה”.

מה יהיה מצבן של שאר מדינות ה- PIIGS ? יתכן ובעקבות יציאה של יוון אל מחוץ לגוש האירו יקל על קרן החילוץ האירופאית לסייע בידן במיוחד כאשר ישנם סימנים כי כלכלת ספרד (הרביעית בגודלה בגוש האירו) עלולה להתאושש בשנת 2013 , כאשר את ספרד לא ניתן להוציא אל מחוץ לגוש האירו.

ומעבר לים

האמריקאים בוחנים כל העת את מצבה של אירופה וההשלכות על כלכלתה של ארצות ההברית, כאשר אובמה חושש כי משבר החוב האירופי ישפיע גם על כלכלתה של ארצות הברית בתקופה קריטית לפני הבחירות לנשיאות בנובמבר 2012.

על ניהול משבר החוב בגוש האירו.

כתבנו על כך בעבר בעקבות פרשת ליהמן ברדרס, וחוסר היכולת  של מנהיגים פוליטים וכלכליים  לאמוד את ההשלכות הפסיכולוגיות של החלטותיהם, על ציבור האזרחים והמשקיעים.

אין ספק כי המשבר נוהל מתחילתו במשקפיים קצרות ראייה.  למרות ההסתבכות של המשבר עתה, דומה כי המדינות המנהלות את המשבר גרמניה וצרפת יכולות להביא לפשיטת רגל מסודרת של יוון כאשר במקביל הן מפגינות תמיכה וגב כלכלי לפורטוגל אירלנד וספרד (שלא ביקשה למעשה כל סיוע במהלך המשבר).

אם צרפת וגרמניה לא ישכילו למנוע פשיטת רגל בלתי מבוקרת של יוון , אזי בנוסף להשלכות החברתיות (ראו את המתרחש ביוון עתה) החמורות הטמונות במצב הנגזר מהמיתון והאבטלה הכבדים , יעמוד גוש האירו בפני משבר של הבנקים הגדולים ביבשת שנגזרותיו יהיו העמקת המיתון כפועל יוצא של מחסור באשראי וחוסר אפשרות וסמכות אמיתית של הבנק האירופאי המרכזי לפתור בעיות אלו בניגוד לסמכויות שישנן בידי הפד.

ומה עם החשש להתפתחויות במישור האיראני?

אין לי כוונה להרחיב יותר מדי בנושא זה, הספקולציות הן רבות ודומה כי איש אינו יודע באמת מה יהיה.

אף שהאופציה הצבאית היא על השולחן אני מתקשה לראות כיצד מטוסים ישראלים תוקפים באיראן בלא הסכמה אמריקאית , הסכמה כזו דרושה לא רק מהבחינה הפוליטית, אלא כפקטור של השליטה האמריקאית  בשמי המפרץ הפרסי.

יחד עם זאת  רוחות מלחמה אמיתיות או מדומות עלולות  לגרור עלייה במחירי הסחורות ובראש ובראשונה מחירי הנפט הגולמי, מה שעלול לגרור עלייה בעלויות ייצור של שורת מוצרים ארוכה ובעקבות זאת העמקה של המיתון באירופה .

ואי אפשר בלי לקחים ותובנות לישראל.

מדינת ישראל אינה יכולה להתעלם מהתובנות המוצגות לה בדוח קרן המטבע הבינלאומית.

ראשית מדינת ישראל צריכה להפסיק לאלתר את תשלומי ההעברה למשפחות ברוכות ילדים.

שנית המדינה צריכה לעשות כל שאפשר  כדי להגדיל את מעגל התעסוקה במגזר החרדי והמגזר הערבי  והדרך לכך עוברת דרך נושא החינוך כפי שפרטתי במאמר כמה תובנות ממשבר החוב האירופי והערת אזהרה לישראל.

שלישית המדינה צריכה להמשיך בצורה מושכלת בהפרטה  של חברות ממשלתיות ובראש ובראשונה חברת רכבת ישראל וחברת החשמל.

הפרטה כאמור יכולה להיות לטעמי רק בשילוב ועדי העובדים של חברות אלו, גם לאלו ייפול בסופו של דבר האסימון, כי אם לא ישתפו פעולה אזי הפתרון יהיה בצורה שבוצעה בחברת אל על , קרי מינוי כונס נכסים והפעלת החברות באמצעותו דרך בית המשפט לרבות פיטורי כוח אדם או בהתייחס לרכבת ישראל- השבתה של החברה.

ולסיום ש/וב כפי שכתבתי לעיל במאמר קודם – המדינה חייבת להשקיע בנושאי החינוך במגזר הערבי והחרדי ולחייב את המגזר החרדי בלימודי ליבה , כאשר סירוב של המגזר החרדי להשקיע בלימודי ליבה יוביל לקיצוץ בכל תקציבי החינוך של מגזר זה.

אם לא נשכיל לבצע את השינויים האמורים עתה המדינה תמצא את עצמה בעוד 2 עשורים לפני פי פחת בדומה ליוון אך , להבדיל אף מדינה אחרת לא תזנק לחלץ את ישראל ממצבה גם לא במתכונת של יוון.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימ/שיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי שקלים כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפוטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרי בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצוע – לחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה וייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות לקצץ נואשות בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא או הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, או הגדלה בלתי אפשרית של תקציבי רווחה ופשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם לרמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימ/שיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי אירו כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפוטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרית בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצוע – לחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה ובייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות  נואשות לקצץ בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא או הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, או הגדלה בלתי אפשרית של תקציבי רווחה ופשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם על רמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתדרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

זאת כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתדרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימשיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי שקלים כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפורטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרי בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצוע – לחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה וייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות לקצץ נואשות בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, ומנגד הגדלה של תקציבי רווחה  היא בלתי אפשרית ותגרור בהכרח פשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם לרמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימ/שיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי אירו כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפוטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרית בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצוע – לחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה ובייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות  נואשות לקצץ בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא או הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, או הגדלה בלתי אפשרית של תקציבי רווחה ופשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם על רמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתדרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

זאת כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתדרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימשיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי אירו כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפורטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרי בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצוע – לחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה וייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות לקצץ נואשות בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא או הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, או הגדלה בלתי אפשרית של תקציבי רווחה ופשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם לרמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימ/שיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי אירו כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפוטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרית בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצוע – לחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה ובייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות  נואשות לקצץ בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא או הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, או הגדלה בלתי אפשרית של תקציבי רווחה ופשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם על רמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתדרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

זאת כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתדרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימשיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי שקלים כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפורטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרי בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצוע – לחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה וייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות לקצץ נואשות בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, ומנגד הגדלה של תקציבי רווחה  היא בלתי אפשרית ותגרור בהכרח פשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם לרמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימ/שיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי אירו כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפוטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרית בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצוע – לחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה ובייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות  נואשות לקצץ בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא או הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, או הגדלה בלתי אפשרית של תקציבי רווחה ופשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם על רמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתדרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

זאת כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתדרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימשיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי אירו כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפורטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרי בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצוע – לחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה וייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות לקצץ נואשות בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא  הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, ומנגד הגדלה של תקציבי רווחה היא בלתי אפשרית  ועלולה לגרור פשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם לרמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימ/שיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי אירו כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפוטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרית בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצוע – לחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה ובייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות  נואשות לקצץ בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא או הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, או הגדלה בלתי אפשרית של תקציבי רווחה ופשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם על רמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתדרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

זאת כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתדרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימשיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי שקלים כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפורטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרי בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצוע – לחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה וייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות לקצץ נואשות בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, ומנגד הגדלה של תקציבי רווחה  היא בלתי אפשרית ותגרור בהכרח פשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם לרמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימ/שיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי אירו כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפוטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרית בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצוע – לחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה ובייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות  נואשות לקצץ בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא או הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, או הגדלה בלתי אפשרית של תקציבי רווחה ופשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם על רמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתדרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

זאת כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתדרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימשיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי אירו כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפורטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרי בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצוע – לחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה וייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות לקצץ נואשות בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא  הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, ומנגד הגדלה של תקציבי רווחה היא בלתי אפשרית  ועלולה לגרור פשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם לרמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימשיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי אירו כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפורטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרי בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצוע – לחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה ובייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות לקצץ נואשות בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא  הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, ומנגד הגדלה של תקציבי רווחה היא בלתי אפשרית  ועלולה לגרור פשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם לרמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתדרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

בנוסף על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות . ההכבדה של מגזרים אלו היא על כל הציבור בישראל באופן הבא לידי ביטוי ברמת המיסים המוטלים על המגזר היצרני במדינה.

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתדרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הצלחתה של הכלכלה הגלובלית וזו של ארצות הברית ומדינות האיחוד האירופי בפרט היא נגזרת של עוצמת הפוליטיקאים המנהלים את הכלכלה.

עוצמתו של פוליטיקאי נמדדת בד”כ בתמיכה הציבורית לה הוא זוכה בעת כהונתו.

לפוליטיקאי בעל עוצמה במדינתו יש בד”כ חלון הזדמנויות קצר מועד בן 180 עד 360 יום , (לעיתים גם פחות) בתחילת כהונתו או בעת אירוע משבר מג’ורי ,לשנות לתקן ולקדם תוכניות כלכליות. לאחר טווח זמן זה יכולתו לבצע שינויים נמצאת בגרף יורד .

מי שבוחן את עוצמתו של נשיא ארצות הברית אובמה יכול לראות כיצד האיש שנבחר ברוב עצום בארצות הברית, ונהנה בתחילת כהונתו מרוב פוליטי הן בבית הנבחרים והן בסנאט, כשל . לפניו היה חלון הזדמנויות ייחודי לבצע תוכנית לשיקום כלכלתה של ארצות הברית. אילו היה מצליח היה נכנס לפנתיאון של נשיאיה הגדולים של ארצות הברית תוך אזכורו לא רק כנשיא השחור הראשון , אלא כאמור כמי שהושיע את ארצות הברית בעת אחד המשברים הגדולים בתולדותיה, אך רצון לחוד ומציאות לחוד.

ברק אובמה חסר הניסיון הזרים כספים לכלכה האמריקאית בסכומים דמיוניים שאיש מאיתנו אינו מסוגל לתאר. כספים אלו הגיעו לבנקים להשקעות ונעצרו שם, במקום שיגיעו לידי העסקים הקטנים והבינוניים בארצות הברית, האחראים לחלק ניכר מהנעת הכלכלה האמריקאית.

חלון הזדמנויות זה שעמד בפני הנשיא האמריקאי נסגר לאחר בחירות 2010 כאשר בית הנבחרים האמריקאי עבר לשליטת הרפובליקנים שאינם מוכנים לתת לנשיא הזדמנות לתקן את שגיאותיו ומבקשים בעצם לסלקו מהבית הלבן. לכן גם לתוכניתו הפיסקאלית במתכונתה אין סיכוי לעבור בבית הנבחרים. הרפובליקנים לא יתנו לו אפילו גשר של נייר לקראת הבחירות ב 2012.

אנגלה מרקל הבינה ומבינה היטב את עוצמת משבר מדינות ה- PIGS  בהתאם היא פעלה להעניק ליוון אורך נשימה מתאים כדי לנסות לחלץ מדינה זו מצרותיה. ההזדמנות לבצע ניתוח יסודי בכלכלה האירופית לרבות שינויה של אמנת מסטריכט (שעל בסיסה הוקם  גוש האירו) עברה חלפה, משהסתבר כי התמיכה בכלכלתה של יוון משמעותה המעשי הוא גם הבסיס לכישלון פוליטי פנימי של מרקל ועמיתיה לקואליציה בזירה הפנימית בגרמניה.

גם מצבו של סרקוזי בצרפת אינו מבשר טובות (למעט ביקור החסידה לה הוא ורעייתו מחכים), שכן קודם למעצרו של דומיניק שטראוס מי שהיה יו”ר קרן המטבע הבינלאומית, נחשב זה האחרון לאחד המועמדים המובילים לנשיאות צרפת במקומו של סרקוזי, ורק שערוריית האונס בניו יורק חיסלה את סיכויי שטראוס מלהתמודד על משרת נשיא צרפת.

במצב זה נראה כי הקואליציה הגרמנית צרפתית להצלתה של יוון הסתיימה למעשה ולהערכתי 2 מדינות אלו מכינות עצמן להכרזה על יוון כחדלת פרעון ולמצב בו במקרה הטוב מחזיקי האג”ח היווני יאלצו לספוג תספורת (ואולי יותר נכון לומר תגלחת) תוך שהם מכינים עצמם לבלימה בעיקר בספרד המהווה כ- 9% מכלכלת האיחוד ונפילתה תפגע לא רק בגוש האירו אלא באיחוד כולו.