במהלך  השבוע שחלף הבחנתי בפוסטרים גדולים התלויים על צדם של אוטובוסים בתל אביב, ועליהם כיתוב מטעם קדימה  “מצדיעים לך מופז” .

הפרסומת עוררה בי הרהור נוגה , מצדיעים מי ? למה ? על מה?

שכן לו היה מופז מביט במראה היה צריך לשאול את עצמו כיצד מפלגה בת 28 מנדטים התדרדרה בסקרים למצב של חוסר תקומה.

חלק מחברי כנסת שתמכו בראש חוצות , בבחירתו לראשות המפלגה היו הראשונים לנסות ולנטוש אותה, את הספינה הטובעת של קדימה, למה שנראה להם חוף מבטחים בדמות הליכוד בראשות קינג ביבי. קדימה בראשותו של מופז הפכה למפלגה נלעגת שאין לה תקומה.

האנלוגיה  הציורית שעולה בעיני היא מופז כרב החובל של הקוסטה קונקורדיה , שביקש להראות את הנוף למישהי ותוך כדי כך עלה על שרטון והפך את האונייה (בערך פי 3 מהטיטניק) והעכברים כבר מתים לקפוץ ממנה.

בשולי הדברים “ממש  אהבתי” את טיעונו של אחד מהנוטשים  שטען כי בכלל להיות סגן שר זהו עול נורא ואיום, שכן יש פחות ימי חופש מאשר בכנסת, השאלה היא מי מוכן לתת את הקרדיט לכל אחד מהחכים  (שביקשו לנטוש את קדימה) כי חשב אך ורק על טובת הציבור – שיקום.

אגב כדאי למופז להתכונן לחדלות פרעון של קדימה. חדלות פרעון על מה , על הבור הכספי הגדול שהמפלגה תקלע אליה ביום שלאחר הבחירות הבאות, בגין הפער בין התקציב שתקבל על פי מספר חברי הכנסת הקיימים לעומת מספר חברי הכנסת שתקבל.

אז מי מצדיע לך מופז? פקח את עיניך וראה כי מוטב שתפנה את הספינה , לפני טביעתה.  והדברים מתרחשים במשמרת שלך .

ביבי  והחרדים

ראש הממשלה המכונה על ידי כמה עיתונאים קינג ביבי, החליט להמר על החרדים כעל שותפיו העתידיים לקואליציה הבאה שיקים, שכן על פי הסקרים הוא צפוי לנצח בלא כל עוררין, אלא שאליה וקוץ בה.

ראשית עם ישראל אינו אוהב סקרים, כפי האימרה עם ישראל אומר אמת בסקרים ומשקר בקלפי.

ראש הממשלה העביר לרוב החילוני במדינה את המסר לפיו הוא מעדיף את הימין הקיצוני והחרדים על פני הרוב השפוי במדינה.

העובדה כי מהלכיו נוהלו באמצעות חבר הכנסת אלקין , יו”ר הקואליציה (הדואג קודם כל למתנחלים) והתמיכה של החרדים צבעו אותו כמי שבעט ברוב החילוני , ולכן בל יתפלא אם רוב זה יעניש אותו בבוא יום פקודה .

ביבי שכח את מה שארע למפלגתו בבחירות 2006.

בינתיים מי שקוצרת בשקט את פירות הצבעת המחאה שתבוא  היא מפלגת העבודה וככל הנראה גם יש עתיד של יאיר לפיד.

אגב שר אוצרנו היקר מר יובל , היכן עובדים אותם עשרות אלפים חרדים שאתה טוען כי הצטרפו למעגל העבודה בשנה החולפת?? התבלבלת?

הבלי שוק ההון

פעם כתבתי כי שוק ההון סובל מהפרעה דו קוטבית, עכשיו אני סבור כי יש בשוקי ההון בעולם כאלו הסובלים מהזיות , אחרת אי אפשר להסביר כיצד כמה מילים של נגיד הבנק האירופאי המרכזי מר דראגי, הצליחו להפיח רוח חיים בכל הבורסות בעולם.

אז כדי שכולנו נדע שהעובדות מצביעות על בעיות קשות שלא טופלו ואינן מטופלות בגין מחלוקת עמוקה בין גרמניה ושותפותיה לגוש האירו, הסבורות כי על גרמניה לשאת בעיקר הנטל של חילוץ מדינות ה- PIIGS , בדמות הנפקת אג”ח כלל אירופאי , שגרמניה לא תעמוד סתם מאחריו, אלא תישא בעיקרו, כל זאת מעבר לעובדה הפשוטה לפיה ספרד ויוון אינן מסגלות לקצץ במאת מהוצאותיהן, באופן בו יוכלו לעמוד ביעדי הגרעון שהוטלו עליהן על ידי גוש האירו באיחוד האירופי יחד עם קרן המטבע הבינלאומית שנלאתה זה מכבר מתעלולי אותן מדינות.

המשחקים האולימפים החדשים

הברון דה קוברטן מי שהגה ועמד מאחרי חידוש המשחקים האולימפים בעת החדשה היה מתהפך בקברו למראה האבטחה הכבדה המלווה את קיום המשחקים האולימפים.

אבטחה זו היא פועל יוצא של אותו פיגוע טרור באולימפיאדת מינכן 1972 במהלכה נרצחו יא’ ספורטאים ישראלים.

באותה עת , נשיא הועד האולימפי הבינלאומי הבלגי ז’אק רוג התנגד לכיבוד זכרם של יא’ חללי מינכן על ידי דקת דומיה במהלך טקס הפתיחה , אך מה כי נלין עליו? שהרי לפי הפרסומים בעתונות הישראלית גם אלכס גלעדי חבר הועד האולימפי מישראל התנגד לכך.

ועוד על אלכס גלעדי

על פי האמור  באתר YNET   כבר בשנת 1996 לפני אולימפיאדת אטלנטה, התייחס אלכס גלעדי לדרישה לדקת דומיה ואמר אז כי אם הועד האולימפי יקבל את הדרישה הוא יהיה חייב להקדיש דקת דומיה לפלסטינים שנהרגו במהלך האולימפיאדה (המחבלים??!!!) . גם אם דברים אלו אינם נכונים , אזי עמדתו של אלכס גלעדי נגד קיום דקת דומיה לזכר יא’ חללי מינכן טעונה הסבר לציבור, שכן בתפקידו כחבר הועד האולימפי הוא אינו אדם פרטי המייצג את דעותיו האישיות.

ומהנושא הכאוב דלעיל לכמה דוברים ודברי חולין, כמו למשל הטניסאית שחר פאר שהודיעה לכולם כי הגיעה העת לנצח את מריה שראפובה , (מדורגת 3 בעולם)  לה הפסידה בצורה מבישה (כולל בייגל) כמו בכל ההתמודדויות הקודמות.

גם אם שחר פאר הייתה בשיא כושרה ומדורגת בטופ 10 העולמי הייתי מטיל ספק ביכולה לעשות זאת, על אחת כמה וכמה כאשר המצב הוא הפוך  ושחר פאר התדרדרה בדירוג העולמי לסביבות המקום ה- 50 בעולם.

על כך נאמר כבר :

If you want to shoot- shoot! Don’t talk. תלמדי מאנדי רם ויוני ארליך.

במהלך  השבוע שחלף הבחנתי בפוסטרים גדולים התלויים על צדם של אוטובוסים בתל אביב, ועליהם כיתוב מטעם קדימה  “מצדיעים לך מופז” .

הפרסומת עוררה בי הרהור נוגה , מצדיעים מי ? למה ? על מה?

שכן לו היה מופז מביט במראה היה צריך לשאול את עצמו כיצד מפלגה בת 28 מנדטים התדרדרה בסקרים למצב של חוסר תקומה.

חלק מחברי כנסת שתמכו בראש חוצות , בבחירתו לראשות המפלגה היו הראשונים לנסות ולנטוש אותה, את הספינה הטובעת של קדימה, למה שנראה להם חוף מבטחים בדמות הליכוד בראשות קינג ביבי. קדימה בראשותו של מופז הפכה למפלגה נלעגת שאין לה תקומה.

האנלוגיה  הציורית שעולה בעיני היא מופז כרב החובל של הקוסטה קונקורדיה , שביקש להראות את הנוף למישהי ותוך כדי כך עלה על שרטון והפך את האונייה (בערך פי 3 מהטיטניק) והעכברים כבר מתים לקפוץ ממנה.

בשולי הדברים “ממש  אהבתי” את טיעונו של אחד מהנוטשים  שטען כי בכלל להיות סגן שר זהו עול נורא ואיום, שכן יש פחות ימי חופש מאשר בכנסת, השאלה היא מי מוכן לתת את הקרדיט לכל אחד מהחכים  (שביקשו לנטוש את קדימה) כי חשב אך ורק על טובת הציבור – שיקום.

אגב כדאי למופז להתכונן לחדלות פרעון של קדימה. חדלות פרעון על מה , על הבור הכספי הגדול שהמפלגה תקלע אליה ביום שלאחר הבחירות הבאות, בגין הפער בין התקציב שתקבל על פי מספר חברי הכנסת הקיימים לעומת מספר חברי הכנסת שתקבל.

אז מי מצדיע לך מופז? פקח את עיניך וראה כי מוטב שתפנה את הספינה , לפני טביעתה.  והדברים מתרחשים במשמרת שלך .

ביבי  והחרדים

ראש הממשלה המכונה על ידי כמה עיתונאים קינג ביבי, החליט להמר על החרדים כעל שותפיו העתידיים לקואליציה הבאה שיקים, שכן על פי הסקרים הוא צפוי לנצח בלא כל עוררין, אלא שאליה וקוץ בה.

ראשית עם ישראל אינו אוהב סקרים, כפי האימרה עם ישראל אומר אמת בסקרים ומשקר בקלפי.

ראש הממשלה העביר לרוב החילוני במדינה את המסר לפיו הוא מעדיף את הימין הקיצוני והחרדים על פני הרוב השפוי במדינה.

העובדה כי מהלכיו נוהלו באמצעות חבר הכנסת אלקין , יו”ר הקואליציה (הדואג קודם כל למתנחלים) והתמיכה של החרדים צבעו אותו כמי שבעט ברוב החילוני , ולכן בל יתפלא אם רוב זה יעניש אותו בבוא יום פקודה .

ביבי שכח את מה שארע למפלגתו בבחירות 2006.

בינתיים מי שקוצרת בשקט את פירות הצבעת המחאה שתבוא  היא מפלגת העבודה וככל הנראה גם יש עתיד של יאיר לפיד.

אגב שר אוצרנו היקר מר יובל , היכן עובדים אותם עשרות אלפים חרדים שאתה טוען כי הצטרפו למעגל העבודה בשנה החולפת?? התבלבלת?

הבלי שוק ההון

פעם כתבתי כי שוק ההון סובל מהפרעה דו קוטבית, עכשיו אני סבור כי יש בשוקי ההון בעולם כאלו הסובלים מהזיות , אחרת אי אפשר להסביר כיצד כמה מילים של נגיד הבנק האירופאי המרכזי מר דראגי, הצליחו להפיח רוח חיים בכל הבורסות בעולם.

אז כדי שכולנו נדע שהעובדות מצביעות על בעיות קשות שלא טופלו ואינן מטופלות בגין מחלוקת עמוקה בין גרמניה ושותפותיה לגוש האירו, הסבורות כי על גרמניה לשאת בעיקר הנטל של חילוץ מדינות ה- PIIGS , בדמות הנפקת אג”ח כלל אירופאי , שגרמניה לא תעמוד סתם מאחריו, אלא תישא בעיקרו, כל זאת מעבר לעובדה הפשוטה לפיה ספרד ויוון אינן מסגלות לקצץ במאת מהוצאותיהן, באופן בו יוכלו לעמוד ביעדי הגרעון שהוטלו עליהן על ידי גוש האירו באיחוד האירופי יחד עם קרן המטבע הבינלאומית שנלאתה זה מכבר מתעלולי אותן מדינות.

המשחקים האולימפים החדשים

הברון דה קוברטן מי שהגה ועמד מאחרי חידוש המשחקים האולימפים בעת החדשה היה מתהפך בקברו למראה האבטחה הכבדה המלווה את קיום המשחקים האולימפים.

אבטחה זו היא פועל יוצא של אותו פיגוע טרור באולימפיאדת מינכן 1972 במהלכה נרצחו יא’ ספורטאים ישראלים.

באותה עת , נשיא הועד האולימפי הבינלאומי הבלגי ז’אק רוג התנגד לכיבוד זכרם של יא’ חללי מינכן על ידי דקת דומיה במהלך טקס הפתיחה , אך מה כי נלין עליו? שהרי לפי הפרסומים בעתונות הישראלית גם אלכס גלעדי חבר הועד האולימפי מישראל התנגד לכך.

ועוד על אלכס גלעדי

על פי האמור  באתר YNET   כבר בשנת 1996 לפני אולימפיאדת אטלנטה, התייחס אלכס גלעדי לדרישה לדקת דומיה ואמר אז כי אם הועד האולימפי יקבל את הדרישה הוא יהיה חייב להקדיש דקת דומיה לפלסטינים שנהרגו במהלך האולימפיאדה (המחבלים??!!!) . גם אם דברים אלו אינם נכונים , אזי עמדתו של אלכס גלעדי נגד קיום דקת דומיה לזכר יא’ חללי מינכן טעונה הסבר לציבור, שכן בתפקידו כחבר הועד האולימפי הוא אינו אדם פרטי המייצג את דעותיו האישיות.

ומהנושא הכאוב דלעיל לכמה דוברים ודברי חולין, כמו למשל הטניסאית שחר פאר שהודיעה לכולם כי הגיעה העת לנצח את מריה שראפובה , (מדורגת 3 בעולם)  לה הפסידה בצורה מבישה (כולל בייגל) כמו בכל ההתמודדויות הקודמות.

גם אם שחר פאר הייתה בשיא כושרה ומדורגת בטופ 10 העולמי הייתי מטיל ספק ביכולה לעשות זאת, על אחת כמה וכמה כאשר המצב הוא הפוך  ושחר פאר התדרדרה בדירוג העולמי לסביבות המקום ה- 50 בעולם.

על כך נאמר כבר :

If you want to shoot- shoot! Don’t talk. תלמדי מאנדי רם ויוני ארליך.

במהלך  השבוע שחלף הבחנתי בפוסטרים גדולים התלויים על צדם של אוטובוסים בתל אביב, ועליהם כיתוב מטעם קדימה  “מצדיעים לך מופז” .

הפרסומת עוררה בי הרהור נוגה , מצדיעים מי ? למה ? על מה?

שכן לו היה מופז מביט במראה היה צריך לשאול את עצמו כיצד מפלגה בת 28 מנדטים התדרדרה בסקרים למצב של חוסר תקומה.

חלק מחברי כנסת שתמכו בראש חוצות , בבחירתו לראשות המפלגה היו הראשונים לנסות ולנטוש אותה, את הספינה הטובעת של קדימה, למה שנראה להם חוף מבטחים בדמות הליכוד בראשות קינג ביבי. קדימה בראשותו של מופז הפכה למפלגה נלעגת שאין לה תקומה.

האנלוגיה  הציורית שעולה בעיני היא מופז כרב החובל של הקוסטה קונקורדיה , שביקש להראות את הנוף למישהי ותוך כדי כך עלה על שרטון והפך את האונייה (בערך פי 3 מהטיטניק) והעכברים כבר מתים לקפוץ ממנה.

בשולי הדברים “ממש  אהבתי” את טיעונו של אחד מהנוטשים  שטען כי בכלל להיות סגן שר זהו עול נורא ואיום, שכן יש פחות ימי חופש מאשר בכנסת, השאלה היא מי מוכן לתת את הקרדיט לכל אחד מהחכים  (שביקשו לנטוש את קדימה) כי חשב אך ורק על טובת הציבור – שיקום.

אגב כדאי למופז להתכונן לחדלות פרעון של קדימה. חדלות פרעון על מה , על הבור הכספי הגדול שהמפלגה תקלע אליה ביום שלאחר הבחירות הבאות, בגין הפער בין התקציב שתקבל על פי מספר חברי הכנסת הקיימים לעומת מספר חברי הכנסת שתקבל.

אז מי מצדיע לך מופז? פקח את עיניך וראה כי מוטב שתפנה את הספינה , לפני טביעתה.  והדברים מתרחשים במשמרת שלך .

ביבי  והחרדים

ראש הממשלה המכונה על ידי כמה עיתונאים קינג ביבי, החליט להמר על החרדים כעל שותפיו העתידיים לקואליציה הבאה שיקים, שכן על פי הסקרים הוא צפוי לנצח בלא כל עוררין, אלא שאליה וקוץ בה.

ראשית עם ישראל אינו אוהב סקרים, כפי האימרה עם ישראל אומר אמת בסקרים ומשקר בקלפי.

ראש הממשלה העביר לרוב החילוני במדינה את המסר לפיו הוא מעדיף כשותפיו לקואליציה את הימין הקיצוני והחרדים על פני הרוב השפוי במדינה.

העובדה כי מהלכיו נוהלו באמצעות חבר הכנסת אלקין , יו”ר הקואליציה (הדואג קודם כל למתנחלים) והתמיכה של החרדים צבעו אותו כמי שבעט ברוב החילוני , ולכן בל יתפלא אם רוב זה יעניש אותו בבוא יום פקודה .

ביבי שכח את מה שארע למפלגתו בבחירות 2006.

בינתיים מי שקוצרת בשקט את פירות הצבעת המחאה שתבוא  היא מפלגת העבודה וככל הנראה גם יש עתיד של יאיר לפיד.

אגב שר אוצרנו היקר מר יובל , היכן עובדים אותם עשרות אלפים חרדים שאתה טוען כי הצטרפו למעגל העבודה בשנה החולפת?? התבלבלת?

הבלי שוק ההון

פעם כתבתי כי שוק ההון סובל מהפרעה דו קוטבית, עכשיו אני סבור כי יש בשוקי ההון בעולם כאלו הסובלים מהזיות , אחרת אי אפשר להסביר כיצד כמה מילים של נגיד הבנק האירופאי המרכזי מר דראגי, הצליחו להפיח רוח חיים בכל הבורסות בעולם.

אז כדי שכולנו נדע שהעובדות מצביעות על בעיות קשות שלא טופלו ואינן מטופלות בגין מחלוקת עמוקה בין גרמניה ושותפותיה לגוש האירו, הסבורות כי על גרמניה לשאת בעיקר הנטל של חילוץ מדינות ה- PIIGS , בדמות הנפקת אג”ח כלל אירופאי , שגרמניה לא תעמוד סתם מאחריו, אלא תישא בעיקרו, כל זאת מעבר לעובדה הפשוטה לפיה ספרד ויוון אינן מסגלות לקצץ במאת מהוצאותיהן, באופן בו יוכלו לעמוד ביעדי הגרעון שהוטלו עליהן על ידי גוש האירו באיחוד האירופי יחד עם קרן המטבע הבינלאומית שנלאתה זה מכבר מתעלולי אותן מדינות.

המשחקים האולימפים החדשים

הברון דה קוברטן מי שהגה ועמד מאחרי חידוש המשחקים האולימפים בעת החדשה היה מתהפך בקברו למראה האבטחה הכבדה המלווה את קיום המשחקים האולימפים.

אבטחה זו היא פועל יוצא של אותו פיגוע טרור באולימפיאדת מינכן 1972 במהלכה נרצחו יא’ ספורטאים ישראלים.

באותה עת , נשיא הועד האולימפי הבינלאומי הבלגי ז’אק רוג התנגד לכיבוד זכרם של יא’ חללי מינכן על ידי דקת דומיה במהלך טקס הפתיחה , אך מה כי נלין עליו? שהרי לפי הפרסומים בעתונות הישראלית גם אלכס גלעדי חבר הועד האולימפי מישראל התנגד לכך.

ועוד על אלכס גלעדי

על פי האמור  באתר YNET   כבר בשנת 1996 לפני אולימפיאדת אטלנטה, התייחס אלכס גלעדי לדרישה לדקת דומיה ואמר אז כי אם הועד האולימפי יקבל את הדרישה הוא יהיה חייב להקדיש דקת דומיה לפלסטינים שנהרגו במהלך האולימפיאדה (המחבלים??!!!) . גם אם דברים אלו אינם נכונים , אזי עמדתו של אלכס גלעדי נגד קיום דקת דומיה לזכר יא’ חללי מינכן טעונה הסבר לציבור, שכן בתפקידו כחבר הועד האולימפי הוא אינו אדם פרטי המייצג את דעותיו האישיות.

ומהנושא הכאוב דלעיל לכמה דוברים ודברי חולין, כמו למשל הטניסאית שחר פאר שהודיעה לכולם כי הגיעה העת לנצח את מריה שראפובה , (מדורגת 3 בעולם)  לה הפסידה בצורה מבישה (כולל בייגל) כמו בכל ההתמודדויות הקודמות.

גם אם שחר פאר הייתה בשיא כושרה ומדורגת בטופ 10 העולמי הייתי מטיל ספק ביכולה לעשות זאת, על אחת כמה וכמה כאשר המצב הוא הפוך  ושחר פאר התדרדרה בדירוג העולמי לסביבות המקום ה- 50 בעולם.

על כך נאמר כבר :

If you want to shoot- shoot! Don’t talk. תלמדי מאנדי רם ויוני ארליך.

במהלך  השבוע שחלף הבחנתי בפוסטרים גדולים התלויים על צדם של אוטובוסים בתל אביב, ועליהם כיתוב מטעם קדימה  “מצדיעים לך מופז” .

הפרסומת עוררה בי הרהור נוגה , מצדיעים מי ? למה ? על מה?

שכן לו היה מופז מביט במראה היה צריך לשאול את עצמו כיצד מפלגה בת 28 מנדטים התדרדרה בסקרים למצב של חוסר תקומה.

חלק מחברי כנסת שתמכו בראש חוצות , בבחירתו לראשות המפלגה היו הראשונים לנסות ולנטוש אותה, את הספינה הטובעת של קדימה, למה שנראה להם חוף מבטחים בדמות הליכוד בראשות קינג ביבי. קדימה בראשותו של מופז הפכה למפלגה נלעגת שאין לה תקומה.

האנלוגיה  הציורית שעולה בעיני היא מופז כרב החובל של הקוסטה קונקורדיה , שביקש להראות את הנוף למישהי ותוך כדי כך עלה על שרטון והפך את האונייה (בערך פי 3 מהטיטניק) והעכברים כבר מתים לקפוץ ממנה.

בשולי הדברים “ממש  אהבתי” את טיעונו של אחד מהנוטשים  שטען כי בכלל להיות סגן שר זהו עול נורא ואיום, שכן יש פחות ימי חופש מאשר בכנסת, השאלה היא מי מוכן לתת את הקרדיט לכל אחד מהחכים  (שביקשו לנטוש את קדימה) כי חשב אך ורק על טובת הציבור – שיקום.

אגב כדאי למופז להתכונן לחדלות פרעון של קדימה. חדלות פרעון על מה , על הבור הכספי הגדול שהמפלגה תקלע אליה ביום שלאחר הבחירות הבאות, בגין הפער בין התקציב שתקבל על פי מספר חברי הכנסת הקיימים לעומת מספר חברי הכנסת שתקבל.

אז מי מצדיע לך מופז? פקח את עיניך וראה כי מוטב שתפנה את הספינה , לפני טביעתה.  והדברים מתרחשים במשמרת שלך .

ביבי  והחרדים

ראש הממשלה המכונה על ידי כמה עיתונאים קינג ביבי, החליט להמר על החרדים כעל שותפיו העתידיים לקואליציה הבאה שיקים, שכן על פי הסקרים הוא צפוי לנצח בלא כל עוררין, אלא שאליה וקוץ בה.

ראשית עם ישראל אינו אוהב סקרים, כפי האימרה עם ישראל אומר אמת בסקרים ומשקר בקלפי.

ראש הממשלה העביר לרוב החילוני במדינה את המסר לפיו הוא מעדיף כשותפיו לקואליציה את הימין הקיצוני והחרדים על פני הרוב השפוי במדינה.

העובדה כי מהלכיו נוהלו באמצעות חבר הכנסת אלקין , יו”ר הקואליציה (הדואג קודם כל למתנחלים) והתמיכה של החרדים צבעו אותו כמי שבעט ברוב החילוני , ולכן בל יתפלא אם רוב זה יעניש אותו בבוא יום פקודה .

ביבי שכח את מה שארע למפלגתו בבחירות 2006.

בינתיים מי שקוצרת בשקט את פירות הצבעת המחאה שתבוא  היא מפלגת העבודה וככל הנראה גם יש עתיד של יאיר לפיד.

אגב שר אוצרנו היקר מר יובל , היכן עובדים אותם עשרות אלפים חרדים שאתה טוען כי הצטרפו למעגל העבודה בשנה החולפת?? התבלבלת?

הבלי שוק ההון

פעם כתבתי כי שוק ההון סובל מהפרעה דו קוטבית, עכשיו אני סבור כי יש בשוקי ההון בעולם כאלו הסובלים מהזיות , אחרת אי אפשר להסביר כיצד כמה מילים של נגיד הבנק האירופאי המרכזי מר דראגי, הצליחו להפיח רוח חיים בכל הבורסות בעולם.

אז כדאי שכולנו נדע שהעובדות מצביעות על בעיות קשות שלא טופלו ואינן מטופלות בגין מחלוקת עמוקה בין גרמניה ושותפותיה לגוש האירו, הסבורות כי על גרמניה לשאת בעיקר הנטל של חילוץ מדינות ה- PIIGS , בדמות הנפקת אג”ח כלל אירופאי , שגרמניה לא תעמוד סתם מאחריו, אלא תישא בעיקרו, כל זאת מעבר לעובדה הפשוטה לפיה ספרד ויוון אינן מסגלות לקצץ במאת מהוצאותיהן, באופן בו יוכלו לעמוד ביעדי הגרעון שהוטלו עליהן על ידי גוש האירו באיחוד האירופי יחד עם קרן המטבע הבינלאומית שנלאתה זה מכבר מתעלולי אותן מדינות.

המשחקים האולימפים החדשים

הברון דה קוברטן מי שהגה ועמד מאחרי חידוש המשחקים האולימפים בעת החדשה היה מתהפך בקברו למראה האבטחה הכבדה המלווה את קיום המשחקים האולימפים.

אבטחה זו היא פועל יוצא של אותו פיגוע טרור באולימפיאדת מינכן 1972 במהלכה נרצחו יא’ ספורטאים ישראלים.

באותה עת , נשיא הועד האולימפי הבינלאומי הבלגי ז’אק רוג התנגד לכיבוד זכרם של יא’ חללי מינכן על ידי דקת דומיה במהלך טקס הפתיחה , אך מה כי נלין עליו? שהרי לפי הפרסומים בעתונות הישראלית גם אלכס גלעדי חבר הועד האולימפי מישראל התנגד לכך.

ועוד על אלכס גלעדי

על פי האמור  באתר YNET   כבר בשנת 1996 לפני אולימפיאדת אטלנטה, התייחס אלכס גלעדי לדרישה לדקת דומיה ואמר אז כי אם הועד האולימפי יקבל את הדרישה הוא יהיה חייב להקדיש דקת דומיה לפלסטינים שנהרגו במהלך האולימפיאדה (המחבלים??!!!) . גם אם דברים אלו אינם נכונים , אזי עמדתו של אלכס גלעדי נגד קיום דקת דומיה לזכר יא’ חללי מינכן טעונה הסבר לציבור, שכן בתפקידו כחבר הועד האולימפי הוא אינו אדם פרטי המייצג את דעותיו האישיות.

ומהנושא הכאוב דלעיל לכמה דוברים ודברי חולין, כמו למשל הטניסאית שחר פאר שהודיעה לכולם כי הגיעה העת לנצח את מריה שראפובה , (מדורגת 3 בעולם)  לה הפסידה בצורה מבישה (כולל בייגל) כמו בכל ההתמודדויות הקודמות.

גם אם שחר פאר הייתה בשיא כושרה ומדורגת בטופ 10 העולמי הייתי מטיל ספק ביכולה לעשות זאת, על אחת כמה וכמה כאשר המצב הוא הפוך  ושחר פאר התדרדרה בדירוג העולמי לסביבות המקום ה- 50 בעולם.

על כך נאמר כבר :

If you want to shoot- shoot! Don’t talk. תלמדי מאנדי רם ויוני ארליך.

קאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל הייתה השושבינה המרכזית במהלך להחלתו של משטר פיסקלי קשוח בגוש האירו משטר שבבסיסו ריסון תקציבי .

מה שעמד בבסיס הדברים הוא הגרעון התקציבי שהיה נחלתם של מדינות ה- PIIGS  ולא רק הן.

אלא שהחלתו של משטר תקציבי קשוח הוא טוב ונכון במצב של תעסוקה מלאה או עם אבטלה קטנה יחסית דוגמת זו של גרמניה.  המשמעות של משטר כזה במדינות שסבלו מגרעון תקציבי גדול הוא אבטלה כבדה הנגזרת מהצורך לקצץ בהוצאות הממשלתיות.

צריך לזכור כי גוש האירו אינו עשוי מקשה אחת , אלא כל מדינה אחראית לתקציבה ולמצב התעסוקה בה. בסופו של דבר מה שיכריע את גורלה של כל ממשלה הוא המצב הכלכלי השורר באותה מדינה.

כך לדוגמה פורסם לאחרונה כי ממשלת ספרד הגדילה את הגירעון התקציבי שלה, ככל הנראה על מנת לבלום את גל האבטלה הגואה במדינה זו (למעלה מ- 22% על פי הנתונים הרשמיים)

אלא שגרעון תקציבי במדינה אחת ממומן בעצם מקופתה של מדינה אחרת בעלת תקציב מאוזן, כך לדוגמה גרמניה ומדינות כמו הולנד צרפת דנמרק וכיו”ב  נושאות בעצם בנטל החובות של יוון, אשר ממשלותיה פיזרו כספים רבים והיטיבו עם אזרחי המדינה בלי להגדיל את הצמיחה במדינה, נהפוך הוא ממשלת יוון נקטה  במעשי מרמה והונאה ככל הנראה בסיוע בנק ההשקעות של גולדמן זאקס על מנת שיוון תתקבל לגוש האירו).

קולות המחאה הנשמעים ברחובותיהן של בירות אירופה השונות מעידים על חוסר שביעות רצון בסיסי של אזרחים המשלמים את מחיר ההתפרעות התקציבית של ממשלותיהם קודם למשבר החובות של גוש האירו.

פרנסואה הולנד הסוציאליסטי נבחר לתפקיד נשיא צרפת על סמך הבטחה לבוחרים להגדיל את תקציבה של צרפת בניגוד לקודמו סרקוזי שביקש לנקוט מדיניות מצמצמת.

הקולות הנשמעים מועידת ה- G 8 בדבר הצורך בהרחבה מוניטרית גם באירופה, מעידים כי ראשי הממשלות באירופה אינם פוסלים אפשרות להדפסת אירו ואינפלציה על מנת לנסות ולגרום לחידוש הצמיחה באירופה. בין השאר נשמעה הצהרה המבקשת לשמור את יוון בתוך גוש האירו.

מאחר ואנו עוסקים בפוליטיקאים , אזי הנחת הבסיס צריכה להיות כי ראייתם של אלו וטווח התכנון שלהם נגזרים מהצרכים האלקטורלים שלהם , מכאן שיש ניגוד אינטרסים בסיסי בין צרפת  לגרמניה, כאשר אזרחיה של האחרונה מסרבים להמשיך ולממן את חובותיהן של יוון וכמובן מדינות ה- PIIGS  האחרות.

אזרחי גרמניה רואים ביוון נטל ועול כלכלי המוטל על גרמניה, המשך הסיוע הגרמני על מנת למנוע התמוטטות של יוון ומפולת אפשרית בשווקים הפיננסים עלול לפגוע בסכוייה של אנגלה מרקל לחזור ולהיבחר מחדש לתפקידה.

מנגד גרמניה היא חלק מהכלכלה הגלובלית בכלל וציר חשוב בגוש האירו אליו היא מיצאת את מרבית תוצרתה. התמוטטות של גוש האירו, משמעה פגיעה אפשרית  בכלכלת גרמניה.

אנגלה מרקל מבינה זאת היטב , אך השיקול הנוגע להמשך חייה הפוליטים הוא  זה שלהערכתי הנראה יכוון בסופו של דבר את מעשיה, מכאן שגם אם תסכים להקלה כזו או אחרת במשטר הפיסקלי שהוסכם עליו, היא תבקש לקבוע תג מחיר להסכמתה זו , להערכתי תג המחיר צריך  להיות יציאה מסודרת  של יוון אל מחוץ לגוש האירו כאשר העילה תהיה שיקום הכלכלה היוונית ללא לחצים חיצוניים ומנגד לאפשר למרקל לטעון כי ביציאתה של יוון אל מחוץ לגוש האירו אין צורך בסיוע של הכלכלה הגרמנית ליוון.

יציאה מסודרת של יוון אל מחוץ לגוש האירו מחייבת הכנה מדוקדקת לרבות של מקורות התמיכה הכלכליים ביוון לאחר יציאה כאמור ומורטריום על חובותיה החיצוניים של יוון. במצב זה חלוקת הנטל היווני תהיה לא רק על גוש האירו אלא על האיחוד האירופי כולו (כולל בריטניה שמרבה להשיא עצות אך אינה נושאת בנטל לאור העובדה כי אינה חברה בגוש האירו) ועל קרן המטבע הבינלאומית ודרכה גם על ארצות הברית. האחריות לפיקוח על תוכנית שיקום כאמור צריכה להיות של קרן המטבע הבינלאומית.

על פי השקפתי הדרך היחידה שנותרה למנהגי גוש האירו , היא לחרוג מהקונספציה בדבר הצורך בהשארות יוון בתוך גוש האירו ולהכין ליוון תוכנית שיקום וצמיחה מחוץ לגוש האירו כאשר היציאה ותוכנית השיקום יהיו מלווים  בהצהרות תמיכה וגיבוי לשיקום הכלכלי האמור  על ידי  כל האיחוד האירופי ובתמיכה בינלאומית של קרן המטבע הבינלאומית ובעקיפין גם ארצות הברית אשר התמוטטות פיננסית באירופה ערב הבחירות לנשיאות שם עומדת בניגוד לאינטרס של נשיאה, החושש מהשלכות התמוטטות כזו על וול סטריט וכלכלתה של ארצות הברית.

בלא תוכנית כאמור הרי בסופו של דבר יוון תצא מחוץ לגוש האירו בלא תוכנית מסודרת עם מפולת בשווקים הפיננסגים , בדיוק אותה מפולת ממנה חוששים הן בארצות הברית והן בגוש האירו , מפולת שתאופין על ידי המודל הקיצוני של דילמת האסיר בתורת המשחקים ביחס לחוסר אמון ושתוף פעולה כלכלי בין מדינות .

את דעתי על משבר גוש האירו ראו גם בקישורים הבאים:

גוש האירו קריסה או אירו חדש

קוו ואדיס אירו

דרושה תוכנית מרשל חדשה לאירופה

מליהמן ברדרס ועד גוש האירו דינמיקה של חוסר הבנה בניהול משברים

קאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל הייתה השושבינה המרכזית במהלך להחלתו של משטר פיסקלי קשוח בגוש האירו משטר שבבסיסו ריסון תקציבי .

מה שעמד בבסיס הדברים הוא הגרעון התקציבי שהיה נחלתם של מדינות ה- PIIGS  ולא רק הן.

אלא שהחלתו של משטר תקציבי קשוח הוא טוב ונכון במצב של תעסוקה מלאה או עם אבטלה קטנה יחסית דוגמת זו של גרמניה.  המשמעות של משטר כזה במדינות שסבלו מגרעון תקציבי גדול הוא אבטלה כבדה הנגזרת מהצורך לקצץ בהוצאות הממשלתיות.

צריך לזכור כי גוש האירו אינו עשוי מקשה אחת , אלא כל מדינה אחראית לתקציבה ולמצב התעסוקה בה. בסופו של דבר מה שיכריע את גורלה של כל ממשלה הוא המצב הכלכלי השורר באותה מדינה.

כך לדוגמה פורסם לאחרונה כי ממשלת ספרד הגדילה את הגירעון התקציבי שלה, ככל הנראה על מנת לבלום את גל האבטלה הגואה במדינה זו (למעלה מ- 22% על פי הנתונים הרשמיים)

אלא שגרעון תקציבי במדינה אחת ממומן בעצם מקופתה של מדינה אחרת בעלת תקציב מאוזן, כך לדוגמה גרמניה ומדינות כמו הולנד צרפת דנמרק וכיו”ב  נושאות בעצם בנטל החובות של יוון, אשר ממשלותיה פיזרו כספים רבים והיטיבו עם אזרחי המדינה בלי להגדיל את הצמיחה במדינה, נהפוך הוא ממשלת יוון נקטה  במעשי מרמה והונאה ככל הנראה בסיוע בנק ההשקעות של גולדמן זאקס על מנת שיוון תתקבל לגוש האירו).

קולות המחאה הנשמעים ברחובותיהן של בירות אירופה השונות מעידים על חוסר שביעות רצון בסיסי של אזרחים המשלמים את מחיר ההתפרעות התקציבית של ממשלותיהם קודם למשבר החובות של גוש האירו.

פרנסואה הולנד הסוציאליסטי נבחר לתפקיד נשיא צרפת על סמך הבטחה לבוחרים להגדיל את תקציבה של צרפת בניגוד לקודמו סרקוזי שביקש לנקוט מדיניות מצמצמת.

הקולות הנשמעים מועידת ה- G 8 בדבר הצורך בהרחבה מוניטרית גם באירופה, מעידים כי ראשי הממשלות באירופה אינם פוסלים אפשרות להדפסת אירו ואינפלציה על מנת לנסות ולגרום לחידוש הצמיחה באירופה. בין השאר נשמעה הצהרה המבקשת לשמור את יוון בתוך גוש האירו.

מאחר ואנו עוסקים בפוליטיקאים , אזי הנחת הבסיס צריכה להיות כי ראייתם של אלו וטווח התכנון שלהם נגזרים מהצרכים האלקטורלים שלהם , מכאן שיש ניגוד אינטרסים בסיסי בין צרפת  לגרמניה, כאשר אזרחיה של האחרונה מסרבים להמשיך ולממן את חובותיהן של יוון וכמובן מדינות ה- PIIGS  האחרות.

אזרחי גרמניה רואים ביוון נטל ועול כלכלי המוטל על גרמניה, המשך הסיוע הגרמני על מנת למנוע התמוטטות של יוון ומפולת אפשרית בשווקים הפיננסים עלול לפגוע בסכוייה של אנגלה מרקל לחזור ולהיבחר מחדש לתפקידה.

מנגד גרמניה היא חלק מהכלכלה הגלובלית בכלל וציר חשוב בגוש האירו אליו היא מיצאת את מרבית תוצרתה. התמוטטות של גוש האירו, משמעה פגיעה אפשרית  בכלכלת גרמניה.

אנגלה מרקל מבינה זאת היטב , אך השיקול הנוגע להמשך חייה הפוליטים הוא  זה שלהערכתי הנראה יכוון בסופו של דבר את מעשיה, מכאן שגם אם תסכים להקלה כזו או אחרת במשטר הפיסקלי שהוסכם עליו, היא תבקש לקבוע תג מחיר להסכמתה זו , להערכתי תג המחיר צריך  להיות יציאה מסודרת  של יוון אל מחוץ לגוש האירו כאשר העילה תהיה שיקום הכלכלה היוונית ללא לחצים חיצוניים ומנגד לאפשר למרקל לטעון כי ביציאתה של יוון אל מחוץ לגוש האירו אין צורך בסיוע של הכלכלה הגרמנית ליוון.

יציאה מסודרת של יוון אל מחוץ לגוש האירו מחייבת הכנה מדוקדקת לרבות של מקורות התמיכה הכלכליים ביוון לאחר יציאה כאמור ומורטריום על חובותיה החיצוניים של יוון. במצב זה חלוקת הנטל היווני תהיה לא רק על גוש האירו אלא על האיחוד האירופי כולו (כולל בריטניה שמרבה להשיא עצות אך אינה נושאת בנטל לאור העובדה כי אינה חברה בגוש האירו) ועל קרן המטבע הבינלאומית ודרכה גם על ארצות הברית. האחריות לפיקוח על תוכנית שיקום כאמור צריכה להיות של קרן המטבע הבינלאומית.

על פי השקפתי הדרך היחידה שנותרה למנהגי גוש האירו , היא לחרוג מהקונספציה בדבר הצורך בהשארות יוון בתוך גוש האירו ולהכין ליוון תוכנית שיקום וצמיחה מחוץ לגוש האירו כאשר היציאה ותוכנית השיקום יהיו מלווים  בהצהרות תמיכה וגיבוי לשיקום הכלכלי האמור  על ידי  כל האיחוד האירופי ובתמיכה בינלאומית של קרן המטבע הבינלאומית ובעקיפין גם ארצות הברית אשר התמוטטות פיננסית באירופה ערב הבחירות לנשיאות שם עומדת בניגוד לאינטרס של נשיאה, החושש מהשלכות התמוטטות כזו על וול סטריט וכלכלתה של ארצות הברית.

בלא תוכנית כאמור הרי בסופו של דבר יוון תצא מחוץ לגוש האירו בלא תוכנית מסודרת עם מפולת בשווקים הפיננסגים , בדיוק אותה מפולת ממנה חוששים הן בארצות הברית והן בגוש האירו , מפולת שתאופין על ידי המודל הקיצוני של דילמת האסיר בתורת המשחקים ביחס לחוסר אמון ושתוף פעולה כלכלי בין מדינות .

את דעתי על משבר גוש האירו ראו גם בקישורים הבאים:

גוש האירו קריסה או אירו חדש

http://gizmoron.com/2011/11/hebrew-%D7%92%D7%95%D7%A9-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%94-%D7%90%D7%95-%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95-%D7%97%D7%93%D7%A9/

קוו ואדיס אירו

http://gizmoron.com/2012/05/%D7%A7%D7%95%D7%95-%D7%95%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A1-%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95-%E2%80%8F/

דרושה תוכנית מרשל חדשה לאירופה

http://gizmoron.com/2011/09/hebrew-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%94-%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%A8%D7%A9%D7%9C-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%94/

מליהמן ברדרס ועד גוש האירו דינמיקה של חוסר הבנה בניהול משברים

http://gizmoron.com/2011/06/the-way-from-lehman-brothers-to-the-eu-and-the-pigs-crisis-lack-of-understanding-in-crisis-management/

כאשר אחד הקיסרים המופרעים בתולדות רומא , נירון ברח מעירו לאחר שהצית אותה, נעצר בדרך בריחתו על ידי חבורת אזרחים ששאלו אותו קוו ואדיס דומינו ? קרי אנה פניך מועדות חבר.

ובכן השאלה הניצבת לפני מנהיגי האיחוד האירופי בכלל וגוש האירו בפרט היא , אנה מועדות פניהם, קודם שאזרחי מדינותיהם מבעירים את הרחובות.

כתבתי כבר מספר פעמים עוד לפני כשנתיים עם תחילת משבר החוב באירופה, כי אירופה אינה דומה לארצות הברית, וזאת כפועל יוצא של האמנה שעל בסיסה הוקם גוש האירו, אמנת מסטריכט. כאשר במהלך התקופה שחלפה מנהיגי אירופה לא השכילו לשנות אמנה זו באופן שתתאים למצב שנוצר ובאופן שיאפשר גמישות תפעולית של הבנק האירופי.

גוש האירו אינו יכול להדפיס כספים במתכונת של ארצות הברית , קרי במילים מכובסות  ”הרחבה מוניטרית”. הורדת הריבית בגוש האירו היא בידי הנגיד (האיטלקי במוצאו) והורדה כזו אינה מעשה ידיו של אדם אחד במיוחד כאשר הכלכלה הגדולה באירופה היא גרמניה אותה מנהיגה אנגלה מרקל הדוגלת במשטר פיסקלי הדוק , אשר אינו מותיר מרחב כלשהו לגרעונות תקציביים עתירי ממון דוגמת תוכניות פנסיה מרחיבות או קיצור שבוע העבודה כפי שהבטיח הנשיא הצרפתי הנבחר  הולנד במסע הבחירות שלו.

נכון הוא כי יכולתו של נשיא צרפת להוציא לפועל את הבטחותיו תלויה לא מעט בתוצאות הבחירות ( בשיטה האזורית) שיערכו לפרלמנט הצרפתי, אך  הגישות שונות בין 2 המדינות יביאו בהכרח לשונות במדיניות הפנימית בכל מדינה וממילא לחוסר יכולת להגיע למדיניות מוניטרית מוסכמת בתוככי גוש האירו.

במקביל להתרחשויות בצרפת , אנו עדים לטרגדיה היוונית המתרחשת מול עיננו.

יוון שקיבלה מגוש האירו , מקרן המטבע הבינלאומית ומהבנקים באירופה סיוע בשווי מאות מליארדי אירו בין בצורת הזרמה כספית ובין בצורה של תספורות בהסכמה על האג”ח היווני (70% תספורת) עלולה לפרוש במהירות מגוש האירו (להבדיל מהאיחוד), כאשר כל הסיוע שניתן לה יתמסמס כלא היה.

במצב זה הכלכלה היוונית תמשיך לצלול במורד , תוך שחיקת  כספי היוונים וחסכונותיהם. במובנים רבים יוון תמצא עצמה בפני כאוס כלכלי קודם שתוכל להתחיל במסע ארוך לשיקום אולי בסיוע קרן המטבע הבינלאומית, ומטבע חדש ישן הדרכמה שיעבור סדרה של פיחותים עד התייצבותו.

מדובר במסע ארוך במיוחד אשר במהלכו האבטלה ביוון תמשיך לעלות (ובמקביל עלייה בכל הבעיות החברתיות הנגזרות מאבטלה כבדה) והפתרונים למצב יגיעו אם יוון תשכיל לנקוט מהלכים לעידוד השקעות חיצוניות במדינה ובלימה של בריחת כוח אדם מקצועי למדינות האיחוד האחרות.

אירועים אלו המתרחשים באופן סימולטני אל מול עיננו מצביעים על חולשתו הבסיסית  של גוש האירו ועל אפשרות ממשית לירידה בערכו של מטבע האירו , באופן שיגרור  הצבת סימני שאלה על המשך דרכו כפועל יוצא של תגובת שרשרת במדינות גוש האירו השונות ובראש ובראשונה מדינות ה- PIIGS  האחרות ובראשן אירלנד פורטוגל וספרד.

במצב זה חלק ממדינות גוש האירו עלולות למצוא עצמן לא רק בכאוס כלכלי כי עם כאוס חברתי הנגזר מהאבטלה הכבדה הבאה במצב של משבר כלכלי כבד.

כפי שכתבתי בפוסט קודם לפני מספר חודשים הפתרון טמון לא מעט ביכולתם של מניגי גוש האירו להתגבר על חילוקי הדעות הנוגעים לדרך פתרון המשבר על ידי שינוייה של אמנת מסטריכט וגיבוש מתכונת מוסכמת להרחבת המשמעת הפיסקלית מצד אחד וגימישות בסמכויות הבנק האירופאי להרחבה מוניטרית מסוימת, כל זאת על ידי יצירת מרחב אירו חדש , עם כללים חדשים ושער המרה חדש שיאפר צמיחה כלכלית מחודשת במדינות הגוש .

ואי אפשר בלי כמה מילים על הכלכלה הישראלית שעלולה להיפגע בצורה חדה מהמצב הכלכלי באירופה , כפועל יוצא של מיתון כלכלי וירידת רכו הצפויה של האירו, כאשר הממשלה מחויבת בנקיטת אמצעים שיאפשרו הזרמה כספית (באמצעות המדען הראשי) למחקר ופיתוח של תעשיית ההיי טק והביומד שצריכים להוביל את המשק הישראלי לחוף מבטחים.

ככל שהממשלה לא תשכיל לנקוט באמצעים מקדימים למניעת התדרדרותו של המשק הישראלי, כולל קיצוץ בתקציבי  העברה ,חיסול התמיכה בתלמידי הישיבות החרדיות  וכספים המושקעים בהתנחלויות מעבר לקו הירוק , אזי אחוז האבטלה הנמוך בו התגאו קברניטי המשק הישראלי רק לפני מספר חודשים עלול להתגלות כפטה מורגנה / חזיון תעתועים , ומדינת ישראל תמצא עצמה עם אחוזי אבטלה בשיעורים שלמעלה מ- 8%.

מה לא נכתב על משבר החוב האירופאי.

השונות בין ארצות הברית ובין אירופה, שניסתה באמצעות הקמת גוש האירו ליצור משקל נגדי לזה של הדולר , אך התעלמה מהשונות הרבה בין עמי אירופה – הלאומיות המדינתית (גם במדינות אזרחיות דוגמת צרפת ) ההבדלי ההשקפות בין צפון היבשת לדרומה וכו’.

משבר מדינות ה- PIIGS  מדגים זאת יותר מכל ויוון היא הדוגמה הבולטת לכך. מדינה שנכנסה במרמה לאיחוד האירופי ורימתה את  ראשי גוש האירו בסיוע אחד מבנקי ההשקעות הגדולים בעולם כדי להיכנס לגוש האירו, מדברת עתה על כבודה?

השאלה המרחפת באוויר שהיא תולדה של משבר הסאב פריים, היא – האם יציאה של יוון מחוץ לגוש האירו (להבדיל מהאיחוד האירופי) תוביל למפולת בכל השווקים הפיננסים בעולם בדומה למה שקרה בעקבות קריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס, או שהשווקים הפנימו והכילו למעשה את המצב והם נכונים להפסדים שיגרמו בעקבות פשיטת רגל כזו?

על מנת לענות תשובה לשאלה האמורה ראשית עלינו לענות לשאלה האמנם גורלה של יוון הוא להגיע לפשיטת רגל?

ראשית צריך להבחין בין פשיטת רגל מסודרת או פשיטת רגל המתעלמת לחלוטין מכל האירועים והסביבה האירופאית.

פשיטת רגל מסודרת היא בעצם הסדר חובות הכולל את יציאתה של יוון אל מחוץ לגוש האירו ושיקום הכלכלה היוונית במסגרת האיחוד האירופי בסיוע קרן המטבע .

להבדיל פשיטת רגל בלתי מסודרת משמעה המעשי חדלות פירעון כוללת של יוון , הלאמה של הבנקים היוונים (אשר קודם לכן תבוא פשיטת רגל שלהם) וכניסה של יוון למיתון עמוק וקשה אשר יכלול אבטלה בשיעורים שטרם הכרנו במדינות המערב (להערכה שלי אבטלה רשמית של לפחות 30% בדומה למקדוניה).

מה עומד מאחרי האינטרסים האירופאים השונים ביחס ליוון.

כבר לפני מספר חודשים עמדתי על כך שישנם הבדלי אינטרסים עמוקים בין 2 המדינות המנהיגות את גוש האירו , קרי; גרמניה וצרפת, ההבדלים נעוצים באינטרס הפוליטי של כל אחד מ- 2 המנהיגים, סרקוזי ואנגלה מרקל.

ראשית סרקוזי, אשר עומד בחודש אפריל לבחירה מחודשת לתפקיד נשיא צרפת.

נתונים הנוגעים לצרפת מצביעים על אבטלה גדלה והולכת (נכון לעת הזו 9.7% ) , ירידה בדרוג החוב הצרפתי מדירוג מושלם לדירוג שני ברמתו, והכבדה שהיא בעצם לב הענין הנוגעת לשיעור ההחזקה הכבד של בנקים צרפתיים באג”ח יווניות. נפילה יוונית בשלב זה עלולה לגרור את הבנקים הצרפתיים להפסדים כבדים ולהכביד בצורה חדה על כלכלתה של צרפת הסובלת כבר עתה מהאטה בפעילות.ודרכה על כל פעילות העסקים הקטנים והבינוניים בצרפת אשר בתמצית יסבלו ממחנק אשראי כבד , פשיטות רגל וגידול חמור באבטלה .

לסרקוזי ברור כי פשיטת רגל יוונית באופן מיידי תוריד את סיכוייו להיבחר מחדש לרמה של ודאות סטטיסטית, כאשר הפער שיווצר בינו ובין מועמד הסוציאליסטים פרנסואה הולנד , יכול להוביל אף לתבוסה בסיבוב הראשון בבחירות,  מכאן האינטרס הצרפתי שאנו למדים עליו מדי יום מחדש ולפיו על מנהיגי גוש האירו לאשר את חבילת הסיוע ליוון .

אלו אינן צרותיו היחידות של סרקוזי , אך לצורך מאמר זה אסתפק בכך

מנגד עומדת אנגלה מרקל.

כלכלתה של גרמניה היא הכלכלה היציבה ביותר באיחוד האירופאי וממילא גם בגוש האירו (כזכור אין חפיפה בין השניים). למרות התכווצותה של כלכלה זו בשיעור מתון של 0.2% ברבעון האחרון (שמשמעותה המעשית היא גידול גם אם מתון באבטלה ומעשית ירידה בצמיחה), מדובר בכלכלה יציבה אשר יכולה להתגבר כמעט ללא קושי על משבר החוב היווני , זאת למרות העובדה כי בנקים גרמניים לא מעטים מחזיקים בשיעור גדול של אג”ח יווני.

מה שמרקל אומרת באופן מעשי הוא כי אין לה אמונה ביכולתם של היוונים לעמוד בתוכנית החילוץ של הממשלה היוונית, למרות שאושרה על ידי הפרלמנט היווני , זאת לאור הזיכרון הקרוב על ההונאה הגדולה שיוון הונתה את גוש האירו כאמור לעיל.

בתחילת המשבר הייתה למרקל נכונות לבוא לקראתה של יוון, אך בחירות משנה שנערכו בגרמניה וסקרי  דעת קהל , שם הביאו את מרקל להבנה כי אם היא חפצה לשרוד פוליטית, עליה לשנות כוון, וכך היא נוהגת , כאשר אנו יכולים להעריך כי במקום תמיכה בקרן החילוץ האירופאית גרמניה בראשותה של מרקל מעדיפה להזרים את הכספים ישירות לבנקים הגרמניים ולחלץ אותם במקום לחלץ את יוון, (ראינו בעבר כיצד גרמניה עושה זאת במתכונת מצומצמת יותר ביחס למפעלי אופל של ג’נרל מוטורס בגרמניה ).

יתר על כן ההפגנות האלימות ביוון מביאות את מרקל וככל הנראה לא רק אותה להערכה כי בעצם שום דבר לא השתנה באמת ביוון וכי היוונים מבקשים בעצם להמשיך בחיים הטובים בלי לעבוד כאשר הגרמנים נושאים אותם על גבם.

מכאן גם חילוקי הדעות הברורים בין סרקוזי ובין מרקל .

אז מה יהיה?

ההערכה שלי היא כי בסופו של דבר יוון  תצא אל מחוץ לגוש האירו  בין בעצמה ובין אם בעידוד מדינות גוש האירו האחרות ותנסה להשתקם מחוץ לגוש בסיוע של קרן המטבע הבינלאומית, ואולי מדינות תורמות של האיחוד אך בלי מחויבות למגבלות התקציביות הנוקשות של גוש האירו.

יתכן ובדרך עד חודש מרץ קודם ליציאה כאמור היא תקבל סיוע חלקי מגוש האירו שיאפשר לה לצוף מעל פני המים אך לא יותר מכך.

להערכתי לאחר יוני  2012 (לאחר הסיבוב השני בבחירות לנשיאות צרפת) נראה התדרדרות נוספת במצבה של יוון , התרדרות  שבסיומה יוון תימצא מחוץ לגוש האירו עם “דרכמה חדשה”.

מה יהיה מצבן של שאר מדינות ה- PIIGS ? יתכן ובעקבות יציאה של יוון אל מחוץ לגוש האירו יקל על קרן החילוץ האירופאית לסייע בידן במיוחד כאשר ישנם סימנים כי כלכלת ספרד (הרביעית בגודלה בגוש האירו) עלולה להתאושש בשנת 2013 , כאשר את ספרד לא ניתן להוציא אל מחוץ לגוש האירו.

ומעבר לים

האמריקאים בוחנים כל העת את מצבה של אירופה וההשלכות על כלכלתה של ארצות ההברית, כאשר אובמה חושש כי משבר החוב האירופי ישפיע גם על כלכלתה של ארצות הברית בתקופה קריטית לפני הבחירות לנשיאות בנובמבר 2012.

על ניהול משבר החוב בגוש האירו.

כתבנו על כך בעבר בעקבות פרשת ליהמן ברדרס, וחוסר היכולת  של מנהיגים פוליטים וכלכליים  לאמוד את ההשלכות הפסיכולוגיות של החלטותיהם, על ציבור האזרחים והמשקיעים.

אין ספק כי המשבר נוהל מתחילתו במשקפיים קצרות ראייה.  למרות ההסתבכות של המשבר עתה, דומה כי המדינות המנהלות את המשבר גרמניה וצרפת יכולות להביא לפשיטת רגל מסודרת של יוון כאשר במקביל הן מפגינות תמיכה וגב כלכלי לפורטוגל אירלנד וספרד (שלא ביקשה למעשה כל סיוע במהלך המשבר).

אם צרפת וגרמניה לא ישכילו למנוע פשיטת רגל בלתי מבוקרת של יוון , אזי בנוסף להשלכות החברתיות (ראו את המתרחש ביוון עתה) החמורות הטמונות במצב הנגזר מהמיתון והאבטלה הכבדים , יעמוד גוש האירו בפני משבר של הבנקים הגדולים ביבשת שנגזרותיו יהיו העמקת המיתון כפועל יוצא של מחסור באשראי וחוסר אפשרות וסמכות אמיתית של הבנק האירופאי המרכזי לפתור בעיות אלו בניגוד לסמכויות שישנן בידי הפד.

ומה עם החשש להתפתחויות במישור האיראני?

אין לי כוונה להרחיב יותר מדי בנושא זה, הספקולציות הן רבות ודומה כי איש אינו יודע באמת מה יהיה.

אף שהאופציה הצבאית היא על השולחן אני מתקשה לראות כיצד מטוסים ישראלים תוקפים באיראן בלא הסכמה אמריקאית , הסכמה כזו דרושה לא רק מהבחינה הפוליטית, אלא כפקטור של השליטה האמריקאית  בשמי המפרץ הפרסי כדי שמטוסים לא יזוהו בטעות כמטוסי אויב בעלי כוונות עוינות.

יחד עם זאת  רוחות מלחמה אמיתיות או מדומות עלולות  לגרור עלייה במחירי הסחורות ובראש ובראשונה מחירי הנפט הגולמי, מה שעלול לגרור עלייה בעלויות ייצור של שורת מוצרים ארוכה ובעקבות זאת העמקה של המיתון באירופה .

ואי אפשר בלי לקחים ותובנות לישראל.

מדינת ישראל אינה יכולה להתעלם מהתובנות המוצגות לה בדוח קרן המטבע הבינלאומית.

ראשית מדינת ישראל צריכה להפסיק לאלתר את תשלומי ההעברה למשפחות ברוכות ילדים.

שנית המדינה צריכה לעשות כל שאפשר  כדי להגדיל את מעגל התעסוקה במגזר החרדי והמגזר הערבי  והדרך לכך עוברת דרך נושא החינוך כפי שפרטתי במאמר כמה תובנות ממשבר החוב האירופי והערת אזהרה לישראל.

שלישית המדינה צריכה להמשיך בצורה מושכלת בהפרטה  של חברות ממשלתיות ובראש ובראשונה חברת רכבת ישראל וחברת החשמל.

הפרטה כאמור יכולה להיות לטעמי רק בשילוב ועדי העובדים של חברות אלו, גם לאלו ייפול בסופו של דבר האסימון, כי אם לא ישתפו פעולה אזי הפתרון יהיה בצורה שבוצעה בחברת אל על , קרי מינוי כונס נכסים והפעלת החברות באמצעותו דרך בית המשפט לרבות פיטורי כוח אדם או בהתייחס לרכבת ישראל- השבתה של החברה.

ולסיום ש/וב כפי שכתבתי לעיל במאמר קודם – המדינה חייבת להשקיע בנושאי החינוך במגזר הערבי והחרדי ולחייב את המגזר החרדי בלימודי ליבה , כאשר סירוב של המגזר החרדי להשקיע בלימודי ליבה יוביל לקיצוץ בכל תקציבי החינוך של מגזר זה.

אם לא נשכיל לבצע את השינויים המואים עתה המדינה תמצא את עצמה בעוד 2 עשורים לפני פי פחת בדומה ליוון אך , להבדיל אף מדינה אחרת לא תזנק לחלץ את ישראל ממצבה גם לא במתכונת של יוון.

מה לא נכתב על משבר החוב האירופאי.

השונות בין ארצות הברית ובין אירופה, שניסתה באמצעות הקמת גוש האירו ליצור משקל נגדי לזה של הדולר , אך התעלמה מהשונות הרבה בין עמי אירופה – הלאומיות המדינתית (גם במדינות אזרחיות דוגמת צרפת ) ההבדלי ההשקפות בין צפון היבשת לדרומה וכו’.

משבר מדינות ה- PIIGS  מדגים זאת יותר מכל ויוון היא הדוגמה הבולטת לכך. מדינה שנכנסה במרמה לאיחוד האירופי ורימתה את  ראשי גוש האירו בסיוע אחד מבנקי ההשקעות הגדולים בעולם כדי להיכנס לגוש האירו, מדברת עתה על כבודה?

השאלה המרחפת באוויר שהיא תולדה של משבר הסאב פריים, היא – האם יציאה של יוון מחוץ לגוש האירו (להבדיל מהאיחוד האירופי) תוביל למפולת בכל השווקים הפיננסים בעולם בדומה למה שקרה בעקבות קריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס, או שהשווקים הפנימו והכילו למעשה את המצב והם נכונים להפסדים שיגרמו בעקבות פשיטת רגל כזו?

על מנת לענות תשובה לשאלה האמורה ראשית עלינו לענות לשאלה האמנם גורלה של יוון הוא להגיע לפשיטת רגל?

ראשית צריך להבחין בין פשיטת רגל מסודרת או פשיטת רגל המתעלמת לחלוטין מכל האירועים והסביבה האירופאית.

פשיטת רגל מסודרת היא בעצם הסדר חובות הכולל את יציאתה של יוון אל מחוץ לגוש האירו ושיקום הכלכלה היוונית במסגרת האיחוד האירופי בסיוע קרן המטבע .

להבדיל פשיטת רגל בלתי מסודרת משמעה המעשי חדלות פירעון כוללת של יוון , הלאמה של הבנקים היוונים (אשר קודם לכן תבוא פשיטת רגל שלהם) וכניסה של יוון למיתון עמוק וקשה אשר יכלול אבטלה בשיעורים שטרם הכרנו במדינות המערב (להערכה שלי אבטלה רשמית של לפחות 30% בדומה למקדוניה).

מה עומד מאחרי האינטרסים האירופאים השונים ביחס ליוון.

כבר לפני מספר חודשים עמדתי על כך שישנם הבדלי אינטרסים עמוקים בין 2 המדינות המנהיגות את גוש האירו , קרי; גרמניה וצרפת, ההבדלים נעוצים באינטרס הפוליטי של כל אחד מ- 2 המנהיגים, סרקוזי ואנגלה מרקל.

ראשית סרקוזי, אשר עומד בחודש אפריל לבחירה מחודשת לתפקיד נשיא צרפת.

נתונים הנוגעים לצרפת מצביעים על אבטלה גדלה והולכת (נכון לעת הזו 9.7% ) , ירידה בדרוג החוב הצרפתי מדירוג מושלם לדירוג שני ברמתו, והכבדה שהיא בעצם לב הענין הנוגעת לשיעור ההחזקה הכבד של בנקים צרפתיים באג”ח יווניות. נפילה יוונית בשלב זה עלולה לגרור את הבנקים הצרפתיים להפסדים כבדים ולהכביד בצורה חדה על כלכלתה של צרפת הסובלת כבר עתה מהאטה בפעילות.ודרכה על כל פעילות העסקים הקטנים והבינוניים בצרפת אשר בתמצית יסבלו ממחנק אשראי כבד , פשיטות רגל וגידול חמור באבטלה .

לסרקוזי ברור כי פשיטת רגל יוונית באופן מיידי תוריד את סיכוייו להיבחר מחדש לרמה של ודאות סטטיסטית, כאשר הפער שיווצר בינו ובין מועמד הסוציאליסטים פרנסואה הולנד , יכול להוביל אף לתבוסה בסיבוב הראשון בבחירות,  מכאן האינטרס הצרפתי שאנו למדים עליו מדי יום מחדש ולפיו על מנהיגי גוש האירו לאשר את חבילת הסיוע ליוון .

אלו אינן צרותיו היחידות של סרקוזי , אך לצורך מאמר זה אסתפק בכך

מנגד עומדת אנגלה מרקל.

כלכלתה של גרמניה היא הכלכלה היציבה ביותר באיחוד האירופאי וממילא גם בגוש האירו (כזכור אין חפיפה בין השניים). למרות התכווצותה של כלכלה זו בשיעור מתון של 0.2% ברבעון האחרון (שמשמעותה המעשית היא גידול גם אם מתון באבטלה ומעשית ירידה בצמיחה), מדובר בכלכלה יציבה אשר יכולה להתגבר כמעט ללא קושי על משבר החוב היווני , זאת למרות העובדה כי בנקים גרמניים לא מעטים מחזיקים בשיעור גדול של אג”ח יווני.

מה שמרקל אומרת באופן מעשי הוא כי אין לה אמונה ביכולתם של היוונים לעמוד בתוכנית החילוץ של הממשלה היוונית, למרות שאושרה על ידי הפרלמנט היווני , זאת לאור הזיכרון הקרוב על ההונאה הגדולה שיוון הונתה את גוש האירו כאמור לעיל.

בתחילת המשבר הייתה למרקל נכונות לבוא לקראתה של יוון, אך בחירות משנה שנערכו בגרמניה וסקרי  דעת קהל , שם הביאו את מרקל להבנה כי אם היא חפצה לשרוד פוליטית, עליה לשנות כוון, וכך היא נוהגת , כאשר אנו יכולים להעריך כי במקום תמיכה בקרן החילוץ האירופאית גרמניה בראשותה של מרקל מעדיפה להזרים את הכספים ישירות לבנקים הגרמניים ולחלץ אותם במקום לחלץ את יוון, (ראינו בעבר כיצד גרמניה עושה זאת במתכונת מצומצמת יותר ביחס למפעלי אופל של ג’נרל מוטורס בגרמניה ).

יתר על כן ההפגנות האלימות ביוון מביאות את מרקל וככל הנראה לא רק אותה להערכה כי בעצם שום דבר לא השתנה באמת ביוון וכי היוונים מבקשים בעצם להמשיך בחיים הטובים בלי לעבוד כאשר הגרמנים נושאים אותם על גבם.

מכאן גם חילוקי הדעות הברורים בין סרקוזי ובין מרקל .

אז מה יהיה?

ההערכה שלי היא כי בסופו של דבר יוון  תצא אל מחוץ לגוש האירו  בין בעצמה ובין אם בעידוד מדינות גוש האירו האחרות ותנסה להשתקם מחוץ לגוש בסיוע של קרן המטבע הבינלאומית, ואולי מדינות תורמות של האיחוד אך בלי מחויבות למגבלות התקציביות הנוקשות של גוש האירו.

יתכן ובדרך עד חודש מרץ קודם ליציאה כאמור היא תקבל סיוע חלקי מגוש האירו שיאפשר לה לצוף מעל פני המים אך לא יותר מכך.

להערכתי לאחר יוני  2012 (לאחר הסיבוב השני בבחירות לנשיאות צרפת) נראה התדרדרות נוספת במצבה של יוון , התרדרות  שבסיומה יוון תימצא מחוץ לגוש האירו עם “דרכמה חדשה”.

מה יהיה מצבן של שאר מדינות ה- PIIGS ? יתכן ובעקבות יציאה של יוון אל מחוץ לגוש האירו יקל על קרן החילוץ האירופאית לסייע בידן במיוחד כאשר ישנם סימנים כי כלכלת ספרד (הרביעית בגודלה בגוש האירו) עלולה להתאושש בשנת 2013 , כאשר את ספרד לא ניתן להוציא אל מחוץ לגוש האירו.

ומעבר לים

האמריקאים בוחנים כל העת את מצבה של אירופה וההשלכות על כלכלתה של ארצות ההברית, כאשר אובמה חושש כי משבר החוב האירופי ישפיע גם על כלכלתה של ארצות הברית בתקופה קריטית לפני הבחירות לנשיאות בנובמבר 2012.

על ניהול משבר החוב בגוש האירו.

כתבנו על כך בעבר בעקבות פרשת ליהמן ברדרס, וחוסר היכולת  של מנהיגים פוליטים וכלכליים  לאמוד את ההשלכות הפסיכולוגיות של החלטותיהם, על ציבור האזרחים והמשקיעים.

אין ספק כי המשבר נוהל מתחילתו במשקפיים קצרות ראייה.  למרות ההסתבכות של המשבר עתה, דומה כי המדינות המנהלות את המשבר גרמניה וצרפת יכולות להביא לפשיטת רגל מסודרת של יוון כאשר במקביל הן מפגינות תמיכה וגב כלכלי לפורטוגל אירלנד וספרד (שלא ביקשה למעשה כל סיוע במהלך המשבר).

אם צרפת וגרמניה לא ישכילו למנוע פשיטת רגל בלתי מבוקרת של יוון , אזי בנוסף להשלכות החברתיות (ראו את המתרחש ביוון עתה) החמורות הטמונות במצב הנגזר מהמיתון והאבטלה הכבדים , יעמוד גוש האירו בפני משבר של הבנקים הגדולים ביבשת שנגזרותיו יהיו העמקת המיתון כפועל יוצא של מחסור באשראי וחוסר אפשרות וסמכות אמיתית של הבנק האירופאי המרכזי לפתור בעיות אלו בניגוד לסמכויות שישנן בידי הפד.

ומה עם החשש להתפתחויות במישור האיראני?

אין לי כוונה להרחיב יותר מדי בנושא זה, הספקולציות הן רבות ודומה כי איש אינו יודע באמת מה יהיה.

אף שהאופציה הצבאית היא על השולחן אני מתקשה לראות כיצד מטוסים ישראלים תוקפים באיראן בלא הסכמה אמריקאית , הסכמה כזו דרושה לא רק מהבחינה הפוליטית, אלא כפקטור של השליטה האמריקאית  בשמי המפרץ הפרסי.

יחד עם זאת  רוחות מלחמה אמיתיות או מדומות עלולות  לגרור עלייה במחירי הסחורות ובראש ובראשונה מחירי הנפט הגולמי, מה שעלול לגרור עלייה בעלויות ייצור של שורת מוצרים ארוכה ובעקבות זאת העמקה של המיתון באירופה .

ואי אפשר בלי לקחים ותובנות לישראל.

מדינת ישראל אינה יכולה להתעלם מהתובנות המוצגות לה בדוח קרן המטבע הבינלאומית.

ראשית מדינת ישראל צריכה להפסיק לאלתר את תשלומי ההעברה למשפחות ברוכות ילדים.

שנית המדינה צריכה לעשות כל שאפשר  כדי להגדיל את מעגל התעסוקה במגזר החרדי והמגזר הערבי  והדרך לכך עוברת דרך נושא החינוך כפי שפרטתי במאמר כמה תובנות ממשבר החוב האירופי והערת אזהרה לישראל.

שלישית המדינה צריכה להמשיך בצורה מושכלת בהפרטה  של חברות ממשלתיות ובראש ובראשונה חברת רכבת ישראל וחברת החשמל.

הפרטה כאמור יכולה להיות לטעמי רק בשילוב ועדי העובדים של חברות אלו, גם לאלו ייפול בסופו של דבר האסימון, כי אם לא ישתפו פעולה אזי הפתרון יהיה בצורה שבוצעה בחברת אל על , קרי מינוי כונס נכסים והפעלת החברות באמצעותו דרך בית המשפט לרבות פיטורי כוח אדם או בהתייחס לרכבת ישראל- השבתה של החברה.

ולסיום ש/וב כפי שכתבתי לעיל במאמר קודם – המדינה חייבת להשקיע בנושאי החינוך במגזר הערבי והחרדי ולחייב את המגזר החרדי בלימודי ליבה , כאשר סירוב של המגזר החרדי להשקיע בלימודי ליבה יוביל לקיצוץ בכל תקציבי החינוך של מגזר זה.

אם לא נשכיל לבצע את השינויים המואים עתה המדינה תמצא את עצמה בעוד 2 עשורים לפני פי פחת בדומה ליוון אך , להבדיל אף מדינה אחרת לא תזנק לחלץ את ישראל ממצבה גם לא במתכונת של יוון.

מה לא נכתב על משבר החוב האירופאי.

השונות בין ארצות הברית ובין אירופה, שניסתה באמצעות הקמת גוש האירו ליצור משקל נגדי לזה של הדולר , אך התעלמה מהשונות הרבה בין עמי אירופה – הלאומיות המדינתית (גם במדינות אזרחיות דוגמת צרפת ) ההבדלי ההשקפות בין צפון היבשת לדרומה וכו’.

משבר מדינות ה- PIIGS  מדגים זאת יותר מכל ויוון היא הדוגמה הבולטת לכך. מדינה שנכנסה במרמה לאיחוד האירופי ורימתה את  ראשי גוש האירו בסיוע אחד מבנקי ההשקעות הגדולים בעולם כדי להיכנס לגוש האירו, מדברת עתה על כבודה?

השאלה המרחפת באוויר שהיא תולדה של משבר הסאב פריים, היא – האם יציאה של יוון מחוץ לגוש האירו (להבדיל מהאיחוד האירופי) תוביל למפולת בכל השווקים הפיננסים בעולם בדומה למה שקרה בעקבות קריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס, או שהשווקים הפנימו והכילו למעשה את המצב והם נכונים להפסדים שיגרמו בעקבות פשיטת רגל כזו?

על מנת לענות תשובה לשאלה האמורה ראשית עלינו לענות לשאלה האמנם גורלה של יוון הוא להגיע לפשיטת רגל?

ראשית צריך להבחין בין פשיטת רגל מסודרת או פשיטת רגל המתעלמת לחלוטין מכל האירועים והסביבה האירופאית.

פשיטת רגל מסודרת היא בעצם הסדר חובות הכולל את יציאתה של יוון אל מחוץ לגוש האירו ושיקום הכלכלה היוונית במסגרת האיחוד האירופי בסיוע קרן המטבע .

להבדיל פשיטת רגל בלתי מסודרת משמעה המעשי חדלות פירעון כוללת של יוון , הלאמה של הבנקים היוונים (אשר קודם לכן תבוא פשיטת רגל שלהם) וכניסה של יוון למיתון עמוק וקשה אשר יכלול אבטלה בשיעורים שטרם הכרנו במדינות המערב (להערכה שלי אבטלה רשמית של לפחות 30% בדומה למקדוניה).

מה עומד מאחרי האינטרסים האירופאים השונים ביחס ליוון.

כבר לפני מספר חודשים עמדתי על כך שישנם הבדלי אינטרסים עמוקים בין 2 המדינות המנהיגות את גוש האירו , קרי; גרמניה וצרפת, ההבדלים נעוצים באינטרס הפוליטי של כל אחד מ- 2 המנהיגים, סרקוזי ואנגלה מרקל.

ראשית סרקוזי, אשר עומד בחודש אפריל לבחירה מחודשת לתפקיד נשיא צרפת.

נתונים הנוגעים לצרפת מצביעים על אבטלה גדלה והולכת (נכון לעת הזו 9.7% ) , ירידה בדרוג החוב הצרפתי מדירוג מושלם לדירוג שני ברמתו, והכבדה שהיא בעצם לב הענין הנוגעת לשיעור ההחזקה הכבד של בנקים צרפתיים באג”ח יווניות. נפילה יוונית בשלב זה עלולה לגרור את הבנקים הצרפתיים להפסדים כבדים ולהכביד בצורה חדה על כלכלתה של צרפת הסובלת כבר עתה מהאטה בפעילות.ודרכה על כל פעילות העסקים הקטנים והבינוניים בצרפת אשר בתמצית יסבלו ממחנק אשראי כבד , פשיטות רגל וגידול חמור באבטלה .

לסרקוזי ברור כי פשיטת רגל יוונית באופן מיידי תוריד את סיכוייו להיבחר מחדש לרמה של ודאות סטטיסטית, כאשר הפער שיווצר בינו ובין מועמד הסוציאליסטים פרנסואה הולנד , יכול להוביל אף לתבוסה בסיבוב הראשון בבחירות,  מכאן האינטרס הצרפתי שאנו למדים עליו מדי יום מחדש ולפיו על מנהיגי גוש האירו לאשר את חבילת הסיוע ליוון .

אלו אינן צרותיו היחידות של סרקוזי , אך לצורך מאמר זה אסתפק בכך

מנגד עומדת אנגלה מרקל.

כלכלתה של גרמניה היא הכלכלה היציבה ביותר באיחוד האירופאי וממילא גם בגוש האירו (כזכור אין חפיפה בין השניים). למרות התכווצותה של כלכלה זו בשיעור מתון של 0.2% ברבעון האחרון (שמשמעותה המעשית היא גידול גם אם מתון באבטלה ומעשית ירידה בצמיחה), מדובר בכלכלה יציבה אשר יכולה להתגבר כמעט ללא קושי על משבר החוב היווני , זאת למרות העובדה כי בנקים גרמניים לא מעטים מחזיקים בשיעור גדול של אג”ח יווני.

מה שמרקל אומרת באופן מעשי הוא כי אין לה אמונה ביכולתם של היוונים לעמוד בתוכנית החילוץ של הממשלה היוונית, למרות שאושרה על ידי הפרלמנט היווני , זאת לאור הזיכרון הקרוב על ההונאה הגדולה שיוון הונתה את גוש האירו כאמור לעיל.

בתחילת המשבר הייתה למרקל נכונות לבוא לקראתה של יוון, אך בחירות משנה שנערכו בגרמניה וסקרי  דעת קהל , שם הביאו את מרקל להבנה כי אם היא חפצה לשרוד פוליטית, עליה לשנות כוון, וכך היא נוהגת , כאשר אנו יכולים להעריך כי במקום תמיכה בקרן החילוץ האירופאית גרמניה בראשותה של מרקל מעדיפה להזרים את הכספים ישירות לבנקים הגרמניים ולחלץ אותם במקום לחלץ את יוון, (ראינו בעבר כיצד גרמניה עושה זאת במתכונת מצומצמת יותר ביחס למפעלי אופל של ג’נרל מוטורס בגרמניה ).

יתר על כן ההפגנות האלימות ביוון מביאות את מרקל וככל הנראה לא רק אותה להערכה כי בעצם שום דבר לא השתנה באמת ביוון וכי היוונים מבקשים בעצם להמשיך בחיים הטובים בלי לעבוד כאשר הגרמנים נושאים אותם על גבם.

מכאן גם חילוקי הדעות הברורים בין סרקוזי ובין מרקל .

אז מה יהיה?

ההערכה שלי היא כי בסופו של דבר יוון  תצא אל מחוץ לגוש האירו  בין בעצמה ובין אם בעידוד מדינות גוש האירו האחרות ותנסה להשתקם מחוץ לגוש בסיוע של קרן המטבע הבינלאומית, ואולי מדינות תורמות של האיחוד אך בלי מחויבות למגבלות התקציביות הנוקשות של גוש האירו.

יתכן ובדרך עד חודש מרץ קודם ליציאה כאמור היא תקבל סיוע חלקי מגוש האירו שיאפשר לה לצוף מעל פני המים אך לא יותר מכך.

להערכתי לאחר יוני  2012 (לאחר הסיבוב השני בבחירות לנשיאות צרפת) נראה התדרדרות נוספת במצבה של יוון , התרדרות  שבסיומה יוון תימצא מחוץ לגוש האירו עם “דרכמה חדשה”.

מה יהיה מצבן של שאר מדינות ה- PIIGS ? יתכן ובעקבות יציאה של יוון אל מחוץ לגוש האירו יקל על קרן החילוץ האירופאית לסייע בידן במיוחד כאשר ישנם סימנים כי כלכלת ספרד (הרביעית בגודלה בגוש האירו) עלולה להתאושש בשנת 2013 , כאשר את ספרד לא ניתן להוציא אל מחוץ לגוש האירו.

ומעבר לים

האמריקאים בוחנים כל העת את מצבה של אירופה וההשלכות על כלכלתה של ארצות ההברית, כאשר אובמה חושש כי משבר החוב האירופי ישפיע גם על כלכלתה של ארצות הברית בתקופה קריטית לפני הבחירות לנשיאות בנובמבר 2012.

על ניהול משבר החוב בגוש האירו.

כתבנו על כך בעבר בעקבות פרשת ליהמן ברדרס, וחוסר היכולת  של מנהיגים פוליטים וכלכליים  לאמוד את ההשלכות הפסיכולוגיות של החלטותיהם, על ציבור האזרחים והמשקיעים.

אין ספק כי המשבר נוהל מתחילתו במשקפיים קצרות ראייה.  למרות ההסתבכות של המשבר עתה, דומה כי המדינות המנהלות את המשבר גרמניה וצרפת יכולות להביא לפשיטת רגל מסודרת של יוון כאשר במקביל הן מפגינות תמיכה וגב כלכלי לפורטוגל אירלנד וספרד (שלא ביקשה למעשה כל סיוע במהלך המשבר).

אם צרפת וגרמניה לא ישכילו למנוע פשיטת רגל בלתי מבוקרת של יוון , אזי בנוסף להשלכות החברתיות (ראו את המתרחש ביוון עתה) החמורות הטמונות במצב הנגזר מהמיתון והאבטלה הכבדים , יעמוד גוש האירו בפני משבר של הבנקים הגדולים ביבשת שנגזרותיו יהיו העמקת המיתון כפועל יוצא של מחסור באשראי וחוסר אפשרות וסמכות אמיתית של הבנק האירופאי המרכזי לפתור בעיות אלו בניגוד לסמכויות שישנן בידי הפד.

ומה עם החשש להתפתחויות במישור האיראני?

אין לי כוונה להרחיב יותר מדי בנושא זה, הספקולציות הן רבות ודומה כי איש אינו יודע באמת מה יהיה.

אף שהאופציה הצבאית היא על השולחן אני מתקשה לראות כיצד מטוסים ישראלים תוקפים באיראן בלא הסכמה אמריקאית , הסכמה כזו דרושה לא רק מהבחינה הפוליטית, אלא כפקטור של השליטה האמריקאית  בשמי המפרץ הפרסי.

יחד עם זאת  רוחות מלחמה אמיתיות או מדומות עלולות  לגרור עלייה במחירי הסחורות ובראש ובראשונה מחירי הנפט הגולמי, מה שעלול לגרור עלייה בעלויות ייצור של שורת מוצרים ארוכה ובעקבות זאת העמקה של המיתון באירופה .

ואי אפשר בלי לקחים ותובנות לישראל.

מדינת ישראל אינה יכולה להתעלם מהתובנות המוצגות לה בדוח קרן המטבע הבינלאומית.

ראשית מדינת ישראל צריכה להפסיק לאלתר את תשלומי ההעברה למשפחות ברוכות ילדים.

שנית המדינה צריכה לעשות כל שאפשר  כדי להגדיל את מעגל התעסוקה במגזר החרדי והמגזר הערבי  והדרך לכך עוברת דרך נושא החינוך כפי שפרטתי במאמר כמה תובנות ממשבר החוב האירופי והערת אזהרה לישראל.

שלישית המדינה צריכה להמשיך בצורה מושכלת בהפרטה  של חברות ממשלתיות ובראש ובראשונה חברת רכבת ישראל וחברת החשמל.

הפרטה כאמור יכולה להיות לטעמי רק בשילוב ועדי העובדים של חברות אלו, גם לאלו ייפול בסופו של דבר האסימון, כי אם לא ישתפו פעולה אזי הפתרון יהיה בצורה שבוצעה בחברת אל על , קרי מינוי כונס נכסים והפעלת החברות באמצעותו דרך בית המשפט לרבות פיטורי כוח אדם או בהתייחס לרכבת ישראל- השבתה של החברה.

ולסיום ש/וב כפי שכתבתי לעיל במאמר קודם – המדינה חייבת להשקיע בנושאי החינוך במגזר הערבי והחרדי ולחייב את המגזר החרדי בלימודי ליבה , כאשר סירוב של המגזר החרדי להשקיע בלימודי ליבה יוביל לקיצוץ בכל תקציבי החינוך של מגזר זה.

אם לא נשכיל לבצע את השינויים האמורים עתה המדינה תמצא את עצמה בעוד 2 עשורים לפני פי פחת בדומה ליוון אך , להבדיל אף מדינה אחרת לא תזנק לחלץ את ישראל ממצבה גם לא במתכונת של יוון.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימ/שיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי שקלים כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפוטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרי בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצוע – לחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה וייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות לקצץ נואשות בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא או הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, או הגדלה בלתי אפשרית של תקציבי רווחה ופשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם לרמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימ/שיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי אירו כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפוטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרית בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצוע – לחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה ובייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות  נואשות לקצץ בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא או הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, או הגדלה בלתי אפשרית של תקציבי רווחה ופשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם על רמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתדרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

זאת כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתדרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימשיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי שקלים כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפורטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרי בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצוע – לחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה וייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות לקצץ נואשות בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, ומנגד הגדלה של תקציבי רווחה  היא בלתי אפשרית ותגרור בהכרח פשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם לרמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימ/שיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי אירו כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפוטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרית בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצוע – לחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה ובייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות  נואשות לקצץ בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא או הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, או הגדלה בלתי אפשרית של תקציבי רווחה ופשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם על רמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתדרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

זאת כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתדרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימשיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי אירו כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפורטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרי בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצוע – לחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה וייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות לקצץ נואשות בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא או הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, או הגדלה בלתי אפשרית של תקציבי רווחה ופשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם לרמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימ/שיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי אירו כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפוטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרית בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצוע – לחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה ובייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות  נואשות לקצץ בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא או הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, או הגדלה בלתי אפשרית של תקציבי רווחה ופשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם על רמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתדרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

זאת כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתדרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימשיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי שקלים כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפורטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרי בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצוע – לחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה וייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות לקצץ נואשות בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, ומנגד הגדלה של תקציבי רווחה  היא בלתי אפשרית ותגרור בהכרח פשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם לרמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימ/שיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי אירו כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפוטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרית בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצוע – לחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה ובייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות  נואשות לקצץ בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא או הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, או הגדלה בלתי אפשרית של תקציבי רווחה ופשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם על רמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתדרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

זאת כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתדרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימשיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי אירו כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפורטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרי בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצוע – לחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה וייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות לקצץ נואשות בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא  הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, ומנגד הגדלה של תקציבי רווחה היא בלתי אפשרית  ועלולה לגרור פשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם לרמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימ/שיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי אירו כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפוטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרית בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצוע – לחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה ובייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות  נואשות לקצץ בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא או הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, או הגדלה בלתי אפשרית של תקציבי רווחה ופשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם על רמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתדרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

זאת כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתדרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימשיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי שקלים כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפורטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרי בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצוע – לחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה וייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות לקצץ נואשות בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, ומנגד הגדלה של תקציבי רווחה  היא בלתי אפשרית ותגרור בהכרח פשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם לרמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימ/שיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי אירו כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפוטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרית בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצוע – לחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה ובייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות  נואשות לקצץ בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא או הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, או הגדלה בלתי אפשרית של תקציבי רווחה ופשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם על רמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתדרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

זאת כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתדרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימשיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי אירו כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפורטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרי בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצוע – לחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה וייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות לקצץ נואשות בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא  הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, ומנגד הגדלה של תקציבי רווחה היא בלתי אפשרית  ועלולה לגרור פשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם לרמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימשיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי אירו כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפורטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרי בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצוע – לחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה ובייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות לקצץ נואשות בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא  הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, ומנגד הגדלה של תקציבי רווחה היא בלתי אפשרית  ועלולה לגרור פשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם לרמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתדרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

בנוסף על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות . ההכבדה של מגזרים אלו היא על כל הציבור בישראל באופן הבא לידי ביטוי ברמת המיסים המוטלים על המגזר היצרני במדינה.

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתדרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

ככל שמשבר החובות באירופה הולך ונמשך כך חודרת יותר ויותר התובנה לפיה הכלכלות האירופאיות חייבות פתרון חדש ודרמטי.

נכון לעת הזו ספינת גוש האירו דוהרת לה במלוא העוצמה לעבר התרסקות הגוש בדיוק כמו הטיטניק שדהרה במלוא העוצמה לקרחון שהביא לסופה והשאלה הגדולה היא איך להציל את אלו הנמצאים על הסיפון וכמה שיותר ומינימום נזקים.

הקונספציה הנוכחית העומדת בבסיס האירו קרסה.

אם במהלך השנה וחצי החולפות אירופה לא השכילה להבין שרק גישה של סולידריות מצד אחד וויתור על הסוברניות הפנימית מצד שני יכולה להוביל לפתרון הבעיה, נראה כאילו כעת הרעיון הבשיל אם כי קצת מאוחר מדי, במיוחד כאשר הבנקים הצרפתיים מעורבים עד צווארם במשבר החובות בגין החזקות אג”ח של מדינות כמו איטליה ספרד יוון וכיו”ב ובמקביל גם מקומם של בנקים גרמניים לא נפקד משורת המלווים .

לכאורה כל אחת מהמדינות השקועות בחובות נטלה על עצמה משימה קשה לצמצום חובותיה, אך השאלה הקשה היא האם כל אחת מהן תצליח לעמוד במשימה, להערכתי האישית המשימה היא כמעט בלתי אפשרית.

בשים לב לעובדה שראשי כל מדינה הם פוליטיקאים אזי ההצלחה עומדת בסימן שאלה עם סימן קריאה חד משמעי , זאת לאור הצורך של כל פוליטיקאי לשלם לבוחריו במטבע כלכלי פנימי , (משרות העלאות הרחבה של שירותים ציבוריים, וכו’) אזי ניתן לרשום מראש את הכישלון בתוכניות החילוץ למיניהן, לרבות זו האחרונה הנוגעת להגדלת הנזילות במערכת הפיננסית האירופאית, מהלך שיכול להועיל לזמן קצר, אך לא מעבר לכך, מאחר ואת הר החובות שצברו מדינות אירופה השונות, לא ניתן להעלים, גם לא בלהטוט פיננסי כזה או אחר.

ברברה טוכמן בספרה מצעד האיוולת מטרויה ועד ויאטנם (הוצאת מעריב 1986) כותבת כי תופעת האיוולת אינה תלויה בתקופה או במקום, אין היא קשורה לצורה זו או אחרת של משטר והיא קיימת במלוכה באוליגרכיה ובדמוקרטיה במידה שווה, היא מונה רכיבים האופייניים לאיוולת:

“קיפאון או סטגנציה של השכל- דרכם של שליטים להתמיד ברעיונות שבהם החלו את דרכם – הם קרקע פורייה לאיוולת.”

“בשלבו הראשון קובע קובע קיפאון השכל את העקרונות והתחומים החלים על בעיה פוליטית, בשלבו השני כאשר מתחילים להופיע הניגודים והכישלונות בביצוע, העקרונות הראשונים מתקשחים, זהו הזמן שבו , אם נוהגים בחוכמה , אפשריים בחינה ומחשבה חדשה ושינוי מגמה , אך הם נדירים. מדיניות המושתת על טעות גדולה ומתחזקת ולעולם איננה נסוגה. העיקשות להחזיק בטעות היא הבעיה”.

 אז מה בכל זאת ניתן לעשות ? מה יש באפשרותן של הכלכלות המובילות של גוש האירו לעשות מלבד צעידה איטית לתוך תהום ?

לכאורה קיים רעיון ישן חדש ששימש לא מעט מדינות כאשר עמדו על סף פשיטת רגל, או אף פשטו את הרגל.

הרעיון להשקפתי צריך להיות החלפת האירו באירו חדש .

בתחילה ה”אירו החדש” יהיה מטבע וירטואלי שישמש כהלך חוקי רק במדינות מגוש האירו שיגבשו אמנה לפיה הן יוותרו על חלק מהסוברניות הפיסקלית שלהן ויסכימו כי התקציב השנתי שלהן יתואם עם רשויות גוש האירו וגרעונן יהיה באותה מידה שיחליטו על כך רשויות גוש האירו החדש להם גם תהיה סמכות וטו על התקציב המדינתי שיחרוג מהגבולות שיציבו.

האשראי  החיצוני של כל מדינה יוגבל בהתאם ליחס שיקבע בין התוצר המדינתי והחוב הלאומי  ואישור הרשויות הפיסקליות של גוש האירו. האשראי הפנימי בתוך הגוש יוגבל בהתאם להלימות ההון שתקבע על ידי הבנק המרכזי האירופי.

בשלב ראשון האירו החדש ישמש רק לצרכי המרה  ומתן אשראי למדינות גוש האירו שיחתמו על האמנה החדשה, ולא כהלך חוקי בין האזרחים.

מה יהיה על המדינות שלא יחתמו על האמנה? אלו יוכלו להשתמש באירו הישן עד מועד שיקבע, אך יכולתן ללוות כספים בתוך גוש האירו בין באופן ישיר ובין על ידי אג”חים שיונפקו תוגבל למעשה ותיגזר ממידת האמון שתהיה ביכולת השיקום העצמי שלהן. בעיני סביר להניח כי לפחות חלק מאותן  מדינות יעדיפו להצטרף לאמנה החדשה . למעשה מדובר במהלך לחץ שיזרז את החתימה על האמנה החדשה (מהלך רגיל היה מחייב חודשים ארוכים של אשרור האמנה בכל מדינה ומדינה).

כאמור באופן זה יוכלו המדינות החזקות בגוש האירו להעמיד בפני אותן מדינות את הבחירה בין 2 חלופות; או הצטרפות לאמנה עם משמעת תקציבית , או שאותן מדינות יחויבו למעשה לעזוב את גוש האירו.

ההלוואות שניטלו על ידי המדינות האירופאיות השונות יומרו לאירו חדש . החזר ההלואות המדינתיות בתוך האיחוד האירופי יוכל להתבצע בפועל במטבע האירו החדש בלבד.

כמובן שתעלה השאלה מה גורלן של מדינות חיצוניות לאיחוד שהחזיקו באירו הישן כחלק מרזרבות המטבע שלהן? אלו ימשיכו להחזיק באירו עד להנפקת שטרות האירו החדש על פי שער המרה שיקבע.

אשר לאג”חים של המדינות השונות התשובה צריכה להיות שאותן מדינות יוכלו להחליף אג”חים של מדינות שיצטרפו למטבע החדש על פי האמנה החדשה, או לחכות לצעדי המדינות שיפלטו ולא יוכלו לעמוד בהתחייבויותיהן, קרי יפשטו רגל.

התשלום ברזרבות מטבע האירו במסחר היום יומי יהיה על פי שער המרה ביחס לאירו החדש שיקבע על ידי מנהלי גוש האירו .

אין ספק כי מהלך כאמור יצור בתחילה  טלטלה חזקה בשוקי המטבע בעולם , אך הטלטלה שתיוצר כפועל יוצא של התמוטטות גוש האירו תהיה חריפה הרבה יותר, ותגרור אחריה צונאמי פיננסי, כלכלי וחברתי שהעולם יצא ממנו רק אחרי שנים רבות.

להשקפתי האישית טובתה של כלכלת אירופה מחייבת יציאתן של מספר מדינות אל מחוץ לגוש האירו. ושיקום כלכלתן באופן עצמאי עם סיוע מקרן המטבע הבינלאומית, תוך השארותן באיחוד האירופי.

אירופה נמצאת על סיפו של מיתון כבד וקריסה כלכלית חברתית שאת תוצאותיה קשה לנבא עתה.

רק מהלך דרמטי של מנהיגי גוש האירו יוציא אותו מהמצב הקיים כאשר מהלך דרמטי כאמור יכול לדחוף את כל המדינות החברות היום במהירות לקראת איחוד פיסקאלי של גוש האירו, מהלך שיביא קץ להתפרעות התקציבית של חלק ממדינות הגוש , כאשר פיתוח הכלכלה של גוש האירו יהיה בהתאמה ליכולות של כל מדינה ומדינה.

להלן מספר  פוסטים קודמים בנושא:

הפרעה דו קוטבית של שוקי ההון בעולם

http://gizmoron.com/HE/2011/10/hebrew-%d7%94%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a2%d7%94-%d7%94%d7%93%d7%95-%d7%a7%d7%95%d7%98%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%a9%d7%95%d7%a7-%d7%94%d7%94%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9e%d7%99/

מליהמן ברדרס ועד האיחוד האירופי

http://gizmoron.com/HE/2011/06/the-way-from-lehman-brothers-to-the-eu-and-the-pigs-crisis-lack-of-understanding-in-crisis-management/

דרושה תוכנית מרשל חדשה לאירופה

http://gizmoron.com/HE/2011/09/hebrew-%d7%93%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%94-%d7%aa%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%a8%d7%a9%d7%9c-%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%94-%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%94/

אובמה מרקל סרקוזי וחלון ההזדמנויות שאבד

http://gizmoron.com/HE/2011/09/hebrew-%d7%90%d7%95%d7%91%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%a8%d7%a7%d7%9c-%d7%95%d7%a1%d7%a8%d7%a7%d7%95%d7%96%d7%99-%d7%95%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%94%d7%96%d7%93%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%99%d7%95/

ככל שיוון באמת תלך  למשאל עם (ובהסתיגות בסוף הפוסט*) על הסיוע מגוש האירו ובמילים אחרות על הצעדים הכלכליים שהממשלה היוונית נאלצת לנקוט בעקבות הסיוע.

אזי לטעמי ברור לחלוטין כי ביוון יש רוב מוחלט למתנגדי הצעדים הכלכליים שנקטה ממשלת יוון בראשם הקיצוצים בתקציב ומנגד האבטלה הגואה במדינה זו שהתקבלה לגוש האירו תוך זיוף נתונים כלכליים ואזרחיה חיו על חשבון מדינות אחרות בגוש.

במצב זה אמירת לאו להסכם המכביד על יוון כמעט ברורה מאליה והמשמעות המעשית במקרה כזה תהיה  פרישת יוון מגוש האירו ופשיטת רגל של היוונים , כאשר קודם לכן נראה התרוצצות של מנהיגי גוש האירו בראש ובראשונה סרקוזי המנסה להציל את נשיאותו ואת הבנקים הצרפתיים המחזיקים באג”ח יווני . ואחריו אנגלה מרקל שתספוג ביקורת חריפה על אובדן הזמן והממון הרב לכלכלה הגרמנית שנשאה את יוון על כתפיה.

אבל החמור מכל עדין לפנינו ונוגע לכלכלת ספרד ואחריה כלכלת איטליה.

ספרד הודיעה לאחרונה כי לא תעמוד ביעדי התקציב שהציבה לפניה וכי הגרעון התקציבי יגדל ל- 7% (לשם השוואה הגבול התחתון של הגרעון התקציבי בישראל הוא של 2.5% ) .

כאשר מדובר בכלכלה הרביעית בגוש האירו מדובר בסכומי עתק של מליארדי אירו רבים (במיוחד אם לוקחים בחשבון את החוב החיצוני של ספרד הנע סביב טריליון אירו (כמו איטליה שהיא הכלכלה השלישית בגודלה בגוש).

במצב זה יכול להתרחש דומינו ראלי בשווקים הפיננסים וחזרה לימים שלאחר פשיטת הרגל של בנק ההשקעות ליהמן ברדרס או אף חמור מכך, כאשר הבנקים האירופאים המחזיקים באג”ח של מדינות ה- PIIGS יאלצו לספוג לא רק הפסדים כבדים, אלא לעמוד בפני סיכון של פשיטות רגל או הלאמות כדי להימנע ממצב כזה.

נגזרת נוספת של תרחיש זה עלולה לבוא (בהסתברות גבוהה)  בצורה של מיתון כלכלי חמור בגוש האירו והקפאה מוחלטת של הצמיחה שם, מצב שישליך על כל המדינות המייצאות לאיחוד האירופי בכלל ולמדינות גוש האירו בפרט (ובכלל זאת היצואנים הישראלים).

ככל שהצונאמי הפיננסי ימשך ויגיע גם לספרד הסובלת ממשבר חברתי חמור ביותר כפועל יוצא של האבטלה הכבדה שם, אזי האפשרות של התפרקות גוש האירו הופכת להיות מעשית יותר ויותר.

*האם הודעתו של ראש ממשלת יוון על הכוונה לערוך משאל עם היא תרגיל פוליטי? או פתח למו”מ עם הבנקים האירופים על מנת שיקבלו את התספורת עליה החליטו מנהיגי גוש האירו? יתכן אבל לעיתים הודעות כאלו מקבלות חיים משל עצמן וההימור הוא גדול.

בכל מקרה מי שמחפש את מפלטו בשוק ההון כדאי שיכנס למגננה עד התבהרות .

הצלחתה של הכלכלה הגלובלית וזו של ארצות הברית ומדינות האיחוד האירופי בפרט היא נגזרת של עוצמת הפוליטיקאים המנהלים את הכלכלה.

עוצמתו של פוליטיקאי נמדדת בד”כ בתמיכה הציבורית לה הוא זוכה בעת כהונתו.

לפוליטיקאי בעל עוצמה במדינתו יש בד”כ חלון הזדמנויות קצר מועד בן 180 עד 360 יום , (לעיתים גם פחות) בתחילת כהונתו או בעת אירוע משבר מג’ורי ,לשנות לתקן ולקדם תוכניות כלכליות. לאחר טווח זמן זה יכולתו לבצע שינויים נמצאת בגרף יורד .

מי שבוחן את עוצמתו של נשיא ארצות הברית אובמה יכול לראות כיצד האיש שנבחר ברוב עצום בארצות הברית, ונהנה בתחילת כהונתו מרוב פוליטי הן בבית הנבחרים והן בסנאט, כשל . לפניו היה חלון הזדמנויות ייחודי לבצע תוכנית לשיקום כלכלתה של ארצות הברית. אילו היה מצליח היה נכנס לפנתיאון של נשיאיה הגדולים של ארצות הברית תוך אזכורו לא רק כנשיא השחור הראשון , אלא כאמור כמי שהושיע את ארצות הברית בעת אחד המשברים הגדולים בתולדותיה, אך רצון לחוד ומציאות לחוד.

ברק אובמה חסר הניסיון הזרים כספים לכלכה האמריקאית בסכומים דמיוניים שאיש מאיתנו אינו מסוגל לתאר. כספים אלו הגיעו לבנקים להשקעות ונעצרו שם, במקום שיגיעו לידי העסקים הקטנים והבינוניים בארצות הברית, האחראים לחלק ניכר מהנעת הכלכלה האמריקאית.

חלון הזדמנויות זה שעמד בפני הנשיא האמריקאי נסגר לאחר בחירות 2010 כאשר בית הנבחרים האמריקאי עבר לשליטת הרפובליקנים שאינם מוכנים לתת לנשיא הזדמנות לתקן את שגיאותיו ומבקשים בעצם לסלקו מהבית הלבן. לכן גם לתוכניתו הפיסקאלית במתכונתה אין סיכוי לעבור בבית הנבחרים. הרפובליקנים לא יתנו לו אפילו גשר של נייר לקראת הבחירות ב 2012.

אנגלה מרקל הבינה ומבינה היטב את עוצמת משבר מדינות ה- PIGS  בהתאם היא פעלה להעניק ליוון אורך נשימה מתאים כדי לנסות לחלץ מדינה זו מצרותיה. ההזדמנות לבצע ניתוח יסודי בכלכלה האירופית לרבות שינויה של אמנת מסטריכט (שעל בסיסה הוקם  גוש האירו) עברה חלפה, משהסתבר כי התמיכה בכלכלתה של יוון משמעותה המעשי הוא גם הבסיס לכישלון פוליטי פנימי של מרקל ועמיתיה לקואליציה בזירה הפנימית בגרמניה.

גם מצבו של סרקוזי בצרפת אינו מבשר טובות (למעט ביקור החסידה לה הוא ורעייתו מחכים), שכן קודם למעצרו של דומיניק שטראוס מי שהיה יו”ר קרן המטבע הבינלאומית, נחשב זה האחרון לאחד המועמדים המובילים לנשיאות צרפת במקומו של סרקוזי, ורק שערוריית האונס בניו יורק חיסלה את סיכויי שטראוס מלהתמודד על משרת נשיא צרפת.

במצב זה נראה כי הקואליציה הגרמנית צרפתית להצלתה של יוון הסתיימה למעשה ולהערכתי 2 מדינות אלו מכינות עצמן להכרזה על יוון כחדלת פרעון ולמצב בו במקרה הטוב מחזיקי האג”ח היווני יאלצו לספוג תספורת (ואולי יותר נכון לומר תגלחת) תוך שהם מכינים עצמם לבלימה בעיקר בספרד המהווה כ- 9% מכלכלת האיחוד ונפילתה תפגע לא רק בגוש האירו אלא באיחוד כולו.

עם תום מלחמת העולם השנייה הבינו האמריקאים כי זרעיה של אותה פורענות נטמנו למעשה במסגרת הסכם ורסאי בתום מלחמת העולם הראשונה.

האמריקאים הובילו את תוכנית מרשל (מי שהיה שר החוץ של ארצות הברית באותה עת) לשיקומה של אירופה שלאחר המלחמה ואת שיקומה של גרמניה, הקמת ארגגון ה- OECD בגלגולו הראשון וכן את ניצני הקמתו של  האיחוד האירופי (שנודע תחילה כשוק האירופי המאוחד) .

אלא שהבסיס לקיומו של האיחוד האירופי השתנה זה מכבר.

עם קריסתה של ברית המועצות לשעבר, חברו לאיחוד האירופי חלק ממדינות הגוש המזרחי לשעבר, חלק מתוכן התקבל לגוש האירו.

קבלתן של חברות חדשות אך חלשות לתוך גוש האירו חייבה בחינה דקדקנית של מצבן , בדיקה שככל הנראה לא נעשתה דייה ואף שיוון לא נמנתה עם הגוש המזרחי לשעבר, הרי היא דוגמה לחוסר בדיקת נאותות מספיקה , שכן יוון בסיוע בנק גולדמן זאקס הונתה את ראשי האיחוד האירופי בכלל וגוש האירו בפרט והסתירה חובות עתק שאילו היות מתגלים במועד היו מונעים את קבלתה לגוש האירו.

מי ממנהיגי גוש האירו שסבר כי קבלה של מדינות חדשות תעשה בצורת ספיגה שלא תורגש – טעה!

נשאלת השאלה מה ניתן לעשות עתה?

הענשתה של יוון בצורה כזו או אחרת לא תועיל לשום מדינה החברה בגוש האירו, נהפוך הוא, חוסר סולידריות יוביל לקריסתה הכלכלית של יוון והתרסקותו של האירו שלא לומר אפשרות של ממש לכאוס מוניטרי ופיננסי.

הדרך להצלת גוש האירו עוברת איפוא בתוכנית לשיקום הכלכלה של יוון ומדינות ה- PIIGS (גם של איטליה ממיסדות השוק האירופי), השיקום הכלכלי מחייב הסדר חובות של אותן מדינות , שכן הטלתן  למיתון ומשטר חובות דורסני, עלולה להביא בעקבותיה חוסר שקט חברתי וזעזועים פוליטים שיפגעו ביכולתן של מדינות אלו לעמוד על רגליהן הכלכליות מחדש (ספרד עברה זה מכבר את 20% האבטלה הרשמיים) . בעצם מדובר בזרעי פורענות חדשים לחוסר יציבות כלל אירופי .

שיקום הכלכלות האמורות צריך לכלול בתוכו הסדר חובות ושמיטה של חלק מהחובות ולדוגמה החזרת השליטה היוונית למקורות הכנסה של המדינה (לרבות פגיעה בבנק גולדמן זאקס), וסגירת גבולות האיחוד האירופי בכלל להגירת עובדים בלתי חוקית ( הגירה המכונה – הגירה ברמה 0).

יצירת מקומות תעסוקה חדשים על ידי חיזוק בסיסי המאפיינים של כל מדינה לרבות חיזוק ובנייה של תשתיות חדשות ומודרניות בכל מדינה והקצאת משאבים ייעודיים של האיחוד לכל מדינה ומדינה.

במסגרת האמורה צריך שגוש האירו בתוך האיחוד יציב לווי כלכלי שיכלול גם כלכלנים מתוך אותה מדינה עצמה  לכל אחד מראשי מדינות ה-PIIGS .

ןלבסוף ואולי בהתחלה גוש האירו צריך לשנות את אמנת מסטריכט באופן בו הסולידריות של מדינות האיחוד בכלל וגוש האירו בפרט תהפוך למרכיב מרכזי באמנה. כדי להחזיר את האמונה באירו כדאי למדינות האיחוד לוותר במקצת על הסוברניות הפנימית שלהן גם אם לא באופן זהה לארצות הברית, אזי באופן בו תקציב כל מדינה יחייב תאום עם מדינות הגוש האחרות.