האנתרופולוגיה של משבר גוש האירו

מי שבוחן את משבר גוש האירו במבט על ימצא בקלות יחסית כי המשבר החל קודם כל במדינות המוגדרות כדרום אירופה, מיוון דרך איטליה ספרד ופורטוגל, כאשר אירלנד היא בגדר חריג.

אפשר לייחס את השונות בין דרום אירופה לצפונה באקלים השונה בדרך כלל , העובדה שמדינות ה- PIIGS    (למעט אירלנד) שוכנות לחופי הים התיכון, הן חשופות להגירה מצפון אפריקה (בעיקר איטליה וספרד) הגירה הגורמת לבעיות חברתיות (מבלי להפחית כהוא זה מחומרת התופעה של שנאת זרים הקיימת במדינות אירופה כמו גרמניה , צרפת וכו’), כאשר מדינות צפון אירופה מייחסות לאזרחי דרום אירופה מוסר עבודה שונה  מזה הקיים בצפון אירופה.

השונות הקיימת  בין מוסר העבודה של צפון אירופה לדרומה מזכירה לא במעט את השונות בה מתייחסים חלק מאזרחי צפון איטליה לדרומה, נסו לשאול את דעתו של תושב מילנו על נפולי או סיציליה וראו מה תהיה תגובתו.

אחת הסוגיות הבעייתיות שיצר משבר גוש האירו, נוגעת לאבטלה הכבדה הקיימת כיום בעיקר בספרד יוון איטליה ופורטוגל.

אבטלה זו כבר יצרה מוקדי אלימות בערים הגדולות ביוון ובספרד .

כתבתי לא פעם אחת כי האיחוד האירופי של היום הוא איחוד נוצרי , אך קיימת שאלה בסיסית והיא האם אותן מדינות מתוך האיחוד שהתאגדו תחת מטבע אחד אכן מסוגלות להנהיג משטר פיסקלי אחד , כאשר יש שונות בסיסית בדרישות אזרחי אותן מדינות??

לפני מספר חודשים כתבתי כי אירופה צריכה לאפשר ליוון לצאת בצורה מסודרת מגוש האירו (לא מהאיחוד האירופי) ולפעול לשיקומה במסגרת עצמאית. שיקום ארוך וכואב שיציב את יוון על רגליים כלכליות בריאות. נראה לי כי אין מנוס מכך.

הגירת מחפשי עבודה מאפריקה

יבשת אפריקה נחשבת ליבשת מקוללת. שחיתות שלטונית במדינות רבות כמו גם עוני , רעב , מחלות (איידס), תוחלת חיים נמוכה בהרבה, יחסית למדינות המערב כל אלו ביחד גורמים לאזרחים במדינות היבשת לנסות ולהגר למדינות אחרות לצורך מציאת פרנסה.

חלק מזרם המהגרים  פונה למדינות , אשר בעבר שלטו במדינות המוצא באפריקה וחלקם למדינות בעלות מדיניות הגירה מקלה.

בשנת 1998 כתבתי במסגרת המכללה לביטחון לאומי עבודה שנתית שהתייחסה לסוגיית העובדים הזרים בראיית הביטחון הלאומי של מדינת ישראל.

מסקנתי אז הייתה כי העובדים הזרים המגיעים לישראל כמחפשי עבודה מהווים סכנה לביטחונה הלאומי של ישראל, הן מבחינת צביונה כמדינת העם היהודי, והן בבחינה של ההקצנה החברתית העוברת בכל מקום בו סוגיה זו עולה וצפה על פני השטח בצורה של שנאת זרים.

ניתן לומר בודאות כי הכתובת הייתה על הקיר וכי למרות אסופה של החלטות ממשלה בנושא זה דבר לא נעשה, למעט בשנתיים האחרונות. סוגיית ההגירה מאפריקה לישראל הפכה לסיכון בכל הנוגע לביטחון הפנימי של ישראל הכולל גם את הביטחון מפני אלימות.

ישראל נמצאת במובנים רבים בין הפטיש לסדן בכל הנוגע לאוכלוסייה זו הנמצאת בישראל, שכן מצד אחד ישראל אינה יכולה לגרש אוכלוסיה שמוצאה מאריתריאה ומסודן – 2 מדינות העומדות במוקד של סכסוכים אלימים מקומיים, ומצד שני מתן אישור להעסקת אותם מהגרים שהגיעו, כמוהו כעידוד נוספים מאותן מדינות לנסות ולהגיע לישראל בשים לב לניסיונה של אירופה לסגור את שעריה  בפני אותם מהגרים.

בד בבד, צריך לזכור כי אוכלוסיה במסה גדולה הנמצאת ללא עבודה בחיכוך גבוה בתוך הערים הישראליות , יוצרת לעצמה אורח חיים אופייני לחברת מהגרים כאשר הפשיעה הופכת לחלק אינטגרלי מאורח חיים זה.

יש  לזכור במקביל כי מהגרי העבודה מסודן ואריתריאה הם מוסלמים כאשר המרחק האידאולוגי בינם ובין בני דתם מרצועת עזה , הגדה המערבית או מצרים אינו גדול במיוחד, ובאין מוצא תעסוקתי, הפנייה לכוון האידואולוגי עלולה להוות מצע גידול  לטרור שיופנה כנגד מדינת ישראל.

השפעת ההגירה על התעסוקה

כפי שציינתי אחת הבעיות הקשות והכואבות  בספרד נוגעת לשיעור האבטלה הכבד במדינה זו .

שיעור האבטלה הכבד בספרד אינו ענין של השנה האחרונה בלבד, אלא זהו שיעור אבטלה המלווה מדינה זו מזה מספר שנים. מדובר בשיעור אבטלה רשמי שחצה זה מכבר את גבולות 22% של כוח העבודה בספרד כאשר שיעור האבטלה האפקטיבי נאמד בלמעלה מ- 40%!!! (כוח העבודה נמדד החל מגילאי 16 המסוגלים לצאת לעבודה).

במקביל ספרד סובלת מזה מספר שנים מגל הגירה בלתי חוקי שרובו ככולו מאפריקה . הגירה זו היא אחד הגורמים לשיעור האבטלה במדינה זו , שכן מדובר בדחיקה של עובדים בעלי אזרחות לטובת עובדים זולים בהרבה, מדובר קודם כל בדחיקה של אוכלוסיות חלשות חסרות השכלה, ממעגל העבודה ,מצב שמגביר את החיכוך והאיבה  בין 2 האוכלוסיות.

הבעיה הקיימת לפיתחה של ישראל חמורה יותר מזו הקיימת בספרד, שכן ישראל היא מדינת “אי” , כאשר העסקת מהגרי עבודה מאפריקה כאמור תפגע קודם כל באוכלוסיות החלשות בישראל המועסקות בדרך כלל בעבודות דומות (ניקיון גינון וכו’) תוך דחיקת אזרחי המדינה היקרים מבחינת עלות העבודה לטובת אותם מהגרי עבודה שאין להם כל זכויות סוציאליות או תעסוקתיות. זהו מצב נפיץ אשר לאורך זמן יפגע ישירות בכלכלת המדינה.

היכולת לפתור את סוגיית מהגרי העבודה מאפריקה היא באמצעות מכלול צעדים משולב שיצור מענה שלם לבעיה כאשר האטרקטיביות של ההגירה תרד לרמה אפס, מדובר במכלול צעדים החל מצעדי מניעה של כניסה דר גבול מצרים לרבות עונשי מאסר כבדים על בדווים שעוסקים בהברחת הגבול, המשך דרך בידוד המהגרים במחנות פליטים סגורים בקציעות לדוגמה (גם אם מדובר בהחזקה שם משך שנים! ) וגם בהחלת גירוש מיידי של מי שחודרים בכל זאת דרך הגבול. רק מדיניות שתקבל עדיפות ראשונה במעלה על ידי ראש הממשלה (כפי סוגיית הגדר שקיבלה עדיפות אחרי החלטתה של ראש הממשלה) תוכל לפתור את הנושא.

האנתרופולוגיה של משבר גוש האירו

מי שבוחן את משבר גוש האירו במבט על ימצא בקלות יחסית כי המשבר החל קודם כל במדינות המוגדרות כדרום אירופה, מיוון דרך איטליה ספרד ופורטוגל, כאשר אירלנד היא בגדר חריג.

אפשר לייחס את השונות בין דרום אירופה לצפונה באקלים השונה בדרך כלל , העובדה שמדינות ה- PIIGS    (למעט אירלנד) שוכנות לחופי הים התיכון, הן חשופות להגירה מצפון אפריקה (בעיקר איטליה וספרד) הגירה הגורמת לבעיות חברתיות (מבלי להפחית כהוא זה מחומרת התופעה של שנאת זרים הקיימת במדינות אירופה כמו גרמניה , צרפת וכו’), כאשר מדינות צפון אירופה מייחסות לאזרחי דרום אירופה מוסר עבודה שונה  מזה הקיים בצפון אירופה.

השונות הקיימת  בין מוסר העבודה של צפון אירופה לדרומה מזכירה לא במעט את השונות בה מתייחסים חלק מאזרחי צפון איטליה לדרומה, נסו לשאול את דעתו של תושב מילנו על נפולי או סיציליה וראו מה תהיה תגובתו.

אחת הסוגיות הבעייתיות שיצר משבר גוש האירו, נוגעת לאבטלה הכבדה הקיימת כיום בעיקר בספרד יוון איטליה ופורטוגל.

אבטלה זו כבר יצרה מוקדי אלימות בערים הגדולות ביוון ובספרד .

כתבתי לא פעם אחת כי האיחוד האירופי של היום הוא איחוד נוצרי , אך קיימת שאלה בסיסית והיא האם אותן מדינות מתוך האיחוד שהתאגדו תחת מטבע אחד אכן מסוגלות להנהיג משטר פיסקלי אחד , כאשר יש שונות בסיסית בדרישות אזרחי אותן מדינות??

לפני מספר חודשים כתבתי כי אירופה צריכה לאפשר ליוון לצאת בצורה מסודרת מגוש האירו (לא מהאיחוד האירופי) ולפעול לשיקומה במסגרת עצמאית. שיקום ארוך וכואב שיציב את יוון על רגליים כלכליות בריאות. נראה לי כי אין מנוס מכך.

הגירת מחפשי עבודה מאפריקה

יבשת אפריקה נחשבת ליבשת מקוללת. שחיתות שלטונית במדינות רבות כמו גם עוני , רעב , מחלות (איידס), תוחלת חיים נמוכה בהרבה, יחסית למדינות המערב כל אלו ביחד גורמים לאזרחים במדינות היבשת לנסות ולהגר למדינות אחרות לצורך מציאת פרנסה.

חלק מזרם המהגרים  פונה למדינות , אשר בעבר שלטו במדינות המוצא באפריקה וחלקם למדינות בעלות מדיניות הגירה מקלה.

בשנת 1998 כתבתי במסגרת המכללה לביטחון לאומי עבודה שנתית שהתייחסה לסוגיית העובדים הזרים בראיית הביטחון הלאומי של מדינת ישראל.

מסקנתי אז הייתה כי העובדים הזרים המגיעים לישראל כמחפשי עבודה מהווים סכנה לביטחונה הלאומי של ישראל, הן מבחינת צביונה כמדינת העם היהודי, והן בבחינה של ההקצנה החברתית העוברת בכל מקום בו סוגיה זו עולה וצפה על פני השטח בצורה של שנאת זרים.

ניתן לומר בודאות כי הכתובת הייתה על הקיר וכי למרות אסופה של החלטות ממשלה בנושא זה דבר לא נעשה, למעט בשנתיים האחרונות. סוגיית ההגירה מאפריקה לישראל הפכה לסיכון בכל הנוגע לביטחון הפנימי של ישראל הכולל גם את הביטחון מפני אלימות.

ישראל נמצאת במובנים רבים בין הפטיש לסדן בכל הנוגע לאוכלוסייה זו הנמצאת בישראל, שכן מצד אחד ישראל אינה יכולה לגרש אוכלוסיה שמוצאה מאריתריאה ומסודן – 2 מדינות העומדות במוקד של סכסוכים אלימים מקומיים, ומצד שני מתן אישור להעסקת אותם מהגרים שהגיעו, כמוהו כעידוד נוספים מאותן מדינות לנסות ולהגיע לישראל בשים לב לניסיונה של אירופה לסגור את שעריה  בפני אותם מהגרים.

בד בבד, צריך לזכור כי אוכלוסיה במסה גדולה הנמצאת ללא עבודה בחיכוך גבוה בתוך הערים הישראליות , יוצרת לעצמה אורח חיים אופייני לחברת מהגרים כאשר הפשיעה הופכת לחלק אינטגרלי מאורח חיים זה.

יש  לזכור במקביל כי מהגרי העבודה מסודן ואריתריאה הם מוסלמים כאשר המרחק האידאולוגי בינם ובין בני דתם מרצועת עזה , הגדה המערבית או מצרים אינו גדול במיוחד, ובאין מוצא תעסוקתי, הפנייה לכוון האידואולוגי עלולה להוות מצע גידול  לטרור שיופנה כנגד מדינת ישראל.

השפעת ההגירה על התעסוקה

כפי שציינתי אחת הבעיות הקשות והכואבות  בספרד נוגעת לשיעור האבטלה הכבד במדינה זו .

שיעור האבטלה הכבד בספרד אינו ענין של השנה האחרונה בלבד, אלא זהו שיעור אבטלה המלווה מדינה זו מזה מספר שנים. מדובר בשיעור אבטלה רשמי שחצה זה מכבר את גבולות 22% של כוח העבודה בספרד כאשר שיעור האבטלה האפקטיבי נאמד בלמעלה מ- 40%!!! (כוח העבודה נמדד החל מגילאי 16 המסוגלים לצאת לעבודה).

במקביל ספרד סובלת מזה מספר שנים מגל הגירה בלתי חוקי שרובו ככולו מאפריקה . הגירה זו היא אחד הגורמים לשיעור האבטלה במדינה זו , שכן מדובר בדחיקה של עובדים בעלי אזרחות לטובת עובדים זולים בהרבה, מדובר קודם כל בדחיקה של אוכלוסיות חלשות חסרות השכלה, ממעגל העבודה ,מצב שמגביר את החיכוך והאיבה  בין 2 האוכלוסיות.

הבעיה הקיימת לפיתחה של ישראל חמורה יותר מזו הקיימת בספרד, שכן ישראל היא מדינת “אי” , כאשר העסקת מהגרי עבודה מאפריקה כאמור תפגע קודם כל באוכלוסיות החלשות בישראל המועסקות בדרך כלל בעבודות דומות (ניקיון גינון וכו’) תוך דחיקת אזרחי המדינה היקרים מבחינת עלות העבודה לטובת אותם מהגרי עבודה שאין להם כל זכויות סוציאליות או תעסוקתיות. זהו מצב נפיץ אשר לאורך זמן יפגע ישירות בכלכלת המדינה.

היכולת לפתור את סוגיית מהגרי העבודה מאפריקה היא באמצעות מכלול צעדים משולב שיצור מענה שלם לבעיה כאשר האטרקטיביות של ההגירה תרד לרמה אפס, מדובר במכלול צעדים החל מצעדי מניעה של כניסה דר גבול מצרים לרבות עונשי מאסר כבדים על בדווים שעוסקים בהברחת הגבול, המשך דרך בידוד המהגרים במחנות פליטים סגורים בקציעות לדוגמה (גם אם מדובר בהחזקה שם משך שנים! ) וגם בהחלת גירוש מיידי של מי שחודרים בכל זאת דרך הגבול. רק מדיניות שתקבל עדיפות ראשונה במעלה על ידי ראש הממשלה (כפי סוגיית הגדר שקיבלה עדיפות אחרי החלטתה של ראש הממשלה) תוכל לפתור את הנושא.

ראו קישור לפוסט קודם בנושא עובדים זרים וביטחון לאומי שפורסם בדצמבר 2011.

http://gizmoron.com/2011/12/hebrew-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99-2/

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימ/שיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי שקלים כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפוטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרי בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצוע – לחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה וייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות לקצץ נואשות בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא או הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, או הגדלה בלתי אפשרית של תקציבי רווחה ופשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם לרמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימ/שיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי אירו כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפוטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרית בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצוע – לחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה ובייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות  נואשות לקצץ בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא או הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, או הגדלה בלתי אפשרית של תקציבי רווחה ופשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם על רמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתדרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

זאת כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתדרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימשיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי שקלים כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפורטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרי בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצוע – לחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה וייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות לקצץ נואשות בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, ומנגד הגדלה של תקציבי רווחה  היא בלתי אפשרית ותגרור בהכרח פשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם לרמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימ/שיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי אירו כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפוטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרית בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצוע – לחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה ובייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות  נואשות לקצץ בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא או הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, או הגדלה בלתי אפשרית של תקציבי רווחה ופשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם על רמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתדרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

זאת כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתדרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימשיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי אירו כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפורטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרי בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצוע – לחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה וייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות לקצץ נואשות בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא או הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, או הגדלה בלתי אפשרית של תקציבי רווחה ופשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם לרמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימ/שיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי אירו כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפוטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרית בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצוע – לחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה ובייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות  נואשות לקצץ בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא או הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, או הגדלה בלתי אפשרית של תקציבי רווחה ופשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם על רמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתדרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

זאת כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתדרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימשיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי שקלים כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפורטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרי בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצוע – לחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה וייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות לקצץ נואשות בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, ומנגד הגדלה של תקציבי רווחה  היא בלתי אפשרית ותגרור בהכרח פשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם לרמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימ/שיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי אירו כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפוטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרית בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצוע – לחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה ובייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות  נואשות לקצץ בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא או הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, או הגדלה בלתי אפשרית של תקציבי רווחה ופשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם על רמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתדרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

זאת כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתדרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימשיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי אירו כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפורטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרי בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצוע – לחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה וייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות לקצץ נואשות בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא  הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, ומנגד הגדלה של תקציבי רווחה היא בלתי אפשרית  ועלולה לגרור פשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם לרמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימ/שיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי אירו כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפוטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרית בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצוע – לחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה ובייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות  נואשות לקצץ בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא או הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, או הגדלה בלתי אפשרית של תקציבי רווחה ופשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם על רמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתדרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

זאת כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתדרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימשיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי שקלים כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפורטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרי בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצוע – לחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה וייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות לקצץ נואשות בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, ומנגד הגדלה של תקציבי רווחה  היא בלתי אפשרית ותגרור בהכרח פשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם לרמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימ/שיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי אירו כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפוטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרית בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצוע – לחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה ובייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות  נואשות לקצץ בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא או הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, או הגדלה בלתי אפשרית של תקציבי רווחה ופשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם על רמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתדרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

זאת כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתדרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימשיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי אירו כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפורטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרי בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצוע – לחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה וייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות לקצץ נואשות בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא  הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, ומנגד הגדלה של תקציבי רווחה היא בלתי אפשרית  ועלולה לגרור פשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם לרמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

כאשר על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות .

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

הראלי האחרון בשווקים הפיננסים בעולם הצליח להשכיח במידת מה את משבר החוב המאיים על היציבות הפיננסית בעולם.

דומה כי ההתלהבות מעצם העליות בשערי ניירות הערך מדבקת, אך כדאי שמי שמשקיע בשוק ההון יזכור את שנעשה באמת.

על התספורת  היוונית-

  ישנה התלהבות בלתי מוסברת (לפחות לטעמי האישי)- מהסכם , שעדיין אין ודאות באשר לקיומו או התגבשותו, ולפיו יוון והמשקיעים הפרטיים הגיעו להסכמה על תספורת בשיעור של כ- 70% , על האג”ח היווני.

המשמעות האמיתית של תספורת כזו היא בעצם פשיטת רגל יוונית, שכן בעלי החוב הם בעיקר בנקים אירופאים גרמניים וצרפתיים וגם שוויצרים , והמשמעות היא בעצם רשום הפסדים של הבנקים המלווים (ולמי שלא זוכר  אגח הוא בעצם הלוואה שנוטלת בעל האגח מהציבור) לא רק בגין ריבית שלא תיכנס לקופתם, אלא גם וזה העיקר על הקרן שלא יראו אותה.

ספק אם אותם בנקים אירופאים ירכשו בעתיד הקרוב אג”חים של יוון ושל מדינות כמו פורטוגל ואירלנד, כך שמצבן של מדינות אלו ימשיך להיות בכי רע גם אם קרן המטבע הבינלאומית תמשיך להזרים כספים לקרן החילוץ האירופאית .

מה שאירע לאחרונה כאשר הבנק האירופי המרכזי הזרים כספים לבנקים האירופים ואלו מצידם הפקידו אותו בחזרה בבנק האירופי, הצביע בעליל על החשש של בנקים אלו מתוצאה העתידית הבלתי נמנעת של מחיקת מליארדי אירו כפועל יוצא של התספורת היוונית הנראית באופק ובעקבותיה ככל הנראה האירית , הפורטוגזית וכו’.

מיהו הבנק האיטלקי הגדול ביותר?-  

בדיקה שנערכה לאחרונה הצביעה על המאפיה האיטלקית/ הקוזה נוסטרה/ הקאמורה וכו’   כעל המלווה הגדול ביותר במשק האיטלקי.  מדובר בעצם בכלכלה שחורה שאינה תורמת דבר וחצי דבר לכלכלה האיטלקית. להיפך היא פוגעת בבסיס הכלכלה האיטלקית .

מדובר במתן הלוואות בריבית קצוצה תוך ניצול חוסר הנכונות של הבנקים הקונבנציונלים לתת הלוואות כאלו, בגין הסיכון הגלום בכך.

איטליה לא תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי בלי לחימה בפשיעה הכלכלית בשורה של אמצעים תוך חיסול הכדאיות של נטילת הלוואות כאמור.

מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בינוניים וקטנים אופייני לא רק לכלכלה האיטלקית כי אם לשורה של כלכלות באירופה.  

המסקנה היא כי בלי הרחבה מוניטרית באירופה שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים האירופים לא יצליחו לפתור את משבר החוב שהוא בעצם גם משבר אשראי (וכפי שאראה לא רק משבר אשראי) , אלא שאין מי שיפתור בעצם את משבר האשראי, כאשר הניסיון האחרון נכשל כפי שהצבעתי על כך לעיל. והדפסה של אירו לצורך הרחבה כאמור היא בלתי אפשרי בגין מבנה גוש האירו והאמנה שהקימה אותו.

ועל האבטלה-

משבר החוב האירופי גורר בעקבותיו החמרה בכלכלה בתוך מדינות באירופה כאשר ישנה עלייה חדה באבטלה שם.

והנה כמה נתונים הנוגעים לשיעור האבטלה באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

שיאנית האיחוד האירופאי וגוש האירו היא ספרד בה שיעור האבטלה הרשמי הוא 21.52% .

אחריה (כמה לא מפתיע ) היא יוון עם שיעור אבטלה של 18.2% ואירלנד 14.3% . אלא שהאבטלה היא לא רק מנת חלקן של מדינות ה- PIGS   , שיעור האבטלה בצרפת הוא 9.7% , כאשר צריך לקחת בחשבון כי האבטלה האפקטיבית בכל אחת מהמדינות גבוהה בהרבה מזו הנמדדת על ידי הרשויות. שיאנית האבטלה באירופה היא מקדוניה (שאינה חברה באיחוד) עם שיעור אבטלה רשמי של 31.3% שיעור העולה על האבטלה הרשמית במרבית מדינות אפריקה כולל דרום אפריקה ורוואנדה (במצרים שכנתנו שיעור האבטלה המוצהר הוא 11.9%). שיעור האבטלה הממוצע לאיחוד האירופי כולו הוא 10.3% שגם הוא יכול להעיד על הבעייה הקשה שמצב זה יוצר.

מדובר במליוני מובטלים במדינות השונות אשר יוצרים לחץ במספר כוונים:

ראשית לבעלי מקצוע – הגירה לאותן מדינות הנהנות עדיין מתעסוקה גבוהה כמו גרמניה אוסטריה ומדינות כמו נורווגיה וכו’ . מדובר באובדן כוח עבודה מיומן וממילא ירידה בתל”ג בגין אובדן כוח עבודה זה.

שנית לחסרי מקצוע – לחץ חברתי המכוון כנגד זרים (ספרד לדוגמה סובלת קשות מבעיה זו שלא טופלה ובייחוד זרם הזרים המוסלמים ממדינות צפון אפריקה הקרובות אליה) המועסקים במדינות אלו, וכן לחץ חברתי על הממשלות השונות , אשר מנסות לקצץ נואשות בתקציבן , כאשר המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי היא  הפקרה של מליוני אזרחים לעוני ודלות, ומנגד הגדלה של תקציבי רווחה היא בלתי אפשרית  ועלולה לגרור פשיטת רגל .

מדובר בפצצת זמן חברתית אשר בלא פיתרונות מעשיים ויצירתיים עלולה להיות מנותבת לכוונים אלימים , כאלו שאירופה חוותה אותם בעבר .

וכמה מילים על ישראל

מי שסבור כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן ולמרות הסערות המתחוללות באירופה או בארצות הברית אנו נעבור אותן בלא פגע צריך להיזהר.

ראשית המשבר באירופה עלול לתת את אותותיו גם במשק הישראלי המייצא לאירופה חלק ניכר מתוצרתו.

למרות שיעור האבטלה הנמוך בו מתגאים ראשי המשק הישראלי ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, ההשתתפות במעגל התעסוקה בישראל היא נמוכה הרבה יותר מאלו של מדינות ה- OECD  בשים לב לנתונים  הנוגעים לתעסוקת – 2 אוכלוסיות בישראל, האוכלוסיה החרדית ואוכלוסיית המגזר הערבי והחסמים הכרוכים בתעסוקת אותם מגזרים(ואין זה משנה אם הם סובייקטיבים או אובייקטיבים).

על פי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת תל אביב/ מכון טאוב למדיניות ציבורית נמצא כי ישנה התדרדרות מתמשכת במצב התעסוקה והפריון בישראל מאז שנות ה- 70.

על פי המחקר התדרדרות זו קשורה באופן ישיר לרמת החנוך בישראל בכלל וזו הנוגעת ל- 2 המגזרים דלעיל בפרט, כאשר רמת הלימוד של מקצועות הליבה ב- 2 המגזרים האמורים (חרדי וערבי) נופלת מהרמה במדינות העולם השלישי!!!!).

רמת החינוך בכל מדינה משפיעה באופן ישיר לאורך זמן על מצב התעסוקה ורמת הפריון בכל מדינה ומדינה וממילא גם לרמת ההכנסה ורמת החיים בכל מדינה.

ישראל למרות תעשיית ההייטק המפותחת שלה נמצאת היום בסכנה ממשית להתדרדרות המשק ופיגור אחרי מדינות רבות אחרות כולל מדינות עימות עם ישראל .

ככל שאיש אינו מטפל בבעיות החינוך החמורות במדינה , הדור הבא עלול למצוא את המדינה בפני שוקת תעסוקה שבורה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים של העולם הראשון .

בנוסף על כתפי המדינה מוטלים 2 מגזרים הנתמכים על ידי תשלומי העברה כבדים בין אם בצורה של קצבת ילדים ובין אם כתמיכה לתלמידי ישיבות . ההכבדה של מגזרים אלו היא על כל הציבור בישראל באופן הבא לידי ביטוי ברמת המיסים המוטלים על המגזר היצרני במדינה.

 במילים אחרות אנחנו עלולים להתדרדר למצב בו נמצאות היום יוון ופורטוגל אבל להבדיל בלי  כלים אמיתיים להיחלץ ממצב כזה.

שוק ההון בעולם המערבי (לצורך העניין ניתן בעולם הגלובלי שלנו בו כולם קשורים לכולם להתייחס לשווקי ההון כאל שוק ההון העולמי)סובלים מהפרעה דו קוטבית.

ההגדרה של הפרעה דו קוטבית בוויקפדיה אומרת כדלקמן:

הפרעה דו-קוטבית (באנגלית Bipolar Disorder), הידועה גם בשם מאניה דֶפרסיה, היא הפרעה נפשית שהחולה בה סובל מתנודות קיצוניות ומחזוריות במצבי הרוח, ללא תלות הכרחית בנסיבות הסביבתיות. זו הפרעה אפקטיבית, כלומר קשורה למצב רוח. בזמן ההתקף נע מצב הרוח של החולה בין מאניה – מצב רוח מרומם באופן קיצוני – לבין דפרסיה, כלומר דיכאון. ההפרעה מאופיינת בתנודה בין שני הקטבים באופן התקפי ומחזורי. בין התקף להתקף יכולות לחלוף שנים של מצב רוח מאוזן. ספר האבחנות הפסיכיאטרי DSM IV שינה את הגדרת ההפרעה ממחלת נפש מאניה-דפרסיה, להפרעת מצב רוח – הפרעה דו-קוטבית.

והנה אנו מוצאים כי שוקי ההון בעולם המערבי  ובכללם גם הישראלי סובלים בדיוק מאותה בעיה.

שוק ההון זקוק לזרימה בלתי פוסקת של כסף כדי להגיע למצב של התרוממות רוח , אך הוא נופל באותה מהירות כאשר עננים נקשרים מעל הבורסות. עננים אלו הם בצורה של חובות של מדינות ה- PIIGS או של תקרת החוב האמריקאי , או דרוג החוב של המדינות העשירות .

מי שיקח לדוגמה את המכפילים של כמה חברות היי טק, טובות, המוכרות לקהל הישראלי ימצא כי מדובר במכפילים גבוהים הנעים בין 40 – 50 , ולהבדיל המכפיל של חברות תרופות ידועות נע בין 9- 14 .

חברות ההיי טק בחלקן הארי, הן חברות טובות , אלא שלהשקפתי האישית ולטעמי, הקשר בין שווין הבורסאי של החברות לעומת רווחיהן נובע בחלקו מציפיות בלתי סבירות של שוק ההון.

אחד מסימני בועת האינטרנט בראשית שנות ה- 2000 היו המכפילים הגבוהים, אשר יותר מכל סימנו את ה”היי” הבלתי רציונלי של המשקיעים.

סימן הכר נוסף המצביע על חוסר התאמה הנוגע לציפיות המשקיעים הן הקפיצות החדות בשווי המניות מיד לאחר מתווה קרן החילוץ האירופאית.

מדובר בקרן חילוץ שבעצם טרם יצאה לדרך ולא ברור כיצד היא תופעל ומה וכיצד יפעלו מנגנוני ההגנה של הבנקים. יותר מכך הקרן תלויה בעצם ברצונן של מדינות כמו סין וברזיל שלהן מייעד האיחוד האירופי וגוש האירו רכישה של אג”חים .

אותם משקיעים מתעלמים לחלוטין מהעובדה כי ליוון אחרי התספורת (אם וכאשר תתבצע, שהרי כמו שאמרתי בפועל דבר לא בוצע) ישאר חוב חיצוני ענק בשיעור של למעלה מ- 200 מליארד אירו!! וכיצד היוונים (שלצורך קבלתם לגוש האירו זייפו נתונים כלכליים) יחזירו חוב זה כאשר אין ביוון שום הסכמה ציבורית למהלכים האמורים (נהפוך הוא ), לענין זה כתבתי בעבר לפני למעלה משנה וחצי כי בלא ממשלת אחדות יוונית, הכלכלה היוונית לא תצליח להיחלץ מהבור אליו היא נקלעה.

לא זאת בלבד אלא שקרן החילוץ למרות היקפה, טריליון אירו, אינה מספיקה לחילוצן של ספרד ואיטליה , אם אחת מהן תקלע למשבר חובות דומה. ואסור לנו לשכוח כי בספרד יש תסיסה חברתית אשר נובעת בין השאר מהאבטלה הכבדה שנוצרה שם בשנים האחרונות, כאשר בנוסף הממשלה הספרדית כבר רמזה כי אין ביכולתה לעמוד ביעדי הפחתת הגרעון התקציבי שהציבה לעצמה והגרעון יגדל לשיעור של כ- 7%.

אז המשקיעים של בורסות המערב השונות עברו בצורה חדה ממצב דיכאוני למצב של “היי” וקופצים על ניירות הערך השונים ומנפחים את שוקי המניות כאשר  באופק, ולאופטימים מעבר לאופק, לא זו בלבד שדבר לא נפתר , אלא ככל שהדברים נראים לעין כאשר הזרמת הכסף תמוצה , אנו צפויים לחזור ולראות ירידות חדות האם זה מזכיר משהו? משהו מדרך הפעולה האמריקאית שלא עזרה לחלץ את הכלכלה האמריקאית המקרטעת (גם ולמרות קריאות ההידד לעלייה בצמיחה של המשק האמריקאי בשיעור שנתי של 2.5% ברבעון האחרון?).

וכמו בניסויים של תרופות חדשות , אנו בקושי נמצאים בשלב השני של הניסוי והתוצאות עדיין לא ידועות , אז קצת זהירות של המשקיעים בשוקי ההון לא תזיק להם.

להלן פוסטים קשורים:

אובמה מרקל וסרקוזי וחלון ההזדמנויות שאבד-

http://gizmoron.com/HE/2011/09/hebrew-%d7%90%d7%95%d7%91%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%a8%d7%a7%d7%9c-%d7%95%d7%a1%d7%a8%d7%a7%d7%95%d7%96%d7%99-%d7%95%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%94%d7%96%d7%93%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%99%d7%95/

דרושה תוכנית מרשל חדשה לאירופה:

http://gizmoron.com/HE/2011/09/hebrew-%d7%93%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%94-%d7%aa%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%a8%d7%a9%d7%9c-%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%94-%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%94/

מליהמן ברדרס ועד האיחוד האירופי – דינמיקה של חוסר הבנה בניהול משברים:

http://gizmoron.com/HE/2011/06/the-way-from-lehman-brothers-to-the-eu-and-the-pigs-crisis-lack-of-understanding-in-crisis-management/