בימים אלו אנו עדים למספר תהליכים, גלובלים ואזוריים אשר יש להם מספר נקודות חיבור קריטיות.

תהליכים אלו ניתן לבחון גם על פי מודל משחק השפן של תורת המשחקים.

משחקים באש עם איראן

לפני כ- 10 חודשים כתבתי כי איראן תמשיך לחתור לפצצה גרעינית.  לאיש אין ספק בכך. ברור לחלוטין כי הימצאותה של פצצה גרעינית בידי איראן תשנה לא רק את מאזן הכוחות באזור אלא יהיו לה השלכות גלובליות

לאחרונה אנו עדים לשורה של ידיעות הנוגעות לאפשרות תקיפה ישראלית באיראן. חלק מהידיעות מתייחסות להרחבת סמכויות ראש הממשלה, וחלקן באופן ישיר לכוונת ישראל לתקוף באיראן.

נראה כי האיראנים אינם מתרגשים יתר על המידה מהצהרותיה הלוחמניות של ישראל ולפחות זה הרושם החיצוני שהאיראנים מבקשים ליצור.

ריחוקה של איראן מישראל כמו גם הויכוח הפנימי בישראל בדבר הצורך בתקיפה באיראן והמחיר שתצטרך ישראל לשלם, ובנוסף האמונה האיראנית כי מתקני העשרת האורניום שלה מוגנים באופן פיזי מפני כל תקיפה,  יחד עם איומי התקיפה על ישראל באמצעות טילים בליסטים , הובילו את האיראנים להמעיט באופן פומבי מערך קריאות הקרב הישראליות שנועדו להוות לחץ על איראן.

במישור הבינלאומי אנו רואים כיצד רוסיה מתייצבת לימינה של איראן ופועלת נגד הרחבתן של הסנקציות . ההתייצבות הרוסית נובעת הן משיקולים כלכליים הנוגעים לסנקציות אפשריות על מוסדות פיסקלים רוסיים כפועל יוצא של הסנקציות על איראן, והן משיקולים אסטרטגים שנועדו להצר את השפעתה של ארצות הברית בכל מקום אפשרי ולהעלות מחדש את מעמדה של רוסיה כמעצמת על , גם בשים לב לתהליכים הנוגעים לגבולותיה של רוסיה עצמה כפי שעמדתי על כך במהלך נובמבר 2011 בתחזית לקראת שנת 2012.

כך לדוגמה בשבועות האחרונים ראינו מבחן לסנקציות עת נודע כי בנק סיני הוכלל ברשימה שחורה של ארצות הברית כפועל יוצא מהלבנת כספים עבור האיראנים , כאשר הסינים דרשו במפגיע לבטל את הכללת הבנק האמור באותה רשימה, שמשמעותה חוסר יכולת לקיים עסקים עם המדינות שהטילו את הסנקציות בנוסף  לארצות הברית.

מה מטרת ההדלפות הישראליות בדבר הצורך לתקוף את מתקני הגרעין האיראנים?

המטרה הראשונה מכוונת כלפי ארצות הברית ומיועדת להשיג את הסכמתו של הנשיא לצאת למתקפה על איראן או לגבות את ישראל אם יגיעו למסקנה סופית כי הסנקציות נכשלו.

הנשיא האמריקאי אינו שש כלל ועיקר לצאת למתקפה על איראן ערב הבחירות לנשיאות , מעבר לעובדה כי רק לפני חודשים לא רבים הוציא את כוחות ארצות הברית מעיראק.

הסתבכות חדשה במזרח התיכון, עלולה להשליך על סיכויי הכלכלה האמריקאית להתאושש מהמשבר הכלכלי וממילא לפגוע בסיכויי בחירותו מחדש.

לחץ כאמור מצד ראש הממשלה ושר הביטחון עלול לאלץ את הנשיא האמריקאי לצאת בהכרזה פומבית כפי שמבקשים ראש הממשלה ושר הביטחון.

מה יקרה אם הנשיא האמריקאי יסרב לצאת בתמיכה פומבית כאמור?

אזי נראה לי כי ראש הממשלה ושר הביטחון יקלעו למצב בו יתכן ולא תהא להם ברירה אלא לממש את איום התקיפה.

לפנינו מתממש משחק השפן האופייני לקונפליקטים, אלא שבמשחק עם איראן יש 2 שלבים  .

השאלה היא אם לישראל יש את היכולת לתקוף באיראן.

שאלה זו מורכבת למעשה מ- 2 שאלות משנה:

א.      האם לישראל יש יכולות לשיגור אמלח לאיראן, לדוגמה באמצעות תקיפה אוירית הדרך בגה דנים מירב העיתונים.  כאשר מטוסים צריכים לא רק תדלוק אוירי אלא לעבור בתווך אוירי שרובו עוין. מי שיצביע על תקיפת הכור הגרעיני בעראק כדוגמה, צריך לזכור כי היכולות של האיראנים אינם דומות ליכולות של עיראק ומעבר לכך הדרך גם ארוכה יותר וגם מחייבת אמלח במשקל וסוג שונים וכאן אנו מגיעים לשאלת המשנה השנייה:

ב.      האם לישראל יש אמלח המתאים לתקיפה וגרימת נזק ממשי למתקני הגרעין האיראנים?

וספק אם יש למישהו מידע מהימן בדבר היכולות הישראליות .

על רכיב אחד אני מוכן להמר והוא כי נשיא ארצות הברית הנוכחי ימשיך לשבת בבית הלבן גם לאחר בחירות נובמבר 2012.

תקיפה ישראלית לפני הבחירות עלולה להכניס את העולם המערבי לסחרור כלכלי כפועל יוצא של עלייה חדה במחירי הנפט בעולם והשלכות נגזרות על מחירי הסחורות החשמל וכו”ב.

פגיעה בכלכלת העולם יכולה לעבור בשלום רק במקרה של הצלחה! דבר שאינו מובטח כלל ועיקר.

לכן מדינת ישראל זקוקה נואשות להתחייבות אמריקאית לסייע בתקיפה . על פי התקשורת הסכמה כזו אינה בנמצא .

כפי שציינתי ההדלפות הישראליות האחרונות הנוגעות לאפשרות תקיפה נועדו להפעיל לחץ על ארצות הברית יותר מאשר על איראן. אם תרצו פגיעה בכדור אחד לשם הכנסת כדור אחר לסלסלה במשחק הבליארד.

מחירי הסחורות כקטליזטור לחוסר יציבות

אין ספק כי מחירי הסחורות עולים בשלב זה כפועל יוצא של הבצורת בארצות הברית, מדובר בעלייה של מחירי התירס והחיטה, 2 מוצרים המהווים בסיס למזון במדינות העניות אך לא רק בהן, כך אנו צפויים לעלייה במחירי הבשר וכו’

מי שבוחן את הנעשה במצרים כפועל יוצא של עליית מחירי הסחורות , צריך לדעת כי על קופתה המתדלדלת של מדינה זו נוסף משקל הנוגע לעומק הסבסוד הנדרש של מזון בסיסי על מנת למנוע חוסר יציבות במדינה זו.

חוסר יציבות במצרים משמעו המעשי חלון הזדמנויות מיידי לארגוני טרור של הג’יהאד העולמי , כפי שראינו בתקיפה האחרונה על שוטרים מצריים.

הפועל היוצא החזוי להערכתי הוא סיוע כלכלי אמריקאי שבאופן פרדוקסלי יחזק את האחים המוסלמים, ולא יפחית כהוא זה מעמק הסכנות הצפויות מהמשטר הנוכחי במצרים.

בין לבין הסכם השלום בין ישראל למצרים צפוי לעבור שינוי דה פקטו, כפועל יוצא של הכנסת כוחות צבא מצריים לתוך סיני, כאשר יחידות הצבא המצרי שנכנסו (הרבה מעבר למותר על פי הסכם השלום) ישארו שם ולא יחזרו לבסיסים מעבר לתעלה והכל בשם החלת הריבונות המצרית בסיני.

בין לבין הנשיא המצרי החדש מורסי יוצא לביקור באיראן יריבתה של מצרים על ההגמוניה בעולם הערבי , ובל יתפלא איש אם נשמע על התחממות ביחסי 2 מדינות אלו, התחממות שתצטרך להדאיג את ישראל ואת ארצות הברית דווקא בעת הזו.

על הנעשה בסוריה

משטרו של אסד מחזיק מעמד תודות ל 2 גורמים עיקריים:

התמיכה האיראנית במשטרו לרבות סיוע ישיר של כוחות איראנים בין אם בדמות החיזבאללה ובין אם בדמות כוחות של משמרות המהפיכה..

התמיכה הרוסית במשטר, לרבות במהלכים דיפלומטים ובאספקת אמלח ,אשר עיקרה נועד להבטיח את המשך הבסיס הימי הרוסי בנמל טרטוס בסוריה ובפועל תמיכה המעקרת את הסנקציות של המערב על מדינה זו.

להערכתי מי שסבור כי נפילה של אסד תפתח חלון הזדמנויות לישראל, טועה.

בינתיים אסד מחזיק מעמד תודות לסיוע האיראני , אשר את מחירו נוכל להעריך אם נמצא בגבולה של ישראל כוחות של משמרות המהפיכה האיראנים, קרי צבא איראני.

החלופה של משטר אחים מוסלמים בסוריה גרועה לא פחות ממשטרו של אסד. המצאותם של גורמי ג’יהאד עולמי בסוריה צריכה להדיר שינה מראשי מערכת הביטחון הישראלית, כמו גם מארגוני ביטחון באירופה.

צריך לקחת בחשבון כי במקרה של מתקפה ישראלית או אמריקאית על איראן ינסה אסד להסיט את האש ממלחמת האזרחים בסוריה ולפתוח חזית נוספת נגד ישראל לטעון כי המורדים תומכים בישראל, מן היגיון עקום שהתפתח לא פעם אצל ראשי משטרים ערביים בעת מצוקה.

החיזבאללה

היא שלוחה של איראן בהתאם החיזבאללה יפעל על פי הנחיות איראן ובמקרה של מתקפה ישראלית אמריקאית צריך יהיה לקחת בחשבון בסבירות גבוהה מתקפת טילים של החיזבאללה על ישראל.

רוסיה

מתנהלת היום בצורה המובילה לדרך שאפיינה בעבר את המלחמה הקרה , תוך שהיא מנסה לבנות מחדש את מוקדי השפעתה במזרח התיכון כאשר איראן נמצאת כעת במרכז מאמציה, יחד עם זאת ספק אם רוסיה תוכל לבלום מתקפה כאמור מעבר לפעיות דיפלומטית ופעילות מאיימת שמטרתה להגן בעיקר על האינטרסים שלה בסוריה.

אירופה

כלל אינה נמצאת בפוקוס של השפעה , למעט בנושא הסנקציות  בעיקר לנוכח המשבר הכלכלי אותו היא חווה יחד עם זאת אם תפרוץ צלחמה ההערכההרווחת היא כי אירופה תשקע במיתון עמוק.

לסיכום

אנו נמצאים בשלב מתקדם של משחק השפן בו כל אחד מהצדדים מכין עצמו במסלול התנגשות.

המסלול הראשון הוא של ישראל וארצות הברית.

אם הצדדים במסלול הראשון לא ימצאו פיתרון למשבר בינהם , אזי המשבר יתקדם במהירות בנתיב ההתנגשות של המסלול השני קרי ישראל ואיראן.

בהתאם לתורת המשחקים במקרה של התנגשות בין 2 צדדים שווים ביכולותיהם , אזי 2 הצדדים יוצאים ניזוקים .

בימים אלו אנו עדים למספר תהליכים, גלובלים ואזוריים אשר יש להם מספר נקודות חיבור קריטיות.

תהליכים אלו ניתן לבחון גם על פי מודל משחק השפן של תורת המשחקים.

משחקים באש עם איראן

לפני כ- 10 חודשים כתבתי כי איראן תמשיך לחתור לפצצה גרעינית.  לאיש אין ספק בכך. ברור לחלוטין כי הימצאותה של פצצה גרעינית בידי איראן תשנה לא רק את מאזן הכוחות באזור אלא יהיו לה השלכות גלובליות

לאחרונה אנו עדים לשורה של ידיעות הנוגעות לאפשרות תקיפה ישראלית באיראן. חלק מהידיעות מתייחסות להרחבת סמכויות ראש הממשלה, וחלקן באופן ישיר לכוונת ישראל לתקוף באיראן.

נראה כי האיראנים אינם מתרגשים יתר על המידה מהצהרותיה הלוחמניות של ישראל ולפחות זה הרושם החיצוני שהאיראנים מבקשים ליצור.

ריחוקה של איראן מישראל כמו גם הויכוח הפנימי בישראל בדבר הצורך בתקיפה באיראן והמחיר שתצטרך ישראל לשלם, ובנוסף האמונה האיראנית כי מתקני העשרת האורניום שלה מוגנים באופן פיזי מפני כל תקיפה,  יחד עם איומי התקיפה על ישראל באמצעות טילים בליסטים , הובילו את האיראנים להמעיט באופן פומבי מערך קריאות הקרב הישראליות שנועדו להוות לחץ על איראן.

במישור הבינלאומי אנו רואים כיצד רוסיה מתייצבת לימינה של איראן ופועלת נגד הרחבתן של הסנקציות . ההתייצבות הרוסית נובעת הן משיקולים כלכליים הנוגעים לסנקציות אפשריות על מוסדות פיסקלים רוסיים כפועל יוצא של הסנקציות על איראן, והן משיקולים אסטרטגים שנועדו להצר את השפעתה של ארצות הברית בכל מקום אפשרי ולהעלות מחדש את מעמדה של רוסיה כמעצמת על , גם בשים לב לתהליכים הנוגעים לגבולותיה של רוסיה עצמה כפי שעמדתי על כך במהלך נובמבר 2011 בתחזית לקראת שנת 2012.

כך לדוגמה בשבועות האחרונים ראינו מבחן לסנקציות עת נודע כי בנק סיני הוכלל ברשימה שחורה של ארצות הברית כפועל יוצא מהלבנת כספים עבור האיראנים , כאשר הסינים דרשו במפגיע לבטל את הכללת הבנק האמור באותה רשימה, שמשמעותה חוסר יכולת לקיים עסקים עם המדינות שהטילו את הסנקציות בנוסף  לארצות הברית.

מה מטרת ההדלפות הישראליות בדבר הצורך לתקוף את מתקני הגרעין האיראנים?

המטרה הראשונה מכוונת כלפי ארצות הברית ומיועדת להשיג את הסכמתו של הנשיא לצאת למתקפה על איראן או לגבות את ישראל אם יגיעו למסקנה סופית כי הסנקציות נכשלו.

הנשיא האמריקאי אינו שש כלל ועיקר לצאת למתקפה על איראן ערב הבחירות לנשיאות , מעבר לעובדה כי רק לפני חודשים לא רבים הוציא את כוחות ארצות הברית מעיראק.

הסתבכות חדשה במזרח התיכון, עלולה להשליך על סיכויי הכלכלה האמריקאית להתאושש מהמשבר הכלכלי וממילא לפגוע בסיכויי בחירותו מחדש.

לחץ כאמור מצד ראש הממשלה ושר הביטחון עלול לאלץ את הנשיא האמריקאי לצאת בהכרזה פומבית כפי שמבקשים ראש הממשלה ושר הביטחון.

מה יקרה אם הנשיא האמריקאי יסרב לצאת בתמיכה פומבית כאמור?

אזי נראה לי כי ראש הממשלה ושר הביטחון יקלעו למצב בו יתכן ולא תהא להם ברירה אלא לממש את איום התקיפה.

לפנינו מתממש משחק השפן האופייני לקונפליקטים, אלא שבמשחק עם איראן יש 2 שלבים .

השלב הראשון הוא בין ישראל וארצות הברית ומתרחש ממש בימים אלו.

רק לאחר השלב הראשון יתחיל השלב השני בין ישראל ואיראן או ארצות הברית ואיראן.

השאלה היא אם לישראל יש את היכולת לתקוף באיראן.

שאלה זו מורכבת למעשה מ- 2 שאלות משנה:

א.      האם לישראל יש יכולות לשיגור אמלח לאיראן, לדוגמה באמצעות תקיפה אוירית הדרך בגה דנים מירב העיתונים.  כאשר מטוסים צריכים לא רק תדלוק אוירי אלא לעבור בתווך אוירי שרובו עוין. מי שיצביע על תקיפת הכור הגרעיני בעראק כדוגמה, צריך לזכור כי היכולות של האיראנים אינם דומות ליכולות של עיראק ומעבר לכך הדרך גם ארוכה יותר וגם מחייבת אמלח במשקל וסוג שונים וכאן אנו מגיעים לשאלת המשנה השנייה:

ב.      האם לישראל יש אמלח המתאים לתקיפה וגרימת נזק ממשי למתקני הגרעין האיראנים?

וספק אם יש למישהו מידע מהימן בדבר היכולות הישראליות .

על רכיב אחד אני מוכן להמר והוא כי נשיא ארצות הברית הנוכחי ימשיך לשבת בבית הלבן גם לאחר בחירות נובמבר 2012.

תקיפה ישראלית לפני הבחירות עלולה להכניס את העולם המערבי לסחרור כלכלי כפועל יוצא של עלייה חדה במחירי הנפט בעולם והשלכות נגזרות על מחירי הסחורות החשמל וכו”ב.

פגיעה בכלכלת העולם יכולה לעבור בשלום רק במקרה של הצלחה! דבר שאינו מובטח כלל ועיקר.

לכן מדינת ישראל זקוקה נואשות להתחייבות אמריקאית לסייע בתקיפה . על פי התקשורת הסכמה כזו אינה בנמצא .

כפי שציינתי ההדלפות הישראליות האחרונות הנוגעות לאפשרות תקיפה נועדו להפעיל לחץ על ארצות הברית יותר מאשר על איראן. אם תרצו פגיעה בכדור אחד לשם הכנסת כדור אחר לסלסלה במשחק הבליארד.

מחירי הסחורות כקטליזטור לחוסר יציבות

אין ספק כי מחירי הסחורות עולים בשלב זה כפועל יוצא של הבצורת בארצות הברית, מדובר בעלייה של מחירי התירס והחיטה, 2 מוצרים המהווים בסיס למזון במדינות העניות אך לא רק בהן, כך אנו צפויים לעלייה במחירי הבשר וכו’

מי שבוחן את הנעשה במצרים כפועל יוצא של עליית מחירי הסחורות , צריך לדעת כי על קופתה המתדלדלת של מדינה זו נוסף משקל הנוגע לעומק הסבסוד הנדרש של מזון בסיסי על מנת למנוע חוסר יציבות במדינה זו.

חוסר יציבות במצרים משמעו המעשי חלון הזדמנויות מיידי לארגוני טרור של הג’יהאד העולמי , כפי שראינו בתקיפה האחרונה על שוטרים מצריים.

הפועל היוצא החזוי להערכתי הוא סיוע כלכלי אמריקאי שבאופן פרדוקסלי יחזק את האחים המוסלמים, ולא יפחית כהוא זה מעמק הסכנות הצפויות מהמשטר הנוכחי במצרים.

בין לבין הסכם השלום בין ישראל למצרים צפוי לעבור שינוי דה פקטו, כפועל יוצא של הכנסת כוחות צבא מצריים לתוך סיני, כאשר יחידות הצבא המצרי שנכנסו (הרבה מעבר למותר על פי הסכם השלום) ישארו שם ולא יחזרו לבסיסים מעבר לתעלה והכל בשם החלת הריבונות המצרית בסיני.

בין לבין הנשיא המצרי החדש מורסי יוצא לביקור באיראן יריבתה של מצרים על ההגמוניה בעולם הערבי , ובל יתפלא איש אם נשמע על התחממות ביחסי 2 מדינות אלו, התחממות שתצטרך להדאיג את ישראל ואת ארצות הברית דווקא בעת הזו.

על הנעשה בסוריה

משטרו של אסד מחזיק מעמד תודות ל 2 גורמים עיקריים:

התמיכה האיראנית במשטרו לרבות סיוע ישיר של כוחות איראנים בין אם בדמות החיזבאללה ובין אם בדמות כוחות של משמרות המהפיכה..

התמיכה הרוסית במשטר, לרבות במהלכים דיפלומטים ובאספקת אמלח ,אשר עיקרה נועד להבטיח את המשך הבסיס הימי הרוסי בנמל טרטוס בסוריה ובפועל תמיכה המעקרת את הסנקציות של המערב על מדינה זו.

להערכתי מי שסבור כי נפילה של אסד תפתח חלון הזדמנויות לישראל, טועה.

בינתיים אסד מחזיק מעמד תודות לסיוע האיראני , אשר את מחירו נוכל להעריך אם נמצא בגבולה של ישראל כוחות של משמרות המהפיכה האיראנים, קרי צבא איראני.

החלופה של משטר אחים מוסלמים בסוריה גרועה לא פחות ממשטרו של אסד. המצאותם של גורמי ג’יהאד עולמי בסוריה צריכה להדיר שינה מראשי מערכת הביטחון הישראלית, כמו גם מארגוני ביטחון באירופה.

צריך לקחת בחשבון כי במקרה של מתקפה ישראלית או אמריקאית על איראן ינסה אסד להסיט את האש ממלחמת האזרחים בסוריה ולפתוח חזית נוספת נגד ישראל לטעון כי המורדים תומכים בישראל, מן היגיון עקום שהתפתח לא פעם אצל ראשי משטרים ערביים בעת מצוקה.

החיזבאללה

היא שלוחה של איראן בהתאם החיזבאללה יפעל על פי הנחיות איראן ובמקרה של מתקפה ישראלית אמריקאית צריך יהיה לקחת בחשבון בסבירות גבוהה מתקפת טילים של החיזבאללה על ישראל.

רוסיה

מתנהלת היום בצורה המובילה לדרך שאפיינה בעבר את המלחמה הקרה , תוך שהיא מנסה לבנות מחדש את מוקדי השפעתה במזרח התיכון כאשר איראן נמצאת כעת במרכז מאמציה, יחד עם זאת ספק אם רוסיה תוכל לבלום מתקפה כאמור מעבר לפעיות דיפלומטית ופעילות מאיימת שמטרתה להגן בעיקר על האינטרסים שלה בסוריה.

אירופה

כלל אינה נמצאת בפוקוס של השפעה , למעט בנושא הסנקציות  בעיקר לנוכח המשבר הכלכלי אותו היא חווה יחד עם זאת אם תפרוץ צלחמה ההערכההרווחת היא כי אירופה תשקע במיתון עמוק.

לסיכום

אנו נמצאים בשלב מתקדם של משחק השפן בו כל אחד מהצדדים מכין עצמו במסלול התנגשות.

המסלול הראשון הוא של ישראל וארצות הברית.

אם הצדדים במסלול הראשון לא ימצאו פיתרון למשבר בינהם , אזי המשבר יתקדם במהירות בנתיב ההתנגשות של המסלול השני קרי ישראל ואיראן.

בהתאם לתורת המשחקים במקרה של התנגשות בין 2 צדדים שווים ביכולותיהם , אזי 2 הצדדים יוצאים ניזוקים .

More than 2 years ago, the UN expressed his first concern about the increase in world food prices. The raise was slowed as a factor of the global crisis, but in the recent months there is a consistent trend of increase in commodity prices which has the same type of risks that I posed some months ago under Joseph Frank’s column in the economic newspaper Globes of current raise, together with the events in Egypt, illustrates the gravity of the situation especially in Third World countries that their instability could affect the recovery of the economy of the richest countries.

There (Joseph Frank’s column) I expressed my concern about the global economic implications symptoms related commodity prices.

I repeated this several times and I repeat here once more.

I want to go back and highlight here a slightly different angle in relation to social and political implications that this increase. These commodities trade does not trade in real commodities but in futures trading on prices of goods.

Relevant commodities Exchange in New York and Chicago futures, actually buying securities equivalent = the amount of the wheat / corn and rice and the like. Traders working there did not see and probably will not see even an ounce of merchandise, except for their local supermarket.

I want to emphasize number of agricultural commodities that are in the constant focus of traders, as wheat and corn when the final product is also used as the basis for the increase in animal’s food which translated in part to ongoing increase in beef/ meat prices. Rice is also a focus of traders.

 Prices of agricultural commodities is derived in some part of which were caused by a lack of weather hazards and partly greed of merchants seeking to increase profits as a result of lack of agricultural goods.

The agricultural commodities prices increase the instability among the world’s poorest countries where the increase in prices of agricultural commodities drag with it a sharp rise in the price of basic products (including the price of bread.(

 For example on feed prices for cattle or poultry grain immediately entails increases in prices of food products derived from them. During the previous round of increase in prices of agriculture commodities was a real fear for hunger in the poor countries.

The most severe expression of the increase in prices of AC were seen in the past when world rice prices rise, and caused food riots in several countries like Egypt and , but not only there (see for this purpose the food riots of the years 2007-8)

Food riots can easily undermine the rule of stability in poor countries for those who have forgotten I recommend reading the articles concern raised during the food riots of 2007-8.

Anyone who examines these countries will find that at least some Muslim countries like Egypt and Pakistan are among them. Undermining social stability in Egypt, for example, may play into the hands of the main opposition in Egypt, namely; the Muslim Brotherhood, especially in this period of twilight of the reign of Hosni Mubarak. Such a situation will  have far-reaching Geo strategies consequences specially if countries like Pakistan and countries that are the back door of the United States like Mexico.

Riots against the problematic economic base on which food prices are signaling the danger of the increase in prices of commodities. It is the west responsibility in general and the G-8 leaders in particular to calm the commodity exchanges in New York and Chicago.

Therefore my view is that policy makers around the world should start paying attention to what is happening in these commodities exchanges which may not measure the intensity of their economies, but can easily affect the stability or rather lack of stability of regimes, and to the effect in extreme cases the strategic balance in the world (a fall of Egypt or nuclear Pakistan into the hands of radical Islamic regimes (

Hence I conclude the need to limit futures trading on commodities (some regulation); to diminish significantly the possibility of unbridled price increases in poor countries and thus any possibility of instability and social / political and geostrategic implications.

We all know that political and social instability such as described will adversely affect the world stock exchanges and the global economic recovery.

see also link to another article written by me on the subject: http://gizmoron.com/2011/05/the-foreseen-failure-of-the-egyptian-economy-will-lead-to-the-rise-of-the-muslim-brotherhood/

הפוסט האמור כאן פורסם לראשונה ב 9 אוגוסט 2010 במסגרת הטור של יוסי פרנק בגלובס כאמור בקישור בסוף הפוסט הפוסט עודכן על ידי לאחר הדחת מובארכ מהשלטון אך למעט נקודה זו הוא זהה לדברים שנכתבו כאמור לעיל.

לפני יותר משנתיים קודם המשבר הכלכלי העולמי, הביע האו”ם את דאגתו מעליית מחירי המזון בעולם.  ובין לבין העליה התמתנה בעקבות המשבר הכלל עולמי, אך בחודשים האחרונים קיימת מגמה עקבית של עליה במחירי הסחורות אשר על הסיכונים הנשקפים ממנה כתבתי בעבר תחת הטור של יוסי פרנק בעיתון הכלכלי גלובס .

העליה הנוכחית יחד עם האירועים במצרים ממחישים את חומרת המצב במיוחד במדינות העולם השלישי אשר חוסר היציבות שלהם עלול להשפיע על ההתאוששות של הכלכלה במדינות העשירות

שם (בטור של יוסי פרנק ) דובר בדאגה שהובעה ביחס  לסימפטומים והשלכות כלכליות גלובליות הנוגעים לעליית מחירי הסחורות כיום.

כתבתי  על כך מספר פעמים ואני חוזר כאן שוב על הדברים.

מדובר בזווית שונה במקצת הנוגעת להשלכות החברתיות והמדיניות שיש לעליה זו. הסחר בסחורות אלו אינו סחר בעין כי אם סחר על מחירים עתידיים של הסחורות.

בבורסות הרלבנטיות בניו יורק ושיקאגו קונים למעשה חוזים עתידיים =ניירות שווי ערך לכמות בושלים של חיטה/ תירס אורז וכיו”ב. הסוחרים הפעילים שם לא ראו וגם לא יראו מן הסתם ולו גרם אחד של סחורה , למעט במרכול השכונתי שלהם.

כמו בעבר אני מציע לשים את העין על מספר סחורות הנמצאות בפוקוס המתמיד של הסוחרים. כאמור חיטה ותירס כאשר המוצר האחרון משמש גם כבסיס מזון לבהמות והעליה בו מתורגמת בין השאר לעלייה במחירי בשר הבקר.  כדאי לשים לב כי גם האורז הנחשב למוצר בסיסי בארצות רבות (לרבות מצרים) נמצא אף הוא בפוקוס  של הסוחרים.

 עליית מחירי הסחורות החקלאיות נגזרת בחלקה ממחסור שחלקו נגרם כתוצאה מפגעי מזג אויר ובחלקה מתאוות בצע של סוחרים המבקשים לעשות רווחים כפועל יוצא של מחסור בסחורות חקלאיות.

למחסור זה ועלית המחירים הנגזרת כאמור יש משמעויות חברתיות דווקא במדינות העניות בעולם בהן עלית מחירי הסחורות החקלאיות תגרור עימה עליה חדה במחירם של  מוצרי יסוד (לרבות מחיר הלחם).

 כך לדוגמה עליה במחירי המספוא לבהמות או גרעינים לעופות גוררת עימה באופן מיידי התייקרויות במחירי מוצרי מזון הנגזרים מהם (כך למדנו לדוגמה כי בעת האחרונה התייקר מחיר בשר הבקר באחוזים ניכרים). בעת הסיבוב הקודם של עלית מחירי הסחורות היה חשש אמיתי לרעב במדינות העניות .

את הביטוי החמור ביותר של עלית מחירי הסחורות ראינו בעבר בעת עלית מחירי האורז בעולם, שעה שבמדינות כמו מצרים החלו מהומות מזון, אך לא רק שם (ראו לענין זה את מהומות המזון של השנים 2007-8 )

מהומות מזון יכולות לערער בנקל יציבות של שלטון במדינות העניות ולמי ששכח כדאי שיקרא את שורת המאמרים והחשש שהתעורר בעקבות מהומות המזון של 2007-8 .

מי שיבחן מדינות אלו ימצא שלפחות חלקן -מדינות מוסלמיות כמו מצרים פקיסטן ובנגלה דש. ערעור היציבות החברתית במצרים למשל עלול לשחק לידי האופוזיציה העיקרית במצרים , קרי; האחים המוסלמים במיוחד בתקופה זו שלאחר ירידתו של חוסני מובארכ מהשלטון ובשעה שמצרים סובלת מחוסר יציבות פנימי הולך ומחריף.  מצב כזה אם יקרה יהיו לו השלכות גיאו איסטרטגיות מרחיקות לכת. אך לא רק במצרים מדובר, כי אם במדינות כמו פקיסטן הגרעינית ובמדינות שהן הדלת האחורית של ארצות הברית כמו מכסיקו

המהומות אם יפרצו ,על רקע כלכלה בעייתית ועליה במחירי המזון הבסיסים יהיו איתות על הסכנה הטמונה בעלית מחירי הסחורות. במצב זה כדאי לראשי מדינות ה- G-8 בכלל ולנשיא ארצות הברית בפרט, להרגיע את בורסות הסחורות בניו יורק ושיקאגו ולהפסיק להתנער מאחריות למצב.

התוצאה היא איפוא שלקובעי המדיניות בעולם כדאי להתחיל לשים לב למתרחש בבורסות אלו שאולי אינן מדד לעוצמת הכלכלות שלהם, אך הן מסוגלות להשפיע על יציבותם או ליתר דיוק חוסר יציבותם  של משטרים , עד כדי השפעה במקרים קיצוניים  על המאזן האסטרטגי בעולם (נפילה של מצרים או של פקיסטן הגרעינית לידיים איסלאמיות פונדמנטליסטיות).

מכאן אני דעתי בדבר הצורך בהגבלת המסחר על חוזים עתידיים בסחורות (בקצור רגולצייה) , באופן שיקטין בצורה משמעותית את האפשרות לעליות מחירים בלתי מרוסנות במדינות העניות וממילא אפשרות כלשהי של חוסר יציבות חברתי / פוליטי ומדיני והשלכותיו .

ממילא כולנו יודעים כי חוסר יציבות חברתי פוליטי ומדיני במדינות כאמור ישפיע לשלילה  על בורסות העולם  ויחבל באפשרות להתאוששות כלכלית.

על מאמרו של יוסי פרנק מלחמות האורז והחיטה מיום 9 אוגוסט 2010 כמו גם פרשנותי לדברים האמורים שם ראו בקישור:

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000580259