Preface: A Touch of History

With turmoil and upheaval rising in the Middle East and in particular between Israel and Gaza, I find it important to write and share a few thoughts to consider. It is of everyone’s interest to understand some of the dynamics that govern the reciprocal relationship between Hamas and Terrorism, especially in light of the uprising of the Muslim Brotherhood and the “In the name of God” (or alternatively “in the name of Allah”). One must consider, on the balance of reasonableness, whether or not Hamas’ actions and justifications make sense. For it takes one quick and sound look at the facts to understand what every layman can understand – it makes no sense. How are Hamas’ action any different than the “Dear Leader” in Korea, Bin Laden and Al-Qaeda and other terrorist organisations? Is shooting rockets at Jerusalem, a Holy city to Christians, Jewish and Muslim alike justified? Does it sound reasonable to say it’s “In the name of God”. Is it? I hope you read more and do the math – it’s quite simple.

abc News Video: watch throughout and follow this article further, and in specific Colonel Richard Kemp, to question the testament of Hamas in the video

You Must be Wondering: Whether Israel Actions are Reasonable or Unreasonable?

“More than anything, the civilian casualties were a consequence of Hamas’ way of fighting. Hamas deliberately tried to sacrifice its own civilians.” “and I say this again, the IDF did more to safeguard the  rights of civilians in a combat zone than any other army in the history of warfare.”

Is Hamas a Terrorists Organization?

The following excerpt from Wikipedia provides every person who is keen to know the following:

“Since June 2007 Hamas has governed the Gaza portion of the Palestinian Territories, after it won a majority of seats in the Palestinian Parliament in the January 2006 Palestinian parliamentary elections and then defeated the Fatah political organization in a series of violent clashes. Israel, the United States, the European Union, Canada and Japan classify Hamas as a terrorist organization, while Arab nations, Russia, and Turkey do not.”

It continues to describe a few of Hamas’ actions as Political Violence and Terrorism and further reads:

“… the Hamas Political Bureau operates as the highest ranking leadership body determining the policy of the Hamas organization and has responsibility for directing and coordinating terrorist acts. Hamas’ founder, Sheikh Ahmad Yassin, stated in 1998: “We can not separate the wing from the body. If we do so, the body will not be able to fly. Hamas is one body.”

Although it’s only Wikipedia, I invite you to read more and investigate on your own accord.

Can You Define Terrorism?

Nevertheless, You may still wonder what is Terrorism? How can we define it?

The Characteristics of Terrorism

Terrorist activity is characterised with a number players[1]:

1. First is the team that threatens to carry out a violent act or has actually carried it out, in order to humiliate the authority or to achieve a different political or ideological achievement.
2. The second is the team targeted by terrorists who wish to inflict harm upon them; normally these are innocent civilians. The terrorists choose their victims randomly, so long and provided that harming their victims will materially influence the third player.
3. The third is the government or other authority, which terrorist wish to humiliate or alternatively to coerce influence upon whilst exploiting its responsibilities, concerns, and accountability to the safety and security of the target the terrorist wish to harm or have already harmed.
4. The fourth player relates to a specific population which the terrorist organisation pretends to act on behalf of it. The support of such a group is vital in feeding terrorists with logistic, financial and manpower resources.

Those who watch the “show”, where drama occurs in front of their eyes and are such to hold different approaches which may affect the course and outcomes of such a “show” can be divided into three major categories[2]:

1. The people, which are controlled by the designated government (the government in which terrorists wish to harm).
2. Other governments, which share similar interests and / or similar responsibilities and accountabilities.
3. Other terrorist organisations that hold similar strategic, ideological, and political interest in respect of the conflict or in its outcome.

Terrorism presents the targeted government with a basic dilemma, in which it has to assert how can it defends its citizens, institutions, and interests from the threats of terrorism, while at the same time preserve the state’s basic institutional traits, public support and willingness to follow the state’s policy.[3]

Terrorism Definition in Legislations

The United States of America (“US”)

Following the Oklahoma City bombing[4], the Antiterrorism and Effective Death Penalty Act of 1996 (“AEDPA”), an Act of Congress, passed with broad bipartisan support by Congress (91-8-1 in the US Senate, 293-133-7 in the House of Representatives) and asserted a number of Federal amendments in the US legislation.[5] AEDPA, inter alia, seeks “to provide the Federal Government the fullest possible basis, consistent with the Constitution, to prevent persons within the US, or subject to the jurisdiction of the US, from providing material support or resources to foreign organisations that engage in terrorist activities.”[6]

The AEDPA therefore authorizes the Secretary of State to designate an organisation as a “foreign terrorist organisation” (“FTO”), meaning that it is a non-U.S. organisation that engages in terrorist activity that threatens U.S. nationals or national security.[7]

To engage in terrorist activity is, under the Act, to commit “in an individual capacity or as a member of an organisation, an act of terrorist activity or an act which the actor knows, or reasonably should know, affords material support to any individual, organisation, or government in conducting a terrorist activity at any time.”[8]

Terrorist activity includes such acts as hijacking, kidnapping, assassination, and the use of any explosive or firearm, “with the intent to endanger, directly or indirectly, the safety of one or more individuals or to cause substantial damage to property.” Threats, attempts, and conspiracies to commit the above acts also come within the definition.[9]

“Acts of terrorism transcending national boundaries” is defined in Cap. VII as one of different offences, which are carried out in order to efficiently affect governance behavior through deterrence, coercion or vengeance. This legislation deals with broad treatment to unconventional terrorist threat as well as the obligations of ISPs to maintain and provide information upon demand by the US government.

The United Kingdom

In the midst of 1998, the UK government published a consultation paper[10], which expressed the view that, the then, existing definition to ‘terrorism’ was too restrictive[11], and which proposed to redefine it in such way that ‘terrorism’ will be defined similarly to  US Federal Bureau of Investigation (“FBI”)’s definition:

 ”the use of serious violence against persons or property, or the threat to use such violence, to intimidate or coerce a government, the public or any section of the public for political, religious or ideological ends”.

The term “serious violence” would be defined so as to include “serious disruption” resulting, for example, from attacks on computer installations, electronic data or public utilities. Domestic terrorism, that is, terrorism by indigenous groups prepared to engage in serious violence to further their cause, as well as Irish and international terrorism, would be included. Following the recommendation of the committee the UK legislated the Terrorism Act 2000, which defines the term ‘terrorism’ in a broad approach that included, inter alia, the use or threat which is designed to influence the government or an international governmental organisation, or to intimidate the public or a section of the public; whether the threat is made for the purpose of advancing a political, religious, racial, or ideological cause; involves serious violence against a person, serious damage to property, creates a serious risk to the health or safety of the public or a section of the public or is designed seriously to interfere with or seriously to disrupt an electronic system.[12]

Views are invited on whether this definition strikes the right balance between being too narrow and too wide. Arguably, this definition is too vague and too broad and may not facilitate a correct balance, for it may be exploited to advance inadequate coercion or measures not in context with a terrorism act. Nevertheless, it can also be argued that such vagueness and broadness strikes the right balance for it allows the state with flexibility and preparedness to answer a terrorism act efficiently and effectively.  Thus, the Terrorism Act 2000 expands the definition of terrorism to such extent that it may include actions considered to be criminal offences. This legislation has an extraterritorial capacity whereas its definition was also adopted by the Prevention of Terrorism Act 2005.[13]

The State of Israel (“Israel”)

The Israeli Prevention of Terrorism Ordinance[14] (“PTO”), reads as follows:

“Terrorist organisation” means a body of persons resorting in its activities to acts of violence calculated to cause death or injury to a person or to threats of such acts of violence;”

A new definition was recently enacted under the Prohibition on Terrorist Financing Law[15], and which delimits terrorism in the following way:

An act of terrorism” –

(a)        an act that constitutes an offence or a threat to commit an act that constitutes an offence that was committed or was planned to be committed in order to influence a matter of policy, ideology or religion if all of the following conditions are fulfilled:

 

(1)       it was committed or was planned to be committed with the goal of causing fear or panic among the public or with the goal of coercing a government or another governing authority, including the government or governing authority of a foreign country to take action or to refrain from taking action; for the purposes of this paragraph – foreseeing, as a nearly certain possibility, that the act or the threat will cause fear or panic among the public is equivalent to having a goal to cause fear or panic among the public;

 

(2)       the act that was committed or that was planned or the threat included:

(a)        actual injury to a person’s body or his freedom , or placing a person in danger of death or danger of grievous bodily injury;

(b)       the creation of actual danger to the health or security of the public;

(c)            serious damage to property;

(d)           serious disruption of vital infrastructures, systems or services;

Accordingly, the Israeli legislative definition is inherently similar to the UK legislation.[16] Apart from the Israeli legislation’s part, which deals with the protection of infrastructures versus the UK legislation that deals with electronic systems, these legislations are virtually identical.

Key to Have in Mind: Striking Civil Liberties and Protection Against the Constant Threat of Terrorist Attacks

Anti-terrorist legislation tests the balance of the rights and freedoms of citizens against the restrictive measures necessary for protection.  Democracy seeks to protect citizen rights while also ensuring security.  In approaching that struggle, the UK, US, and Israel all enacted legislation that strikes a balance between liberal civil liberties and protection against the constant threat of terrorist attacks. By providing confidence and reducing fear in society these enactments support democracy.

All in all, it is in everyone’s interest to have peace in the Middle East. However, having in mind Hamas is a terrorist organization (evidently self testified as such), could there be peace with such an organization? What would you have done should your citizens, friends and family be constantly bombed “in the name of God”? Do you have the right to protect your civilians? Your family?

Think about it.

The territory is about 1 million square kilometers and  true to 2010 has a population of  about 80 million people, most of Egypt’s territory is desert, when the total arable land is about only 2.92%! of the
total area.

The median age in Egypt is about 24 years. (Men 23.8 and women 24.3)the  estimated population raised rates is about  - 2% per annum. 90%  of Egyptians are Muslim, 9% are Coptic Christians and 1% other Christians.

Most of Egypt’s population (40%) live in the major cities like Cairo Alexandria, Suez and through the cultivated area which
is estimated at 34220 square kilometers (2.92 % of Egypt).

For many generations Cairo’s centrality in the life of Egypt quickened the process of rural migration to the present, since the beginning of the process, Cairo and its environs are the preferred destination of rural migrants. Two major
components in respect of the rapid urban growth process were observed in the twentieth century:

A. High natural increase of the cities themselves.

B.  Massive rural migration.

These two are related among themselves closely and one cannot exam them separately as rural migrants to cities are mostly young people who bring an increase in natural increase in urban centers.

Cairo is the largest city in Egypt, one of the largest in the Middle East. Where population density reaches in some quarters 40,000 – people, per square kilometer to 100,000 people per square kilometer. One of Cairo most populated
area  is the place known as the city of dead actually cemeteries where members many thousands alive residents are
living in , as a result of housing shortage.

Cairo suffers from a variety of problems, including lack of electricity and water, lack of resources, transportation and collapsing sewage systems, air and water pollution, lack of housing density on the uncontrolled growth of agricultural
land. Greater Cairo’s population in 1992 – estimated at 9 – million people, in 2000 about 17 million people:  all in
comparison to the late 19th century – in which 600,000 people lived alone.

Egypt suffers from serious environmental problems resulting from rapid urbanization Balkan, as part of agricultural land were lost in favor of rapid urbanization.

Aswan Dam was supposed to improve Egypt’s position has become in many ways the disaster of that country. Rainy seasons as the dam floods many agricultural areas and dry seasons the Dam stops the rainfall of the few. But the greatest damage caused dam (actually an entire system of dams in the upper dam consisting of the lower dam) touches the growing  salt areas instead of cultivated one.

Egypt imports about 70% of the wheat needed from foreign countries and is  not able to provide the basic demand for food
without purchasing it. High world commodity prices immediate effect on the price of food in Egypt and  without deep
subsidies food riots could  expressed much earlier like  the bread riots in the 70th during the time of Anwar Al Sadat that killed about 700 people or so.

The Egyptian army -

Egyptian military service age ranges from age 18-30  and the period of compulsory military service move from 12 months to 36 months.

Male population size relevant to service and reserve duty in Egypt are about 20 million of which are acceptable to service about 17 million people, the actual recruitment is about 800 thousand people.

Egypt spends about 3.4% of its gross state product on the military .

Egypt’s army is the main key to control the country , when in fact there is  no information on the orientation of the
intermediate layer officers of the army and their loyalty. One of the most important questions for this purpose is the degree of penetration and influence of fundamentalist elements on such middle-level officers

Egypt is alleged parliamentary republic, but this rule mostly consisted of one party dominated, the National Democratic Party of Egypt introduced since 1978 and was dissolved in February 2011. The other  the parties were small opposition parties with unkown significant, except for the Muslim Brotherhood ..

In 2007 Egyptian constitution had series of amendments intended to ensure the transfer of power from Mubarak to his son Gamal Mubarak,  while reducing the country’s democratization process, those changes were explained asthe result of Iranian activists and Iran’s indirect attempts to create unrest in Egypt.

With the fall of the Mubarak regime and the dismantling of the ruling party, opposition parties in Egypt have become parties competing for power, but as I mentioned before most are small and not significant, except for one movement
which is the most powerful opposition which has a real and genuine ability to seize power in a similar process occurred in Iran in 1976.

The Muslim Brotherhood movement founded in Egypt in 1928 by a teacher named Hassan al Banna, , this movement works in areas neglected by the government and contributes to the poor in the country, the format outlined by the way of movements such as Hamas and the northern branch of the Islamic movement in Israel led by Sheikh Raed Salah

The movement was outlawed in 1954, after that the movement activists tried to assassinate Gamal Abdel Nasser.

During the Sadat era Muslim Brotherhood indirectly attacked the presidency. At the end of the 70 Muslim Brotherhood in Egypt shared the attack on the regime of Hafez al-Assad (the father of Bashir the current Syrian president), Assad attacked
the movement strongholds and killed – 20 Ed 30 thousand people ..

After the first Gulf War movement activists began to attack the Sadam Hussein’s regime are and indirectly attacked President Hosni Mubarak’s regime as similar  secular regime that was, according to their perceptions, of those infected Sadam regime’s flaws.  In the mid – 1990 Town movement began to attack the of Hosni Mubarak regime directly,
including the question of planned transfer of power to Gamal  the son of Hosni Mubarak.

Muslim Brotherhood in Egypt are a broad movement sweeping broad support for the Egyptian public. Muslim Brotherhood in Egypt and Syria support the sister movement that works to eliminate the Alawite regime in Syria by force!

As an aside, one has to remember that bin Laden’s deputy in al Qaeda commanded the 11 / 9, is Egyptian Sheikh Ayman al Zuhri. This activity also characterizes the deep hostility of the Muslim Brotherhood to the West in general and the United
States in particular, when Israel is seen as part of the West and Western culture which has to fight and impact.

Last month Events in Egypt, including riots between Muslims and Christians Copts, where nine people were killed in recent days, in additionthe  Hosni Mubarak’s arrest and the  takeover by the military indicate that the succession struggle after Mubarak era did not end, and  instability will continue, as no Egyptian opposition party will be able to promote Egypt without sharing power with the Muslim Brotherhood, which in the  end of the process will become the ruling party in Egypt.

מצרים היא אחת המדינות המוסלמיות הגדולות בעולם.

שטחה הוא כ- 1000000 קמ”ר אוכלוסייתה מונה כ- 80 מליון איש נכון ל- 2010 , רוב שטחה של מצרים הוא מדברי, כאשר סה”כ הקרקע הראויה לעיבוד מהווה כ- 2.92% !! בלבד מהשטח הכולל.

גיל החציון במצרים הוא כ- 24 שנה. (גברים 23.8 ונשים 24.3 ) שיעור גידל האוכלוסיה נאמד בכ- 2% לשנה. מתוך כלל התושבים במצרים 90% הם מוסלמים , 9% הם נוצרים קופטים ו- 1% נוצרים אחרים.

השטח המעובד של מצרים הנהנה בנוסף מהשקייה נאמד ב- 34220 קמ”ר , בשטח זה ובצירוף לערים הגדולות כמו קהיר, אלכסנדריה , סואץ וכו’ מצטופפת מרבית אוכלוסייתה של מצרים כאשר הערים הגדולות מהוות כ- 40% מכלל האוכלוסיה.

מרכזיותה של קהיר בחייה של מצרים מזה דורות רבים זירזה את תהליך הגירת הכפריים ועד היום, מאז ראשיתו של התהליך, מהוות קהיר וסביבותיה את יעדם המועדף של המהגרים הכפריים. שני מרכיבים עיקריים לתהליך הגידול העירוני המהיר שנצפה במאה העשרים:

א. ריבוי טבעי גבוה של תושבי הערים עצמם.

ב. הגירה כפרית מסיבית.

שני אלו קשורים בינם לבין עצמם קשר הדוק ואינם ניתנים לבחינה נפרדת שכן הכפריים המהגרים לערים הם ברובם צעירים המביאים לעלייה בריבוי הטבעי במרכזים העירוניים.
קהיר הינה העיר הגדולה ביותר במצרים, ואחת הגדולות במזרח התיכון. צפיפות האוכלוסייה בה מגיעה ל40,000- נפש לקמ”ר וברבעים מסוימים עד 100,000 נפש לקמ”ר. אחת התופעות הידועות בקהיר היא עיר בתי הקברות בהם מתגוררים אלפים רבים של תושבים וזאת כפועל יוצא של מחסור במגורים ממש.

קהיר סובלת ממגוון בעיות, ביניהן חוסר חשמל ומים, חוסר  משאבים, מערכות תחבורה וביוב קורסות, זיהום אוויר ומים, חוסר דיור וצפיפות וגידול בלתי מבוקר על אדמה חקלאית. אוכלוסיית קהיר רבתי  ב1992- הוערכה בכ9- מליון נפש, בשנת  2000 כ-  17 מליון נפש: בסוף המאה ה19- שכנו בה 600,000 איש בלבד.
מצרים סובלת מבעיות סביבתיות חמורות הנובעות בלקן מתהליך העיור המהיר, כאשר חלק מהאדמות החקלאיות אבדו לטובת תהליך העיור המהיר.

סכר אסוואן שהיה אמור להיטיב את מצבה של מצרים הפך במובנים רבים לאסונה של מדינה זו. שכן בעונות גשומות הסכר מציף שטחים חקלאיים רבים ובעונות שחונות הוא עוצר את מי הגשמים המעטים.  אך הנזק הגדול ביותר שגרם הסכר (למעשה מערכת שלמה של סכרים המורכבת מהסכר העליון והסכר התחתון) נוגע להמלחת המקרקעין שבאה בעקבותיו והצורך להשתמש בדשן עיבודים החקלאים.

מצרים מייבאת כ- 70% מהחיטה הדרושה ממדינות חוץ ואינה מסוגל לספק את הדרישה הבסיסית למזון בלא רכש זה. עלית מחירי הסחורות בעולם משפיעה מיידית על מחיר המזון במצרים ובלא סובסידיה עמוקה היו מהומות המזון באות לידי ביטוי זמן רב קודם לכן בדומה למהומות הלחם בשנות ה- 70 בתקופתו של אנוואר אל סאדאת מהומות בהן נהרגו כ- 700 איש לערך.

הצבא במצרים-

גיל השרות בצבא המצרי נע מגיל 18- 30 ותקופת שירות החובה היא מ- 12  חודש ועד 36 חודש . גודל אוכלוסיית הגברים הרלבנטית לשירות חובה מילואים במצרים כ- 20 מליון איש מתוכם כשרים לשירות כ- 17 מליון איש, בפועל הגיוס כול כ- 800 אלף איש.

מצרים מוציאה על הצבא כ- 3.4% מתוצר המדינה הגולמי שלה וממוקמת מבחינה זאת במקום ה- 34 בעולם.

הצבא במצרים הוא למעשה גורם בלעדיו לא ניתן לשלוט למעשה במדינה, כאשר  למעשה אין מידע של ממש על נטיותיהם של הקצינים בשכבת הביניים של הצבא ולמי נתונה באמת נאמנותם. אחת השאלות החשובות לענין זה היא מידת החדירה וההשפעה של גורמים פונדמנטליסטים על הקצונה בדרגי הביניים כאמור ,

מצרים היא לכאורה רפובליקה והשלטון הוא פרלמנטרי, אלא ששלטון זה הורכב בעיקרו משלטונה של מפלגה אחת המפלגה הלאומית הדמוקרטית שהנהיגה את  מצרים החל משנת 1978 . ליד מפלגה זו היו מפלגות אופוזיציה קטנות ובלתי משמעותיות , למעט תנועת האחים המוסלמים עליה ארחיב בהמשך.

בשנת 2007 הוכנסו לחוקה המצרית שורה של תיקונים שנועדו להבטיח את העברת השלטון מידי חוסני מובארק לידי בנו גמאל מובארק, כל זאת תוך עצירה בתהליך הדמוקרטיזציה של המדינה, שנויים אלו יוחסו לפעילותה של איראן בתחום הגרעין ונסיונותיה העקיפים ליצור אי שקט במצרים.

עם נפילת שלטון מובארכ ופירוק מפלגת השלטון ,מפלגות האופוזיציה במצרים הפכו למפלגות המתמודדות על השלטון, אך רובן קטנות ולא משמעותיות , למעט תנועה אחת המהווה את האופוזיציה החזקה ביותר אשר לה יכולת ממשית ואמיתי לתפוס את השלטון במדינה בדומה לתהליך שארע באיראן בשנת 1976.

אלו האחים המוסלמים התנועה שנוסדה במצרים בשנת 1928 על ידי מורה בשם חסן אל בנא, המרחיבה את תשתיתה באמצעות הדעווה , תנועה זו פועלת במקומות שהוזנחו על ידי השלטון ותורמת לעניים במדינה, מתכונת שהתוותה גם את דרכן של תנועות אחיות כמו החמאס בתחילת דרכו ( תנועת החמאס נולדה מתוך תנועה שהייתה ידועה בשם המוגאמע האיסלאמי בעזה והתנועה האיסלאמית הפלג הצפוני בישראל בראשות השייח ראאד צלאח).

בשנת 1954 הוצאה התנועה אל מחוץ לחוק , לאחר שאנשי התנועה ניסו להתנקש בחייו של גמאל עבדל נאצר.

בתקופת סאדאת האחים המוסלמים תקפו בעקיפין את נשיאותו.  בסוף שנות ה- 70 שיתפו האחים המוסלמים המצרים בהתקפה על משטרו של חאפז אל אסד, תהליך שבסופו תקף אסד את מעוזי התנועה באל חמה וטבח ב- 20 אד 30 אלף איש בחמה.

לאחר מלחמת המפרץ הראשונה החלו בטאוני התנועה לתקוף את משטרו של צאדם חוסין החילוני ובעקיפין הם תקפו את משטרו של חוסני מובארק שהוא משטר חילוני שעל פי תפיסתם היה נגוע באותם פגמים של משטר צאדם . מאמצע שנות ה- 90 החלו בטאוני התנועה לתקוף באופן ישיר את משטרו של חוסני מובארק, לרבות שאלת העברת מקל השלטון לידי בנו של חוסני מובארק.

האחים המוסלמים במצרים הם תנועה רחבה הסוחפת תמיכה רחבה מהציבור המצרי. האחים המוסלמים במצרים תומכים בתנועה האחות בסוריה הפועלת למיגור השלטון העלאווי בסוריה בכוח הזרוע !!

במאמר מוסגר צריך לזכור כי סגנו של בין לאדן באל קאעידה שפיקד למעשה על פיגועי ה11/9 הוא שייח איימן אל זוהרי המצרי. פעילות זו מאפיינת גם את האיבה העמוקה של האחים המוסלמים למערב בכלל ולארצות הברית בפרט, כאשר ישראל נתפסת כחלק מהמערב והתרבות המערבית בה ובהשפעתה יש להילחם.

האירועים במצרים לרבות המהומות הבינדתיות  בין מוסלמים לנוצרים קופטים במהלכן נהרגו בימים האחרונים 9 בני אדם ,וקודם לכן מעצרו של חוסני מובארכ  ותפיסת השלטון בשלב זה על ידי הצבא מעידים יותר מכל על תזמון מאבק הירושה שלאחר מובארק וכפי שכתבתי במספר פרשנויות בגלובס חוסר היציבות האמור ימשך, ושום מפלגה מצרית אופוזיציונית לא תצליח לקדם את מצרים בלא שיתוף פעלה עם האחים המוסלמים, אשר בסופו של תהליך יהפכו למפלגת השלטון במצרים.

להלן פירוט המושג דעווה ומה עומד מאחריו

“דעווה” היא פעילות של ארגונים אסלאמיים של צדקה, סיוע סוציאלי, חינוך לצורך הכשרת הלבבות לקירוב הציבור  לתמיכה באסלאם.” דעווה” בתרגום
לעברית היא קריאה, הטפה לאמונה,באללה.

מוסד הדעווה הוא
מרכזי בפעילות האחים המוסלמים ושלוחותיו ברחבי העולם. מטרת הדעווה היא לקרב את הציבור לאסלאם, וגם לקרב אותו להשקפותיה האידאולוגיות. הדעווה יוצרת, למעשה, אינדוקטרינציה ומקנה לתנועות האסלאמיסטיות תמיכה עממית. הדעווה משתלבת בשאיפת הארגונים האסלאמיים ליצור מדינה אסלאמית, משום שהארגונים אינם מעוניינים בהפיכה אלימה, הכופה את האסלאם על העם, אלא בשינוי חברתי הדרגתי שיוביל לתמיכה עממית באסלאם.

העולם המערבי ,ואנחנו הישראלים בתוכו, איננו מבינים את הדעווה. המשמשת ככלי לקידום ניצחון האיסלאם, כלי מסוכן ומתוחכם, וגם מצליח.

עקרונותיה

אללה וגם מוחמד רימה את  הכופרים לכן המאמינים צריכים לעשות זאת גם כן.

תקיאה: אתה יכול להסתיר פניך, לא להגיד מי אתה  ומה אתה בסביבה עוינת ז”א לרמות, להשתמש בדיפלומטיה על ידי תועמלנים
מוסלמים, להונות כופרים. אין כול בעיה לשקר להם.

• כיתמאן: אתה יכול לומר אמת אבל לא את כולה, לא  צריך לומר את כול האמת
• במדריך לתועמלן המוסלמי נאמר כך:

עליך להיות משנה עולם. פורש מהעולם. יוצר עולם, בהקמת קהילה אסלאמית. מותר לעשות הכול כדי לנצח, המטרה מקדשת את
כול האמצעים (כמו הסכם חודייבה של מוחמד, נאום ערפאת ביוהנסבורג) בשלבי הביניים מקימים מובלעות  מוסלמיות, אחר כך הן מתאחדות, וכך סוגרים שטח, על ידי  צבירת משאבים. (זה מה שקורה בגליל) מקימים ארגונים מיליטנטיים  אסלאמיים, מסגדים, מטיפים, שליחים. שימוש באנטישמיות כגורם  מלכד נגדם במערב. במערב יצירת אתרים רבים הממוקדים  בדעווה. נותנים הצעות והוראות לחדירה לחברה. “האסלאם הוא דת של  שלום” סיסמה שמוחדרת לכול מקום, בעיקר במערכת החינוך המורכבת מהאם בבית,  המדרסה, המסגד.