כשיסתיים המבצע הצבאי  אזי מישהו יצטרך לשלם את העלויות הכספיות שנגזרות ממנו ונאמדות במליונים רבים של שקלים.

באופן לא מפתיע דווקא, כשאנשי האוצר ובראשם לפיד מבקשים לקצץ בתקציב הביטחון ותוך כדי כך משתלחים באנשי מערכת הביטחון, מתרחש אירוע שהיה נשוא התראות חוזרות ונשנות , אירוע שהוא תולדה של זלזול מצד המתנחלים בנהלים , המלצות והתראות מערכת הביטחון .

אז כאשר שר האוצר מאשר העברות תקציביות למתנחלים ולהתנחלויות שסופם להתפנות (מאות מליוני שקלים) ,במקביל להשתלחויות שלו באנשי הצבא שכרם ותנאי השירות שלהם, כדאי שיזכור כי אירועים בלתי מתוכננים דוגמת זה שאנו בעיצומו, הם מנת חלקם היומי של אנשי מערכת הביטחון בהם הוא ואנשי משרדו מבקשים לפגוע. ומי לדעתו של שר האוצר ינהל את האירוע הבא שיגיע?

יותר ויותר מתברר כי תכנית שר האוצר למע”מ בשיעור 0% היא תכנית הזויה שנכון יותר לכנותה ככלכלת בחירות מהסוג הגרוע ביותר או אם תרצו קלקלה ולא כלכלה. עלותה כ- 2 מיליארד שקל לשנה!!! ומישהו יצטרך לכסות את הבור התקציבי שהיא תגרום. מי? אותם אנשים שרק חלק קטן מהם ייהנו מהתוכנית , קרי: מעמד הביניים , כי בסופו של דבר לא יהיה מנוס אלא להטיל מיסים כדי לכסות על הגרעון בתקציב.

שר האוצר הוא פופוליסט מהסוג שנגדו יצא חוצץ לפני הבחירות , הוא מנהל מלחמות תקשורתיות נגד מנהלי חברות הביטוח והבנקים ומעלה מדי יום כותרות על הדרישות להסברים על אישור שכר הבכירים בחברות הפיננסיות , אך האם זה מה שיקבע את גורל המשק הישראלי? התשובה היא שלילית, כי בזמן שהשר מנהל את הנושאים התקשורתיים האמורים מתרחש מול עיננו ומול עיני הבכירים באוצר תהליך שעלול להוביל את המדינה לכאוס כלכלי.

מדובר ביחס ההמרה של הדולר שקל. יושבים להם ספקולנטים בינלאומיים ומדי סוף שבוע ממירים מאות מיליוני דולרים לשקלים , כאשר הם מפעילים לחץ על יחס ההמרה של הדולר לשקלים. הספקולנטים פועלים כמו להקת ארבה אשר תמריא מכאן יום אחד כשהיא משאירה אחריה חורבן כלכלי. חורבן כלכלי משום שהיא פוגעת קודם כל ביכולתם של היצואנים השונים למכור במחירי תחרות את המוצרים השונים בין אם מדובר בתוכנה או חומרה או סחורה במחירים ברי תחרות אשר התקבול עליהם יכסה את עלויות הייצור. התוצאה יכולה להיות עצירת היצוא ופיטורי עובדים וממילא כניסה של ישראל למיתון. אם התרחיש אכן יתקיים אזי גם מע”מ בשיעור של 0% לא יסייע לאיש כי אותם אנשים הנושאים בנטל פשוט יהיו מובטלים.

תאמרו אולי זה תפקידו של בנק ישראל? ובכן התשובה היא כי בנק ישראל מוגבל בכלים העומדים לרשותו ואינו יכול להטיל מיסים על אותם ספקולנטים אשר התמורה הכספית להמרות הדולרים מושקעת בנירות פיננסים (לרבות מקמים תוך שהם מנצלים את פערי הריבית בין ישראל לארה”ב). הדרך הרגולטורית צריכה להיות על ידי מיסוי כבד של אותם ספקולנטים המגיעים לישראל לעשות קופה מהירה ואח”כ להסתלק. הכלכלה הישראלית מעניינת אותם כמו השלג דאשתקד.

ואי אפשר בלי לסיים בתוכנית האפס אחוז מעמ של לפיד יקירי.

אין בתוכניתו ולו רמז כיצד יחולקו ההטבות שהרי ברור לכל כי ההסתערות על הדירות המזכות תבוא גם תבוא והביקוש יעלה על ההיצע (גם עליית המחירים תגיע)  ומי יזכה בדירות בלא תהליך מסודר ? ומה יהיה המפרט שיתנו הקבלנים . המשנה ליעץ המשפטי לממשלה מר אבי ליכט הגדיר זאת כמתכונת לאי סדרים ואנחנו אומרים מתכונת לשחיתות פרוטקציוניזם ותופעות שקיווינו שנעלמו.

כוחות הביטחון צהל ושירות הביטחון הכללי מנהלים בצורה המיטבית את המאבק בטרור או בז’רגון הצבאי את הלחימה בעצימות נמוכה נגד ארגוני הטרור למיניהם. לצערנו איננו יכולים לומר את אותם דברים על חזית הכלכלה של מדינת ישראל אותה מוביל אדם שאין לו ,לטעמי ,כל הבנה שהיא בכלכלה והוא בעל סדרי עדיפויות לקויים הנובעים במידה רבה מהפוליטיקה של מפלגתו פוליטיקה המתיימרת להיות חדשה אבל במציאות זוהי אותה פוליטיקה ישנה ומסוכנת שאין לה עתיד.

שיהיה לכולנו שבוע טוב

בחינה ראשונה מעלה כי הטלת מע”מ בשיעור אפס תביא להנחה בשיעור של 15.2 אחוז ממחיר הדירה כולל מע”מ.

אלא שבחינה מדוקדקת של התוכנית מעלה לדעתי מספר כשלים:

ראשית מרבית הקבלנים נותנים היום הנחה על מחיר דירה חדשה בשיעורים הנעים בין 5- 10 אחוזים (תלוי היכן נבנה הבניין וכיו”ב – יש הבדל יסודי בין תל אביב / גבעתיים / רמת גן ובין מודיעין ראש העין והפריפרייה הרחוקה ).

הקבלנים בפריפריות הרחוקות מוכנים לעיתים להנחות גדולות יותר. מכאן שהנחה של 10% ממחירה של דירה כולל מע”מ משקפת הנחה ממשית של 11.8 אחוז  מהמחיר (לא כולל תחשיבים הנוגעים לשכר טרחת עורך דין המטפל בעיסקאות הקבלן אף שסכומים אלו נכללים בדיווח למס רכישה).

היה ותוכניתו של שר האוצר תצא לפועל כמו שהיא , צריך לצפות כי הקבלנים לא יוסיפו הנחה מטעמם לרוכשים אלא יסתפקו בחיסכון שהזוג הצעיר יזכה בו על ידי מע”מ בשיעור אפס. המשמעות האמיתית היא כי הקבלנים יוכלו לשלשל לכיסם את אותן הנחות שקודם לכן נתנו לרוכשי דירות הכלולים בקטגוריה, והכל בחסות ומימון המדינה (אין דבר קל יותר לאיש שווק לומר לרוכש הפוטנציאלי שיש לו הנחה אמיתית בשיעור של 15.2 אחוז ולא ניתן להוסיף עליה הנחה נוספת). בסופו של דבר על פי תרחיש זה  הרוכשים יזכו להנחה אמיתית של כ- 4 אחוזים בלבד.

ככל שנהפוך בתוכנית נמצא כי בהיעדר די דירות חדשות בשוק ההצעה למע”מ בשיעור אפס עלולה להביא להסתערות של רוכשים הנכללים בקטגוריה המזכה, על דירות חדשות מצב זה יביא בהכרח לעלייה במחירי הדירות עקב חוסר היכולת לספק את צרכי השוק (שעדיין חסרות בו עשרות אלפי דירות).

תוכנית נוספת היא מכרזי בנייה עם מחיר מטרה (המחיר הנמוך ביותר המוצע לכל דירה נבנית) . כאשר רכיב הקרקע מחושב באופן חד ערכי ולא למרבה במחיר  . תוכנית כזו יש בה כדי להוריד את מחירי הדירות הנבנות בשיטה זו, אך כאן ישנם פרמטרים רבים שצריכים להיכנס כגון הפיתוח , תוכניות מתאר מהם מפרטי הדירות ? וכיצד בונים כמה שיותר דירות.

אם נניח כי כדי לפתור את מספר הדירות יוכנו ויאושרו תכניות של בנייה לגובה, יתכן ויהיה בכך כדי לספק את צרכי השוק תוך פרק זמן של כ- 5 שנים, אך אליה וקוץ בה. בנייה לגובה (18 עד 22 קומות בממוצע) מחייבת תחזוקה ברמה גבוהה . בד”כ בנינים מעין אלו מנוהלים ומתוחזקים באמצעות חברות ניהול שזהו ייעודן. בהיעדר חברות ניהול או חוסר אפשרות כלכלי של דיירים הנמצאים בתחילת דרכם אנו עלולים למצוא התדרדרות בתחזוקה של בניינים גבוהים , ובקיצור סלאמס לגובה, במיוחד אם במקום דיירים בעלי דירות נכנסים שוכרים שמצב הבניין חשוב להם פחות).

ומילה על פקידי האוצר. אלו אינם כוס התה שלי , אך גם הם (שרובם המכריע שייך למעמד הביניים)  מבינים כי אין לפנינו פתרון של זבנג וגמרנו וכי פתרון לבעיית הדיור צריך לבוא עם יסודות ראויים ולא על ידי פתרונות שלוף מהמותן.

בקיצור לצערי  לא יהיה  לנו נס חנוכה ונר קטן לא יצליח להדליק אבוקה ממשית. ואין בידנו גרופון למחירי דירות.

תקווה אחת קטנה ואזהרה גדולה- כמי שחווה את האינפלצייה הגדולה של שנות ה- 80 במאה העשרים , אני מקווה כי תוכניתו של שר האוצר לא תביא לאינפלציה של הדפסת כסף (כפועל יוצא של גירעון תקציבי)  כפי שהיה לנו בעבר בשנות ה- 80 העליזות בעת שבתפקיד כיהן שר האוצר יורם ארידור אשר הגה את תוכנית הדולריזציה של המטבע הישראלי ודבריו (מזכרוני ) מי אמר שאין כסף ? יש כסף . התוצאה הייתה השתוללות אינפלציונית שרק צעדי חירום כלכליים ומספר שנים הצליחו לתקן ולהעלות את ישראל על נתיב כלכלי נכון.

ההפגנות המתחוללות בימים אלו מובנות היטב לראש הממשלה   , שהרי מדיניותו הכלכלית התאצ’ריסטית , היא שהובילה את הליכוד לתבוסה המכאיבה בתולדותיו בשנת 2006.

מדובר היה במדיניות קשוחה של הפרטה של כל מה שזז במשק, הפרטה בלי חמלה לא רק של חברות ציבוריות כי אם של שירותים שונים שהמדינה נתנה.

אז גם אם יש לו בודל בדמותו של שר האוצר (בודל שרבים רואים בו גם פודל), עדין האחריות והידיים של ראש הממשלה

הפרטה זו שימשה ככר פורה לצמיחה פרועה של הטייקונים במשק הישראלי, שכן ההפרטה לא הביאה לתחרות כלשהי במשק, אלא העבירה את השליטה בנכסים לידי אותם טייקונים , הפרטה שבה נעשה שימוש בשיטת השקשוקה.

מטבע הלשון “הטייקונים” בא לעולם עוד קודם לכן, אך בתקופתו של  BB הוא הפך למושג שביטא יותר מכל את העברת הכלכלה הישראלית לידי מעטים שידם בכל לרבות בפוליטיקה ומושג נוסף שהוטבע באותם ימים היה שיטת השקשוקה, מטבע לשון של עו”ד כספי שהפך יותר מכל לביטוי המתאר את העברת הבעלות של נכסים בבעלות המדינה לדי הטיקונים (השימוש שנעשה בו באופן פומבי היה בעת מכירת חלקה של המדינה בחברת צים) במקביל לבעלויות הצולבות של מעטים האוחזים בכלכלה הישראלית מכל עבר ובעצם שואבים את כספו של האזרח איש המעמד הבינוני.

החל ממחירי מוצרי המזון במרכול השכונתי ועד קרן הפנסיה שלו, כך מייצרת נייר חדרה את הנייר של טיטולי האגיס הנמכרים בשופרסל אשר בבעלות משורשרת של נוחי דנקנר המחזיק באותה עת גם בחברת כלל ביטוח , המוכרת לציבור ביטוחי בריאות אבל גם מחזיקה חברת בת המנהלת את כספי הפנסיה של חלק מהציבור, כמובן שיש לחברה גם זרוע נדלנית בשם נכסים לבנין ועוד חברה בשם כור (מישהו זוכר פעם זו הייתה חברה הסתדרותית) וכמובן שישנה חברת סלקום גם היא בבעלותו ועוד היד נטויה.

הטיקונים השונים אלו שרוכשים חברות, מנפיקים גם אגרות חוב כדי לבצע את רכישותיהם , אך אבוי, . כך נמצא כי בעת שאילן בן דב מי שמחזיק את השליטה, בחברת פרטנר (אורנג’) אינו יכול לפרוע את האג”חים של חברת השקעות אחרת שבבעלותו הלו היא חברת טאו השקעות, ותשובה, כן זה השולט בחברות רבות במשק כמו גם הפניקס חברה לביטוח (זו המנהלת כספי פנסיה של אזרחים רבים ) וכן על נתח נכבד מקידוח תמר, אינו יכול לפרוע את חובותיה של חברת דלק נדל”ן שבשליטתו, אותה אותה חברה כמו חברות ציבוריות אחרות וכמו טאו, שמשקיעים מוסדיים המנהלים את כספי הפנסיה של הציבור השקיעו בה את כספי הציבור ובמיוחד חברת הפניקס שנמצאת כפי שציינתי בבעלות תשובה, אך זה כמובן לא ימנע ולא ידיר שינה מעיני אילן בן דב או מר תשובה, שהרי הם אינם שייכים למעמד הבינוני של המדינה, זה ששומר על המדינה, זה שמשלם את מיסיה, זה שרוכש בשופרסל וזה שכספי הפנסיה שלו משמשים למינוף עיסקאות של הטייקונים, והמדינה אינה אלונקה עליה פצוע, כפי שהתבטא ראש הממשלה לאחרונה.

המעמד הבינוני הוא הוא הרוב הדומם של המדינה. הוא הלשד של המדינה.

עתה אנו עדים להפגנות של מעמד זה, שכל רצונו הוא בהקלת העול הכלכלי במדינה “קשת עורף” כמו מדינת ישראל, קשת עורף משום שהיא רוויה בשסעים שונים, משום שיש לה משא בטחוני חיוני, כאשר הממסד הפוליטי אינו עושה דבר לשיפור איכות החיים של אותו מעמד בינוני.

המעמד הבינוני מייחל מזה שנים לשינוי הפוליטיקה המקומית הממוסדת , אותה פוליטיקה שעליה ניתן לומר כי ככל שהיא מתמשכת שנים רבות כך היא הופכת למושחתת לא רק מהבחינה המילולית של המילה , אלא מושחתת במובן של גסות התייחסותה לאזרח ורצונו באיכות חייים קצת יותר טובה.

אז כך היה לנו את ד”ש זכרונה לברכה של יגאל ידין וכמה אנשים טובים שייחלו באמת לשנוי פני הפוליטיקה הישראלית, אך כפי שעלו על הבמה הפוליטית כך נעלמו ממנה, וכך היה לנו את שינוי של טומי לפיד , אשר צמחה ופרחה באופוזיציה , אך מעת שנכנסה תחת אוהלו של הממסד הפוליטי, שכחה את ייעודה ואת הבטחותיה, ובאותה מהירות בה עלתה כך ירדה מהבמה הציבורית.

אך תקוותו של הרוב הדומם לא פחתה כהוא זה, והוא מייחל לשינוי פוליטי שיגשים את הבטחות הבחירות ויאפשר לו איכות חיים טובה יותר גם ויחד עם המשא הבטחוני בו נושא אותו ציבור, אם מדובר באפשרות של ממש לרכוש דירה במסגרת דיור בר השגה, ואפשרות לגמור את החודש בלי אובר דראפט, והפסקת ההפרטה של שירותים כמו שירותי בריאות , והפסקה של השתוללות המחירים בתחומים שונים.

דמות חדשה ומקובלת שתגיע ותבטיח את הדברים האמורים יחד עם מצע בטחוני מאוזן ותקווה לעתיד, תגרוף קולות רבים , ומנדטים בכנסת, והשאלה תהיה תמיד מה באמת יתבצע ?

מי שמחפש אישוש להערכה ימצא אותה בסקרים השונים המעניקים ליאיר לפיד  מנדטים רבים .

וכמו האמרה – גם המסע הארוך ביותר מתחיל בצעד קטן אחד שהחל לנגד עיננו במסע ההפגנה ביום שבת האחרון.

להערכתי מתוך מסע זה תצמח מפלגה/ רשימה פוליטית חדשה ונקייה שתרוץ בבחירות הבאות לכנסת. הצלחתה תלויה לא מעט בהעמדת דמות ציבורית נקייה בראשה, כפי שטומי לפיד ז”ל התייצב בראש רשימת שינוי .