בין כיפה אדומה לכיפת ברזל

ראש הממשלה בנימין נתנייהו מהלך אימים על הציבור.

לאחרונה ביקר ונזף בכל מי שדורש להוריד את נטל המיסים בטענה כי המיסים דרושים למדינה על מנת לממן רכישת מערכו של כיפת ברזל.

העובדה כי ההצטיידות במערכות  אלו ממומנות בחלקן הגדול על ידי ארצות הברית אינה מעלה ואינה מורידה מבחינתו.

וכך הפכה כיפת ברזל האיצטלה שמאחריה מסתתר ראש הממשלה  , שר המיסים האמיתי של המדינה שהכביד לאחרונה את עולו על האזרחים יותר מכל.

על עבודה ומלאכה ערב פסח

כך נאמר בהגדה של פסח (שמות א’ י”א) :

“ויענונו וישימו עלינו שרי מיסים למען ענותו בסבלותם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פיתום ואת רעמסס.”

ומי שבוחן את הממשלה הנוכחית בראי הפסוק האמור יראה כי מדובר בממשלה המכבידה את עולה על האזרח הפשוט העובד .

זה שמבקש לקנות דיור בר השגה מעמל כפיו, אך במקום זאת הממשלה מעדיפה לתת דיור בר השגה לזה שהכנסתו היא מהמיסים המושתים על זה שעובד, כן אותם חרדים שרכשו דירות במחיר מוזל במודיעין ומכרו אותם מיד אח”כ במחיר מלא בשוק החופשי.

זה שהיה שר האוצר בעת שועדת בכר הפכה את  חסכונות הפנסיה של  האזרחים לכיס העמוק של בתי ההשקעות.

 וכך תוכניתו הגרנדיוזית של ראש הממשלה לסופר טנקר התכנוני, אשר בחינה מעמיקה שלו חושפת ניסיון לחוקק חוק תכנוני דורסני שיועיל רק לחברות הגדולות ומבקש להותיר  את האזרח הקטן בלי יכולת התמודדות עם תוכניות דורסניות שיפגעו ברכושו, כן רכושו שהוא לכאורה קניין מוגן על פי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ומה מידתי יותר על פי השקפת עולמה של הממשלה הנוכחית?

אז הממשלה הנוכחית אולי תבנה לנו ערי מסכנות, והאזרח הקטן יראה כיצד חלום הדירה ממשיך להתרחק ממנו לא בתל אביב חו”ח אלא בפריפרייה.

ועוד משהו על עבודה ומלאכה

קרן המטבע הצביעה היום על סיכון של ממש לעתיד הצמיחה של המדינה כפועל יוצא של רמת התעסוקה הנמוכה במגזרים החרדי והערבי, רמה זו נגזרת בין השאר מרמת החינוך הלקויה שלא לומר אף פחות מזה במגזרים הנ”ל, אבל מי שטווח הראייה שלו נגזר ממועדי הבחירות לא יסתכן בנקיטת מדיניות ארוכת טווח שמטרתה השקעה בתשתית האנושית במדינה.

גול עצמי

מדי יום אנו קוראים על  ראש הממשלה ועל  שר הביטחון המכינים  תוכניות והכנות לתקיפה אפשרית באיראן. על הכנות אלו אנו קוראים בעיתונים השונים בסדרת קישקושים שהביאה ל- 2 דברים והם עלייה במחיר הנפט, כאשר מתרגמים את העלייה למחיר הבנזין אנו רואים כי בעצם הממשלה אמורה להנות מעליית המחיר על ידי גבייה נוספת של מיסים עקיפים (בלו + מעמ על הדלק כולל הבלו).

אז ראש הממשלה הואיל ברוב חסדו, (אחרי התבטאותו על המיסים הדרושים לכיפת ברזל) , להפחית מעט ממחיר הדלק לציבור ,זאת אחרי ששר האוצר שלנו יובל שטייניץ הסביר באותו יום שבת ממש, באריכות מדוע אי אפשר ואסור להוריד ולו אגורה אחת ממחיר הבנזין .  טוב ככה הלכה לה  סוללה של כיפת ברזל .

אבל דווקא המשקיעים הזרים לוקחים את הדברים ברצינות רבה ומדירים את רגליהם משוק ההון המקומי, ואפילו בתי ההשקעות מעבירים את כספי הנוסטרו שלהם לחו”ל מה שבטוח בטוח, הפנסיה של העובדים פחות חשובה.

חזרה למקורות  תרבות

נכון שפורים עבר חלף לו אבל בסיטואציה הביטחונית הנוכחית אני לא יכול שלא להיזכר דרך הלצה כמובן, במערבון עטור התהילה – ” הטוב הרע והמכוער”

שם אומר “המכוער” למאן דהוא את המילים הבאות בשעה שהוא יורה בו:

If you want to shoot- shoot don’t talk

עכשיו תפענחו בעצמכם מיהו הטוב מיהו הרע ומיהו המכוער? ( רמז במשחק משתתפים 3 אישים נתנייהו , אחמדיניג’אד ואובמה)

על סקרים ושקרים

ראש הממשלה מתבשם לאחרונה מסקרים המצביעים על כך שאם היו נערכות בחירות עתה , הליכוד בראשותו היה מנצח בהליכה.

וכדאי לו לראש הממשלה לזכור את מה שמיוחס לנשיאנו שמעון פרס שעל פי האגדה אמר לאחר שנחל מפלה בבחירות למרות הסקרים שניבאו לו ניצחון:

עם ישראל אומר אמת בסקרים ומשקר בקלפי.

חג שמח לכולם

בין כיפה אדומה לכיפת ברזל

ראש הממשלה בנימין נתנייהו מהלך אימים על הציבור.

לאחרונה ביקר ונזף בכל מי שדורש להוריד את נטל המיסים בטענה כי המיסים דרושים למדינה על מנת לממן רכישת מערכו של כיפת ברזל.

העובדה כי ההצטיידות במערכות  אלו ממומנות בחלקן הגדול על ידי ארצות הברית אינה מעלה ואינה מורידה מבחינתו.

וכך הפכה כיפת ברזל האיצטלה שמאחריה מסתתר ראש הממשלה  , שר המיסים האמיתי של המדינה שהכביד לאחרונה את עולו על האזרחים יותר מכל.

על עבודה ומלאכה ערב פסח

כך נאמר בהגדה של פסח (שמות א’ י”א) :

“ויענונו וישימו עלינו שרי מיסים למען ענותו בסבלותם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פיתום ואת רעמסס.”

ומי שבוחן את הממשלה הנוכחית בראי הפסוק האמור יראה כי מדובר בממשלה המכבידה את עולה על האזרח הפשוט העובד .

זה שמבקש לקנות דיור בר השגה מעמל כפיו, אך במקום זאת הממשלה מעדיפה לתת דיור בר השגה לזה שהכנסתו היא מהמיסים המושתים על זה שעובד, כן אותם חרדים שרכשו דירות במחיר מוזל במודיעין ומכרו אותם מיד אח”כ במחיר מלא בשוק החופשי.

זה שהיה שר האוצר בעת שועדת בכר הפכה את  חסכונות הפנסיה של  האזרחים לכיס העמוק של בתי ההשקעות.

 וכך תוכניתו הגרנדיוזית של ראש הממשלה לסופר טנקר התכנוני, אשר בחינה מעמיקה שלו חושפת ניסיון לחוקק חוק תכנוני דורסני שיועיל רק לחברות הגדולות ומבקש להותיר  את האזרח הקטן בלי יכולת התמודדות עם תוכניות דורסניות שיפגעו ברכושו, כן רכושו שהוא לכאורה קניין מוגן על פי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ומה מידתי יותר על פי השקפת עולמה של הממשלה הנוכחית?

אז הממשלה הנוכחית אולי תבנה לנו ערי מסכנות, והאזרח הקטן יראה כיצד חלום הדירה ממשיך להתרחק ממנו לא בתל אביב חו”ח אלא בפריפרייה.

ועוד משהו על עבודה ומלאכה

קרן המטבע הצביעה היום על סיכון של ממש לעתיד הצמיחה של המדינה כפועל יוצא של רמת התעסוקה הנמוכה במגזרים החרדי והערבי, רמה זו נגזרת בין השאר מרמת החינוך הלקויה שלא לומר אף פחות מזה במגזרים הנ”ל, אבל מי שטווח הראייה שלו נגזר ממועדי הבחירות לא יסתכן בנקיטת מדיניות ארוכת טווח שמטרתה השקעה בתשתית האנושית במדינה.

גול עצמי

מדי יום אנו קוראים על  ראש הממשלה ועל  שר הביטחון המכינים  תוכניות והכנות לתקיפה אפשרית באיראן. על הכנות אלו אנו קוראים בעיתונים השונים בסדרת קישקושים שהביאה ל- 2 דברים והם עלייה במחיר הנפט, כאשר מתרגמים את העלייה למחיר הבנזין אנו רואים כי בעצם הממשלה אמורה להנות מעליית המחיר על ידי גבייה נוספת של מיסים עקיפים (בלו + מעמ על הדלק כולל הבלו).

אז ראש הממשלה הואיל ברוב חסדו, (אחרי התבטאותו על המיסים הדרושים לכיפת ברזל) , להפחית מעט ממחיר הדלק לציבור ,זאת אחרי ששר האוצר שלנו יובל שטייניץ הסביר באותו יום שבת ממש, באריכות מדוע אי אפשר ואסור להוריד ולו אגורה אחת ממחיר הבנזין .  טוב ככה הלכה לה  סוללה של כיפת ברזל .

אבל דווקא המשקיעים הזרים לוקחים את הדברים ברצינות רבה ומדירים את רגליהם משוק ההון המקומי, ואפילו בתי ההשקעות מעבירים את כספי הנוסטרו שלהם לחו”ל מה שבטוח בטוח, הפנסיה של העובדים פחות חשובה.

חזרה למקורות  תרבות

נכון שפורים עבר חלף לו אבל בסיטואציה הביטחונית הנוכחית אני לא יכול שלא להיזכר דרך הלצה כמובן, במערבון עטור התהילה – ” הטוב הרע והמכוער”

שם אומר “המכוער” למאן דהוא את המילים הבאות בשעה שהוא יורה בו:

If you want to shoot- shoot don’t talk

עכשיו תפענחו בעצמכם מיהו הטוב מיהו הרע ומיהו המכוער?

על סקרים ושקרים

ראש הממשלה מתבשם לאחרונה מסקרים המצביעים על כך שאם היו נערכות בחירות עתה , הליכוד בראשותו היה מנצח בהליכה.

וכדאי לו לראש הממשלה לזכור את מה שמיוחס לנשיאנו שמעון פרס שעל פי האגדה אמר לאחר שנחל מפלה בבחירות למרות הסקרים שניבאו לו ניצחון:

עם ישראל אומר אמת בסקרים ומשקר בקלפי.

חג שמח לכולם

בריטניה הייתה המדינה שהובילה בהפרטת חברות ממשלתיות.

אני מציין זאת כיוון שלמהלכים אלו היו צדדים חיוביים כמו גם צדדים שליליים.

ראש המממשלה שם לו ככל הנראה את הפרטת הרכבת בסולם עדיפות ראשון במעלה וזאת במקביל לנסיונות להפריט את חברת החשמל שהיא סוגיה נפרדת ובעייתית בפני עצמה.

מדובר ב- 2 הפרטות בעייתיות בכלכלה של המשק הישראלי המושווית באופן תדיר לכלכלת אי.

יו”ר הרכבת אורי יוגב מי שהיה הממונה על התקציבים באוצר בעת כהונתו של ראש  הממשלה בניימין נתנייהו כשר האוצר, היה האדם שיזם והוביל בעת כהונתו יחד עם יו”ר רשות החברות הממשלתיות אייל גבאי (אשר מונה לתפקיד מנכל משרד רה”מ לאחר בחירתו של נתנייהו לראשות הממשלה)כמה הפרטות חשובות במשק הישראלי ובראשן את הפרטתה המוצלחת של חברת בזק שהושלמה לאחר שכבר סיים את כהונתו האמורה .

להבדיל הפרטתה של רכבת ישראל היא קשה , לא רק בגלל ועד העובדים אליו אתייחס בנפרד , אלא גם בגלל סיבות אובייקטיביות.

הפרטת הרכבת בבריטניה

הפרטת שירותי הרכבות בבריטניה במהלך שנות ה- 90 , בוצעה בעקבות הנחיות של האיחוד האירופי ועל פי מודל שנוסה לראשונה בשבדיה ולפיו בוצעה הפרדה בין התשתית והתחזוקה של המסילות – ובין קווי הנוסעים ברכבות.

הרעיון הוא שהחברות המפעילות קווי רכבת משלמות דמי שימוש לחברת התשתיות .

בעקבות  סדרה של תאונות רכבת בשנים 1999 – 2000 (למעלה מ- 60 הרוגים)  ולאחר שחברת התשתיות והתחזוקה של הרכבות  בבריטניה צברה הפסדי עתק, ופשטה את הרגל, הוקמה מחדש חברת תשתיות ממשלתית האחראית לתחזוקה השוטפת וטיפול בתשתית המסילות.

מעבר לכך גם החברות המפעילות את מערך קווי הרכבת בבריטניה ( למעלה מ- 36000 אורך מסילות ו- 2500 תחנות) סבלו וסובלות מהפסדים ניכרים למרות העלאת המחירים הגדולה , שלא לומר איחורים ניכרים.

ישראל אינה בריטניה , אורך פסי הרכבת בישראל בשלב זה והוא נמוך ביותר. וכך גם מספר הקווים מוגבל.

החוזים לתחזוקת קרונות הרכבת

תחזוקת רכבת אינה ענין של מה בכך, לא מדובר ברכב הנכנס למוסך כאשר לבעליו יכולת בחירה לאיזה מוסך יכנס.

תחזוקת הרכבת מתבצעת ותמשיך להתבצע במתחמי חברת רכבת ישראל, קרי לצידם של עובדי הרכבת יעבדו עובדי חברות קבלניות שיבחרו על ידי יצרני הקרונות ויוסמכו כדי לבצע את הטיפולים השוטפים והתקופתיים במערכי הקרונות.

האם עובדים אלו יהיו טובים יותר,מעובדי הרכבת?  מנוסים יותר ?  בהסתמך על התקדים הבריטי  הדבר אינו בטוח כלל ועיקר.

דבר אחד בטוח עלות התחזוקה תהא זולה יותר כמו כל הפרטה של שירותים כאשר העבודה in house  בדרך כלל יקרה יותר מהבחינה הכספית מזו של עבודת קבלן עצמאי הנותן שירותים, לחברה כמו הרכבת.

יחד עם זאת גם הקבלן העצמאי יבקש להרוויח ובאוויר תרחף תמיד השאלה היכן הוא יוכל לקצץ בהוצאותיו ולהגדיל את רווחיו , מה שעלול להוביל להזנחה בתחזוקה בדיוק כמו שארע בבריטניה בה נאלצה ממשלת בריטניה להלאים את חברת התשתית והתחזוקה , בעלויות אדירות של מאות מליוני פאונדים ( כאשר האיחורים ומחירי הנסיעה הגבוהים נמשכים).

יבוא מי שיאמר כי ניתן לקבוע תחזוקה בשיטה של cost + אבל האם אז לא יבואו טענות על בזבוזים ושחיתויות?

וכמה מילים על ועד עובדי הרכבת

לועד העובדים אין יחסי ציבור כלשהם ונראה כי הם נופלים פעם אחר פעם למלכודות שמציבים להם אנשי האוצר והנהלת הרכבת.

מדובר בוועד בעל דימוי בריוני המשבית את מערך הרכבות על פי גחמה של יו”ר הועד כאשר הדימוי בו נעשה שימוש מדי שביתה הוא; כי העיצומים או השביתות הן על גב הציבור המוחזק כשבוי של הועד.

כישלונו של הועד להעביר לציבור את העובדות כהוויתן , הוא כישלון תדמיתי של מי שאינם יודעים ומן הסתם אינם מבינים כיצד לנהל מאבק זה,שהוא בעצם מאבק על מקום עבודתם , ולפיכך מדובר בעצם במאבק של חובבנים מול מקצוענים על דעת הקהל ובנסיבות אלו התוצאה ברורה לחלוטין.

האם יש פתרון למצב?

במצב הנוכחי בלי הידברות של ממש בין ההנהלה לעובדים נראה כי יעברו עוד מים רבים בירדן עד שההנהלה וועד העובדים יגיעו להסכמות בינהם.

התנאי הראשון לפיתרון הוא הידברות ורצון להגיע לפתירון הסוגיות שבמחלוקת.

וקודם כל הצורך לפיו 2 הצדדים  יגיעו למסקנה שניתן להפריט את תחזוקת הקרונות באופן ש- 2 הצדדים ירוויחו.

איך עושים זאת? אולי על ידי מתן אפשרות לעובדי הרכבת להתאגד בנוסף על עבודתם ברכבת הסמכתם על ידי יצרני המערכים לצרכי תחזוקה והעברת התשלומים לתחזוקה לתאגיד זה כאשר חלוקת רווחי התאגיד שיהיה בבעלות העובדים תועבר לידי העובדים כתוספת לשכרם.

בריטניה הייתה המדינה שהובילה בהפרטת חברות ממשלתיות.

אני מציין זאת כיוון שלמהלכים אלו היו צדדים חיוביים כמו גם צדדים שליליים.

ראש המממשלה שם לו ככל הנראה את הפרטת הרכבת בסולם עדיפות ראשון במעלה וזאת במקביל לנסיונות להפריט את חברת החשמל שהיא סוגיה נפרדת ובעייתית בפני עצמה.

מדובר ב- 2 הפרטות בעייתיות בכלכלה של המשק הישראלי המושווית באופן תדיר לכלכלת אי.

יו”ר הרכבת אורי יוגב מי שהיה הממונה על התקציבים באוצר בעת כהונתו של ראש  הממשלה בניימין נתנייהו כשר האוצר, היה האדם שיזם והוביל בעת כהונתו יחד עם יו”ר רשות החברות הממשלתיות אייל גבאי (אשר מונה לתפקיד מנכל משרד רה”מ לאחר בחירתו של נתנייהו לראשות הממשלה)כמה הפרטות חשובות במשק הישראלי ובראשן את הפרטתה המוצלחת של חברת בזק שהושלמה לאחר שכבר סיים את כהונתו האמורה .

להבדיל הפרטתה של רכבת ישראל היא קשה , לא רק בגלל ועד העובדים אליו אתייחס בנפרד , אלא גם בגלל סיבות אובייקטיביות.

הפרטת הרכבת בבריטניה

הפרטת שירותי הרכבות בבריטניה במהלך שנות ה- 90 , בוצעה בעקבות הנחיות של האיחוד האירופי ועל פי מודל שנוסה לראשונה בשבדיה ולפיו בוצעה הפרדה בין התשתית והתחזוקה של המסילות – ובין קווי הנוסעים ברכבות.

הרעיון הוא שהחברות המפעילות קווי רכבת משלמות דמי שימוש לחברת התשתיות .

בעקבות  סדרה של תאונות רכבת בשנים 1999 – 2000 (למעלה מ- 60 הרוגים)  ולאחר שחברת התשתיות והתחזוקה של הרכבות  בבריטניה צברה הפסדי עתק, ופשטה את הרגל, הוקמה מחדש חברת תשתיות ממשלתית האחראית לתחזוקה השוטפת וטיפול בתשתית המסילות.

מעבר לכך גם החברות המפעילות את מערך קווי הרכבת בבריטניה ( למעלה מ- 36000 אורך מסילות ו- 2500 תחנות) סבלו וסובלות מהפסדים ניכרים למרות העלאת המחירים הגדולה , שלא לומר איחורים ניכרים.

ישראל אינה בריטניה , אורך פסי הרכבת בישראל בשלב זה והוא נמוך ביותר. וכך גם מספר הקווים מוגבל.

החוזים לתחזוקת קרונות הרכבת

תחזוקת רכבת אינה ענין של מה בכך, לא מדובר ברכב הנכנס למוסך כאשר לבעליו יכולת בחירה לאיזה מוסך יכנס.

תחזוקת הרכבת מתבצעת ותמשיך להתבצע במתחמי חברת רכבת ישראל, קרי לצידם של עובדי הרכבת יעבדו עובדי חברות קבלניות שיבחרו על ידי יצרני הקרונות ויוסמכו כדי לבצע את הטיפולים השוטפים והתקופתיים במערכי הקרונות.

האם עובדים אלו יהיו טובים יותר,מעובדי הרכבת?  מנוסים יותר ?  בהסתמך על התקדים הבריטי  הדבר אינו בטוח כלל ועיקר.

דבר אחד בטוח עלות התחזוקה תהא זולה יותר כמו כל הפרטה של שירותים כאשר העבודה in house  בדרך כלל יקרה יותר מהבחינה הכספית מזו של עבודת קבלן עצמאי הנותן שירותים, לחברה כמו הרכבת.

יחד עם זאת גם הקבלן העצמאי יבקש להרוויח ובאוויר תרחף תמיד השאלה היכן הוא יוכל לקצץ בהוצאותיו ולהגדיל את רווחיו , מה שעלול להוביל להזנחה בתחזוקה בדיוק כמו שארע בבריטניה בה נאלצה ממשלת בריטניה להלאים את חברת התשתית והתחזוקה , בעלויות אדירות של מאות מליוני פאונדים ( כאשר האיחורים ומחירי הנסיעה הגבוהים נמשכים).

יבוא מי שיאמר כי ניתן לקבוע תחזוקה בשיטה של cost + אבל האם אז לא יבואו טענות על בזבוזים ושחיתויות?

וכמה מילים על ועד עובדי הרכבת

לועד העובדים אין יחסי ציבור כלשהם ונראה כי הם נופלים פעם אחר פעם למלכודות שמציבים להם אנשי האוצר והנהלת הרכבת.

מדובר בוועד בעל דימוי בריוני המשבית את מערך הרכבות על פי גחמה של יו”ר הועד כאשר הדימוי בו נעשה שימוש מדי שביתה הוא; כי העיצומים או השביתות הן על גב הציבור המוחזק כשבוי של הועד.

כישלונו של הועד להעביר לציבור את העובדות כהוויתן , הוא כישלון תדמיתי של מי שאינם יודעים ומן הסתם אינם מבינים כיצד לנהל מאבק זה,שהוא בעצם מאבק על מקום עבודתם , ולפיכך מדובר בעצם במאבק של חובבנים מול מקצוענים על דעת הקהל ובנסיבות אלו התוצאה ברורה לחלוטין.

האם יש פתרון למצב?

במצב הנוכחי בלי הידברות של ממש בין ההנהלה לעובדים נראה כי יעברו עוד מים רבים בירדן עד שההנהלה וועד העובדים יגיעו להסכמות בינהם.

התנאי הראשון לפיתרון הוא הידברות ורצון להגיע לפתירון הסוגיות שבמחלוקת.

וקודם כל הצורך לפיו 2 הצדדים  יגיעו למסקנה שניתן להפריט את תחזוקת הקרונות באופן ש- 2 הצדדים ירוויחו.

איך עושים זאת? אולי על ידי מתן אפשרות לעובדי הרכבת להתאגד בנוסף על עבודתם ברכבת הסמכתם על ידי יצרני המערכים לצרכי תחזוקה והעברת התשלומים לתחזוקה לתאגיד זה כאשר חלוקת רווחי התאגיד שיהיה בבעלות העובדים תועבר לידי העובדים כתוספת לשכרם.

מדינת ישראל היא מדינה של ניגודים ושסעים, אלא שעתה אנו עדים לשסע המפריד בין שפיות לקיצוניות נוסח הטאליבן באפגניסטן.

פעולות תג מחיר הן פעולות הנושאות בחובן זרעי סכנה להתפוצצות בין דתית, בין יהודים ומוסלמים באשר הם.

כאשר אנו באים וטוענים כנגד הדה לגיטימציה שנעשית למדינת ישראל בעולם , באה קבוצה קיצונית ככל הנראה דתית, חלקה מבית מדרשו של כהנא ז”ל ונותנת לגיטימציה להפגנות נגד ישראל ונשק בידי שונאי ישראל, שכן גם אם מדובר בקבוצה קטנה, היא צובעת בצבעיה את כל המדינה.

חבורת הקיצוניים שתקפה קצינים בחטיבת אפריים הוכיחה לנו את שידענו , כי דמוקרטיה היא מושג הזר להם ולשכמותם.

השאלה המרכזית היא האם בירושלים בלשכת ראש הממשלה מבינים את חומרת המצב, והמדרון החלקלק בפניו אנו נמצאים או שנכנסים לשאננות?

כאשר ראש הממשלה אומר כי לא מדובר בעבריינות אידאולוגית, אלא בעבריינות נקודה, הוא צודק וטועה גם יחד, צודק כי מדובר בעבריינים, שמקומם בבית האסורים, הוא טועה מפני שהוא מתעלם או עוצם את עיניו מלראות את הסיבות המניעות עבריינות זו.

מי שיבחן לעומק את אמנת החמאס ואת כתביו של מאיר כהנא, בנושא הקרקע לדוגמה וההתייחסות לבני דתות אחרות, ימצא באופן גרוטסקי ואירוני, כי בעצם נקודת המוצא היא די דומה, אלא שאחמד יאסין שחיבר את אמנת החמאס היה מוסלמי, ואילו מאיר כהנא היה יהודי.

ממשיכיו של מאיר כהנא, קוראים עיתונים ורואים חדשות כמו כל אחד מאיתנו, הם ערים למתקפה על בג”צ, והדרישה לערוך שימועבכנסת למועמדים לבית המשפט העליון, ולהצעתהתיקון לחוק העמותות והצעתה של ח”כ אנסטסייה מיכאלי בנוגע לכריזת המואזין במסגדים , לדברים שאמר ח”כ של האיחוד הלאומי יעקב כ”ץ כנגד המשנה לפרקליט המדינה שי ניצן בעקבות מעצרו של הרב דב ליאור מהם משתמע כי יבואו חשבון עם אלו שאחראים למעצרו של הרב. ולהלן דברים שאמר בנושא זה בכנסת בישיבת ועדת חוקה:

“בעזרת ה’, יבואו ימים, הדמוגרפיה משתנה. בעוד 20 שנה, אתה עוד תהיה צעיר, וגם שי ניצן הוא רק בן 50, אולי עד אז הוא כבר יחזור בתשובה. אנחנו, העם ישתנה, בית המשפט ישתנה, אמרנו לא להזכיר בית משפט. המחוקק ישתנה, ואז יבקשו להביא את כל הפרוטוקולים של פעם ולראות מה הביא ציבור של פרקליטים בעלי דעה מאד מאד מסוימת, שהשתלטה על הפרקליטות, ומה הביא אותם לרדוף יהודים בארץ ישראל, ובמיוחד את מתיישבי יש”ע.“

הם מפרשים את הטענות נגד לשכת ראש הממשלה בנושא ערוץ 10 יחד עם ההתנהלות המזגזגת של לשכת ראש הממשלה, ביחס לדרישות הציבוריות להפסיק את מכלול ההתנהלות הפוגעת בחופש הביטוי במדינה, כהעלמת עין של ראש הממשלה והממשלה בראשותו, מדרכם הקיצונית והמסוכנת, אשר בראייתם היא לגיטימציה להמשיך את התנהלותם.

מסוכנת מפני שמי שמנסה להצית מסגד כזה או אחר ותוקף קצינים של צה”ל ששהייתם בשטח באה כדי להגן על מתנחלים, גם כאלה שיושבים בשטחים שבמקרה הטוב הבעלות בהם שנויה במחלוקת , אותו אחד לא יהסס להקצין את מעשיו . מעשים אלו נובעים כל כולם מאידאולוגיה קיצונית , על פיה ארץ ישראל שייכת כולה לנו והכל כשר במאבק זה.

כאשר החדירה למחנה צה”לי ותקיפת קצינים באה על רקע טענה הנוגעת לעמדת ירדן בהקשר לשער המוגרבים המוביל למסגד אל אקצה, אזי מאן דהוא, קיצוני אחד, יכול לנסות לחדור יום אחד לתחומי המסגד במטרה לחללו או אף לנסות להורסו, דוגמת התוכניות שהיו בעבר בשנות ה- 80 לחלק מאנשי המחתרת היהודית, שביצעו שורה של פיגועים בשטחים.

אם יתרחש אירוע/פיגוע כזה צפו לתבערה כוללת במזרח התיכון , מארדואן דרך מצרים ירדן ועד פקיסטן , כולו גינויים לישראל בכל העולם.

יכולתה של הממשלה להמשיך בשליטה במדינה  מותנית לטעמי במנהיגות שתגלה, קרי קידום ומימוש חזונה ויעדיה , כאמור במגילת העצמאות ככל הממשלה  , אם הממשלה תעצום את עיניה ביחס ליוזמות של פעילים או ארגונים קיצוניים ולא תנסה  לברר לעצמה להיכן גוררים אותה אותם ארגונים הפעילים בשטחים, אזי הממשלה תאבד את יכולתה לשלוט במדינה.

ברברה טוכמן בספרה “מצעד האיוולת מטרויה ועד ויאטנאם” כותבת כי:

דרכם של שליטים להתמיד ברעיונות שבהם החלו את דרכם – הם קרקע פורייה לאיוולת.”

ובהמשך היא כותבת כך:

“בשלבו הראשון קובע קובע קיפאון השכל את העקרונות והתחומים החלים על בעיה פוליטית, בשלבו השני כאשר מתחילים להופיע הניגודים והכישלונות בביצוע, העקרונות הראשונים מתקשחים, זהו הזמן שבו , אם נוהגים בחוכמה , אפשריים בחינה ומחשבה חדשה ושינוי מגמה , אך הם נדירים. מדיניות המושתת על טעות גדולה ומתחזקת ולעולם איננה נסוגה. העיקשות להחזיק בטעות היא הבעיה”.

על מנת שנגדיר מדיניות כאיוולת היא צריכה לענות על 3 תנאים:

• חובה היא שתוצאותיה השליליות יראו בזמנה ולא בראיה שלאחר מעשה.

• חייבת להיות דרך פעולה חלופית שאותה אפשר היה לנקוט.

• המדיניות היא מדיניות של קבוצה והיא נשארה בתוקף יותר מחייו של דור פוליטי אחד.

חובתה של הממשלה (כל ממשלה ) הוא לבחון דרכים חדשות לעיצובה מדיניותה ולא לחזור על אותה מדיניות הקיימת כבר עשרות שנים.

כדאי לראש הממשלה ולממשלה להתחיל להתעורר ולהבין כי אנו נמצאים במדרון חלקלק אשר המשך הליכה במורד שלו עלול להביא למצב בו נמצא עצמנו במדינה דתית מקארתיסטית בה שולטים כוחות קיצוניים כאשר הממשלה במקרה הטוב נוהגת כבת יענה ובמקרה הרע לעיתים מיישרת עמם קו.

כפי שאמרתי קודם לכן אותם קיצוניים עלולים לפעול בדרך שתכניס את המדינה כולה לצרה בבחינת גם נאכל את הבאושים וגם יגרשו אותנו מהעיר.

מחאת האוהלים נולדה לאוויר העולם מתוך מצוקת השכירויות בתל אביב, מחיר שכירות דירות בתל אביב נמצא בקו עלייה כל העת ואין זה משנה לשוכרים אם התשואה של בעלי הדירה היא 3% לשנה או 4 אחוז או כל תשואה אחרת, השוכרים רוצים דירה שתושכר במחיר שווה לכל נפש והם יוכלו להמשיך את חייהם בעיר ללא הפסקה, לצאת לבילוי ביום חמישי או בכל יום אחר בין אם בברים ברוטשילד או שינקין  או ליד הטיילת בירקון , במסעדות הקטנות סמוך לאחד העם ורוטשילד ובין אם בנמל תל אביב ב”גלינה” או כל מקום אחר.

בין השוכרים ובין תל אביב יש יחס סימביוטי, תל אביב כעיר ללא הפסקה זקוקה לצעירים הנותנים לה קצב פעימות ודימוי ייחודיים, והצעירים
שואבים את המוזות שלהם מתל אביב, ליד הים או ליד הבר על כוס של בירה, או שוט של וודקה .

והנה המחאה עברה ממצב של רוצים שכירות במחיר לכל נפש למחאה אמיתית קצת יותר הנוגעת למשבר הדיור במדינה.

מדובר במשבר הנמשך כבר למעלה משנתיים, משבר שאין לו פתרון קסם .

הדי המחאה הגיעו גם לירושלים כאשר הממסד הפוליטי הבין כי שרידותו בשלטון אינה נגזרת של המצב הבטחוני במדינה, אלא מהמצב הכלכלי ,שהרי במקרה של מצב חירום בטחוני כולם מתגייסים וכולם מטים שכם ונושאים בנטל (טוב אולי הפרזתי קצת שכן החרדים אינם נמצאים בקטגוריה הזו, אלא אם כן תפילות ליד הכותל נחשבות למוזות תומכות לחימה).

אין ספק כי ראש הממשלה שהוא בעל סדר יום כלכלי ואידאולוגיה כלכלית שמרנית בנוסח תאצ’ר יודע היטב כי הוא האחראי לכלכלה המצטיירת ככלכלה  ללא חמלה ואם לא יצליח לרכך את הדימוי שדבק במדיניות הכלכלית האמורה סופו של דבר שכמו בבחירות 2006 הוא ישוב לאחר כבוד לאופוזיציה ומה דבר יותר נורא לפוליטיקאי כמוהו לשבת באפס מעשה ? כי ביננו מה כבר עושים באופוזיציה? (מי יכול לשכוח את גב’ הברזל ? שהנהיגה כלכלה קשוחה באנגליה הפריטה כל דבר שזז ,ובסופו של דבר חבריה ממפלגתה העיפו אותה מכיסאה לאחר שביקשה להטיל מס גולגולת על כל אזרח בריטי).

אז כיצד ניתן לפתור פיגור שהצטבר על השולחן במשך כמה שנים ? וכיצד גורמים למחירים של הדירות לרדת?

אז כך הפתרון הוא קודם כל בהיצע, וההיצע נמצא בשליטה של הממשלה, אך אבוי הגורם המופקד על ההיצע מוכר את הקרקע לבנייה במחירים שלא נדע , ונערי האוצר הם מרוצים מכל אגורה הנכנסת לקופה, אז כדי לרסן את המחאה מצד אחד ואת נערי האוצר מצד שני מודיע ראש הממשלה כי יוציא קרקע לבנייה של דיור בר השגה, סליחה, בטרמינולוגיה שלו  אם תרצו קרקע לפי מחיר למשתכן .

האם זה יועיל? לא, כי גם אם יוציאו קרקע כאמור אזי לא מדובר במסות  שיכולות לשנות את העקומה בצורה חדה, ואמנם יהיו כמה מאושרים שיזכו בדירה במחיר מציאה, אך מה עם כל האחרים? ואני לא מדבר על החרדים מהאולפנא של ש”ס או האגודה, אלא על אנשים מהמעמד הבינוני שחרדים כיצד  יסיימו את החודש.

אז פונים לסטודנטים שיש להם נציגות נכבדה במאהל המחאה ומציעים להם מעונות שיאפשרו להם לשכור דירה או חדר במחיר שווה לכל נפש, ואם הסטודנטים ייפרדו ממאהל המחאה כי אז המחאה תגווע מאליה?

אז בימי הקיץ הלוהטים ובלחות של תל אביב , הסטודנטים רוצים לשבת במאהל שהפך לקייטנה , והרי הם נמצאים בחופשה והילדים לומדים אזרחות בדרך היפה. אז ראש הממשלה הציע פתרון ואוניברסיטת חיפה יצאה בכל תרועה בתוכנית מעונות חדשה , אז מה? לאף אחד אין חשק לעזוב את הקייטנה שהרי מי יביא לשם שוב את כל ערוצי המדיה האלקטרונית והאינטרנטית ?

בקיצור הם ממשיכים לשבת, כי משהו קרה והם כבר לא חדורי אמונה בתוכניתו של ראש הממשלה. הם רוצים פתרון כאן ועכשיו, אך אין בנמצא הודיני או הארי פוטר שיספק את הסחורה. בינתיים -אזהרה לקייטנה  הצטרפו כמה אנשים שמעיבים קצת על השמחה, כאלו שיש להם סדר יום פוליטי אחר מזה של ראש הממשלה, והם רוכבים על השמחה בצעדי מחאה אחרים, לעיתים קצת אלימים שהרי בשביל זה הם קיימים, אך בינתיים הם לא משפיעים על ציבור המוחים .

בקיצור המחאה האמיתית לא תסתיים כאן ועכשיו כי מה שמעיק הוא לא רק הדיור אלא כל המצב שבו זוג צעיר אינו יכול לסיים את החודש בלי  להגדיל את חשבון המינוס שלו בבנק , זה שהוא חבר כשיש לך ואויב כשאין לך. כי לא רק מחירי הדיור עלו אלא גם מחירי המים ומחירי המזון במרכול ועוד מעט כך קראנו גם מחירי החשמל יעלו ולא באגורה או שתיים כי אם ב- 19% , ומי יכול לסבול את הקיץ התל אביבי בלי מזגן (לא המזגן הטבעי של רוטשילד בולווארד) וזהו שעכשיו כשהם גדולים הם צריכים עזרה מההורים בדיוק כמו שהיו קטנים.

אז זהו ראש הממשלה מתפלל עכשיו שעונת הגשמים תתחיל מוקדם מהרגיל , ואולי כמה מטחי גשם יסלקו את כל מאהל המחאה משדר’ רוטשילד הבולווארד של תל אביב, ומסכי הטלביזיה  יראו אותו בכנס קיסריה? או בכנס הרצליה? והנה עוד מעט יגיעו הבחירות ו”ישראל היום” יצא בכותרות של הבאנו בית אליכם ועוד כמה כותרות אחרות ומה השתנה? ומה ישתנה?

טוב אולי דרעי יבחר ויוכל לשחרר את הפלונטר? כמו בימים הטובים ההם ?

עד אוקטובר והסמסטר הראשון של הלימודים באוניברסיטה יש עוד קצת זמן.  ומה הלאה אח”כ?

בדבר אחד אנו יכולים להיות בטוחים- השיח הפוליטי השתנה וסדר היום הפך להיות כלכלי-/חברתי ולהערכתי גם אירוע ביטחוני כזה או אחר לא ישנה באופן מהותי את מסלול השיח לקראת הבחירות הבאות.