מסתבר כי האירועים הקדימו את נפילת אסד והדברים נראים עתה בברור בלחימה של גורמי ג’בהת אל נוסרה נגד החיזבאללה זאת על רקע מעורבות החיזבאללה בלחימה בסוריה לצד אסד בכלל ובעת כיבוש העיירה אל קסייר בפרט.

עתה אנו עומדים ככל הנראה בפני תקיפה מערבית בסוריה זאת על רקע השימוש שעשה הצבא הסורי בנשק כימי (על פי הפרסומים ככל הנראה בגז עצבים מסוג סארין) תוך פגיעה באזרחים בכלל ובמאות ילדם בפרט.

ככל שתבוא תקיפה מערבית כאמור ישראל חייבת להיות מוכנה לכל תרחיש של תקיפה מצד סוריה או שלוחיה.

קיים בעיני ספק אם אסד יבקש לתקוף באופן ישיר את ישראל ,  בידעו כי מעורבות ישראלית כזו עלולה למוטט את שלטונו באופן סופי, אך שורת ההגיון ששלנו אינה בהכרח שורת ההיגיון הפועלת אצל ראש המשטר הסורי , היכול לסבור כי בלחימה נגד ישראל יוכל להטות לטובתו את מאזן התמיכה הערבית , אפשרות זו היא קלושה , אך אסור להוציאה מכלל חשבון.

התרחיש האיראני- איראן השמיעה בימים האחרונים שורת איומים ישירים כלפי ישראל , מתוך מגמה להפעיל לחץ על המערב לבל יתערב בסוריה שאם לא כן המזרח התיכון כולו עשוי לבעור תוך מעורבות של ישראל, אלא שדווקא בשעה זו אני מטיל ספק אם איראן תפעל באופן ישיר כנגד ישראל, שכן מעורבות ישירה כזו עשויה לשרת את ישראל והמערב לצרכי תקיפת מתקני הגרעין ומתקני הנשק הכימי  של איראן.  יחד עם זאת יתכן בהחלט כי איראן לא תרצה להפקיר את בעל בריתה אסד אשר סוריה בראשותו מהווה ציר הכרחי לתמיכה בחיזבאללה ודרכו ההשפעה שהיא מבקשת לעצמה במזרח התיכון בכלל ובים התיכון בפרט.

איראן והמפרץ הפרסי- קיימת אפשרות כי איראן תכין פרובוקציות נגד נסיכויות הנפט ונגד סעודיה במפרץ הפרסי באופן בו ארצות הברית תתקשה לפעול נגדה (לדוגמה פגיעה בספינות סעודיות/ כוויתיות או ספינות של הנסיכויות,  או אפשרות לפעילות טרור מתאבדים במדינות המפרץ ).

החיזבאללה- לחיזבאללה יכולת רקטית רחבה ביותר אשר על פי הדווחים בעתונות יכולה להגיע למאות רקטות מסוגים שונים ביום לחימה. קשה להניח כי  כיפת ברזל תוכל להתמודד ביעילות רבה עם תקיפה רקטית רחבה בהיקף כזה. והסתייגות; הגרעין הקשה של החיזבאללה נפגע באופן קשה בעת הלחימה בקוסייר(למעלה מ-200 הרוגים ומאות לוחמים פצועים קשה). מעורבות שלו עתה נגד ישראל עלולה לעלות במהלומה שתמנע ממנו לחלוטין אפשרות סיוע עתידי לבעל הברית הסורי ובנוסף תחליש אותו בזירה הלבנונית.

כוחות הג’יהאד העולמי- אלו שיגרו (גדודי עבדאללה עזאם) לפני מספר שבועות מספר רקטות גראד לעבר ישראל בתקווה למשוך את ישראל לתקוף בלבנון.  במקרה של תקיפה אמריקאית קיימת אפשרות שינסו לפעול פעם נוספת בתקווה שישראל תחליט להתערב . המודיעין של ישראל יצטרך לדעת להבחין היטב בזהות יורי הרקטות ולהחליט על התגובה בהתאם.

רוסיה-  קשה להניח כי הרוסים יתערבו בצורה פעילה למניעת מתקפה למעט פעילות דיפלומטית כזו או אחרת שמטרתה להשפיע על דעת הקהל בארצות הברית שממילא אינה אוהדת כל מעורבות צבאית אמריקאית שאין לה קשר לביטחון הישיר של ארצות הברית בכלל ובעת משבר כלכלי בפרט.

להבדיל צריך להניח כי לאחר מתקפה כזו ובהעדר פעולת המשך (כולל סגר אווירי) הרוסים יחמשו את צבא סוריה במיטב הנשק הרוסי החדיש לרבות טילי  S-300 ונשק אנטי אווירי אחר. נשק שיהפוך קודם כל לבעיה עבור חיל האוויר של ישראל בשל יכולות היירוט המשופרות שלו וטווח הפעולה שלו המכסה חלקים של מדינת ישראל. האם לסורים היכולת הטכנית להפעיל מערכות אלו? מי שחווה את מלחמת יום הכיפורים בה הופעלו מסות של מערכו נ”מ מתוצרת סובייטית , צריך להניח כי המערכות אכן יופעלו על ידי הסורים ויתכן והן יזלגו גם לידי איראן  (כזכור רוסיה הודיעה כי לא תספק את המערכות האמורות לאיראן עקב הסנקציות שהוטלו עליה).

לסיכום התרחיש הסביר בעיני הוא כי סוריה תספוג את המהלומה הצבאית שתוטל עליה (ככל שלא יהיה ניסיון להפיל את משטר אסד) , תשמיע איומים ואולי תחמם את גבול ישראל סוריה בירי קונבנציונלי ספוראדי כזה או אחר ,(ויתכן אף ירי לכוון ירדן אם ארצות הברית תפעיל מטוסי קרב משטחה של ירדן) אך תוריד את הראש עד חלוף הסערה מתוך ידיעה כי בעתון של יום אתמול עוטפים דגים וככל שהמערב ירגיע את מצפונו כי אז המצב יוכל לחזור לקדמותו , קרי המשך הלחימה של צבא אסד במורדים והמשך השמדת העם באמצעים הקונבנציונלים כפי המתבצע על ידו.

להלן הקישור אחרי שלטון אסד תרחיש סורי לבנוני: http://gizmoron.com/2013/02/%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99-%D7%A9%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%A1%D7%93-%D7%AA%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%A9-%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%99/

ראשית  הידיעות המצביעות על חדירת גורמים הקשורים לארגוני הג’יהאד העולמי לסוריה. –  גורמים אלו חברו ככל הנראה לגורמי האחים המוסלמים בסוריה ומשתתפים עתה באופן פעיל בלחימה נגד כוחות הצבא הסורי הסדיר.

על פי הסימנים הנראים כעת בתקשורת העולמית , נראה כי גורמי המורדים בסוריה מתמקדים עתה בעיקר בלחימה בדמשק. אם דווחים אלו נכונים נראה כי המורדים מכוונים היישר לראשו של המשטר מתוך נקודת הנחה כי נפילת נשיא סוריה תביא להתמוטטות כוללת של המשטר וצבא סוריה הסדיר יחבור למעשה לשלטון החדש.

בתרחיש כאמור יפלו מאגרי הנשק הבלתי קונבנציונלי שבידי סוריה, כמו גם אמצעי לחימה המוחזקים בידי הצבא הסורי היישר לידי כוחות המורדים.

לאור העובדה כי כוחות המורדים מונים על פי הדווחים כמה אלפי לוחמים שהגיעו מחצי האי ערב לרבות מתימן וסעודיה , אזי עם סיום הלחימה עלולים כוחות אלו להפנות את נשקם והציוד שיתפס בסוריה ל- 3 כוונים:

כוון אחד כלפי ירדן ובית המלוכה ההאשמי.

כוון שני כלפי ארגון החיזבאללה השיעי הנתמך בידי איראן, כאשר ארגוני הג’יהאד העולמי שוטמים את השיעים ועלולים לפעול נגדם במתכונת דומה לזו שנצפית בעיראק ואף חריפה יותר.

כוון שלישי הוא הכוון המסורתי של ארגוני הטרור הפועלים תחת המטריה של הג’יהאד העולמי והוא ישראל כמי שמייצגת יותר מכל את המערב.

לכאורה מדובר בפיצול , אשר יכביד על פעילות כוחות אלו, אך צריך לקחת בחשבון אפשרות ממשית לפיה כוחות אלו יתמקמו בשטחה של לבנון יפעלו כנגד ישראל משם תוך ניסיון לגרור את ישראל חזרה לביצה הלבנונית, כאשר ארגון החיזבאללה מצידו יפנה את נשקו הן כלפי אותם כוחות שיחדרו מלבנון והן כלפי ישראל אשר תגיב כלפי כל פעילות טרור דרך שיטחה של לבנון או אף דרך קו התפר של 3 המדינות .

התוצאה של הסלמה כזו עלולה להחזיר את לבנון מספר שנים אחורה לתקופת מלחמת האזרחים, אלא שעתה נראה כי מי שילחמו, יהיו קודם כל הסונים נגד השיעיים.  

מי שמצפה ורוצה שקט אחרי תקופת אסד כדאי שיהיה מוכן למלחמה.

מנהיגי העולם המערבי שקועים כל כולם בביצה הכלכלית שנוצרה עקב משבר הסאב פריים ומשבר החובות באירופה ויכולתם להבחין במתרחש סביבם ירדה מדרגה.

בעת שהם עסוקים בשערי המטבע ובריביות כאלה או אחרות או בדרוג החוב שיצרו,  מתחדשת לה סופה ישנה חדשה , אשר תנסה להכות שנית בעולם המערבי.

מדובר בסופה של טרור איסלאמי , הנוצר באין מפריע כמעט, ב- 2 מעגלים עיקריים:

המעגל הראשון

הוא המעגל המזרח תיכוני ובדגש על מצרים לוב, סוריה ולבנון (כשלוחה של איראן).

המעגל השני

הוא המעגל הפקיסטני אפגני.

המעגל הראשון- מצרים:

הכוח השולט ברחוב במדינה זו, הוא האחים המוסלמים, אלו יכולים לארגן הפגנות ענק ביום והמשטר הצבאי השולט כיום במדינה נמצא עימם במגע יום יומי על מנת שלא להפר את השקט, לקראת הבחירות במדינה זו.

ולמי ששכח בשלהי חודש יולי שנה זו התכנסה במצרים ועידת תמיכה בטרור תחת חסותה של תנועת האחים המוסלמים ובהשתתפות גורמי טרור בינלאומיים כולל החיזבאללה ובלא המהום כלשהו מטעם המשטר.

תנועת האחים המוסלמים מבססת בימים אלו את עליונותה על כל המפלגות האחרות , כאשר על פי סקרי דעת קהל היא צפויה לקבל לפחות 30% מהקולות כאשר גם המפלגות האחרות הן מפלגות השוטמות את ישראל לא רק בשאלה הפלשתינית , אלא ישראל כמייצגת התרבות המערבית באזור.

במצב זה ניתן להעריך כבר כעת כי הסכם השלום בין ישראל ומצרים עומד על כרעי תרנגולת, וסימן השאלה לגבי הסכם השלום המתהווה בימים אלו , עלול להפוך לסימן קריאה עם עליית האחים המוסלמים לשלטון.

ובל נשכח כי השושבין להשתתפות האחים המוסלמים בבחירות ובשלטון היה והינו לא אחר מאשר  הממשל הנוכחי של  ארצות הברית בראשותו של ברק אובאמה, אותו ממשל שהשליך את חוסני מובארכ מעליו .

צריך במקביל לזכור כי בראש הנהגת ארגון אלקאעידה עומד היום איימן אל זוהארי המצרי מי שהגה את פיגועי 11/9 והחליף את אוסאמה בין לאדן.

מצרים שלאחר הבחירות עלולה ליפול כפרי בשל לידי האחים המוסלמים וסדר יום אנטי מערבי מובהק לרבות עידוד פיגועי טרור נגד אינטרסים המייצגים את המערב.

שליטה של האחים המוסלמים במצרים ומכאן בתעלת סואץ עלולה להביא לחסימת התנועה לכלי שיט ישראלים בכלל וכלי שיט צבאיים בפרט. ובנסיבות מסוימות גם חסימה של כלי שיט צבאיים מערביים בדגש על כלי שיט של הצי החמישי של ארצות הברית.

המעגל הראשון לוב:

בעיני ולהערכתי לוב היא מועמדת ראשונה במעלה להפוך ליצואנית  טרור דוגמת איראן ואפגניסטן.

יש לזכור כי בסהל הצפון אפריקאי פעילים שבטי הטוארג , העומדים מאחרי פעילות ארגוני הג’יהאד העולמי באזור . הפעילות נפרשת מאלג’יריה ולרוחבה של יבשת אפריקה , לרבות מאוריטניה וכו’.

החלשותה של לוב כפועל יוצא של מלחמת האזרחים שם היא בגדר הזדמנות לאותם ארגונים לחדור ולהרחיב את תחום פעילותם, באזור בכלל ואגן הים התיכון בפרט.

צריך לקחת בחשבון אפשרות סבירה כי החדירה תקבל סיוע משבטו של מועמר קדאפי.

חדירה של ארגונים אלו כאמור יש בה השלכות גם על היציבות השלטונית במרוקו שעלולה להתערער במהירות.

נגישות הארגונים האיסלאמיים לים התיכון יש בה כדי להשליך על חופש התנועה הימי בים התיכון לרבות ניסיונות פיגוע נגד כלי שיט מערביים .

מודל לפיגועים מעין אלו ניתן לראות בפיגוע ההתאבדות באמצעות ספינת דיג נגד המשחתת קול באוקטובר  2000 במפרץ עדן  , פיגוע שבמהלכו נהרגו 17 מלחים אמריקאים.

גם דוברות קידוח הגז במים הכלכליים של ישראל וקפריסין (בה פועלת חברת נובל אנרג’י האמריקאית )יהפכו למטרה לפיגועים.

המעגל הראשון- רצועת עזה:

השתתפות האחים המוסלמים בשלטון במצרים תשנה את מצבה של תנועת החמאס השולטת ברצועה.

במקרה כאמור יש לצפות לפתיחה של המעברים בין הרצועה למצרים ובהתאם לזרימת אמל”ח תקני לרצועה.  הממשל המצרי הכולל את האחים המוסלמים , שיקום לאחר הבחירות (ובהנחה כי הן יתקיימו ) יתן מרחב פעולה גדול לאחים המוסלמים ושלוחתם בעזה,

בישראל צריכים לשים לב כי מתן הכשר להכנסת כוחות צבאיים מצריים לסיני , לא יועיל ויהיה רק פתיח לדרישה מצרית להכנסת כוחות נוספים, באופן היכול להגדיל את הסיכונים בגבול הדרומי של ישראל. מבחינה זו צריך לבוא ולומר כבר עתה כי הגבול הדרומי הפסיק להיות גבול של שלום ולהתייחס אליו בהתאם, כגבול של עימות.

להערכתי האישית צריך לקחת בחשבון כי כח ה- MFO  הנמצא בסיני ובדגש על הגדוד האמריקאי שבסיסו בשארם עלול להפוך מטרה לפיגועים.

סוריה:

משטר אסד אינו מצליח לדכא את המהומות במדינה זו, כאשר יש אינדיקציות לכך שהאחים המוסלמים בסוריה הם אלו שמובילים את המאבק נגד המשטר העלאווי. לא בכדי סרב ארגון החמאס לגנות את ההפגנות נגד המשטר , זאת גם במחיר של עיכוב בהעברת כספי תמיכה מטהרן.

בד בבד כבר הועלו חששות כי כפועל יוצא של התרופפות השלטון בסוריה הצליחו ארגוני מחבלים לשים את ידם על נשק כימי , היכול לשמש לצרכי פיגועים המוניים.

ככל שמשטר אסד יפול סביר להניח כי המשטר הסוני שיקום ייטה לאחים המוסלמים בסוריה , שמאז ומעולם גילו סימני מיליטנטיות.

איראן ומדינות המפרץ הפרסי

עם יציאת כוחות ארצות הברית ובריטניה מעיראק , אנו צפויים להערכתי  ל- 2 צירים של טרור:

הציר הראשון הוא ציר אלקאעידה נגד השיעים בעיראק.

הציר השני הוא הציר האיראני שיבקש לרתום את עיראק השיעית למאמצי איראן להשתלט על המפרץ הפרסי ולהפכו לאגן שאין בא ואין יוצא ממנו ללא אישורה של טהרן.

במקביל השתתפות נציג החיזבאללה בועידה תומכת הטרור בקהיר בחודש יולי שנה זו מעידה על התקרבות בין האחים המוסלמים ובין החיזבאללה לפחות במישור משותף של תמיכה בטרור.

המעגל השני אפגניסטן ופקיסטן

להערכתי יציאת צבא ארצות הברית מאפגניסטן תיתן למעשה את האות להשתלטות מחודשת של הטאליבן על מדינה זו.

במקביל חדירת הטאליבן לפקיסטן השכנה תתן את אותותיה בהעלמת עין של המשטר היושב באיסלמבאד מפעילות הטאליבן בתחומי פקיסטן בכלל ובהקמת מחנות אימונים לארגוני הג’יהאד העולמי בפרט.

מדובר איפה בעורף לוגיסטי לטרור איסלאמי קיצוני.

התנהלות רוסיה סין והאיחוד האירופי

רוסיה

חושדת בכוונות העומדות מאחרי פעילות נאט”ו (בו חברה גם טורקיה) בגבולה המערבי (לרבות הצבת טילים נגד טילים) וסביר להניח כי תבקש לנצל את המצב כדי להגביר את השפעתה באזור הים התיכון בעיקר על ידי מכירת נשק.

סין

סין היא מעצמת על, הסוגרת בצעדי ענק את הפערים בינה ובין ארצות הברית בהיבטים הכלכליים , והביטחוניים .

יחד עם זאת סין מקיימת יחסים סימביוטים עם ארצות הברית בעיקר לנוכח העובדה כי סין היא המחזיקה הגדולה בעולם של אג”ח ממשלתי אמריקאי.

עיקר מאמציה של סין מופעלים להגדלת השפעתה במזרח , לרבות פתרון הסכסוך בים סין הדרומי.

האיחוד האירופי

חלק ממדינות האיחוד האירופי הן חברות נאטו אשר תמך וסייע בהפלת המשטר בלוב.

מעורבות זו הנראית בשלב זה כמעורבות שהצליחה , תהיה בעתיד גם הטריגר לפיגועים נגד מדינות אלו ובדגש על צרפת , איטליה ובריטניה.

במקביל על מנת לנסות ולהוריד את לחצי הטרור מעליהן אנו צפויים להערכתי האישית לחוות לחץ של מדינות אלו על ישראל לעשות ויתורים לפלשתינים , לרבות הצטרפות של מדינות אלו ליוזמות אנטי ישראליות במועצת הביטחון ובפורומים בינלאומיים אחרים.

ארצות הברית

במוקד מערכת הבחירות של 2012 תעמוד הכלכלה האמריקאית.

להערכתי האישית כל עוד לא יפגע אינטרס אמריקאי , הדבר לא ישפיע על מערכת הבחירות שם.

במקביל איבדו האמריקאים חלק ניכר מיכולת ההרתעה שלהם, בשים לב ליציאת הכוחות מעיראק, והמשך תוכנית הגרעין האיראנית.

אובדן יכולת ההרתעה של ארצות הברית שנגזרת ממדיניותו של ממשל אובמה, היא זו שתאפשר את העלייה הגדולה בכוחו של האיסלאם הקיצוני במדינות מוסלמיות לרבות כאלו שהיו בעלות ברית של ארצות הברית.

כל הרכיבים והגורמים האמורים לעיל נמצאים בשלב זה בקלחת אחת לקראת נקודת התכה אפשרית בשנים 2012 – 2013  , אם ההתכה אמנם תקרה, אזי להערכתי האישית היא תאופיין בנסיונות הפיגוע של ארגוני הג’יהאד העולמי במטרות מערביות בדגש על מטרות באיחוד האירופי בכלל ובריטניה וצרפת בפרט.

ככל שתרחיש זה יתמלא כי אז כל התרחישים על התאוששות הכלכלה העולמית עלולים להתערער בקלות .