מה לא נכתב על משבר החוב האירופאי.

השונות בין ארצות הברית ובין אירופה, שניסתה באמצעות הקמת גוש האירו ליצור משקל נגדי לזה של הדולר , אך התעלמה מהשונות הרבה בין עמי אירופה – הלאומיות המדינתית (גם במדינות אזרחיות דוגמת צרפת ) ההבדלי ההשקפות בין צפון היבשת לדרומה וכו’.

משבר מדינות ה- PIIGS  מדגים זאת יותר מכל ויוון היא הדוגמה הבולטת לכך. מדינה שנכנסה במרמה לאיחוד האירופי ורימתה את  ראשי גוש האירו בסיוע אחד מבנקי ההשקעות הגדולים בעולם כדי להיכנס לגוש האירו, מדברת עתה על כבודה?

השאלה המרחפת באוויר שהיא תולדה של משבר הסאב פריים, היא – האם יציאה של יוון מחוץ לגוש האירו (להבדיל מהאיחוד האירופי) תוביל למפולת בכל השווקים הפיננסים בעולם בדומה למה שקרה בעקבות קריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס, או שהשווקים הפנימו והכילו למעשה את המצב והם נכונים להפסדים שיגרמו בעקבות פשיטת רגל כזו?

על מנת לענות תשובה לשאלה האמורה ראשית עלינו לענות לשאלה האמנם גורלה של יוון הוא להגיע לפשיטת רגל?

ראשית צריך להבחין בין פשיטת רגל מסודרת או פשיטת רגל המתעלמת לחלוטין מכל האירועים והסביבה האירופאית.

פשיטת רגל מסודרת היא בעצם הסדר חובות הכולל את יציאתה של יוון אל מחוץ לגוש האירו ושיקום הכלכלה היוונית במסגרת האיחוד האירופי בסיוע קרן המטבע .

להבדיל פשיטת רגל בלתי מסודרת משמעה המעשי חדלות פירעון כוללת של יוון , הלאמה של הבנקים היוונים (אשר קודם לכן תבוא פשיטת רגל שלהם) וכניסה של יוון למיתון עמוק וקשה אשר יכלול אבטלה בשיעורים שטרם הכרנו במדינות המערב (להערכה שלי אבטלה רשמית של לפחות 30% בדומה למקדוניה).

מה עומד מאחרי האינטרסים האירופאים השונים ביחס ליוון.

כבר לפני מספר חודשים עמדתי על כך שישנם הבדלי אינטרסים עמוקים בין 2 המדינות המנהיגות את גוש האירו , קרי; גרמניה וצרפת, ההבדלים נעוצים באינטרס הפוליטי של כל אחד מ- 2 המנהיגים, סרקוזי ואנגלה מרקל.

ראשית סרקוזי, אשר עומד בחודש אפריל לבחירה מחודשת לתפקיד נשיא צרפת.

נתונים הנוגעים לצרפת מצביעים על אבטלה גדלה והולכת (נכון לעת הזו 9.7% ) , ירידה בדרוג החוב הצרפתי מדירוג מושלם לדירוג שני ברמתו, והכבדה שהיא בעצם לב הענין הנוגעת לשיעור ההחזקה הכבד של בנקים צרפתיים באג”ח יווניות. נפילה יוונית בשלב זה עלולה לגרור את הבנקים הצרפתיים להפסדים כבדים ולהכביד בצורה חדה על כלכלתה של צרפת הסובלת כבר עתה מהאטה בפעילות.ודרכה על כל פעילות העסקים הקטנים והבינוניים בצרפת אשר בתמצית יסבלו ממחנק אשראי כבד , פשיטות רגל וגידול חמור באבטלה .

לסרקוזי ברור כי פשיטת רגל יוונית באופן מיידי תוריד את סיכוייו להיבחר מחדש לרמה של ודאות סטטיסטית, כאשר הפער שיווצר בינו ובין מועמד הסוציאליסטים פרנסואה הולנד , יכול להוביל אף לתבוסה בסיבוב הראשון בבחירות,  מכאן האינטרס הצרפתי שאנו למדים עליו מדי יום מחדש ולפיו על מנהיגי גוש האירו לאשר את חבילת הסיוע ליוון .

אלו אינן צרותיו היחידות של סרקוזי , אך לצורך מאמר זה אסתפק בכך

מנגד עומדת אנגלה מרקל.

כלכלתה של גרמניה היא הכלכלה היציבה ביותר באיחוד האירופאי וממילא גם בגוש האירו (כזכור אין חפיפה בין השניים). למרות התכווצותה של כלכלה זו בשיעור מתון של 0.2% ברבעון האחרון (שמשמעותה המעשית היא גידול גם אם מתון באבטלה ומעשית ירידה בצמיחה), מדובר בכלכלה יציבה אשר יכולה להתגבר כמעט ללא קושי על משבר החוב היווני , זאת למרות העובדה כי בנקים גרמניים לא מעטים מחזיקים בשיעור גדול של אג”ח יווני.

מה שמרקל אומרת באופן מעשי הוא כי אין לה אמונה ביכולתם של היוונים לעמוד בתוכנית החילוץ של הממשלה היוונית, למרות שאושרה על ידי הפרלמנט היווני , זאת לאור הזיכרון הקרוב על ההונאה הגדולה שיוון הונתה את גוש האירו כאמור לעיל.

בתחילת המשבר הייתה למרקל נכונות לבוא לקראתה של יוון, אך בחירות משנה שנערכו בגרמניה וסקרי  דעת קהל , שם הביאו את מרקל להבנה כי אם היא חפצה לשרוד פוליטית, עליה לשנות כוון, וכך היא נוהגת , כאשר אנו יכולים להעריך כי במקום תמיכה בקרן החילוץ האירופאית גרמניה בראשותה של מרקל מעדיפה להזרים את הכספים ישירות לבנקים הגרמניים ולחלץ אותם במקום לחלץ את יוון, (ראינו בעבר כיצד גרמניה עושה זאת במתכונת מצומצמת יותר ביחס למפעלי אופל של ג’נרל מוטורס בגרמניה ).

יתר על כן ההפגנות האלימות ביוון מביאות את מרקל וככל הנראה לא רק אותה להערכה כי בעצם שום דבר לא השתנה באמת ביוון וכי היוונים מבקשים בעצם להמשיך בחיים הטובים בלי לעבוד כאשר הגרמנים נושאים אותם על גבם.

מכאן גם חילוקי הדעות הברורים בין סרקוזי ובין מרקל .

אז מה יהיה?

ההערכה שלי היא כי בסופו של דבר יוון  תצא אל מחוץ לגוש האירו  בין בעצמה ובין אם בעידוד מדינות גוש האירו האחרות ותנסה להשתקם מחוץ לגוש בסיוע של קרן המטבע הבינלאומית, ואולי מדינות תורמות של האיחוד אך בלי מחויבות למגבלות התקציביות הנוקשות של גוש האירו.

יתכן ובדרך עד חודש מרץ קודם ליציאה כאמור היא תקבל סיוע חלקי מגוש האירו שיאפשר לה לצוף מעל פני המים אך לא יותר מכך.

להערכתי לאחר יוני  2012 (לאחר הסיבוב השני בבחירות לנשיאות צרפת) נראה התדרדרות נוספת במצבה של יוון , התרדרות  שבסיומה יוון תימצא מחוץ לגוש האירו עם “דרכמה חדשה”.

מה יהיה מצבן של שאר מדינות ה- PIIGS ? יתכן ובעקבות יציאה של יוון אל מחוץ לגוש האירו יקל על קרן החילוץ האירופאית לסייע בידן במיוחד כאשר ישנם סימנים כי כלכלת ספרד (הרביעית בגודלה בגוש האירו) עלולה להתאושש בשנת 2013 , כאשר את ספרד לא ניתן להוציא אל מחוץ לגוש האירו.

ומעבר לים

האמריקאים בוחנים כל העת את מצבה של אירופה וההשלכות על כלכלתה של ארצות ההברית, כאשר אובמה חושש כי משבר החוב האירופי ישפיע גם על כלכלתה של ארצות הברית בתקופה קריטית לפני הבחירות לנשיאות בנובמבר 2012.

על ניהול משבר החוב בגוש האירו.

כתבנו על כך בעבר בעקבות פרשת ליהמן ברדרס, וחוסר היכולת  של מנהיגים פוליטים וכלכליים  לאמוד את ההשלכות הפסיכולוגיות של החלטותיהם, על ציבור האזרחים והמשקיעים.

אין ספק כי המשבר נוהל מתחילתו במשקפיים קצרות ראייה.  למרות ההסתבכות של המשבר עתה, דומה כי המדינות המנהלות את המשבר גרמניה וצרפת יכולות להביא לפשיטת רגל מסודרת של יוון כאשר במקביל הן מפגינות תמיכה וגב כלכלי לפורטוגל אירלנד וספרד (שלא ביקשה למעשה כל סיוע במהלך המשבר).

אם צרפת וגרמניה לא ישכילו למנוע פשיטת רגל בלתי מבוקרת של יוון , אזי בנוסף להשלכות החברתיות (ראו את המתרחש ביוון עתה) החמורות הטמונות במצב הנגזר מהמיתון והאבטלה הכבדים , יעמוד גוש האירו בפני משבר של הבנקים הגדולים ביבשת שנגזרותיו יהיו העמקת המיתון כפועל יוצא של מחסור באשראי וחוסר אפשרות וסמכות אמיתית של הבנק האירופאי המרכזי לפתור בעיות אלו בניגוד לסמכויות שישנן בידי הפד.

ומה עם החשש להתפתחויות במישור האיראני?

אין לי כוונה להרחיב יותר מדי בנושא זה, הספקולציות הן רבות ודומה כי איש אינו יודע באמת מה יהיה.

אף שהאופציה הצבאית היא על השולחן אני מתקשה לראות כיצד מטוסים ישראלים תוקפים באיראן בלא הסכמה אמריקאית , הסכמה כזו דרושה לא רק מהבחינה הפוליטית, אלא כפקטור של השליטה האמריקאית  בשמי המפרץ הפרסי כדי שמטוסים לא יזוהו בטעות כמטוסי אויב בעלי כוונות עוינות.

יחד עם זאת  רוחות מלחמה אמיתיות או מדומות עלולות  לגרור עלייה במחירי הסחורות ובראש ובראשונה מחירי הנפט הגולמי, מה שעלול לגרור עלייה בעלויות ייצור של שורת מוצרים ארוכה ובעקבות זאת העמקה של המיתון באירופה .

ואי אפשר בלי לקחים ותובנות לישראל.

מדינת ישראל אינה יכולה להתעלם מהתובנות המוצגות לה בדוח קרן המטבע הבינלאומית.

ראשית מדינת ישראל צריכה להפסיק לאלתר את תשלומי ההעברה למשפחות ברוכות ילדים.

שנית המדינה צריכה לעשות כל שאפשר  כדי להגדיל את מעגל התעסוקה במגזר החרדי והמגזר הערבי  והדרך לכך עוברת דרך נושא החינוך כפי שפרטתי במאמר כמה תובנות ממשבר החוב האירופי והערת אזהרה לישראל.

שלישית המדינה צריכה להמשיך בצורה מושכלת בהפרטה  של חברות ממשלתיות ובראש ובראשונה חברת רכבת ישראל וחברת החשמל.

הפרטה כאמור יכולה להיות לטעמי רק בשילוב ועדי העובדים של חברות אלו, גם לאלו ייפול בסופו של דבר האסימון, כי אם לא ישתפו פעולה אזי הפתרון יהיה בצורה שבוצעה בחברת אל על , קרי מינוי כונס נכסים והפעלת החברות באמצעותו דרך בית המשפט לרבות פיטורי כוח אדם או בהתייחס לרכבת ישראל- השבתה של החברה.

ולסיום ש/וב כפי שכתבתי לעיל במאמר קודם – המדינה חייבת להשקיע בנושאי החינוך במגזר הערבי והחרדי ולחייב את המגזר החרדי בלימודי ליבה , כאשר סירוב של המגזר החרדי להשקיע בלימודי ליבה יוביל לקיצוץ בכל תקציבי החינוך של מגזר זה.

אם לא נשכיל לבצע את השינויים המואים עתה המדינה תמצא את עצמה בעוד 2 עשורים לפני פי פחת בדומה ליוון אך , להבדיל אף מדינה אחרת לא תזנק לחלץ את ישראל ממצבה גם לא במתכונת של יוון.

מה לא נכתב על משבר החוב האירופאי.

השונות בין ארצות הברית ובין אירופה, שניסתה באמצעות הקמת גוש האירו ליצור משקל נגדי לזה של הדולר , אך התעלמה מהשונות הרבה בין עמי אירופה – הלאומיות המדינתית (גם במדינות אזרחיות דוגמת צרפת ) ההבדלי ההשקפות בין צפון היבשת לדרומה וכו’.

משבר מדינות ה- PIIGS  מדגים זאת יותר מכל ויוון היא הדוגמה הבולטת לכך. מדינה שנכנסה במרמה לאיחוד האירופי ורימתה את  ראשי גוש האירו בסיוע אחד מבנקי ההשקעות הגדולים בעולם כדי להיכנס לגוש האירו, מדברת עתה על כבודה?

השאלה המרחפת באוויר שהיא תולדה של משבר הסאב פריים, היא – האם יציאה של יוון מחוץ לגוש האירו (להבדיל מהאיחוד האירופי) תוביל למפולת בכל השווקים הפיננסים בעולם בדומה למה שקרה בעקבות קריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס, או שהשווקים הפנימו והכילו למעשה את המצב והם נכונים להפסדים שיגרמו בעקבות פשיטת רגל כזו?

על מנת לענות תשובה לשאלה האמורה ראשית עלינו לענות לשאלה האמנם גורלה של יוון הוא להגיע לפשיטת רגל?

ראשית צריך להבחין בין פשיטת רגל מסודרת או פשיטת רגל המתעלמת לחלוטין מכל האירועים והסביבה האירופאית.

פשיטת רגל מסודרת היא בעצם הסדר חובות הכולל את יציאתה של יוון אל מחוץ לגוש האירו ושיקום הכלכלה היוונית במסגרת האיחוד האירופי בסיוע קרן המטבע .

להבדיל פשיטת רגל בלתי מסודרת משמעה המעשי חדלות פירעון כוללת של יוון , הלאמה של הבנקים היוונים (אשר קודם לכן תבוא פשיטת רגל שלהם) וכניסה של יוון למיתון עמוק וקשה אשר יכלול אבטלה בשיעורים שטרם הכרנו במדינות המערב (להערכה שלי אבטלה רשמית של לפחות 30% בדומה למקדוניה).

מה עומד מאחרי האינטרסים האירופאים השונים ביחס ליוון.

כבר לפני מספר חודשים עמדתי על כך שישנם הבדלי אינטרסים עמוקים בין 2 המדינות המנהיגות את גוש האירו , קרי; גרמניה וצרפת, ההבדלים נעוצים באינטרס הפוליטי של כל אחד מ- 2 המנהיגים, סרקוזי ואנגלה מרקל.

ראשית סרקוזי, אשר עומד בחודש אפריל לבחירה מחודשת לתפקיד נשיא צרפת.

נתונים הנוגעים לצרפת מצביעים על אבטלה גדלה והולכת (נכון לעת הזו 9.7% ) , ירידה בדרוג החוב הצרפתי מדירוג מושלם לדירוג שני ברמתו, והכבדה שהיא בעצם לב הענין הנוגעת לשיעור ההחזקה הכבד של בנקים צרפתיים באג”ח יווניות. נפילה יוונית בשלב זה עלולה לגרור את הבנקים הצרפתיים להפסדים כבדים ולהכביד בצורה חדה על כלכלתה של צרפת הסובלת כבר עתה מהאטה בפעילות.ודרכה על כל פעילות העסקים הקטנים והבינוניים בצרפת אשר בתמצית יסבלו ממחנק אשראי כבד , פשיטות רגל וגידול חמור באבטלה .

לסרקוזי ברור כי פשיטת רגל יוונית באופן מיידי תוריד את סיכוייו להיבחר מחדש לרמה של ודאות סטטיסטית, כאשר הפער שיווצר בינו ובין מועמד הסוציאליסטים פרנסואה הולנד , יכול להוביל אף לתבוסה בסיבוב הראשון בבחירות,  מכאן האינטרס הצרפתי שאנו למדים עליו מדי יום מחדש ולפיו על מנהיגי גוש האירו לאשר את חבילת הסיוע ליוון .

אלו אינן צרותיו היחידות של סרקוזי , אך לצורך מאמר זה אסתפק בכך

מנגד עומדת אנגלה מרקל.

כלכלתה של גרמניה היא הכלכלה היציבה ביותר באיחוד האירופאי וממילא גם בגוש האירו (כזכור אין חפיפה בין השניים). למרות התכווצותה של כלכלה זו בשיעור מתון של 0.2% ברבעון האחרון (שמשמעותה המעשית היא גידול גם אם מתון באבטלה ומעשית ירידה בצמיחה), מדובר בכלכלה יציבה אשר יכולה להתגבר כמעט ללא קושי על משבר החוב היווני , זאת למרות העובדה כי בנקים גרמניים לא מעטים מחזיקים בשיעור גדול של אג”ח יווני.

מה שמרקל אומרת באופן מעשי הוא כי אין לה אמונה ביכולתם של היוונים לעמוד בתוכנית החילוץ של הממשלה היוונית, למרות שאושרה על ידי הפרלמנט היווני , זאת לאור הזיכרון הקרוב על ההונאה הגדולה שיוון הונתה את גוש האירו כאמור לעיל.

בתחילת המשבר הייתה למרקל נכונות לבוא לקראתה של יוון, אך בחירות משנה שנערכו בגרמניה וסקרי  דעת קהל , שם הביאו את מרקל להבנה כי אם היא חפצה לשרוד פוליטית, עליה לשנות כוון, וכך היא נוהגת , כאשר אנו יכולים להעריך כי במקום תמיכה בקרן החילוץ האירופאית גרמניה בראשותה של מרקל מעדיפה להזרים את הכספים ישירות לבנקים הגרמניים ולחלץ אותם במקום לחלץ את יוון, (ראינו בעבר כיצד גרמניה עושה זאת במתכונת מצומצמת יותר ביחס למפעלי אופל של ג’נרל מוטורס בגרמניה ).

יתר על כן ההפגנות האלימות ביוון מביאות את מרקל וככל הנראה לא רק אותה להערכה כי בעצם שום דבר לא השתנה באמת ביוון וכי היוונים מבקשים בעצם להמשיך בחיים הטובים בלי לעבוד כאשר הגרמנים נושאים אותם על גבם.

מכאן גם חילוקי הדעות הברורים בין סרקוזי ובין מרקל .

אז מה יהיה?

ההערכה שלי היא כי בסופו של דבר יוון  תצא אל מחוץ לגוש האירו  בין בעצמה ובין אם בעידוד מדינות גוש האירו האחרות ותנסה להשתקם מחוץ לגוש בסיוע של קרן המטבע הבינלאומית, ואולי מדינות תורמות של האיחוד אך בלי מחויבות למגבלות התקציביות הנוקשות של גוש האירו.

יתכן ובדרך עד חודש מרץ קודם ליציאה כאמור היא תקבל סיוע חלקי מגוש האירו שיאפשר לה לצוף מעל פני המים אך לא יותר מכך.

להערכתי לאחר יוני  2012 (לאחר הסיבוב השני בבחירות לנשיאות צרפת) נראה התדרדרות נוספת במצבה של יוון , התרדרות  שבסיומה יוון תימצא מחוץ לגוש האירו עם “דרכמה חדשה”.

מה יהיה מצבן של שאר מדינות ה- PIIGS ? יתכן ובעקבות יציאה של יוון אל מחוץ לגוש האירו יקל על קרן החילוץ האירופאית לסייע בידן במיוחד כאשר ישנם סימנים כי כלכלת ספרד (הרביעית בגודלה בגוש האירו) עלולה להתאושש בשנת 2013 , כאשר את ספרד לא ניתן להוציא אל מחוץ לגוש האירו.

ומעבר לים

האמריקאים בוחנים כל העת את מצבה של אירופה וההשלכות על כלכלתה של ארצות ההברית, כאשר אובמה חושש כי משבר החוב האירופי ישפיע גם על כלכלתה של ארצות הברית בתקופה קריטית לפני הבחירות לנשיאות בנובמבר 2012.

על ניהול משבר החוב בגוש האירו.

כתבנו על כך בעבר בעקבות פרשת ליהמן ברדרס, וחוסר היכולת  של מנהיגים פוליטים וכלכליים  לאמוד את ההשלכות הפסיכולוגיות של החלטותיהם, על ציבור האזרחים והמשקיעים.

אין ספק כי המשבר נוהל מתחילתו במשקפיים קצרות ראייה.  למרות ההסתבכות של המשבר עתה, דומה כי המדינות המנהלות את המשבר גרמניה וצרפת יכולות להביא לפשיטת רגל מסודרת של יוון כאשר במקביל הן מפגינות תמיכה וגב כלכלי לפורטוגל אירלנד וספרד (שלא ביקשה למעשה כל סיוע במהלך המשבר).

אם צרפת וגרמניה לא ישכילו למנוע פשיטת רגל בלתי מבוקרת של יוון , אזי בנוסף להשלכות החברתיות (ראו את המתרחש ביוון עתה) החמורות הטמונות במצב הנגזר מהמיתון והאבטלה הכבדים , יעמוד גוש האירו בפני משבר של הבנקים הגדולים ביבשת שנגזרותיו יהיו העמקת המיתון כפועל יוצא של מחסור באשראי וחוסר אפשרות וסמכות אמיתית של הבנק האירופאי המרכזי לפתור בעיות אלו בניגוד לסמכויות שישנן בידי הפד.

ומה עם החשש להתפתחויות במישור האיראני?

אין לי כוונה להרחיב יותר מדי בנושא זה, הספקולציות הן רבות ודומה כי איש אינו יודע באמת מה יהיה.

אף שהאופציה הצבאית היא על השולחן אני מתקשה לראות כיצד מטוסים ישראלים תוקפים באיראן בלא הסכמה אמריקאית , הסכמה כזו דרושה לא רק מהבחינה הפוליטית, אלא כפקטור של השליטה האמריקאית  בשמי המפרץ הפרסי.

יחד עם זאת  רוחות מלחמה אמיתיות או מדומות עלולות  לגרור עלייה במחירי הסחורות ובראש ובראשונה מחירי הנפט הגולמי, מה שעלול לגרור עלייה בעלויות ייצור של שורת מוצרים ארוכה ובעקבות זאת העמקה של המיתון באירופה .

ואי אפשר בלי לקחים ותובנות לישראל.

מדינת ישראל אינה יכולה להתעלם מהתובנות המוצגות לה בדוח קרן המטבע הבינלאומית.

ראשית מדינת ישראל צריכה להפסיק לאלתר את תשלומי ההעברה למשפחות ברוכות ילדים.

שנית המדינה צריכה לעשות כל שאפשר  כדי להגדיל את מעגל התעסוקה במגזר החרדי והמגזר הערבי  והדרך לכך עוברת דרך נושא החינוך כפי שפרטתי במאמר כמה תובנות ממשבר החוב האירופי והערת אזהרה לישראל.

שלישית המדינה צריכה להמשיך בצורה מושכלת בהפרטה  של חברות ממשלתיות ובראש ובראשונה חברת רכבת ישראל וחברת החשמל.

הפרטה כאמור יכולה להיות לטעמי רק בשילוב ועדי העובדים של חברות אלו, גם לאלו ייפול בסופו של דבר האסימון, כי אם לא ישתפו פעולה אזי הפתרון יהיה בצורה שבוצעה בחברת אל על , קרי מינוי כונס נכסים והפעלת החברות באמצעותו דרך בית המשפט לרבות פיטורי כוח אדם או בהתייחס לרכבת ישראל- השבתה של החברה.

ולסיום ש/וב כפי שכתבתי לעיל במאמר קודם – המדינה חייבת להשקיע בנושאי החינוך במגזר הערבי והחרדי ולחייב את המגזר החרדי בלימודי ליבה , כאשר סירוב של המגזר החרדי להשקיע בלימודי ליבה יוביל לקיצוץ בכל תקציבי החינוך של מגזר זה.

אם לא נשכיל לבצע את השינויים המואים עתה המדינה תמצא את עצמה בעוד 2 עשורים לפני פי פחת בדומה ליוון אך , להבדיל אף מדינה אחרת לא תזנק לחלץ את ישראל ממצבה גם לא במתכונת של יוון.

מה לא נכתב על משבר החוב האירופאי.

השונות בין ארצות הברית ובין אירופה, שניסתה באמצעות הקמת גוש האירו ליצור משקל נגדי לזה של הדולר , אך התעלמה מהשונות הרבה בין עמי אירופה – הלאומיות המדינתית (גם במדינות אזרחיות דוגמת צרפת ) ההבדלי ההשקפות בין צפון היבשת לדרומה וכו’.

משבר מדינות ה- PIIGS  מדגים זאת יותר מכל ויוון היא הדוגמה הבולטת לכך. מדינה שנכנסה במרמה לאיחוד האירופי ורימתה את  ראשי גוש האירו בסיוע אחד מבנקי ההשקעות הגדולים בעולם כדי להיכנס לגוש האירו, מדברת עתה על כבודה?

השאלה המרחפת באוויר שהיא תולדה של משבר הסאב פריים, היא – האם יציאה של יוון מחוץ לגוש האירו (להבדיל מהאיחוד האירופי) תוביל למפולת בכל השווקים הפיננסים בעולם בדומה למה שקרה בעקבות קריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס, או שהשווקים הפנימו והכילו למעשה את המצב והם נכונים להפסדים שיגרמו בעקבות פשיטת רגל כזו?

על מנת לענות תשובה לשאלה האמורה ראשית עלינו לענות לשאלה האמנם גורלה של יוון הוא להגיע לפשיטת רגל?

ראשית צריך להבחין בין פשיטת רגל מסודרת או פשיטת רגל המתעלמת לחלוטין מכל האירועים והסביבה האירופאית.

פשיטת רגל מסודרת היא בעצם הסדר חובות הכולל את יציאתה של יוון אל מחוץ לגוש האירו ושיקום הכלכלה היוונית במסגרת האיחוד האירופי בסיוע קרן המטבע .

להבדיל פשיטת רגל בלתי מסודרת משמעה המעשי חדלות פירעון כוללת של יוון , הלאמה של הבנקים היוונים (אשר קודם לכן תבוא פשיטת רגל שלהם) וכניסה של יוון למיתון עמוק וקשה אשר יכלול אבטלה בשיעורים שטרם הכרנו במדינות המערב (להערכה שלי אבטלה רשמית של לפחות 30% בדומה למקדוניה).

מה עומד מאחרי האינטרסים האירופאים השונים ביחס ליוון.

כבר לפני מספר חודשים עמדתי על כך שישנם הבדלי אינטרסים עמוקים בין 2 המדינות המנהיגות את גוש האירו , קרי; גרמניה וצרפת, ההבדלים נעוצים באינטרס הפוליטי של כל אחד מ- 2 המנהיגים, סרקוזי ואנגלה מרקל.

ראשית סרקוזי, אשר עומד בחודש אפריל לבחירה מחודשת לתפקיד נשיא צרפת.

נתונים הנוגעים לצרפת מצביעים על אבטלה גדלה והולכת (נכון לעת הזו 9.7% ) , ירידה בדרוג החוב הצרפתי מדירוג מושלם לדירוג שני ברמתו, והכבדה שהיא בעצם לב הענין הנוגעת לשיעור ההחזקה הכבד של בנקים צרפתיים באג”ח יווניות. נפילה יוונית בשלב זה עלולה לגרור את הבנקים הצרפתיים להפסדים כבדים ולהכביד בצורה חדה על כלכלתה של צרפת הסובלת כבר עתה מהאטה בפעילות.ודרכה על כל פעילות העסקים הקטנים והבינוניים בצרפת אשר בתמצית יסבלו ממחנק אשראי כבד , פשיטות רגל וגידול חמור באבטלה .

לסרקוזי ברור כי פשיטת רגל יוונית באופן מיידי תוריד את סיכוייו להיבחר מחדש לרמה של ודאות סטטיסטית, כאשר הפער שיווצר בינו ובין מועמד הסוציאליסטים פרנסואה הולנד , יכול להוביל אף לתבוסה בסיבוב הראשון בבחירות,  מכאן האינטרס הצרפתי שאנו למדים עליו מדי יום מחדש ולפיו על מנהיגי גוש האירו לאשר את חבילת הסיוע ליוון .

אלו אינן צרותיו היחידות של סרקוזי , אך לצורך מאמר זה אסתפק בכך

מנגד עומדת אנגלה מרקל.

כלכלתה של גרמניה היא הכלכלה היציבה ביותר באיחוד האירופאי וממילא גם בגוש האירו (כזכור אין חפיפה בין השניים). למרות התכווצותה של כלכלה זו בשיעור מתון של 0.2% ברבעון האחרון (שמשמעותה המעשית היא גידול גם אם מתון באבטלה ומעשית ירידה בצמיחה), מדובר בכלכלה יציבה אשר יכולה להתגבר כמעט ללא קושי על משבר החוב היווני , זאת למרות העובדה כי בנקים גרמניים לא מעטים מחזיקים בשיעור גדול של אג”ח יווני.

מה שמרקל אומרת באופן מעשי הוא כי אין לה אמונה ביכולתם של היוונים לעמוד בתוכנית החילוץ של הממשלה היוונית, למרות שאושרה על ידי הפרלמנט היווני , זאת לאור הזיכרון הקרוב על ההונאה הגדולה שיוון הונתה את גוש האירו כאמור לעיל.

בתחילת המשבר הייתה למרקל נכונות לבוא לקראתה של יוון, אך בחירות משנה שנערכו בגרמניה וסקרי  דעת קהל , שם הביאו את מרקל להבנה כי אם היא חפצה לשרוד פוליטית, עליה לשנות כוון, וכך היא נוהגת , כאשר אנו יכולים להעריך כי במקום תמיכה בקרן החילוץ האירופאית גרמניה בראשותה של מרקל מעדיפה להזרים את הכספים ישירות לבנקים הגרמניים ולחלץ אותם במקום לחלץ את יוון, (ראינו בעבר כיצד גרמניה עושה זאת במתכונת מצומצמת יותר ביחס למפעלי אופל של ג’נרל מוטורס בגרמניה ).

יתר על כן ההפגנות האלימות ביוון מביאות את מרקל וככל הנראה לא רק אותה להערכה כי בעצם שום דבר לא השתנה באמת ביוון וכי היוונים מבקשים בעצם להמשיך בחיים הטובים בלי לעבוד כאשר הגרמנים נושאים אותם על גבם.

מכאן גם חילוקי הדעות הברורים בין סרקוזי ובין מרקל .

אז מה יהיה?

ההערכה שלי היא כי בסופו של דבר יוון  תצא אל מחוץ לגוש האירו  בין בעצמה ובין אם בעידוד מדינות גוש האירו האחרות ותנסה להשתקם מחוץ לגוש בסיוע של קרן המטבע הבינלאומית, ואולי מדינות תורמות של האיחוד אך בלי מחויבות למגבלות התקציביות הנוקשות של גוש האירו.

יתכן ובדרך עד חודש מרץ קודם ליציאה כאמור היא תקבל סיוע חלקי מגוש האירו שיאפשר לה לצוף מעל פני המים אך לא יותר מכך.

להערכתי לאחר יוני  2012 (לאחר הסיבוב השני בבחירות לנשיאות צרפת) נראה התדרדרות נוספת במצבה של יוון , התרדרות  שבסיומה יוון תימצא מחוץ לגוש האירו עם “דרכמה חדשה”.

מה יהיה מצבן של שאר מדינות ה- PIIGS ? יתכן ובעקבות יציאה של יוון אל מחוץ לגוש האירו יקל על קרן החילוץ האירופאית לסייע בידן במיוחד כאשר ישנם סימנים כי כלכלת ספרד (הרביעית בגודלה בגוש האירו) עלולה להתאושש בשנת 2013 , כאשר את ספרד לא ניתן להוציא אל מחוץ לגוש האירו.

ומעבר לים

האמריקאים בוחנים כל העת את מצבה של אירופה וההשלכות על כלכלתה של ארצות ההברית, כאשר אובמה חושש כי משבר החוב האירופי ישפיע גם על כלכלתה של ארצות הברית בתקופה קריטית לפני הבחירות לנשיאות בנובמבר 2012.

על ניהול משבר החוב בגוש האירו.

כתבנו על כך בעבר בעקבות פרשת ליהמן ברדרס, וחוסר היכולת  של מנהיגים פוליטים וכלכליים  לאמוד את ההשלכות הפסיכולוגיות של החלטותיהם, על ציבור האזרחים והמשקיעים.

אין ספק כי המשבר נוהל מתחילתו במשקפיים קצרות ראייה.  למרות ההסתבכות של המשבר עתה, דומה כי המדינות המנהלות את המשבר גרמניה וצרפת יכולות להביא לפשיטת רגל מסודרת של יוון כאשר במקביל הן מפגינות תמיכה וגב כלכלי לפורטוגל אירלנד וספרד (שלא ביקשה למעשה כל סיוע במהלך המשבר).

אם צרפת וגרמניה לא ישכילו למנוע פשיטת רגל בלתי מבוקרת של יוון , אזי בנוסף להשלכות החברתיות (ראו את המתרחש ביוון עתה) החמורות הטמונות במצב הנגזר מהמיתון והאבטלה הכבדים , יעמוד גוש האירו בפני משבר של הבנקים הגדולים ביבשת שנגזרותיו יהיו העמקת המיתון כפועל יוצא של מחסור באשראי וחוסר אפשרות וסמכות אמיתית של הבנק האירופאי המרכזי לפתור בעיות אלו בניגוד לסמכויות שישנן בידי הפד.

ומה עם החשש להתפתחויות במישור האיראני?

אין לי כוונה להרחיב יותר מדי בנושא זה, הספקולציות הן רבות ודומה כי איש אינו יודע באמת מה יהיה.

אף שהאופציה הצבאית היא על השולחן אני מתקשה לראות כיצד מטוסים ישראלים תוקפים באיראן בלא הסכמה אמריקאית , הסכמה כזו דרושה לא רק מהבחינה הפוליטית, אלא כפקטור של השליטה האמריקאית  בשמי המפרץ הפרסי.

יחד עם זאת  רוחות מלחמה אמיתיות או מדומות עלולות  לגרור עלייה במחירי הסחורות ובראש ובראשונה מחירי הנפט הגולמי, מה שעלול לגרור עלייה בעלויות ייצור של שורת מוצרים ארוכה ובעקבות זאת העמקה של המיתון באירופה .

ואי אפשר בלי לקחים ותובנות לישראל.

מדינת ישראל אינה יכולה להתעלם מהתובנות המוצגות לה בדוח קרן המטבע הבינלאומית.

ראשית מדינת ישראל צריכה להפסיק לאלתר את תשלומי ההעברה למשפחות ברוכות ילדים.

שנית המדינה צריכה לעשות כל שאפשר  כדי להגדיל את מעגל התעסוקה במגזר החרדי והמגזר הערבי  והדרך לכך עוברת דרך נושא החינוך כפי שפרטתי במאמר כמה תובנות ממשבר החוב האירופי והערת אזהרה לישראל.

שלישית המדינה צריכה להמשיך בצורה מושכלת בהפרטה  של חברות ממשלתיות ובראש ובראשונה חברת רכבת ישראל וחברת החשמל.

הפרטה כאמור יכולה להיות לטעמי רק בשילוב ועדי העובדים של חברות אלו, גם לאלו ייפול בסופו של דבר האסימון, כי אם לא ישתפו פעולה אזי הפתרון יהיה בצורה שבוצעה בחברת אל על , קרי מינוי כונס נכסים והפעלת החברות באמצעותו דרך בית המשפט לרבות פיטורי כוח אדם או בהתייחס לרכבת ישראל- השבתה של החברה.

ולסיום ש/וב כפי שכתבתי לעיל במאמר קודם – המדינה חייבת להשקיע בנושאי החינוך במגזר הערבי והחרדי ולחייב את המגזר החרדי בלימודי ליבה , כאשר סירוב של המגזר החרדי להשקיע בלימודי ליבה יוביל לקיצוץ בכל תקציבי החינוך של מגזר זה.

אם לא נשכיל לבצע את השינויים האמורים עתה המדינה תמצא את עצמה בעוד 2 עשורים לפני פי פחת בדומה ליוון אך , להבדיל אף מדינה אחרת לא תזנק לחלץ את ישראל ממצבה גם לא במתכונת של יוון.

אני מבקש לפרוש כאן בקצרה את השקפותי במספר נושאים אשר חלקם עלו כבר ולגבי חלקם טרם הייתה לי הזדמנות להביע את דעתי עקרונות אלו פורסמו על ידי בעבר במסגרת הבלוג שניהלתי בגלובס :

1. 1.      חינוך

אני סבור כי החינוך צריך להוות אבן הדרך המרכזית בכל סדר יום של המדינה.=

אני סבור כי שוויון הזדמנויות צריך לבוא קודם כל בחינוך.

שוויון הזדמנויות משמעו הרחבה ותמיכה במקצועות הליבה בעיירות הפיתוח, ולאוכלוסיות החלשות.

הוא מתן שיעורי עזר לאוכלוסיות החלשות.

הוא מתן שכר עידוד למורים שילמדו את אותן אוכלוסיות ויקדישו להם את זמנם.

שוויון הזדמנויות בחינוך משמעו מתן אפשרות כניסה לאוניברסיטה ללא ציון פסיכומטרי, לאותם תלמידים מהשכבות החלשות , אשר ממוצע הציונים שלהם הוא גבוה גם אם הציון הפסיכומטרי שלהם הוא נמוך יחסית.

החינוך  מבחינתי הוא ההשקעה  שלנו בעתיד של ילדנו ועתידה של המדינה, החינוך הוא זה שיתן לנו יתרון יחסי על פני כל מדינה אחרת.

1. 2.      שלום וביטחון

אני מאמין כי שלום עושים עם אויבים.

שלום אמיתי צריך להגיע מתוך אמונה שניתן להתפשר גם בנושאים העומדים בליבת הסכסוך הישראלי פלשתיני גם לגבי חלקים מירושלים המזרחית המאוכלסים בפלשתינים.

אינני רוצה לשלוט על 2.5 מליון פלשתינים.

אני מאמין כי שלום אינו יכול לבוא רק בצורה של ויתורים חד צדדים בלא נכונות אמיתית לשלום מצידו הפלשתיני.

נכונות לשלום משמעה היא גם נכונות לוותר על רטוריקה אנטישמית שעניינה דה לגיטימציה של ישראל או גירוש יהודים או רצון להשיב את הגלגל 62 שנה לאחור.

אינני מאמין בשלום עם ארגון החמאס ומי שדוגל בתורתו בגירוש יהודים באשר הם יהודים.

אני מאמין כי רק צה”ל חזק ומאומן בעל כושר הרתעה יוכל לשמור על בטחונה של המדינה כפי שבן גוריון ראה זאת מול עיניו.

אני מאמין כי אל לנו לסמוך על אף אחד בכל הנוגע לביטחוננו  אלא על צה”ל ועל מערכת הביטחון בכללותה.

אני מאמין בכפיפות הדרג הצבאי לדרג המדיני.

עוצמתנו והיא בלבד תבטיח את שלומנו ויכולתנו להגיע בבוא היום לשלום עם שכנינו.

1. 3.      כלכלה

אני מאמין בכלכלת שוק חופשי

כלכלת שוק חפשי מבחינתי אינה שוק פרוע = אלא כלכלה על פי כללי התנהגות מפוקחים באמצעות רגולטורים ונורמות התנהגות המעוגנות בחוקים תקנות ותקנים.

כלכלה היא תקציב מדינה מאוזן עם גירעון קטן.

כלכלה הנסמכת על חוב חיצוני גדול סופה להיכשל.

כלכלה היא שכר דיפרנציאלי בהתאם לסוגי העבודה

כלכלה היא גם מתן הזדמנות שווה בעבודה ללא אפליה.

אני מאמין שהעברה של קיצבאות ילדים בלא גבול נוגדת את טובתה של כלכלת המדינה.

כלכלה היא גם עידוד וקידום אוכלוסיות חלשות בעבודה.

כלכלה היא מתן שכר שווה לנשים בגין אותם תפקידים עליהן מקבלים גברים שכר גבוה יותר.

כלכלה היא גם מתן קביעות לעובדי קבלן אצל הקבלן במסגרתו הם מועסקים .

אני מאמין כי צריך וניתן להקטין את מספר העובדים הזרים במדינת ישראל במיוחד בענף הבניין.

אני מאמין כי כלכלה היא פיתוח תשתיות ואיכות הסביבה והדברים לא צריכים לבוא אחד על חשבון השני

1. 4.      חברה

החברה בישראל מפוצלת סביב מספר נושאים, אני מאמין כי הנושא המרכזי החיוני לחיינו כאן במדינת ישראל הוא השסע החילוני דתי/חרדי.

אני מאמין כי חייבים לגשר על הפערים בעמדות של החילוניים והדתיים.

אני מאמין כי איש באמונתו יחיה.

אני מאמין שמנהיגות המדינה צריכה להידבר עם מנהיגי החרדים ואם ראש הממשלה צריך להיפגש עם אדמו”רים כדי להניע תהליך כזה אז יפה שעה אחת קודם.

אני מאמין כי בשעה שאנו מדברים עם שכנינו ומנהלים עימם מו”מ לשלום כדאי שנתחיל לברר איך להתחיל לעשות שלום בתוכנו.

אני מאמין בשיקום שכונות מצוקה ועידוד החינוך שם כדי לצמצם פערים חברתיים.

אני מאמין בהתנדבות.

1. 5.      חוק ומשפט

            אני מאמין בדמוקרטיה הישראלית ובשלטון החוק.

           אני מאמין כי אין איש העומד מעל שלטון החוק .

            שלטון החוק מבחינתי הוא שקיפות ציבורית אמיתית

            שלטון החוק מבחינתי הוא ניתוק הקשר הגורדי של הון ושלטון.

אני מאמין כי צריך לאפשר לשרים למנות מינויים פוליטים (של אנשים בעלי כישורים מתאימים) לצורך קידום סדר היום שלהם ובלבד שאלו שהתמנו יפוטרו לאלתר על פי החוק עם חילופי השלטון ו/או מינוי שר חדש המופקד על המשרד/ חברה ממשלתית שבמסגרתם הם מכהנים.

אני מאמין כי בית המשפט העליון הוא נכס של הדמוקרטיה במדינת ישראל ועלינו לשמור עליו.

אני מאמין במקביל כי מותר להעביר ביקורת ראויה על בית המשפט העליון ומערכת בתי המשפט.

אני מאמין בפלורליזם של דעות .

אני סבור כי חופש הביטוי במדינה וזכות הציבור לדעת אינו חופש להפקרות וגם לחופש זה יש גבולות הנגזרים מזכויות וחובות אחרות ובראש ובראשונה הזכות לחיים והזכות לכבוד האדם.

אני סבור כי אסור לנו לפרש את חוקינו וחוקי היסוד שלנו באופן שיהפוך את חוקת המדינה  לצוואתה.

1. 6.      יחסי חוץ של המדינה

אני סבור כי מדינת ישראל חייבת אסטרטגיה במסגרת מדיניות החוץ שלה.

אני סבור כי דרכו של בן גוריון לפיה יחסינו עם ארצות הברית הם אבן הדרך המרכזית במדיניות הישראלית וכי יחסים אלו הם נכס אסטרטגי של ישראל שרירים וקיימים.

אני סבור כי יחסי ישראל ארצות הברית אינם תלויים ואינם צריכים להיות תלויים בזהות הממשל בבית הלבן או בזהות הממשלה היושבת בירושלים.

אני סבור כי הממשל הנוכחי בארצות הברית נוקט במדיניות נאיבית בכל הנוגע למזרח התיכון בכלל ולישראל בפרט.

אני סבור כי מותר לישראל והיא צריכה לעמוד מול מדיניות של ארצות הברית שעלולה לסכן את ביטחונה של ישראל.

אני סבור כי על המדינה להיאבק בכל מקום בדה לגיטימציה לישראל המתבצעת על ידי גורמים פלשתינים וגורמים אחרים.

אני סבור כי המאבק בדה לגיטימציה של ישראל חייב לעלות מדרגה ואסור להניח לתעמולה זו להמשיך.

דה לגיטימציה זו היא האנטישמיות החדשה.

אני סבור כי האנטישמיות האסלאמית מסוכנת לא פחות מהאנטישמיות הקלאסית.

אני סבור כי איראן מסכנת את שלומה של ישראל כמו גם שלומה של רוסיה ושל מדינות אירופה

אני סבור כי יש לעשות כל שנדרש כדי לבלום את גרעונה של איראן.