ניצחונם של האחים המוסלמים בסיבוב הראשון של הבחירות לפרלמנט המצרי אינו צריך להפתיע אף אחד. הכתובת הייתה על הקיר מיד לאחר תחילתם של האירועים בכיכר תחריר (ראו בסוף הפוסט) קישור לפרשנויות שלי נכון לאותם ימים בגלובס )

ההפתעה אם קיימת היא רק מנת חלקם שאלו שסברו כי מהומות ככר תחריר שהובילה לירידתו של מובארק בחודש פברואר שנה זו היו תולדה כלשהי של אביב ליברלי שפרח לפתע במצרים.

נצחונם של האחים המוסלמים שעד ירידת מובארכ פעלו בעיקר מאחרי הקלעים , בולט במיוחד בשים לב לשיעור נצחונם בבחירות מעל 50 אחוזים (אם כי רק בסבוב הראשון ולכך עוד אחזור בהמשך) יחד עם המפלגות הסלפיות הקיצוניות בהרבה מהאחים המוסלמים, במיוחד התייחסותם למיעוט הקופטי במדינה.

העצמת הניצחון בסיבוב הראשון הינה תולדה של כמה רכיבים:

הרכיב הראשון נגזר מהנושא הארגוני. האחים המוסלמים היו והינם הקבוצה המאורגנת המרכזית במצרים מזה שנים רבות. למרות שנרדפו על ידי המשטרים הצבאיים השונים ולמרות זאת שרדו את כל הרדיפות ונשארו ככח מאורגן, ברחוב המצרי ובכל כפר במצרים.

הרכיב השני נגזר מהמצב הכלכלי החמור בו נמצאת מצרים, אשר מאז פברואר נקלעה למשבר כלכלי חמור המונע השקעות חיצוניות מצד אחד,  אבטלה גדלה והולכת שנוספה על האבטלה שהייתה כפועל יוצא של הפגיעה בתיירות הנכנסת למצרים , פגיעה שהינה תולדה של מצב ביטחון הפנים במצרים כמו גם הפרסומים הרחבים במערב על מעשי האונס של עיתונאיות זרות.

הרכיב השלישי נגזר מהואקום השלטוני במצרים. מדובר בואקום של השלטון שאינו מסוגל לספק את צרכי האוכלוסיה הרחבה הסובלת מעוני מתמשך יחד עם העיור הבלתי פוסק שמשך מליוני מצרים לכוונה של קהיר לואקום זה נכנסת תנועת האחים המוסלמים בדומה למודל של החמאס בעזה.

עוד קודם הבחירות הגיעו חדשות מכוונם של האחים המוסלמים , חדשות שצריכות להדיר שינה מעיניהם של מקבלי ההחלטות בישראל.

מדובר בביקורה של משלחת רמת דרג מטעם האחים המוסלמים שביקרה בסוף אוקטובר 2011 ברצועת עזה ונועדה עם ראש ממשלת החמאס איסמעיל הנייה ובכירים אחרים בחמאס.

בראש המשלחת המצרית עמד ג’מעה אמין סגן המדריך הכללי של תנועת האחים המוסלמים במצרים ועימו 2 בכירים נוספים (המדריך הכללי של תנועת האחים המוסלמים דר’ מוחמד אל בדיע נחשב לראש התנועה בפועל).

המפגש שהיה אחד מתוך שורה של מפגשים קודמים, בא מתוך רצונה של תנועת האח”ס לקדם את תדמיתה בעיני הציבור המצרי כמי שתומכת בנושא הפלשתיני.

בהיבט זה קיימות שורה של התבטאויות מטעם ראשי האחים המוסלמים המבטאות את תמיכתה של תנועה זו בדרך ההתנגדות קרי דרך הטרור.

למפגש היה ערך מוסף רב מבחינתה של תנועת החמאס , אשר מבקשת לקדם יחס אוהד מטעם השלטונות המצריים הנוכחיים בניגוד ליחס לו זכה התנועה בתקופת שלטונו של מובארכ.

מעבר לתמיכת האחים המוסלמים בחמאס , תומכת התנועה גם באחים המוסלמים בסוריה , המהווים את האופוזיציה העיקרית לשלטונו של אסד, וכפי שכתבתי בעבר מי שמצפה כי החלפת השלטון בסוריה תביא להתחממות בגזרה הדיפלומטית מול ישראל , שוגה לדעתי , ובל יופתע אם נראה כי שתוף הפעולה בין דמשק לחיזבאללה ימשך גם תחת שלטון אחר.

בעבר בשנת 2008 התבטא אחד  מראשי האחים המוסלמים במצרים מוחמד מהדי אעכיף בראיון לעיתון א- נהאר הלבנוני כי הוא תומך בתוכניתה הגרעינית האזרחית של איראן , אף אם מטרתה לייצר נשק גרעיני.

התבטאויות כאלו ואחרות של בכירים באחים המוסלמים מעידות שלמרות האיבה לכאורה בין הסונים ובין השיעים ומסכת היחסים הבעייתית בין איראן למצרים בתקופת שלטונו של מובארכ , עדייין למרות האיבה ההיסטורית , העוינות כלפי המערב גוברת על כל עוינות פנימית בעולם המוסלמי ואיראן נתפסת כמדינה שמעזה להרים ראשה כנגד המערב וככל הנראה תזכה לתמיכה של מצרים איסלאמית, כל עוד האינטרס של האחים המוסלמים יגזר מרצונם להחליש את השפעת המערב במדינות האיסלאם בכלל ובקרב המוסלמים המתגוררים במדינות אלו (בדגש על בריטניה וצרפת) בפרט.

צריך לזכור כי האחים המוסלמים במצרים הם תנועה המונים רחבה התופסת את השינויים במדינות הערביות כהזדמנות ייחודית וחותרת לנצל את התהליך הדמוקרטי להתקדמות הדרגתית ובלתי אלימה לביסוס דומיננטיות פוליטית, ובסופו של דבר להשגת השלטון במצרים ובמדינות נוספות במזרח התיכון.

למרות שלתנועה היסטוריה עשירה של התבטאויות בכירים בזכות דרך הטרור , לרבות גינוי לחיסולו של אוסמה בין לאדן בידי צבא ארצות הברית, נוקט הממשל האמריקאי במדיניות אשר מצאה את ביטויה בדברים המיוחסים לוויליאם טיילור ראש/ המשרד למעבר לדמוקרטיה במשרד החוץ האמריקאי: כי הממשל האמריקאי יהיה “מרוצה” מעליית תנועת האחים המוסלמים במצרים לשלטון, אם התהליך שיוביל להיבחרותו יהיה “חופשי ודמוקרטי”. בהקשר הרחב, הדגיש טיילור, כי הממשל ינהל קשרים עם כל מפלגה (במשתמע גם עם האחים המוסלמים), אשר תתנער מאלימות.

גם שרת החוץ קלינטון התבטאה בעבר, כי ארה”ב תהיה מוכנה לעבוד עם כל ממשלה במצרים שנציגיה יתנערו מאלימות, ויהיו מחויבים לזכויות אדם ולדמוקרטיה.

וההתבטאות האחרונה מיוחסת למזכיר ההגנה האמריקאי ליאון פנטה, אשר דרש מישראל לשפר את יחסיה גם עם מצרים , זאת בנוסף לדרישה כי ישראל תושיט ידה לטורקיה.

התבטאויות אלו אשר מתעלמות מהעלייה המדאיגה בכוחם של האחים המוסלמים כמו גם מהאידאולוגיה שלהם ומעורבותם האינטנסיבית במסע הדה לגיטימציה של ישראל במערב , מעידות כי הממשל האמרקאי אינו יורד לבסיס השינויים המתחוללים למול עיניו כפי שלהערכתי האישית לא הבין את משמעות נפילתו של קדאפי בלוב, והנגזרות של תוצאות הבחירות בטוניסיה ועל פי העתונות גם במרוקו השכנה לה.

התעלמות זו מהתמיכה הרחבה של האחים המוסלמים בדרך ההתנגדות- הטרור מצביעה על המשך מדיניות הפיוס האמריקאית כלפי המדינות המוסלמיות בכלל בהתאם למדיניות הנשיא אובמה שהותוותה בעת נאום קהיר שלו.

נשאלת השאלה האם מדובר בתהליך שלא ניתן לעוצרו?

להערכתי האישית לאור המדיניות האמריקאית הננקטת עתה ונגזרת גם מכניסתה של ארצות הברית לשנת בחירות, קיים ספק אם התהליך הוא בר עצירה.

אף שתוצאות הבחירות במצרים נוגעות לסיבוב הראשון בלבד ולפנינו סיבוב נוסף בינואר, הרי התוצאות יכולות להוות אינדיקציה מובהקת על תמיכה עממית רחבה בתנועת האחים המוסלמים , כאשר מה שמדאיג יותר היא התמיכה הרחבה (כ- 20%) לה זכו המועדים הסלפיים המבטאים איסלאם קיצוני בהרבה מזה של האחים המוסלמים.

על פי העתונות ראשי הצבא אינם מרוצים ואף מודאגים מהתמיכה הרחבה לה זכו המועמדים האיסלאמיסטים, אך ספק אם הצבא יוכל לעצור את התמיכה הרחבה לה זוכים מועמדים אלו, אלא אם כן יוכל להטות את התוצאות באמצעים אחרים, קרי; זיוף.

לאור התמיכה האמריקאית במעברה של מצרים למשטר דמוקרטי לכאורה , ספק אם מישהו בצבא יפעיל כוח שיעצור את תהליך הבחירות, במיוחד בשים לב לתגובות המערב והליגה הערבית לאלימות בסוריה , אשר גם בה לאחים המוסלמים חלק ניכר באירועים המתחוללים שם.

התוצאה היא איפה שלהערכתי האישית במהלך 2012 נמצא עצמנו בתהליך איסלאמיזציה מואצת של המזרח התיכון,  תהליך שבסיומו יביא להתנגשות התרבויות במתכונת אותה חזה סמואל הנטינגטון המנוח בספרו הנושא שם זה.

פוסטים נוספים בנושא:

מצרים והאחים המוסלמים במבט על

http://gizmoron.com/HE/2011/05/egypt-and-the-muslim-brotherhood-in-a-glance/

הכשל בכלכלה המצרית יוביל לעליית האחים המוסלמים

http://gizmoron.com/HE/2011/05/the-foreseen-failure-of-the-egyptian-economy-will-lead-to-the-rise-of-the-muslim-brotherhood/

תרחישים פוליטים ומדיניים והכלכלה העולמית

http://gizmoron.com/HE/2011/11/hebrew-%d7%aa%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%9b%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%94%d7%9b%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%94-%d7%94%d7%a2/

פרשנויות בגלובס

לא חירות אלא אחים מוסלמים בכתבה מיום 28 לינואר 2011

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000618779#reactionDesk

תרחיש לעידן פוסט מובארק בכתבה מיום 31 לינואר 2011

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000619329

המזרח התיכון- לפנינו תהליך מתמשך של איסלאמיזצייה גוברת ומוקצנת , כאשר שרשרת ההצלחות של האחים
המוסלמים כוללת בחובה לא רק את מצרים לבדה אלא גם את טוניסיה וסוריה בה קיבלה התנועה מומנטום עם השעייתה של סוריה מהליגה הערבית ועריקת אלפי חיילים מהצבא .הצלחת האיסלאם הקיצוני נמשכת גם בלוב (הנפת דגלי אל קאעידה לאחר נפילת קדאפי, החלת השריעה וביטול כל חקיקה נוגדת ) לאיסלאמיזציה זו תהיה  השפעה אפשרית על כל צפון אפריקה.

מצרים- נשלטת כיום על ידי מועצה צבאית , במקביל להכנות לקראת בחירות במצרים הן לנשיאות והן לפרלמנט המצרי. מאז המהפיכה שהביאה לסיום שלטונו של מובארכ במצרים הכוח העולה במדינה זו הוא כוחם של האחים המוסלמים. אלו שולטים בעצם ברחוב המצרי והשפעתם היא על כל מגזרי החיים במצרים. עדות להשפעתה הגוברת של תנועת האחים המוסלמים ניתן למצוא ב- 2 אירועים . הראשון שובו של השייח המטיף יוסוף אלקארדאווי מגלות בנסיכויות המפרץ . והשני כינוס ועידת ההתנגדות , שמשמעותה תמיכה בטרור סבה השתתפו גורמי טרור איסלאמיים מהמזרח התיכון לרבות גורמים התומכים בג’יהאד העולמי , גורמי חיזבאללה , חמאס וכיו”ב. מצרים הולכת איפה  לקראת איסלאמיזצייה גוברת , גם במחיר של התנגשויות עם הקופטים במדינה. השפעה זו תביא בעתיד להשלכות אנטי ישראליות ואנטי מערביות במדיניותה של מצרים, לרבות מעבר אמל”ח לרצועת עזה וסגירתה של תעלת סואץ למעבר ספינות קרב ישראליות ובתרחיש מסוים גם ספינות של ארצות הברית.

לוב- לוב היא מדינה המורכבת משבטים . ההפיכה נגד מועמר קדאפי הצליחה רק בגלל הסיוע של מדינות נאטו בכלל וקודם כל צרפת איטליה ובריטניה. למרות הסיוע שמדינות המערב / נאטו נתנו , השלטון המרכזי הלובי נחלש , כאשר חולשה זו תתן את האות לחדירה  של גורמים איסלאמים ובראשם תומכי אלקאעידה (ג’יהאד עולמי). כנגזרת של חוסר היציבות מצד אחד והלחצים האיסלאמים מצד שני לוב עלולה להפוך במהרה למוקד של ארגוני טרור בעלי אוריינטציה של ג’יהאד עולמי כפי שנכתב על ידי בסקירה נפרדת.

מוקד כאמור יכול לנסות ולקדם פיגועים נגד מטרות ימיות באגן הים התיכון וכן לתכנן ולהוציא לפועל פיגועים נגד מטרות מערביות בעיקר  של איטליה , ספרד וצרפת.

ארצות המגרב והסהל הצפון אפריקאי- האיסלאמזייה הגוברת בארצות צפון אפריקה חדרה גם לטוניסיה שעברה ממשטר חילוני למשטר איסלאמי. במצב הנוכחי ישנו מאבק בין 2 זרמים של האיסלאם האחד קיצוני המבקש להחיל את חוקי השריעה והשני נחשב מתון יותר.

עליית האיסלאם הקיצוני בלוב בצרוף לעלייה החדה בכוחם של האחים המוסלמים במצרים , כאשר בסהל האפריקאי פועלים גורמי ג’יהאד עולמי, עלולה לתת  את אותותיה כבר במהלך 2012 – 2013 וטוניסייה תעבור להשפעה איסלאמית חזקה עד קיצונית.

להצלחת המפלגות האיסלאמיסטיות עלולה להיות השפעה חדה גם על אלג’ירייה בה השלטון הצבאי סילק בעבר את המפלגה האיסלאמית שזכתה בשעתו בבחירות.

בל נשכח כי ארגוני הגיהאד העולמי הפועלים באפריקה החלו את פעילותם בעקבות מלחמת האזרחים באלג’ירייה ואנו צפויים איפה ללחצים גוברים של האיסלאם הקיצוני על המשטר באלג’ירייה .

כל המרכיבים האמורים מובילים להערכה כי צפון אפריקה תהפוך לארץ מקלט עבור ארגוני טרור של הג’יהאד העולמי, כאשר פליטים ממדינות אלו עלולים לבצע פיגועים במדינות המערב אליהן יהגרו ובראש ובראשונה ספרד איטליה צרפת וכן סיוע לפעילים איסלאמים קיצוניים בבריטנייה.

אזחע- החמאס שאיבד את המקלט בו שהה בדמשק בעקבות ארועי הדמים בסוריה, מקבל עידוד וחיזוק מגורמי האחים המוסלמים במצרים (החמאס היא תנועה השייכת לאחים המוסלמים) וככל שחאלד משעל יקבע שם את מקום מושבו הדבר יהווה סימן נוסף להתחזקות האחים המוסלמים במדינה זו. מעבר לאמור התחזקות האחים המוסלמים ושיתופם בשלטון אם יערכו בחירות במצרים, עלולה להביא להסרת המחיצות והבידול בין מצרים לאזחע ולזרימה של אמל”ח דרך מצרים לרצועה כאשר אין בידי ישראל כל אמצעי ממשי שיכול  למנוע  זרימה זו, לרבות אמל”ח שננטש על ידי צבא לוב במהלך מלחמת האזרחים שם ונעלם בדגש על אמצעי נ”מ שונים שיכולים לסכן את ביטחון התעופה הצבאית והאזרחית .

איוש- המשך דרכה של הרשות הפלשתינית בראשותו של אבו מאזן אינו ברור.

נקודת המוצא שלי היא כי המשך שלטונו של אבו מאזן מוגבל בזמן, ולא ברור כלל ועיקר אם הרשות נערכת ליום שלאחרי.

אין ספק כי החמאס הנהנה מפופולריות גדולה ינסה לשוב לשלטון גם באיוש הסכם פיוס בין 2 הארגונים יסלול למעשה את הדרך לתפיסתה מחודשת של השלטון על ידי החמאס (נכון לעת הזו ומאז ההפיכה ברצועת עזה החמאס הוצא אל מחוץ לחוק באיו”ש).

סוריה – ישנם יותר ויותר סימנים מעידים לפיהם האחים המוסלמים הם מובילי המהפיכה בסוריה. ראשית העובדה כי החמאס שנאלץ לעזוב את דמשק עקב סירובו לגנות את ההתקוממות שם, זאת למרות קריאתה של טהרן כי החמאס יעשה כן ולמרות אובדן תמיכה כספית מטהרן כמו גם מפקדת החוץ של הארגון.

הסימן השני נוגע לתפקידה של קטאר בהשעייתה של סוריה מהליגה הערבית. צריך לזכור כי קטאר היא התומכת הגדולה ביותר של האחים המוסלמים ורשת אלג’זירה שהיא תומכת מובהקת של האחים המוסלמים הוקמה דווקא שם בקטאר.

ככל שמשטר אסד יפול והאחים המוסלמים יעלו בדמשק כי אז נמצא שהחלופה אינה טובה בהרבה מזו שקדמה לה . מי שמצפה לניתוק קשרים מיידי בין סוריה והחיזבאללה עלול להתאכזב, ולהערכתי עלול להיות מופתע  ממידת שיתוף הפעולה שתהיה בבוא היום, וניתן היה לראות ניצנים לכך באותה ועידת טרור שאורגנה על ידי האחים המוסלמים במצרים ביולי 2011.

לבנון- האחיזה האיראנית בלבנון הוגברה כאשר  החיזבאללה שולט למעשה במדינה ואין שום כוח אמיתי מולו ואם יתייצב כוח כזה הוא יוכרע במהירות.

לחיזבאללה נוח מאוד שלבנון מצטיירת כמדינה דמוקרטית כאשר הוא שולט בה למעשה .

העובדה כי נסראללה משמיע איומים כלפי ישראל בהקשר האיראני מצביעה עליו כמי שמנהל למעשה את מדיניותה של לבנון. יחד עם זאת מלחמה נוספת עלולה להיות בעוכרי החיזבאללה .

 טורקיה- הרואה עצמה כמעצמה אזורית, מבקשת למעשה לממש את כוחה הצבאי והפוליטי .

הנושא הראשון המטריד את טורקיה (מבלי להתייחס לבעיה הכורדית במזרחה של המדינה) נוגע לקידוחי הנפט והגז המתבצעים בים התיכון חלקם בים האגאי וחלקם בבלוק 12 של קפריסין.

טורקיה מבקשת לנגוס חלק בגילויי הנפט והגז (בקפריסין בשם המיעוט הטורקי באי) ולשם כך משמיעה איומים שונים בהקשר לקידוחים אלו.

יכולתה של טורקיה להתנהל כאמור בולטת לאור החולשה הפוליטית של האיחוד האירופי (זה המסרב לקבלה לשורותיו), חולשה הנובעת בין השאר ממשבר החובות של גוש האירו בתוך האיחוד. ובנוסף הצורך האמריקאי בטורקיה לשם הפעלת בסיס האוויר הקדמי של נאטו  באינצ’רליק והצבת מכ”ם ייעודי לגילוי טילים מאיראן.

טורקיה מבקשת לתרגם את כוחה גם בהשפעה על המיעוט הטורקי בגרמניה ורמז לכך היו דבריו של ארדואן בביקורו שם , דברים שניתן לפרשם גם כרמז להתערבות פוליטית אפשרית בנעשה בגרמניה.

במצב דברים זה פעילותה של טורקיה עלולה לתרום לחוסר יציבות באגן המזרחי של הים התיכון.

המפרץ הפרסי

עיראק- יציאת כוחות ארצות הברית מעיראק תגרור אחריה בהכרח מצד אחד את פעילותם של גורמי טרור סונים המזוהים עם הג’יהאד העולמי.  ומצד שני את פעילותה של איראן בניסיון להגביר את השפעתה במדינה זו באמצעות המילציות השיעיות הפועלות שם.

איראן- באיראן מתרחשים מספר תהליכים. התהליך הראשון נוגע למאבק פוליטי פנימי בין הנשיא אחמדיניגאד לבין המנהיגות הדתית לרבות חמינאי .  במסגרת מאבק זה יש לתוכנית הגרעין האיראנית אבות רבים.

היחידה הצבאית השולטת בתוכנית הגרעין היא זו של משמרות המהפיכה הנחשבים למיליטנטים  וכוללים אלמנטים הנאמנים לאייטולות.

גם תוך כדי המאבק הפנימי האמור, איראן אינה מרפה ולו במעט מנחישותה להשיג נשק גרעיני. ההערכה האיראנית היא כי המערב לא יפעל נגדה באמצעים צבאיים, כאשר על פי אותה הערכה הדיון בישראל נועד להפעיל לחץ על המערב לפעול נגד איראן.

הנחישות להשגת נשק גרעיני והעמדה האיראנית ניזונה גם מהמטריה הרוסית / סינית הפרושה מעל איראן.

נחישותה זו של איראן מונעת על ידי ההכרה לפיה ביום בו בידי איראן תהיה פצצה גרעינית מאזן הכוחות ישתנה לא רק בהקשר הישראלי אלא גם יהיה זעזוע בהקשר האירופאי והגלובלי וזאת לנוכח אמצעי שיגור ארוכי טווח שבידי איראן. ניתן לומר כי האיראנים יעתיקו למזרח התיכון מודל צפון קוריאני משוכלל ומסוכן הרבה יותר.

במקביל איראן פועלת להגברת השפעתה במזרח התיכון בכלל ובמפרץ הפרסי במיוחד . חלק מפעולות איראן באות על מנת להגביר את השפעתה במצרים שלאחר עידן מובארכ, חלקן בהגברת כוחו של החיזבאללה (בעיקר כוחו הצבאי לאחר שהחיזבאללה השתלט למעשה על לבנון) ויכולתו לשמש כזרועה הארוכה של איראן באגן הים התיכון.

ניתן להעריך כי איראן מכינה עצמה ליום שלאחר פינוי כוחות ארצות הברית מעיראק, כאשר המטרה הראשונה העומדת בפניה היא העצמת השפעתה על עיראק השיעית תוך איום מחודש על היציבות בכווית , ולאחר מכן ליבוי מחדש של הלהבות בבחריין בה יש אוכלוסייה שיעית גדולה במיוחד.

מעבר לכך איראן מתכוונת למלא את החלל שלאחר פינוי כוחות הברית מעיראק באופן בו איראן תוכל להכתיב את מדיניותה בכל הנוגע ליצוא נפט מאזור זה. האיום האיראני כולל בחובו במיוחד את ערב הסעודית וכווית ולמעשה איום על עתודות הנפט העיקריות של המערב. ככל שתרחיש זה יתממש אנו צפויים לראות זינוק חד במחירו של הנפט הגולמי.

האיחוד האירופי

שיקום כלכלת אירופה מהמיתון העמוק בו היא נמצאת עלול לעבור טלטלה ככל שאירופה תמצא מולה טרור של ג’יהאד עולמי, אשר מקורו בצפון אפריקה , אך יש לו שלוחות באירופה עצמה.

צרפת- אחד ההיבטים הבולטים בתחום החברתי הם הקשרים בין מהגרים צפון אפריקאים למדינות המוצא שלהם. ככל שבמדינות המוצא האיסלאם הקיצוני יקבל דחיפה ותאוצה כך אנו עלולים לראות הקצנה בקרב המיעוט המוסלמי בצרפת, מיעוט אשר רובו נמצא בתחתית הסולם החברתי בצרפת והתפרצויות אלימות שלו נחזו מדי פעם.

יתכן בהחלט כי ארגוני הג’יהאד העולמי , החודרים מהסהל האפריקאי ומתחזקים כיום בצפון אפריקה ינסו לגייס לשורותיהם בני מהגרים לצרפת במטרה להפעילם כנגד מטרות צרפתיות בדומה למודל שנמצא בבריטניה.

ספרד- ספרד סובלת מזה כמה וכמה שנים מאבטלה בשיעור דו סיפרתי. לאחרונה נמדדה בספרד אבטלה אפקטיבית העולה על 35% ואבטלה רשמית של 22%.

שיעור אבטלה כאמור גוזר בעיות חברתיות עמוקות בספרד, זאת במיוחד כאשר לבעיית האבטלה מוסיפים את השיעור הגבוה במיוחד של עובדים זרים בלתי חוקיים , חלקם הגיעו כפליטים וחלקם פשוט  מהגרי עבודה מאפריקה בכלל ומאזורי המגרב במיוחד.

ספרד היוותה בעבר יעד לפיגועי טרור של הג’יהאד העולמי ובהחלט תמשיך להיות יעד כזה גם בעתיד במיוחד לאור ההגירה הבלתי חוקית אליה כאמור לעיל.

הפועל היוצא יכול להיות קיטוב בחברה הספרדית לרבות עלייה מחודשת של מפלגה ימנית דוגמת זו שהעלתה בשעתו את הרודן פרנקו לשלטון.

איטליה המשמשת יעד לפליטים מלוב עלולה להוות גם היא יעד לפיגועי טרור כמי שנטלה חלק בתקיפת משטרו של קדאפי.

גרמניה- אוכלוסייתה של מדינה זו מזדקנת והולכת (בדומה למדינות אירואיות מערביות רבות) התוצאה היא השענות גדלה והולכת של התעשייה הגרמנית על מהגרים זרים בין אם ממזרח אירופה ובין אם מטורקיה.

הגירה זו הביאה את ראש ממשלת טורקיה ארדואן להתבטאויות הנמצאות על גבול ההתערבות הפוליטית בגרמניה. היא מעידה יותר מכל על עקב אכילס האירופאי המבקש לשמור על רמת חיים גבוהה ואך תוך השענות על כוח עבודה זר בעל משמעות בחיי מדינה זו.

תת היבשת ההודית ואסיה

פקיסטן אפגניסטן והודו – ככל שארצות הברית תסיג לחלוטין את כוחותיה מאפגניסטן , אנו צפויים לחזות בשובו של ארגון הטאליבן לשלטון באפגניסטן וזליגה של פעולותיו לתוככי פקיסטן לרבות איום על המשטר הדמוקרטי שם.

זליגה זו עלולה להביא לסיבוב נוסף של התנגשויות בין הודו לפקיסטן. כאשר מדובר ב- 2 מדינות בעלות נשק גרעיני אזי ניתן לומר כי פוטנציאל הנפיצות באזור זה דומה להר געש פעיל הנמצא על סף התפרצות כל העת.

צפון קוריאה- צפון קוריאה ממשיכה בפיתוחו של נשק גרעיני ובמקביל אמצעי שיגור ארוכי טווח, התוצאה היא איום ישיר על אינטרסים מערביים ראשית של דרום קוריאה ויפן אך צריך לזכור כי הטילים ארוכי הטווח של צפון קוריאה מסוגלים להגיע גם לחלק מארצות הברית . בהתאם מדיניות הסחטנות של צפון קוריאה ( מזון תמורת שקט) תימשך . בד בבד יתכן בצפון קוריאה תהליך של חילופים בהנהגת השלטון, חילופים שיצביעו לאן צפון קוריאה תלך בשנים הבאות.

המעצמות הצבאיות הגדולות

סין –  היא אחת הכלכלות המובילות בעולם.  לאיש אין ספק כי סין היא מעצמת על .

למרות שעד עתה סין מיעטה להתערב בסכסוך המזרח תיכוני, אנו רואים כיצד האינטרסים הסינים מכתיבים פרישת מטריה מסויימת נגד  סנקציות על איראן.

 אף שסין עצמה פעולת בצורה נמרצת וחדה לדכא את המיעוט המוסלמי בסין עצמה. סין ממשיכה ותמשיך לעשות מאמצים לסגור פערים שונים בנושאים טכנולוגים בינה ובין המערב , לא רק בנושאים כלכליים שהביאו מפעלים סינים לרכוש מפעלים פושטי רגל במערב אשר היעד העיקרי הייתה  טכנולוגיה תעשייתית מתקדמת (דוגמת הרכישה של וולבו ), אלא גם בנושאים אשר לסין אין גישה ישירה אליהם כמו נושאים הנוגעים לחקר החלל במיוחד אחר דחיית בקשתה של סין להצטרף לפרויקט תחנת החלל האמריקאית/ רוסית אירופית.

במצב זה סין תשמור על איזון ביחסיה עם המערב . איזון זה יכלול בחובו גם מגבלות עקיפות על המערב בכלל וארצות הברית בפרט , כאשר את המגבלה הנוגעת לסנקציות צריך לפרש כרצון להגביל את ההגמוניה האמריקאית במפרץ הפרסי ובמקביל להנות מנפט זול המיוצא מאיראן לסין , נפט שהתעשייה הסינית זקוקה לו .

בד בבד יש לראות את הסכסוך בים סין הדרומי כסכסוך בעל פוטנציאל הסלמה מהיר לאור העובדה כי סקרים שונים מצביעים על פוטנציאל גילוי נפט וגז בהיקפים הנאמדים בשיעור של 80% מעתודות הנפט של ערב הסעודית .

פוטנציאל ההסלמה נובע בעיקר משורת המדינות המסוכסכות סביב ים סין הדרומי ובהן כאמור סין, ויאטנאם , טאיוואן, תאילנד מאלזיה והפיליפינים. (  הים הסיני נמצא מדרום לסין, ומבחינה גאוגרפית הוא מהווה ים שולי של האוקיינוס השקט. לחופיו שוכנים וייטנאם וסין בצפון, מלזיה בדרום, פיליפינים וטייוואן במזרח ותאילנד במערב.

שטח הים עצמו, וכן חלק מהאיים הבלתי מיושבים בו, נמצאים במחלוקת בין מספר מדינות הטוענות לריבונות עליהם. המחלוקת מתבטאות גם בשמות השונים בהם מכונים הים והאיים שבו.)

רוסיה- צפויה עלייה מחודשת של פוטין לנשיאות. והתגברות המאבק הנוגע להגמוניה של מה שהרוסים מגדירים החצר האחורית שלהם , לרבות מאבק נגד הצבת טילים נגד טילים של ארצות הברית במדינות ברית ורשה לשעבר. צפויה איפה תמיכה רוסית בכל נושא החותר תחת ההשפעה המערבית בכלל והאמריקאית בפרט בתורכיה והמזרח התיכון . בל נתפלא אם רוסיה תציע לתורכיה סיוע ברכש צבאי, על מנת לכרסם בהשפעה של NATO  במדינה זו וביכולות הפריסה האמרקאיות באזורנו.  צריך לזכור כי לרוסיה בסיס צבאי בעיר טרטוס בסוריה ואנו צפויים לנוכחות גוברת של רוסיה בים התיכון. כמו גם נסיונות למכירה של אמל”ח צבאי והכל כדי להגדיל את השפעתה באזור זה.

ארצות הברית- הבחירות בארצות הברית במהלך 2012 יכתיבו חלק ניכר ממדיניות החוץ של המדינה , במובן של הקפאת מצב ובלי יוזמות מיוחדות העלולות לסבך את הממשל הנוכחי .  בל נתפלא אם יהיה עיכוב בהוצאת מלוא הכוחות האמריקאים מעיראק , על מנת שמדיניות הממשל לא תתפס כהפקרת הזירה לאיראנים.

למרות הדיבורים השונים על תקיפה של איראן , ספק בעיני אם ארצות הברית תפעל נגד איראן. צריך לזכור כי מהלך צבאי נגד איראן מחייב את הנשיא לקבל את אישור הקונגרס. ממילא כל אפשרות פעולה נגד איראן מחייבת אישור אמריקאי שכן ארצות הברית שולטת למעשה בשמיים הגובלים באיראן .

בריטניה- המשחקים האולימפיים בשנת 2012 צפויים למקד את תשומת ולאו דווקא בהיבט הספורטיבי , אלא גם מהכוון של איומי הטרור הן חיצוני והן פנימי.

נשאלת השאלה האם כפועל יוצא של המגבלות הנוגעות ליכולת הפעולה של ארצות הברית, באיראן ארצות הברית תצייד את בריטנייה באמל”ח מתאים ותאפשר לה לפעול כזרועה הארוכה , לרבות גבוי כבעלת בריתה בנאטו? תרחיש כזה מחייב תאום חשאי ומדויק לא רק עם בריטניה אלא גם עם מדינות נאטו נוספות וספק אם יוכל להתקיים.

לסיכום

נראה כי התהליכים המדיניים בעולם בכלל ובאזור הים התיכון בפרט עלולים להוביל לשורה של זעזועים במהלך שנת  2012  או בשנת 2013 , לרבות אירועי טרור שיצביעו יותר מכל על חולשת המערב בהתמודדותו עם איומים אלו.

האיום של טרור גרעיני עלול לעלות  לא רק מכוונה של איראן, אלא במקרה שארצות הברית תפנה את כוחותיה מאפגניסטן ואפשרות לפיה  ארגון הטאליבן עלול לערער את השלטון בפקיסטן השכנה.

היה והטרור של הג’יהאד העולמי יפרוץ עוד במהלך 2012 תהיה לו השפעה גם על מערכת הבחירות בארצות הברית .

ככל שהאחים המוסלמים יצליחו להפיל את משטר העלאווים בסוריה ולתפוס את השלטון שם, אזי המדינות הנתונות לשליטה של האחים המוסלמים עלולות להתפתות לשורה של מהלכים שיאיימו על יציבות האזור כולו.

להערכתי האישית גורמי אי היציבות הכוללים במזרח התיכון יתחדדו וילכו במהלך שנת 2012 וישפיעו בצורה שלילית על הכלכלה האירופאית והגלובלית.

סקירות נוספות קשורות:

טרור איסלאמי לקראת עליית מדרגה-

http://gizmoron.com/HE/2011/09/hebrew-%d7%98%d7%a8%d7%95%d7%a8-%d7%90%d7%99%d7%a1%d7%9c%d7%90%d7%9e%d7%99-%e2%80%93-%d7%aa%d7%a8%d7%97%d7%99%d7%a9-%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%93%d7%a8%d7%92%d7%94/

מצרים והאחים המוסלמים במבט על-

http://gizmoron.com/HE/2011/05/egypt-and-the-muslim-brotherhood-in-a-glance/

הכשל בכלכלה המצרית יוביל לעליית האחים המוסלמים-

http://gizmoron.com/HE/2011/05/the-foreseen-failure-of-the-egyptian-economy-will-lead-to-the-rise-of-the-muslim-brotherhood/

רצועת עזה על קצה המזלג-

http://gizmoron.com/HE/2011/07/hebrew-%d7%a8%d7%a6%d7%95%d7%a2%d7%aa-%d7%a2%d7%96%d7%94-%d7%a2%d7%9c-%d7%a7%d7%a6%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%96%d7%9c%d7%92/

ברק אובמה תוצאות הרבעון השלישי של נשיאותו-

http://gizmoron.com/HE/2011/08/hebrew-%d7%91%d7%a8%d7%a7-%d7%90%d7%95%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%94-%d7%aa%d7%95%d7%a6%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%a2%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%99-%d7%a9%d7%9c-%d7%a0/

מנהיגי העולם המערבי שקועים כל כולם בביצה הכלכלית שנוצרה עקב משבר הסאב פריים ומשבר החובות באירופה ויכולתם להבחין במתרחש סביבם ירדה מדרגה.

בעת שהם עסוקים בשערי המטבע ובריביות כאלה או אחרות או בדרוג החוב שיצרו,  מתחדשת לה סופה ישנה חדשה , אשר תנסה להכות שנית בעולם המערבי.

מדובר בסופה של טרור איסלאמי , הנוצר באין מפריע כמעט, ב- 2 מעגלים עיקריים:

המעגל הראשון

הוא המעגל המזרח תיכוני ובדגש על מצרים לוב, סוריה ולבנון (כשלוחה של איראן).

המעגל השני

הוא המעגל הפקיסטני אפגני.

המעגל הראשון- מצרים:

הכוח השולט ברחוב במדינה זו, הוא האחים המוסלמים, אלו יכולים לארגן הפגנות ענק ביום והמשטר הצבאי השולט כיום במדינה נמצא עימם במגע יום יומי על מנת שלא להפר את השקט, לקראת הבחירות במדינה זו.

ולמי ששכח בשלהי חודש יולי שנה זו התכנסה במצרים ועידת תמיכה בטרור תחת חסותה של תנועת האחים המוסלמים ובהשתתפות גורמי טרור בינלאומיים כולל החיזבאללה ובלא המהום כלשהו מטעם המשטר.

תנועת האחים המוסלמים מבססת בימים אלו את עליונותה על כל המפלגות האחרות , כאשר על פי סקרי דעת קהל היא צפויה לקבל לפחות 30% מהקולות כאשר גם המפלגות האחרות הן מפלגות השוטמות את ישראל לא רק בשאלה הפלשתינית , אלא ישראל כמייצגת התרבות המערבית באזור.

במצב זה ניתן להעריך כבר כעת כי הסכם השלום בין ישראל ומצרים עומד על כרעי תרנגולת, וסימן השאלה לגבי הסכם השלום המתהווה בימים אלו , עלול להפוך לסימן קריאה עם עליית האחים המוסלמים לשלטון.

ובל נשכח כי השושבין להשתתפות האחים המוסלמים בבחירות ובשלטון היה והינו לא אחר מאשר  הממשל הנוכחי של  ארצות הברית בראשותו של ברק אובאמה, אותו ממשל שהשליך את חוסני מובארכ מעליו .

צריך במקביל לזכור כי בראש הנהגת ארגון אלקאעידה עומד היום איימן אל זוהארי המצרי מי שהגה את פיגועי 11/9 והחליף את אוסאמה בין לאדן.

מצרים שלאחר הבחירות עלולה ליפול כפרי בשל לידי האחים המוסלמים וסדר יום אנטי מערבי מובהק לרבות עידוד פיגועי טרור נגד אינטרסים המייצגים את המערב.

שליטה של האחים המוסלמים במצרים ומכאן בתעלת סואץ עלולה להביא לחסימת התנועה לכלי שיט ישראלים בכלל וכלי שיט צבאיים בפרט. ובנסיבות מסוימות גם חסימה של כלי שיט צבאיים מערביים בדגש על כלי שיט של הצי החמישי של ארצות הברית.

המעגל הראשון לוב:

בעיני ולהערכתי לוב היא מועמדת ראשונה במעלה להפוך ליצואנית  טרור דוגמת איראן ואפגניסטן.

יש לזכור כי בסהל הצפון אפריקאי פעילים שבטי הטוארג , העומדים מאחרי פעילות ארגוני הג’יהאד העולמי באזור . הפעילות נפרשת מאלג’יריה ולרוחבה של יבשת אפריקה , לרבות מאוריטניה וכו’.

החלשותה של לוב כפועל יוצא של מלחמת האזרחים שם היא בגדר הזדמנות לאותם ארגונים לחדור ולהרחיב את תחום פעילותם, באזור בכלל ואגן הים התיכון בפרט.

צריך לקחת בחשבון אפשרות סבירה כי החדירה תקבל סיוע משבטו של מועמר קדאפי.

חדירה של ארגונים אלו כאמור יש בה השלכות גם על היציבות השלטונית במרוקו שעלולה להתערער במהירות.

נגישות הארגונים האיסלאמיים לים התיכון יש בה כדי להשליך על חופש התנועה הימי בים התיכון לרבות ניסיונות פיגוע נגד כלי שיט מערביים .

מודל לפיגועים מעין אלו ניתן לראות בפיגוע ההתאבדות באמצעות ספינת דיג נגד המשחתת קול באוקטובר  2000 במפרץ עדן  , פיגוע שבמהלכו נהרגו 17 מלחים אמריקאים.

גם דוברות קידוח הגז במים הכלכליים של ישראל וקפריסין (בה פועלת חברת נובל אנרג’י האמריקאית )יהפכו למטרה לפיגועים.

המעגל הראשון- רצועת עזה:

השתתפות האחים המוסלמים בשלטון במצרים תשנה את מצבה של תנועת החמאס השולטת ברצועה.

במקרה כאמור יש לצפות לפתיחה של המעברים בין הרצועה למצרים ובהתאם לזרימת אמל”ח תקני לרצועה.  הממשל המצרי הכולל את האחים המוסלמים , שיקום לאחר הבחירות (ובהנחה כי הן יתקיימו ) יתן מרחב פעולה גדול לאחים המוסלמים ושלוחתם בעזה,

בישראל צריכים לשים לב כי מתן הכשר להכנסת כוחות צבאיים מצריים לסיני , לא יועיל ויהיה רק פתיח לדרישה מצרית להכנסת כוחות נוספים, באופן היכול להגדיל את הסיכונים בגבול הדרומי של ישראל. מבחינה זו צריך לבוא ולומר כבר עתה כי הגבול הדרומי הפסיק להיות גבול של שלום ולהתייחס אליו בהתאם, כגבול של עימות.

להערכתי האישית צריך לקחת בחשבון כי כח ה- MFO  הנמצא בסיני ובדגש על הגדוד האמריקאי שבסיסו בשארם עלול להפוך מטרה לפיגועים.

סוריה:

משטר אסד אינו מצליח לדכא את המהומות במדינה זו, כאשר יש אינדיקציות לכך שהאחים המוסלמים בסוריה הם אלו שמובילים את המאבק נגד המשטר העלאווי. לא בכדי סרב ארגון החמאס לגנות את ההפגנות נגד המשטר , זאת גם במחיר של עיכוב בהעברת כספי תמיכה מטהרן.

בד בבד כבר הועלו חששות כי כפועל יוצא של התרופפות השלטון בסוריה הצליחו ארגוני מחבלים לשים את ידם על נשק כימי , היכול לשמש לצרכי פיגועים המוניים.

ככל שמשטר אסד יפול סביר להניח כי המשטר הסוני שיקום ייטה לאחים המוסלמים בסוריה , שמאז ומעולם גילו סימני מיליטנטיות.

איראן ומדינות המפרץ הפרסי

עם יציאת כוחות ארצות הברית ובריטניה מעיראק , אנו צפויים להערכתי  ל- 2 צירים של טרור:

הציר הראשון הוא ציר אלקאעידה נגד השיעים בעיראק.

הציר השני הוא הציר האיראני שיבקש לרתום את עיראק השיעית למאמצי איראן להשתלט על המפרץ הפרסי ולהפכו לאגן שאין בא ואין יוצא ממנו ללא אישורה של טהרן.

במקביל השתתפות נציג החיזבאללה בועידה תומכת הטרור בקהיר בחודש יולי שנה זו מעידה על התקרבות בין האחים המוסלמים ובין החיזבאללה לפחות במישור משותף של תמיכה בטרור.

המעגל השני אפגניסטן ופקיסטן

להערכתי יציאת צבא ארצות הברית מאפגניסטן תיתן למעשה את האות להשתלטות מחודשת של הטאליבן על מדינה זו.

במקביל חדירת הטאליבן לפקיסטן השכנה תתן את אותותיה בהעלמת עין של המשטר היושב באיסלמבאד מפעילות הטאליבן בתחומי פקיסטן בכלל ובהקמת מחנות אימונים לארגוני הג’יהאד העולמי בפרט.

מדובר איפה בעורף לוגיסטי לטרור איסלאמי קיצוני.

התנהלות רוסיה סין והאיחוד האירופי

רוסיה

חושדת בכוונות העומדות מאחרי פעילות נאט”ו (בו חברה גם טורקיה) בגבולה המערבי (לרבות הצבת טילים נגד טילים) וסביר להניח כי תבקש לנצל את המצב כדי להגביר את השפעתה באזור הים התיכון בעיקר על ידי מכירת נשק.

סין

סין היא מעצמת על, הסוגרת בצעדי ענק את הפערים בינה ובין ארצות הברית בהיבטים הכלכליים , והביטחוניים .

יחד עם זאת סין מקיימת יחסים סימביוטים עם ארצות הברית בעיקר לנוכח העובדה כי סין היא המחזיקה הגדולה בעולם של אג”ח ממשלתי אמריקאי.

עיקר מאמציה של סין מופעלים להגדלת השפעתה במזרח , לרבות פתרון הסכסוך בים סין הדרומי.

האיחוד האירופי

חלק ממדינות האיחוד האירופי הן חברות נאטו אשר תמך וסייע בהפלת המשטר בלוב.

מעורבות זו הנראית בשלב זה כמעורבות שהצליחה , תהיה בעתיד גם הטריגר לפיגועים נגד מדינות אלו ובדגש על צרפת , איטליה ובריטניה.

במקביל על מנת לנסות ולהוריד את לחצי הטרור מעליהן אנו צפויים להערכתי האישית לחוות לחץ של מדינות אלו על ישראל לעשות ויתורים לפלשתינים , לרבות הצטרפות של מדינות אלו ליוזמות אנטי ישראליות במועצת הביטחון ובפורומים בינלאומיים אחרים.

ארצות הברית

במוקד מערכת הבחירות של 2012 תעמוד הכלכלה האמריקאית.

להערכתי האישית כל עוד לא יפגע אינטרס אמריקאי , הדבר לא ישפיע על מערכת הבחירות שם.

במקביל איבדו האמריקאים חלק ניכר מיכולת ההרתעה שלהם, בשים לב ליציאת הכוחות מעיראק, והמשך תוכנית הגרעין האיראנית.

אובדן יכולת ההרתעה של ארצות הברית שנגזרת ממדיניותו של ממשל אובמה, היא זו שתאפשר את העלייה הגדולה בכוחו של האיסלאם הקיצוני במדינות מוסלמיות לרבות כאלו שהיו בעלות ברית של ארצות הברית.

כל הרכיבים והגורמים האמורים לעיל נמצאים בשלב זה בקלחת אחת לקראת נקודת התכה אפשרית בשנים 2012 – 2013  , אם ההתכה אמנם תקרה, אזי להערכתי האישית היא תאופיין בנסיונות הפיגוע של ארגוני הג’יהאד העולמי במטרות מערביות בדגש על מטרות באיחוד האירופי בכלל ובריטניה וצרפת בפרט.

ככל שתרחיש זה יתמלא כי אז כל התרחישים על התאוששות הכלכלה העולמית עלולים להתערער בקלות .

כאשר באים לאמוד את הצלחתו או כשלונו של אובאמה בתפקידו כנשיא ארצות הברית אנו צריכים לקחת  3 רכיבים עיקריים :

1. 1.      הכלכלה האמריקאית וביצועיה.
2. 2.      הלוחמה באפגניסטן ועיראק.
3. 3.      יחסי החוץ של ארצות הברית עם בעלות בריתה ומעמדה של ארצות הברית בעולם.

הכלכלה האמריקאית

מדובר בכלכלה הצרכנית הגדולה בעולם, אשר התקררותה משפיעה על שאר העולם ולענין זה נהוג לומר כי בעת שלארצות הברית יש שפעת לשאר העולם יש דלקת ריאות.

המשבר של שנת 2008 אירע בעת נשיאותו של הנשיא בוש קודמו בתפקיד של אובאמה, אך עלייתו של אובאמה לנשיאות הייתה פועל יוצא של הבטחה לפתרון מהיר של המשבר, אשר לדעת הדמוקרטים נבע מכשלי הכלכלה שהנהיגו הרפובליקנים.

אמרתי כבר בפוסט אחר כי מנהיגים אינם מבינים משברים המתחוללים מול עיניהם ולעיתים קרובות מגיבים למשברים באיחור .

אובאמה היה פטור מדימוי זה, והוא הגיע לתפקידו כשהוא נקי מכשלי הממשל הקודם.

דרכו של אובאמה הייתה לעודד את הכלכלה האמריקאית באמצעות הרחבה מוניטרית שכללה הדפסה של דולרים רבים, אלו היו אמורים לזרום לעסקים בכלכלה הריאלית בארצות הברית באמצעות הבנקים האמריקאים.

אך במקום שהכסף יזרום לכלכלה הריאלית בארצות הברית הכסף זרם לבנקים ונתקע שם כאשר הבנקים האמריקאים העדיפו את ההשקעות בוול סטריט והשקעות ספקולטיביות במט”ח בעולם.  רווחים מהעיסקאות הספקולטיביות השונות שימשו את הבנקים האמריקאים הגדולים לפדות את חובם לממשל . רק חלק קטן של הכספים שהדפיס הממשל האמריקאי הגיע לעסקים הקטנים והבינוניים שמניעים חלק ניכר מכלכלתה של ארצות הברית. התוצאה הנראית לעין היא כי הכלכלה האמריקאית הריאלית מדשדשת ואינה מסוגלת להתאושש מהמשבר הכלכלי אליו נקלעה. 

האם ניתן לומר כי שיטת האשראי האמריקאית פשטה את הרגל? בעת משבר הסאב פריים היה חשש גדול כי המשבר לאחריו יבוא מכוון הלווים בסיכון גבוה המשתמשים בכרטיסי האשראי (שיטת האשראי בארצות הברית דומה להלוואה בריבית המוחזרת בתשלומים על ידי הלווה באמצעות שיקים מדי חודש בחודשו. אי פרעון יכול להביא לנטילת הטובין שנרכשו ועצירת האשראי )

מאז משבר הסאב פריים צומצם יחסית השימוש במתן אשראי בארצות הברית , והדבר מעיד יותר מכל כי הפחד מפני פשיטות רגל בכלכלה הריאלית וממשיך להעיק על כלכלה זו ובמובנים רבים משתק אותה.

במצב דברים זה כאשר הכסף שהזרים הממשל לא הגיע ליעדו , ואחוז האבטלה בארצות הברית  מגיע לכדי 10% המסקנה המתבקשת היא כי ממשלו של אובאמה לא הצליח להניע מחדש את כלכלת ארצות הברית  המדשדשת במקומה כאשר חלק מהסיכונים לכלכלה נותרו בעינם.

הציון אותו ניתן לתת לממשל אובאמה על ביצועיו בכלכלה הוא בין מספיק בקושי למספיק.

אם להורדת דרוג האשראי על ידי חברת  S&P  תתלווה הורדה של דירוג האשראי על ידי חברות דירוג נוספות כמו מודיס או פיץ ניתן יהיה לומר כי אז הציון  “נכשל ” או בלשון אחרת בלתי מספיק .

נושא המאקרו השני הנוגע לארצות הברית נגזר מ- 2 לחימות” בעצימות נמוכה”  המנוהלות על ידי ארצות הברית (לחימה בעצימות נמוכה מתייחסת בד”כ ללחימה בכוחות גרילה/ תאי טרור להבדיל ממלחמה קונבנציונלית בין מדינות. עוצמת האש המופעלת אינה משנה בד”כ)

הלוחמה באפגניסטן- הצליחה רק בחלקה, שכן לוחמה זו לא הצליחה לחסל את תאי הטאליבן שם ובמובן מסוים נכשלה, שכן הטאליבן הצליח לחדור גם לפקיסטן השכנה, בה ישנם אזורים בגבול עם אפגניסטן הנשלטים על ידי אנשי הטאליבן.

חיסלו של בין לאדן היה הצלחה מודיעינית ומבצעית, ויש לזקוף זאת לזכות ארצות הברית שהוכיחה נחישות במרדף אחרי הארכי טרוריסט.  מנגד כוחות ארצות הברית לא הצליחו להגיע לאיימן אל זווארי סגנו של בין לאדן ומי שנחשב למוח של פיגועי 11 לספטמבר.

במקביל נמשכת הלוחמה של ארצות הברית בעיראק.- לוחמה זו היא סבוכה ואם בתחילה נדמה היה כי ארצות הברית נוחלת ניצחון צבאי הרי המשך הלחימה הגדיל את האיבה לארצות הברית בעולם הערבי ובעיראק עצמה , במקביל יש לציין כי כמות פיגועי ההתאבדות המיוחסים לסונים (שלוחות אלקאעידה) ירדה באופן ניכר. הירידה בעוצמת הפיגועים והמעבר לשלטון דמוקרטי (ככל שניתן להגדיר זאת ) היא בגדר הצלחה יחסית.

רצונה של ארצות הברית לנטוש את עיראק, ולפנות את צבאה משם בהתאם להתחייבותו של אובאמה , יש בו אלמנטים רבים של סיכון במיוחד בעת שאיראן מפתחת נשק גרעיני (על כך אעמוד בהמשך), ומתנהלת כמעצמה אזורית המבקשת לקבע את ההגמוניה שלה באזור כולו.

למהלכים אלו יש השפעה שלילית על עמדות של בנות ברית מובהקות של ארצות הברית כמו סעודיה, כווית ובחריין בה יש רוב שיעי הנשלט על ידי מיעוט סוני.

בשלב זה הערכתי האישית היא כי התוצאות של המערכה בעיראק הן בינוניות ולא ניתן לייחס להן השפעה שלילית על נשיאותו של אובאמה אך בה במידה הן אינן מועילות לו.

יחסי החוץ של ארצות הברית

ראשית נשיאותו של אובאמה אופיינה באוריינטציה של פיוס העולם המוסלמי, כפועל יוצא של לחימת ארצות הברית במדינות מוסלמיות כמו אפגניסטן ועיראק. אובאמה ניסה לעשות תפנית ביחס העולם המוסלמי כלפי ארצות הברית ולשם כך נסע למצרים ונשא נאום בפרלמנט המצרי , נאום שכל כולו ניסיון לפייס את העולם המוסלמי.

האם אובאמה הצליח במהלכי פיוס אלו? נראה להערכתי האישית כי תגובת העולם המוסלמי בכלל לחיסולו של בין לאדן באפגניסטן מוליכה למסקנה שלילית.

מצרים- ארצות הברית שתמכה בשנים עברו  בשלטונו של מובארכ, הפכה את עורה ובעת ההפגנות בכיכר אל תחריר הובילה מהלכים שענינם ירידתו של מובארכ מהשלטון. גם אם מדובר במהלך מקיאווליסטי, הרי משפטו של מובארכ המתנהל בימים אלו קבל עם ועולם, מצביע על חסר עמוק של האמריקאים בהבנת הכוחות הפועלים במזרח התיכון. כך לדוגמה הקריאה של ארצות הברית לאפשר לאחים המוסלמים במצרים , להשתתף בתהליך הדמוקרטי שם, מהלך אשר עלול להתברר כהרה אסון לא רק למצרים אלא לאזור כולו.

למרות העובדה כי אנו נמצאים בתקופה שלפני הבחירות במצרים  אשר בשלב זה אמורות להערך בספטמבר , ניתן לומר כי אובאמה נכשל במהלכיו בתקופת האירועים והנצחת המשפט כאמור, יש בה משום הנצחה של בגידת ארצות הברית בבעל ברית שלה, וזאת גם אם יאמר על ידי הממשל כי ארה”ב אינה מתערבת בענינים פנימיים של מדינות אחרות, במיוחד כאשר יש דוגמה אחרת של לוב בה מתחוללת מלחמת אזרחים כאשר כוחות נאטו מסייעים מהאוויר למורדים הלוחמים בקאדפי ומספקים להם אמל”ח לצורך לחימתם בו (מהלך דומה למהלכי נאטו נגד סרביה).

מהלכיו של אובאמה כנגד קדאפי שנעשו ללא אישורו של הקונגרס זכו שם לביקורת רבה.

הסוגייה האיראנית – סוגיה זו לא זו בלבד שלא ירדה מעל הפרק אלא נראה לכאורה כי היא מחריפה והולכת היא מורכבת מ- 2 רכיבים:

הרכיב הראשון הוא סוגיית הגרעין האיראני- נראה כי למרות העיכובים השונים בתוכנית הגרעינית האיראנית , איראן ממשיכה לעשות צעדים לקראת התחמשותה בנשק גרעיני שיהפוך לחלק מהארסנל הנב”קי שלה (זוכרים את משפט מנבר בישראל?). הכרזה כזו של איראן על קיומו של נשק גרעיני בידיה , בתוספת לארסנל הטילאי של איראן יש בה כדי להוות איום על אירופה ( על פי הפרסומים בעתונות טווח ארסנל זה מגיע זה מכבר לישראל), כאשר הצלחה בבנייה של ראש נפץ גרעיני שניתן יהיה להרכיבו על טילים תהפוך את האיום למוחשי הרבה יותר.

בנוסף הכרזה כאמור יהיה בה כדי להדגיש את כשלון מדיניות הסנקציות של ארצות הברית ובעלות בריתה על איראן.

הנושא השני נוגע להתנהלותה שלא איראן באזור תוך תמיכה בסוריה ומעורבותה הקיימת במצרים לרבות ניסיונות לקשור קשרים עם ארגון האחים המוסלמים.

איראן טוענת מזה זמן להגמוניה אזורית בתחום המפרץ הפרסי ומעבר לכך, זרועותיה נשלחות כידוע ללבנון , לתחומי רצועת עזה וכעת למצרים.

יציאת ארצות הברית מעיראק ופינוי כוחותיה משם יכולה להוות איתות לאיראן להגביר את השפעתה באזור זה תוך איום על בעלות ברית מובהקות של ארצות הברית כמו סעודיה , כווית ונסיכויות המפרץ.

בנוסף השפעה איראנית במצרים שלאחר הבחירות (אם וכאשר יתקיימו) בלא מעורבות של הצבא וכוחות המודיעין המסכל המצרי לבלום השפעה זו  תביא לדעתי האישית, להערכה שלילית של תוצאות המדיניות האמריקאית במזרח התיכון ( וכדאי לזכור את הועידה בחסות האחים המוסלמים שנערכה לפני למעלה מחודש במצרים וכותרתה הייתה תמיכה במאבק המזוין  בה השתתפו גם גורמי טרור שיעים)

ההערכה השלילית הנגזרת מכל האמור לעיל משפיעה גם על מעמדה הגלובלי של ארצות הברית , לרבות בנכונות של מדינות כמו צפון קוריאה לדרוש מארצות הברית לכונן עימה שלום (ובמשתמע להכיר במשטר הרודני של צפון קוריאה) ובעליית מדרגה של הדרישות הסיניות בים סין הדרומי.

התוצאה היא להערכתי כי גם גם בזירה הבינלאומית ממשלו של אובאמה מקבל ציון מספיק עם צפי להמשך התפתחויות שליליות.

לסיכום

למיטב הערכתי ממשלו של אובאמה צפוי בשנה הבאה להתקפה רבתי של הרפובליקנים על הפערים הגדולים בין הבטחותיו וביצועיו .

האם הרפובליקנים יצליחו ? שאלה זו נתונה להערכתי האישית לדמות שיצליחו להעמיד  בהתמודדות על הנשיאות, ככל שיעמידו דמויות המזוהות עם ארגון מסיבת התה, הרי למרות חלון הזדמנויות שיעמוד בפניהם , הם יפספסו אותו, אך לענין הבחירות נצטרך להמתין עד ששאלת המועמד הרפובליקני לנשיאות תתבהר .