מסתבר כי האירועים הקדימו את נפילת אסד והדברים נראים עתה בברור בלחימה של גורמי ג’בהת אל נוסרה נגד החיזבאללה זאת על רקע מעורבות החיזבאללה בלחימה בסוריה לצד אסד בכלל ובעת כיבוש העיירה אל קסייר בפרט.

עתה אנו עומדים ככל הנראה בפני תקיפה מערבית בסוריה זאת על רקע השימוש שעשה הצבא הסורי בנשק כימי (על פי הפרסומים ככל הנראה בגז עצבים מסוג סארין) תוך פגיעה באזרחים בכלל ובמאות ילדם בפרט.

ככל שתבוא תקיפה מערבית כאמור ישראל חייבת להיות מוכנה לכל תרחיש של תקיפה מצד סוריה או שלוחיה.

קיים בעיני ספק אם אסד יבקש לתקוף באופן ישיר את ישראל ,  בידעו כי מעורבות ישראלית כזו עלולה למוטט את שלטונו באופן סופי, אך שורת ההגיון ששלנו אינה בהכרח שורת ההיגיון הפועלת אצל ראש המשטר הסורי , היכול לסבור כי בלחימה נגד ישראל יוכל להטות לטובתו את מאזן התמיכה הערבית , אפשרות זו היא קלושה , אך אסור להוציאה מכלל חשבון.

התרחיש האיראני- איראן השמיעה בימים האחרונים שורת איומים ישירים כלפי ישראל , מתוך מגמה להפעיל לחץ על המערב לבל יתערב בסוריה שאם לא כן המזרח התיכון כולו עשוי לבעור תוך מעורבות של ישראל, אלא שדווקא בשעה זו אני מטיל ספק אם איראן תפעל באופן ישיר כנגד ישראל, שכן מעורבות ישירה כזו עשויה לשרת את ישראל והמערב לצרכי תקיפת מתקני הגרעין ומתקני הנשק הכימי  של איראן.  יחד עם זאת יתכן בהחלט כי איראן לא תרצה להפקיר את בעל בריתה אסד אשר סוריה בראשותו מהווה ציר הכרחי לתמיכה בחיזבאללה ודרכו ההשפעה שהיא מבקשת לעצמה במזרח התיכון בכלל ובים התיכון בפרט.

איראן והמפרץ הפרסי- קיימת אפשרות כי איראן תכין פרובוקציות נגד נסיכויות הנפט ונגד סעודיה במפרץ הפרסי באופן בו ארצות הברית תתקשה לפעול נגדה (לדוגמה פגיעה בספינות סעודיות/ כוויתיות או ספינות של הנסיכויות,  או אפשרות לפעילות טרור מתאבדים במדינות המפרץ ).

החיזבאללה- לחיזבאללה יכולת רקטית רחבה ביותר אשר על פי הדווחים בעתונות יכולה להגיע למאות רקטות מסוגים שונים ביום לחימה. קשה להניח כי  כיפת ברזל תוכל להתמודד ביעילות רבה עם תקיפה רקטית רחבה בהיקף כזה. והסתייגות; הגרעין הקשה של החיזבאללה נפגע באופן קשה בעת הלחימה בקוסייר(למעלה מ-200 הרוגים ומאות לוחמים פצועים קשה). מעורבות שלו עתה נגד ישראל עלולה לעלות במהלומה שתמנע ממנו לחלוטין אפשרות סיוע עתידי לבעל הברית הסורי ובנוסף תחליש אותו בזירה הלבנונית.

כוחות הג’יהאד העולמי- אלו שיגרו (גדודי עבדאללה עזאם) לפני מספר שבועות מספר רקטות גראד לעבר ישראל בתקווה למשוך את ישראל לתקוף בלבנון.  במקרה של תקיפה אמריקאית קיימת אפשרות שינסו לפעול פעם נוספת בתקווה שישראל תחליט להתערב . המודיעין של ישראל יצטרך לדעת להבחין היטב בזהות יורי הרקטות ולהחליט על התגובה בהתאם.

רוסיה-  קשה להניח כי הרוסים יתערבו בצורה פעילה למניעת מתקפה למעט פעילות דיפלומטית כזו או אחרת שמטרתה להשפיע על דעת הקהל בארצות הברית שממילא אינה אוהדת כל מעורבות צבאית אמריקאית שאין לה קשר לביטחון הישיר של ארצות הברית בכלל ובעת משבר כלכלי בפרט.

להבדיל צריך להניח כי לאחר מתקפה כזו ובהעדר פעולת המשך (כולל סגר אווירי) הרוסים יחמשו את צבא סוריה במיטב הנשק הרוסי החדיש לרבות טילי  S-300 ונשק אנטי אווירי אחר. נשק שיהפוך קודם כל לבעיה עבור חיל האוויר של ישראל בשל יכולות היירוט המשופרות שלו וטווח הפעולה שלו המכסה חלקים של מדינת ישראל. האם לסורים היכולת הטכנית להפעיל מערכות אלו? מי שחווה את מלחמת יום הכיפורים בה הופעלו מסות של מערכו נ”מ מתוצרת סובייטית , צריך להניח כי המערכות אכן יופעלו על ידי הסורים ויתכן והן יזלגו גם לידי איראן  (כזכור רוסיה הודיעה כי לא תספק את המערכות האמורות לאיראן עקב הסנקציות שהוטלו עליה).

לסיכום התרחיש הסביר בעיני הוא כי סוריה תספוג את המהלומה הצבאית שתוטל עליה (ככל שלא יהיה ניסיון להפיל את משטר אסד) , תשמיע איומים ואולי תחמם את גבול ישראל סוריה בירי קונבנציונלי ספוראדי כזה או אחר ,(ויתכן אף ירי לכוון ירדן אם ארצות הברית תפעיל מטוסי קרב משטחה של ירדן) אך תוריד את הראש עד חלוף הסערה מתוך ידיעה כי בעתון של יום אתמול עוטפים דגים וככל שהמערב ירגיע את מצפונו כי אז המצב יוכל לחזור לקדמותו , קרי המשך הלחימה של צבא אסד במורדים והמשך השמדת העם באמצעים הקונבנציונלים כפי המתבצע על ידו.

להלן הקישור אחרי שלטון אסד תרחיש סורי לבנוני: http://gizmoron.com/2013/02/%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99-%D7%A9%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%A1%D7%93-%D7%AA%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%A9-%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%99/

התוצאה כבר ידועה. גורבצ’וב ששימש כמזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית ניסה להביא לבנייה מחדש של הכלכלה ולפעול לפתיחות של השלטון , במהלכים שהביאו בסיומם להתפרקותה של ברית המועצות והקמתן של הרפובליקות האתניות שהיוו חלק ממנה.

לאחר כהונתו של בוריס ילצין כנשיא רוסיה ואחרי ניסיון ההפיכה נגדו עלה לשלטון נשיא רוסיה המכהן כיום (לאחר הפסקה באמצע  של 4 שנים ) – פוטין אשר במסווה של דמוקרטיה חוקתית שולט ברוסיה במתווה אנטי דמוקרטי , השולל זכויות אשר במערב נחשבות כזכויות יסוד. ולמעשה החזיר את רוסיה לשלטון ריכוזי גם אם מראית העין היא של ביזור סמכויות וכלכלה חופשית.

בזמן התפרקותה של ברית המועצות נוצל הואקום השלטוני שנוצר לצרכי התעשרות קלה של מספר דמויות הקרויות בלשון העממית אוליגרכים , וכך ארע שממדינה ריכוזית בה הכלכלה נשלטה באופן מוחלט על ידי המדינה , עברו נכסים בעלי חשיבות כלכלית  מהמדרגה הראשונה (לעיתים נכסים אסטרטגים) לידי קבוצה של מתעשרים אשר לפחות חלקם היו קשורים לפשע המאורגן ברוסיה, ולעיתים לגורמים ששרתו בעבר בק.ג.ב הסובייטי (הגורם המופקד היום על ביטחון הפנים של רוסיה הוא ה- FSB   ).

המרוויחה הגדולה של התפרקות ברית המועצות הייתה ישראל שחוותה בשנות ה- 90 של המאה ה- 20 את העלייה מרוסיה , עלייה שאת תרומתה לכלכלה הישראלית ניתן להבין רק על ידי השוואה של הגידול בתוצר הלאומי הגולמי 10 שנים לפני העלייה מברית המועצות ו- 10 שנים לאחר מכן לרבות התרומה הענקית לביצועי ההיי טק הישראלי.

מצרים נשלטה בעבר הרחוק על ידי השלטון העותמאני ואח”כ נמצאה תחת השפעה בריטית (אחרי מלחמת העולם הראשונה והשנייה ושלטון מלוכני (פארוק) שסולק במהפיכת הקצינים הצעירים ב- 1952 , שסיים בעצם את השפעת בריטניה והמערב במצרים. מהפיכה שבראשה עמד קולונל בלתי ידוע אז בשם גמאל עבדל נאצר.   מאחר ומצרים מעולם לא הייתה דמוקרטיה במובן ה מערבי , גם השלטון שלאחר תקופתו של נאצר פעל בדרכים , אשר בעינים מערביות אינן נחשבות לדמוקרטיות וזאת בלשון המעטה. כך לדוגמה תנועת האחים המוסלמים שנולדה במצרים ומשם התפשטה למדינות אחרות , נרדפה לאורך כל תקופת שלטונם של נאצר סאדאת ומובארכ , אך אלו מעולם לא הצליחו להכריע אותה.

מצרים היא מדינה ריכוזית העוברת תהליך עיור מהיר ,ראו בנושא זה מצרים והאחים המוסלמים במבט על, בקישור:  http://gizmoron.com/2011/05/egypt-and-the-muslim-brotherhood-in-a-glance/  היכולת לשלוט במדינה זו היא פונקציה של היכולת לאושש את הכלכלה במינימום שחיתות שלטונית (שחיתות שהפכה סמל של כל מי שמחזיק ברסן השלטון במצרים כולל זה של האחים המוסלמים) , בזמן שאנו רואים התפרקות שלטונית וכלכלית של מצרים , התפרקות שלמעשה לא תאפשר לשום מנהיג אזרחי לשרוד די זמן על כסאו.

לפחות בשלב זה אין במצרים דמות כריזמטית שתוכל להנהיג את המדינה ולסחוף אחריה את אזרחי מדינה זו,  הגורם הסמכותי היחידי שיכול להביא  שקט יחסי למדינה הוא הצבא , אשר מעדיף לשבת מאחרי הקלעים ולא לעסוק בניהולה הכלכלי הבלתי אפשרי של מצרים.

התמוטטות הכלכלה המצרית מהווה את  הגורם להתמוטטות השלטונית שלה, זאת בצד התמוטטות הביטחון האישי (תקיפות אלימות של נשים בכיכר תחריר לרבות אונס של כתבת הסי.בי.אס, כתבת פרנס 24 ולאחרונה כתבת הולנדית )ולצד רכיבים הנוגעים להתנהלות של אלו שהחזיקו ברסן השלטון, אך מעבר להשלכות של מי יהיה בשלטון להתמוטטות השלטון במצרים יש גם  השלכות על ביטחון האזור.

שמעתי וקראתי מספר סקירות של פרשנים הסבורים כי התמוטטות שלטון האחים המוסלמים היא בגדר בשורה טובה לישראל ולמערב, אלא שלפחות בטווח הקצר אין בכך כל בשורה אמיתית.

ראשית הנגזרת של מהפיכת יולי במצרים מחייבת את הצבא המצרי לרתק כוחות רבים לזירה הפנימית בקהיר ובערים הגדולות האחרות. הפועל היוצא הוא הוא כי ספק אם הצבא המצרי יוכל להמשיך לרתק כוחות ומשאבים בסיני על מנת להילחם במסתננים מרצועת עזה , המכוונים לפיגועים נגד ישראל. הפועל היוצא הוא שישראל תצטרך להתכונן לפחות בטווח הקצר ליותר פיגועים מכוון הגבול המצרי, פיגועים שיתכן ומוצאם הוא ברצועת עזה אך היכולת להוציאם לפועל מחייבת סיוע מסיבי של בדווים בסיני.

במקביל צריך לצפות לניסיון איראני לנצל את הואקום השלטוני שנוצר כדי לבסס מחדש את השפעתה על ארגון החמאס ברצועת עזה , לרבות על ידי הברחת אמל”ח וכסף לתוך הרצועה, הברחה שיכולה להתאפשר ביתר קלות דרך סיני ככל שישאר שם ואקום שלטוני עד להתבססות מחודשת של השלטון המרכזי בקהיר.

מי שמצפה להסתלקות האחים המוסלמים מהזירה הפנימית במצרים שוגה להערכתי באשליות, האחים המוסלמים גם אם לא יזכו בבחירות הבאות (ככל שאלו יתקיימו ובמועד שיתקיימו ) וככל שלא יוצאו אל מחוץ לחוק כפי שנעשה ב- 1954 , יהיה להם משקל נכבד בזירה הפנימית ובהתנהלות השלטון הבא במצרים .

צריך לצפות כי לירידת האחים המוסלמים מהשלטון במצרים תהיה השפעה (לפחות מורלית) על האחים המוסלמים  הנלחמים בסוריה ומהווים את הגורם המרכזי בלחימה נגד אסד.

גם כאן יש לאיראנים השפעה רבה על הלחימה.  צריך לזכור כי הצבא הסורי הנאמן לנשיא מרותק רובו ככולו לבסיסים ומתקנים אסטרטגים , ואין ביכולתו לנהל לחימה נגד כוחות המורדים. כך בלחימה על קסיר, עיר המעבר האסטרטגית השולטת על המעבר למישור החוף הסורי וללבנון, נוהל הקרב בשטח על ידי החיזבאללה שספג שם אבידות כבדות.

להערכתי האיראנים יבקשו לנצל את ההצלחה של כיבוש קסיר והפגיעה המורלית באחים המוסלמים במצרים (פגיעה שיש לה השפעה רוחבית על תנועות האחים המוסלמים ומקורביהם גם מחוץ למצרים) כדי להגביר את הלחץ על המורדים בסוריה. בהעדר כוחות רגליים של ארגון החיזבאללה שנפגע במהלך הקרבות על קסיר צריך לצפות לאפשרות כי האיראנים יפעילו בסוריה כוחות רגליים של משמרות המהפיכה במסווה של מתנדבים שיעים .

במקביל להתנהלות האיראנית צריך לבחון היטב את ההתנהלות הרוסית בסוריה המזכירה יותר ויותר את ההתנהלות הסובייית באזור שנבנתה בשעתה  על הסכסוך הישראלי ערבי ועתה היא התנהלות לעומתית למערב תוך ניסיון לבסס את מעמדה של רוסיה הן בסוריה שנמל טרטוס שלה הוא נמל אסטרטגי עבורה, והן מול המערב שטורקיה בעלת הגבול המשותף עם סוריה , היא חלק מברית נאטו . כך צריך לראות את ההכרזה על אספקת טילי  ה- S 300 הרוסיים לא רק כאיום על ישראל, אלא כהתנהלות לעומתית למערב וכמשקל נגד להצבת סוללות טילי יירוט אמריקאיות  במדינות שהיו בעבר תחת השפעה סובייטית וכיום נוטות למערב כמו צ’כיה ופולין, זאת למרות שארצות הברית הכריזה בשעתו כי הסוללות מכוונות להגנה מפני תקיפה איראנית.

וכך  בשעה שהמערב עסוק בבעיותיו הכלכליות ונשיאה  של ארצות הברית ממשיך להתלבט באשר לדרך ההתנהלות של ארצות הברית מול ההתרחשויות במזרח התיכון , כדור השלג הנגזר מההתפרקות השלטונית ממשיך וצובר תאוצה ומנוצל על ידי 2 מדינות עיקריות איראן ורוסיה כדי להגביר את פוטנציאל ההשפעה שלהן (איראן ) וכדי לחזור לזירת המשחקים הבין מעצמתית (רוסיה) לאחר התפרקות ברית המועצות בתחילת שנות ה- 90 של המאה ה- 20.

ובהקשר זה צריך לזכור תמיד כי בנפול אויבך אל תשמח.

מספר שנים לפני מלחמת העולם השנייה בדצמבר 1937 ביצע הצבא הקיסרי היפני טבח בעיר ננקינג שבסין, טבח זה -הידוע בכינוי האונס של ננקינג- בוצע תוך פרק זמן של 6 שבועות מעת כיבושה של העיר ננקינג לאחר כניעת הצבא הסיני .

על פי ההערכה הצבא היפני הוציא להורג כ- 300 אלף איש בכללם חיילים סינים שנתפסו כשבויים אזרחים רבים לרבות כ- 20 אלף נשים שנאנסו ונרצחו על ידי חיילים יפנים שטרחו ותיעדו את מעשי הזוועה שלהם.

היפנים לא הכירו מעולם באחריותם לטבח , למרות ויכוח פנימי ביפן שנגע לטבח זה.

ב 7 לדצמבר 1941 הצטרפה ארצות הברית למלחמת העולם השנייה לאחר ההתקפה היפנית בפרל הרבור.

למרות ההתייחסות להתקפה כאילו הפתיעה את ארצות הברית הרי בפועל ההתקפה לא הפתיעה, אלא שהאמריקאים התעלמו מסימני אזהרה שהיו לפניהם תוך השארת הצי הגדול שלהם בנמל הבית שלו בהוואי.

עתה מבקשים האמריקאים להימנע מהפתעה דומה והם טורחים להדגיש את מוכנותם לאפשרות של מתקפה צפון קוריאנית על בסיסיהם בגוואם ובהוואי (הנמצאים בטווח הטילים הבליסטים של צפון קוריאה.

על פי שורת ההגיון הצפון קוריאנים בודאי למדו את לקחי מלחמת העלם השנייה , ואת הטעויות של היפנים במלחמה זו כולל הטעות שהייתה נעוצה בהתקפה הישירה על ארצות הברית.

שורת ההגיון חייבת להביא בחשבון כמה וכמה רכיבים המשחקים בזירה.

ראשית הסינים- אלו נחשבים במידה רבה כבעלי הבית של הצפון קוריאנים ולמרות שלכאורה הצפון קוריאנים פועלים בזירה באופן עצמאי, ספק אם הם הצפון קוריאנים היו מרשים לעצמם לתופף בתופי המלחמה שלהם בלי מידה מסוימת של שתיקה מצד המעצמה הסינית וזאת למרות העובדה שסין הצטרפה להחלטה האחרונה של מועצת הביטחון שהחמירה את הסנקציות על צפון קוריאה .

שנית היפנים- להם סכסוך מתמשך עם הסינים על השליטה במספר איים הנמצאים בים סין הדרומי, אשר הסינים טוענים לבעלות לגביהם. כזכור ים סין הדרומי נחשב לאזור בו פוטנציאל עתיר מימדים של מרבצי נפט אולי מהגדולים בעולם .

שלישית – יאמר מי שיאמר כי האיומים מופנים קודם כל לדרום קוריאה . לכאורה  זהו האיום הראשון , ושוב השאלה מהם רכיבי הכוחות האמיתיים המשחקים בזירה?

ככל שנהפוך את התרחישים השונים של לחימה בזירה המקומית , נמצא כי עלינו לנתח קודם כל את האינטרס הסיני .

ראשית לסין אין שום אינטרס להביא לסכסוך גלובלי נהפוך הוא!, לכן להערכתי אין ולא תהא מתקפה ישירה על טריטוריה אמריקאית כלשהי (להבדיל מבסיס אמריקאי שיכול להימצא על אדמת דרום קוריאה  למשל). ברור לסינים ובהתאם לצפון קוריאנים כי התקפה ישירה על טריטוריה אמריקאית תביא למתקפה אמריקאית כוללת על צפון קוריאה (ע”ע יפן כאמור לעיל וכן ע”ע בין לאדן) בלא יכולת אמיתית לעצור אותה בלי מעורבות צבאית סינית ישירה וזאת הסינים אינם רוצים.

להערכתי הסינים מבקשים לכרסם במידת ההשפעה האמריקאית באזור כולל ההשפעה שיש לארצות הברית בטאיוואן אשר הסינים מבקשים להביא תחת חסותם בדומה להסדרים הנוהגים בהונג קונג ומאקאו.

מעבר לכך לסינים יש חשבון פתוח עם היפנים , לא רק בגין הסכסוך בים סין הדרומי, אלא בגין אותו חשבון על הטבח בננקינג שמעולם לא נסגר.

אם נבחן את איומי המלחמה של צפון קוריאה  , נוכל לסנן מתוכם איומים מוסווים כלפי יפן (הצבת טילים בליסטים מול חופי יפן) בעלת בריתה של ארצות הברית אבל יותר מכך יריבתה עתיקת היומין של סין יריבות שלא פסה מהעולם עד היום . ריסון הצפון קוריאנים בהיבט של היפנים ( המחזיקים בצבא בעל סדר גודל מוגבל על פי חוקיהם בעקבות מלחמת העולם השנייה) יחייבם להעלות תשלום כופר  לסינים שיהיו המתווכים בזירה. מה יהיה כופר זה? סביר להניח כי הסינים ידרשו ויתור על הזכויות להם טוענים היפנים בים סין הדרומי.

פתיחה במלחמה מקומית בין צפון קוריאה ודרומה יכולה עד גבול מסוים להועיל לסינים עקב ריתוק האמריקאים לסכסוך זה (האמריקאים פועלים בקוריאה תחת דגל האום) , אלא שהסינים צריכים לזכור כי לא תמיד ניתן להחזיק בזנבו של הדרקון , לכן סביר להניח כי מעבר לתקריות מקומיות הסינים ישאפו לרסן את הצפון קוריאנים שכן מפולת בשווקים הגלובלים בגין כל אחד מהאיומים עלולה לחזור כבומרנג לסינים אשר נכון לעת הזו , כלכלתם נסמכת על כלכלת המערב .

יתכן והצפון קוריאנים ישגרו  טיל בליסטי כזה או אחר שיעבור מעל שמי יפן, אך בשום פנים ואופן לא יפול שם (יפול לים) וכן לפתוח בתקרית מקומית כפי שעשו בעבר, כאשר האינטרס הדרום קוריאני האמרקאי יהיה להשאיר את הסכסוך על אש קטנה ולא לפתחו לסכסוך אזורי העלל להיות הרה אסון לכל מי שיהיה להיות מעורב בו.

איומיו של קים גונג און מנהיגה הצעיר של צפון קוריאה , עלולים להביא לסופה של השושלת  שהוקמה על ידי סבו.

מאחר והוא חובב סרטים כמו אביו לפניו כדאי שצפה בסצינת הסיום בסרטו המופלא של אקירו קוראסווה – קגאמושה , כאשר שבט הסמוראים המונהג על ידי בנו של המנהיג שנפל והוחלף על ידי הכפיל נופל בקרב ידוע מראש ומוכחד כולו, משל התאבדות המונית כתובה וידועה.

צמד המילים אום שמום מיוחס לראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל דוד בן גוריון שאמר את המילים בהתייחס להחלטות האנטי ישראליות שהועברו במוסד זה (הן בעצרת הכללית והן בהתייחס לחוסר היכולת של מועצת הביטחון לקבל החלטות ביחס לגינוי מדינות ערביות).

התעמקות בסוגיה הנוגעת להתנהלות מדינות בזירה הבינלאומית ובכלל זאת ישראל מצביעה על התנהלות שונה לעומת ההתייחסות לאום.

צריך להכיר בכך שהאו”ם אינו אלא כלי למימוש מדיניות בינלאומית או הצהרה עליה. לפיכך תגובה אותה שמעתי לאחרונה לפיה אין להתייחס לדברים היוצאים מבנין האום ולא חשוב מה הגויים אומרים , אלא מה היהודים יעשו אינה אלא נאיביות במקרה הטוב או במקרה אחר ניהול מדינות בת יענה .

הדברים אמורים במיוחד בתקופה זו של דיבורים ,לחשושים ,ומאמרים הנוגעים לרוחות המלחמה הנושבות במזרח התיכון.

אם נחזור לבן גוריון נוכל לראות כי ראש הממשלה הראשון , פעל תמיד באופן בו קיבל לגיטימציה בינלאומית לפעולותיה של ישראל.

הכרזתה של מדינת ישראל באה לאחר החלטת החלוקה בעצרת האום.

מבצע סיני לדוגמה היה בעצם מבצע שהובל קודם ותואם קודם כל על ידי הבריטים והצרפתים שביקשו להחזיר לידם את השליטה בתעלת סואץ. התערבותה של ארצות הברית (ממשל אייזנהאור) הביאה לנסיגה כוללת של מדינות אלו יחד עם ישראל.

מלחמת ששת הימים יצאה לדרכה רק לאחר דיונים ארוכים במסדרונות האום ולאחר ששר החוץ דאז אבא אבן ניהל מרתון של שיחות עם גורמים בינלאומיים, הכל באופן בו נוצרה לגיטימציה בינלאומית לישראל לפעול לאחר שגמאל עבד אל נאצר דאג לסלק את כוחות האום מסיני והכניס לשם כוחות צבא גדולים , בלי שמזכיר האום אז (או טנט) גילה התנגדות כלשהי למהלך.

כך ניתן גם להצביע על מלחמת לבנון השנייה בה צהל פעל תחת הסכמה בינלאומית רחבה , וכך הייתה הסכמה בינלאומית רחבה לפעולת צהל ברצועת עזה בעת מבצע “עופרת יצוקה”.

לאחרונה אנו עדים לחוסר הסכמה בינלאומי הנוגע לפעולה ישראלית באיראן. הדברים נוגעים לא רק במחלוקת שהתגלעה בין ארצות הברית לישראל , אלא למשל לאחת מידידותיה הגדולות של ישראל – גרמניה.

חוסר ההרמוניה של ראש הממשלה עם ראשיי מדינות גדולות במערב עומד בעוכריו.

אם מישהו צריך דוגמה לצורך בקונצנזוס או הסכמה בין לאומית רחבה קודם ביצוע פעולה צבאית במזרח התיכון , צריך לחזור לימים שקדמו למלחמת המפרץ הראשונה בה שר החוץ של ארצות הברית (בייקר) דילג בין מדינות רבות ובכללן ישראל כדי ליצור את אותה הסכמה בין לאומית לפעולה נגד עיראק, זאת למרות שבבסיס הדברים ניתן היה לטעון כי הלגיטימציה נגזרת כפועל יוצא של פעולות התקיפה של עיראק בעצם כיבוש כווית, ולמרות זאת התנהל מסע הדילוגים הדיפלומטי שיצר קונצנזוס חסר תקדים ביחס לתקיפתה של עיראק- או אם תרצו את התשתית הדיפלומטית למסע הצבאי ברחבי מדבריות ערב.

כאשר ראש הממשלה ושר הביטחון מנהלים מסע לחשושים רמיזות ושמועות הנוגעים להכנות לקראת מלחמה , תוך התעלמות מוחלטת מהקהילה הבינלאומית , לרבות אפשרות לפגיעה בברית האסטרטגית עם ארצות הברית, צריך לקחת בחשבון כי במקרה של חוסר הצלחה צבאי עלול לבוא כישלון מדיני נרחב, כישלון שנגזרותיו עלולות להיות קשות הרבה יותר מכל טיל איראני שישוגר לישראל.

אין זה אומר שישראל צריכה להרפות כהוא זה  מהדרישה לפרק את איראן מיכולת לייצור נשק גרעיני נהפוך הוא, אך ישראל צריכה וגם יכולה להראות לעולם כולו כיצד איראן ממשיכה בדרכה ולשאוף להגיע  להסכמה על קו אדום ביחס לפעילותה הגרעינית של איראן, קו אדום שלאחריו תידרש פעולה צבאית .

על כך ניתן לומר בפרפרזה  כי להצלחה אבות רבים אבל באותה עת צריך לזכור כי מי שנכשל ישנה את הסטטוס שלו ליתום.

בימים אלו אנו עדים למספר תהליכים, גלובלים ואזוריים אשר יש להם מספר נקודות חיבור קריטיות.

תהליכים אלו ניתן לבחון גם על פי מודל משחק השפן של תורת המשחקים.

משחקים באש עם איראן

לפני כ- 10 חודשים כתבתי כי איראן תמשיך לחתור לפצצה גרעינית.  לאיש אין ספק בכך. ברור לחלוטין כי הימצאותה של פצצה גרעינית בידי איראן תשנה לא רק את מאזן הכוחות באזור אלא יהיו לה השלכות גלובליות

לאחרונה אנו עדים לשורה של ידיעות הנוגעות לאפשרות תקיפה ישראלית באיראן. חלק מהידיעות מתייחסות להרחבת סמכויות ראש הממשלה, וחלקן באופן ישיר לכוונת ישראל לתקוף באיראן.

נראה כי האיראנים אינם מתרגשים יתר על המידה מהצהרותיה הלוחמניות של ישראל ולפחות זה הרושם החיצוני שהאיראנים מבקשים ליצור.

ריחוקה של איראן מישראל כמו גם הויכוח הפנימי בישראל בדבר הצורך בתקיפה באיראן והמחיר שתצטרך ישראל לשלם, ובנוסף האמונה האיראנית כי מתקני העשרת האורניום שלה מוגנים באופן פיזי מפני כל תקיפה,  יחד עם איומי התקיפה על ישראל באמצעות טילים בליסטים , הובילו את האיראנים להמעיט באופן פומבי מערך קריאות הקרב הישראליות שנועדו להוות לחץ על איראן.

במישור הבינלאומי אנו רואים כיצד רוסיה מתייצבת לימינה של איראן ופועלת נגד הרחבתן של הסנקציות . ההתייצבות הרוסית נובעת הן משיקולים כלכליים הנוגעים לסנקציות אפשריות על מוסדות פיסקלים רוסיים כפועל יוצא של הסנקציות על איראן, והן משיקולים אסטרטגים שנועדו להצר את השפעתה של ארצות הברית בכל מקום אפשרי ולהעלות מחדש את מעמדה של רוסיה כמעצמת על , גם בשים לב לתהליכים הנוגעים לגבולותיה של רוסיה עצמה כפי שעמדתי על כך במהלך נובמבר 2011 בתחזית לקראת שנת 2012.

כך לדוגמה בשבועות האחרונים ראינו מבחן לסנקציות עת נודע כי בנק סיני הוכלל ברשימה שחורה של ארצות הברית כפועל יוצא מהלבנת כספים עבור האיראנים , כאשר הסינים דרשו במפגיע לבטל את הכללת הבנק האמור באותה רשימה, שמשמעותה חוסר יכולת לקיים עסקים עם המדינות שהטילו את הסנקציות בנוסף  לארצות הברית.

מה מטרת ההדלפות הישראליות בדבר הצורך לתקוף את מתקני הגרעין האיראנים?

המטרה הראשונה מכוונת כלפי ארצות הברית ומיועדת להשיג את הסכמתו של הנשיא לצאת למתקפה על איראן או לגבות את ישראל אם יגיעו למסקנה סופית כי הסנקציות נכשלו.

הנשיא האמריקאי אינו שש כלל ועיקר לצאת למתקפה על איראן ערב הבחירות לנשיאות , מעבר לעובדה כי רק לפני חודשים לא רבים הוציא את כוחות ארצות הברית מעיראק.

הסתבכות חדשה במזרח התיכון, עלולה להשליך על סיכויי הכלכלה האמריקאית להתאושש מהמשבר הכלכלי וממילא לפגוע בסיכויי בחירותו מחדש.

לחץ כאמור מצד ראש הממשלה ושר הביטחון עלול לאלץ את הנשיא האמריקאי לצאת בהכרזה פומבית כפי שמבקשים ראש הממשלה ושר הביטחון.

מה יקרה אם הנשיא האמריקאי יסרב לצאת בתמיכה פומבית כאמור?

אזי נראה לי כי ראש הממשלה ושר הביטחון יקלעו למצב בו יתכן ולא תהא להם ברירה אלא לממש את איום התקיפה.

לפנינו מתממש משחק השפן האופייני לקונפליקטים, אלא שבמשחק עם איראן יש 2 שלבים  .

השאלה היא אם לישראל יש את היכולת לתקוף באיראן.

שאלה זו מורכבת למעשה מ- 2 שאלות משנה:

א.      האם לישראל יש יכולות לשיגור אמלח לאיראן, לדוגמה באמצעות תקיפה אוירית הדרך בגה דנים מירב העיתונים.  כאשר מטוסים צריכים לא רק תדלוק אוירי אלא לעבור בתווך אוירי שרובו עוין. מי שיצביע על תקיפת הכור הגרעיני בעראק כדוגמה, צריך לזכור כי היכולות של האיראנים אינם דומות ליכולות של עיראק ומעבר לכך הדרך גם ארוכה יותר וגם מחייבת אמלח במשקל וסוג שונים וכאן אנו מגיעים לשאלת המשנה השנייה:

ב.      האם לישראל יש אמלח המתאים לתקיפה וגרימת נזק ממשי למתקני הגרעין האיראנים?

וספק אם יש למישהו מידע מהימן בדבר היכולות הישראליות .

על רכיב אחד אני מוכן להמר והוא כי נשיא ארצות הברית הנוכחי ימשיך לשבת בבית הלבן גם לאחר בחירות נובמבר 2012.

תקיפה ישראלית לפני הבחירות עלולה להכניס את העולם המערבי לסחרור כלכלי כפועל יוצא של עלייה חדה במחירי הנפט בעולם והשלכות נגזרות על מחירי הסחורות החשמל וכו”ב.

פגיעה בכלכלת העולם יכולה לעבור בשלום רק במקרה של הצלחה! דבר שאינו מובטח כלל ועיקר.

לכן מדינת ישראל זקוקה נואשות להתחייבות אמריקאית לסייע בתקיפה . על פי התקשורת הסכמה כזו אינה בנמצא .

כפי שציינתי ההדלפות הישראליות האחרונות הנוגעות לאפשרות תקיפה נועדו להפעיל לחץ על ארצות הברית יותר מאשר על איראן. אם תרצו פגיעה בכדור אחד לשם הכנסת כדור אחר לסלסלה במשחק הבליארד.

מחירי הסחורות כקטליזטור לחוסר יציבות

אין ספק כי מחירי הסחורות עולים בשלב זה כפועל יוצא של הבצורת בארצות הברית, מדובר בעלייה של מחירי התירס והחיטה, 2 מוצרים המהווים בסיס למזון במדינות העניות אך לא רק בהן, כך אנו צפויים לעלייה במחירי הבשר וכו’

מי שבוחן את הנעשה במצרים כפועל יוצא של עליית מחירי הסחורות , צריך לדעת כי על קופתה המתדלדלת של מדינה זו נוסף משקל הנוגע לעומק הסבסוד הנדרש של מזון בסיסי על מנת למנוע חוסר יציבות במדינה זו.

חוסר יציבות במצרים משמעו המעשי חלון הזדמנויות מיידי לארגוני טרור של הג’יהאד העולמי , כפי שראינו בתקיפה האחרונה על שוטרים מצריים.

הפועל היוצא החזוי להערכתי הוא סיוע כלכלי אמריקאי שבאופן פרדוקסלי יחזק את האחים המוסלמים, ולא יפחית כהוא זה מעמק הסכנות הצפויות מהמשטר הנוכחי במצרים.

בין לבין הסכם השלום בין ישראל למצרים צפוי לעבור שינוי דה פקטו, כפועל יוצא של הכנסת כוחות צבא מצריים לתוך סיני, כאשר יחידות הצבא המצרי שנכנסו (הרבה מעבר למותר על פי הסכם השלום) ישארו שם ולא יחזרו לבסיסים מעבר לתעלה והכל בשם החלת הריבונות המצרית בסיני.

בין לבין הנשיא המצרי החדש מורסי יוצא לביקור באיראן יריבתה של מצרים על ההגמוניה בעולם הערבי , ובל יתפלא איש אם נשמע על התחממות ביחסי 2 מדינות אלו, התחממות שתצטרך להדאיג את ישראל ואת ארצות הברית דווקא בעת הזו.

על הנעשה בסוריה

משטרו של אסד מחזיק מעמד תודות ל 2 גורמים עיקריים:

התמיכה האיראנית במשטרו לרבות סיוע ישיר של כוחות איראנים בין אם בדמות החיזבאללה ובין אם בדמות כוחות של משמרות המהפיכה..

התמיכה הרוסית במשטר, לרבות במהלכים דיפלומטים ובאספקת אמלח ,אשר עיקרה נועד להבטיח את המשך הבסיס הימי הרוסי בנמל טרטוס בסוריה ובפועל תמיכה המעקרת את הסנקציות של המערב על מדינה זו.

להערכתי מי שסבור כי נפילה של אסד תפתח חלון הזדמנויות לישראל, טועה.

בינתיים אסד מחזיק מעמד תודות לסיוע האיראני , אשר את מחירו נוכל להעריך אם נמצא בגבולה של ישראל כוחות של משמרות המהפיכה האיראנים, קרי צבא איראני.

החלופה של משטר אחים מוסלמים בסוריה גרועה לא פחות ממשטרו של אסד. המצאותם של גורמי ג’יהאד עולמי בסוריה צריכה להדיר שינה מראשי מערכת הביטחון הישראלית, כמו גם מארגוני ביטחון באירופה.

צריך לקחת בחשבון כי במקרה של מתקפה ישראלית או אמריקאית על איראן ינסה אסד להסיט את האש ממלחמת האזרחים בסוריה ולפתוח חזית נוספת נגד ישראל לטעון כי המורדים תומכים בישראל, מן היגיון עקום שהתפתח לא פעם אצל ראשי משטרים ערביים בעת מצוקה.

החיזבאללה

היא שלוחה של איראן בהתאם החיזבאללה יפעל על פי הנחיות איראן ובמקרה של מתקפה ישראלית אמריקאית צריך יהיה לקחת בחשבון בסבירות גבוהה מתקפת טילים של החיזבאללה על ישראל.

רוסיה

מתנהלת היום בצורה המובילה לדרך שאפיינה בעבר את המלחמה הקרה , תוך שהיא מנסה לבנות מחדש את מוקדי השפעתה במזרח התיכון כאשר איראן נמצאת כעת במרכז מאמציה, יחד עם זאת ספק אם רוסיה תוכל לבלום מתקפה כאמור מעבר לפעיות דיפלומטית ופעילות מאיימת שמטרתה להגן בעיקר על האינטרסים שלה בסוריה.

אירופה

כלל אינה נמצאת בפוקוס של השפעה , למעט בנושא הסנקציות  בעיקר לנוכח המשבר הכלכלי אותו היא חווה יחד עם זאת אם תפרוץ צלחמה ההערכההרווחת היא כי אירופה תשקע במיתון עמוק.

לסיכום

אנו נמצאים בשלב מתקדם של משחק השפן בו כל אחד מהצדדים מכין עצמו במסלול התנגשות.

המסלול הראשון הוא של ישראל וארצות הברית.

אם הצדדים במסלול הראשון לא ימצאו פיתרון למשבר בינהם , אזי המשבר יתקדם במהירות בנתיב ההתנגשות של המסלול השני קרי ישראל ואיראן.

בהתאם לתורת המשחקים במקרה של התנגשות בין 2 צדדים שווים ביכולותיהם , אזי 2 הצדדים יוצאים ניזוקים .

בימים אלו אנו עדים למספר תהליכים, גלובלים ואזוריים אשר יש להם מספר נקודות חיבור קריטיות.

תהליכים אלו ניתן לבחון גם על פי מודל משחק השפן של תורת המשחקים.

משחקים באש עם איראן

לפני כ- 10 חודשים כתבתי כי איראן תמשיך לחתור לפצצה גרעינית.  לאיש אין ספק בכך. ברור לחלוטין כי הימצאותה של פצצה גרעינית בידי איראן תשנה לא רק את מאזן הכוחות באזור אלא יהיו לה השלכות גלובליות

לאחרונה אנו עדים לשורה של ידיעות הנוגעות לאפשרות תקיפה ישראלית באיראן. חלק מהידיעות מתייחסות להרחבת סמכויות ראש הממשלה, וחלקן באופן ישיר לכוונת ישראל לתקוף באיראן.

נראה כי האיראנים אינם מתרגשים יתר על המידה מהצהרותיה הלוחמניות של ישראל ולפחות זה הרושם החיצוני שהאיראנים מבקשים ליצור.

ריחוקה של איראן מישראל כמו גם הויכוח הפנימי בישראל בדבר הצורך בתקיפה באיראן והמחיר שתצטרך ישראל לשלם, ובנוסף האמונה האיראנית כי מתקני העשרת האורניום שלה מוגנים באופן פיזי מפני כל תקיפה,  יחד עם איומי התקיפה על ישראל באמצעות טילים בליסטים , הובילו את האיראנים להמעיט באופן פומבי מערך קריאות הקרב הישראליות שנועדו להוות לחץ על איראן.

במישור הבינלאומי אנו רואים כיצד רוסיה מתייצבת לימינה של איראן ופועלת נגד הרחבתן של הסנקציות . ההתייצבות הרוסית נובעת הן משיקולים כלכליים הנוגעים לסנקציות אפשריות על מוסדות פיסקלים רוסיים כפועל יוצא של הסנקציות על איראן, והן משיקולים אסטרטגים שנועדו להצר את השפעתה של ארצות הברית בכל מקום אפשרי ולהעלות מחדש את מעמדה של רוסיה כמעצמת על , גם בשים לב לתהליכים הנוגעים לגבולותיה של רוסיה עצמה כפי שעמדתי על כך במהלך נובמבר 2011 בתחזית לקראת שנת 2012.

כך לדוגמה בשבועות האחרונים ראינו מבחן לסנקציות עת נודע כי בנק סיני הוכלל ברשימה שחורה של ארצות הברית כפועל יוצא מהלבנת כספים עבור האיראנים , כאשר הסינים דרשו במפגיע לבטל את הכללת הבנק האמור באותה רשימה, שמשמעותה חוסר יכולת לקיים עסקים עם המדינות שהטילו את הסנקציות בנוסף  לארצות הברית.

מה מטרת ההדלפות הישראליות בדבר הצורך לתקוף את מתקני הגרעין האיראנים?

המטרה הראשונה מכוונת כלפי ארצות הברית ומיועדת להשיג את הסכמתו של הנשיא לצאת למתקפה על איראן או לגבות את ישראל אם יגיעו למסקנה סופית כי הסנקציות נכשלו.

הנשיא האמריקאי אינו שש כלל ועיקר לצאת למתקפה על איראן ערב הבחירות לנשיאות , מעבר לעובדה כי רק לפני חודשים לא רבים הוציא את כוחות ארצות הברית מעיראק.

הסתבכות חדשה במזרח התיכון, עלולה להשליך על סיכויי הכלכלה האמריקאית להתאושש מהמשבר הכלכלי וממילא לפגוע בסיכויי בחירותו מחדש.

לחץ כאמור מצד ראש הממשלה ושר הביטחון עלול לאלץ את הנשיא האמריקאי לצאת בהכרזה פומבית כפי שמבקשים ראש הממשלה ושר הביטחון.

מה יקרה אם הנשיא האמריקאי יסרב לצאת בתמיכה פומבית כאמור?

אזי נראה לי כי ראש הממשלה ושר הביטחון יקלעו למצב בו יתכן ולא תהא להם ברירה אלא לממש את איום התקיפה.

לפנינו מתממש משחק השפן האופייני לקונפליקטים, אלא שבמשחק עם איראן יש 2 שלבים .

השלב הראשון הוא בין ישראל וארצות הברית ומתרחש ממש בימים אלו.

רק לאחר השלב הראשון יתחיל השלב השני בין ישראל ואיראן או ארצות הברית ואיראן.

השאלה היא אם לישראל יש את היכולת לתקוף באיראן.

שאלה זו מורכבת למעשה מ- 2 שאלות משנה:

א.      האם לישראל יש יכולות לשיגור אמלח לאיראן, לדוגמה באמצעות תקיפה אוירית הדרך בגה דנים מירב העיתונים.  כאשר מטוסים צריכים לא רק תדלוק אוירי אלא לעבור בתווך אוירי שרובו עוין. מי שיצביע על תקיפת הכור הגרעיני בעראק כדוגמה, צריך לזכור כי היכולות של האיראנים אינם דומות ליכולות של עיראק ומעבר לכך הדרך גם ארוכה יותר וגם מחייבת אמלח במשקל וסוג שונים וכאן אנו מגיעים לשאלת המשנה השנייה:

ב.      האם לישראל יש אמלח המתאים לתקיפה וגרימת נזק ממשי למתקני הגרעין האיראנים?

וספק אם יש למישהו מידע מהימן בדבר היכולות הישראליות .

על רכיב אחד אני מוכן להמר והוא כי נשיא ארצות הברית הנוכחי ימשיך לשבת בבית הלבן גם לאחר בחירות נובמבר 2012.

תקיפה ישראלית לפני הבחירות עלולה להכניס את העולם המערבי לסחרור כלכלי כפועל יוצא של עלייה חדה במחירי הנפט בעולם והשלכות נגזרות על מחירי הסחורות החשמל וכו”ב.

פגיעה בכלכלת העולם יכולה לעבור בשלום רק במקרה של הצלחה! דבר שאינו מובטח כלל ועיקר.

לכן מדינת ישראל זקוקה נואשות להתחייבות אמריקאית לסייע בתקיפה . על פי התקשורת הסכמה כזו אינה בנמצא .

כפי שציינתי ההדלפות הישראליות האחרונות הנוגעות לאפשרות תקיפה נועדו להפעיל לחץ על ארצות הברית יותר מאשר על איראן. אם תרצו פגיעה בכדור אחד לשם הכנסת כדור אחר לסלסלה במשחק הבליארד.

מחירי הסחורות כקטליזטור לחוסר יציבות

אין ספק כי מחירי הסחורות עולים בשלב זה כפועל יוצא של הבצורת בארצות הברית, מדובר בעלייה של מחירי התירס והחיטה, 2 מוצרים המהווים בסיס למזון במדינות העניות אך לא רק בהן, כך אנו צפויים לעלייה במחירי הבשר וכו’

מי שבוחן את הנעשה במצרים כפועל יוצא של עליית מחירי הסחורות , צריך לדעת כי על קופתה המתדלדלת של מדינה זו נוסף משקל הנוגע לעומק הסבסוד הנדרש של מזון בסיסי על מנת למנוע חוסר יציבות במדינה זו.

חוסר יציבות במצרים משמעו המעשי חלון הזדמנויות מיידי לארגוני טרור של הג’יהאד העולמי , כפי שראינו בתקיפה האחרונה על שוטרים מצריים.

הפועל היוצא החזוי להערכתי הוא סיוע כלכלי אמריקאי שבאופן פרדוקסלי יחזק את האחים המוסלמים, ולא יפחית כהוא זה מעמק הסכנות הצפויות מהמשטר הנוכחי במצרים.

בין לבין הסכם השלום בין ישראל למצרים צפוי לעבור שינוי דה פקטו, כפועל יוצא של הכנסת כוחות צבא מצריים לתוך סיני, כאשר יחידות הצבא המצרי שנכנסו (הרבה מעבר למותר על פי הסכם השלום) ישארו שם ולא יחזרו לבסיסים מעבר לתעלה והכל בשם החלת הריבונות המצרית בסיני.

בין לבין הנשיא המצרי החדש מורסי יוצא לביקור באיראן יריבתה של מצרים על ההגמוניה בעולם הערבי , ובל יתפלא איש אם נשמע על התחממות ביחסי 2 מדינות אלו, התחממות שתצטרך להדאיג את ישראל ואת ארצות הברית דווקא בעת הזו.

על הנעשה בסוריה

משטרו של אסד מחזיק מעמד תודות ל 2 גורמים עיקריים:

התמיכה האיראנית במשטרו לרבות סיוע ישיר של כוחות איראנים בין אם בדמות החיזבאללה ובין אם בדמות כוחות של משמרות המהפיכה..

התמיכה הרוסית במשטר, לרבות במהלכים דיפלומטים ובאספקת אמלח ,אשר עיקרה נועד להבטיח את המשך הבסיס הימי הרוסי בנמל טרטוס בסוריה ובפועל תמיכה המעקרת את הסנקציות של המערב על מדינה זו.

להערכתי מי שסבור כי נפילה של אסד תפתח חלון הזדמנויות לישראל, טועה.

בינתיים אסד מחזיק מעמד תודות לסיוע האיראני , אשר את מחירו נוכל להעריך אם נמצא בגבולה של ישראל כוחות של משמרות המהפיכה האיראנים, קרי צבא איראני.

החלופה של משטר אחים מוסלמים בסוריה גרועה לא פחות ממשטרו של אסד. המצאותם של גורמי ג’יהאד עולמי בסוריה צריכה להדיר שינה מראשי מערכת הביטחון הישראלית, כמו גם מארגוני ביטחון באירופה.

צריך לקחת בחשבון כי במקרה של מתקפה ישראלית או אמריקאית על איראן ינסה אסד להסיט את האש ממלחמת האזרחים בסוריה ולפתוח חזית נוספת נגד ישראל לטעון כי המורדים תומכים בישראל, מן היגיון עקום שהתפתח לא פעם אצל ראשי משטרים ערביים בעת מצוקה.

החיזבאללה

היא שלוחה של איראן בהתאם החיזבאללה יפעל על פי הנחיות איראן ובמקרה של מתקפה ישראלית אמריקאית צריך יהיה לקחת בחשבון בסבירות גבוהה מתקפת טילים של החיזבאללה על ישראל.

רוסיה

מתנהלת היום בצורה המובילה לדרך שאפיינה בעבר את המלחמה הקרה , תוך שהיא מנסה לבנות מחדש את מוקדי השפעתה במזרח התיכון כאשר איראן נמצאת כעת במרכז מאמציה, יחד עם זאת ספק אם רוסיה תוכל לבלום מתקפה כאמור מעבר לפעיות דיפלומטית ופעילות מאיימת שמטרתה להגן בעיקר על האינטרסים שלה בסוריה.

אירופה

כלל אינה נמצאת בפוקוס של השפעה , למעט בנושא הסנקציות  בעיקר לנוכח המשבר הכלכלי אותו היא חווה יחד עם זאת אם תפרוץ צלחמה ההערכההרווחת היא כי אירופה תשקע במיתון עמוק.

לסיכום

אנו נמצאים בשלב מתקדם של משחק השפן בו כל אחד מהצדדים מכין עצמו במסלול התנגשות.

המסלול הראשון הוא של ישראל וארצות הברית.

אם הצדדים במסלול הראשון לא ימצאו פיתרון למשבר בינהם , אזי המשבר יתקדם במהירות בנתיב ההתנגשות של המסלול השני קרי ישראל ואיראן.

בהתאם לתורת המשחקים במקרה של התנגשות בין 2 צדדים שווים ביכולותיהם , אזי 2 הצדדים יוצאים ניזוקים .

המזרח התיכון- לפנינו תהליך מתמשך של איסלאמיזצייה גוברת ומוקצנת , כאשר שרשרת ההצלחות של האחים
המוסלמים כוללת בחובה לא רק את מצרים לבדה אלא גם את טוניסיה וסוריה בה קיבלה התנועה מומנטום עם השעייתה של סוריה מהליגה הערבית ועריקת אלפי חיילים מהצבא .הצלחת האיסלאם הקיצוני נמשכת גם בלוב (הנפת דגלי אל קאעידה לאחר נפילת קדאפי, החלת השריעה וביטול כל חקיקה נוגדת ) לאיסלאמיזציה זו תהיה  השפעה אפשרית על כל צפון אפריקה.

מצרים- נשלטת כיום על ידי מועצה צבאית , במקביל להכנות לקראת בחירות במצרים הן לנשיאות והן לפרלמנט המצרי. מאז המהפיכה שהביאה לסיום שלטונו של מובארכ במצרים הכוח העולה במדינה זו הוא כוחם של האחים המוסלמים. אלו שולטים בעצם ברחוב המצרי והשפעתם היא על כל מגזרי החיים במצרים. עדות להשפעתה הגוברת של תנועת האחים המוסלמים ניתן למצוא ב- 2 אירועים . הראשון שובו של השייח המטיף יוסוף אלקארדאווי מגלות בנסיכויות המפרץ . והשני כינוס ועידת ההתנגדות , שמשמעותה תמיכה בטרור סבה השתתפו גורמי טרור איסלאמיים מהמזרח התיכון לרבות גורמים התומכים בג’יהאד העולמי , גורמי חיזבאללה , חמאס וכיו”ב. מצרים הולכת איפה  לקראת איסלאמיזצייה גוברת , גם במחיר של התנגשויות עם הקופטים במדינה. השפעה זו תביא בעתיד להשלכות אנטי ישראליות ואנטי מערביות במדיניותה של מצרים, לרבות מעבר אמל”ח לרצועת עזה וסגירתה של תעלת סואץ למעבר ספינות קרב ישראליות ובתרחיש מסוים גם ספינות של ארצות הברית.

לוב- לוב היא מדינה המורכבת משבטים . ההפיכה נגד מועמר קדאפי הצליחה רק בגלל הסיוע של מדינות נאטו בכלל וקודם כל צרפת איטליה ובריטניה. למרות הסיוע שמדינות המערב / נאטו נתנו , השלטון המרכזי הלובי נחלש , כאשר חולשה זו תתן את האות לחדירה  של גורמים איסלאמים ובראשם תומכי אלקאעידה (ג’יהאד עולמי). כנגזרת של חוסר היציבות מצד אחד והלחצים האיסלאמים מצד שני לוב עלולה להפוך במהרה למוקד של ארגוני טרור בעלי אוריינטציה של ג’יהאד עולמי כפי שנכתב על ידי בסקירה נפרדת.

מוקד כאמור יכול לנסות ולקדם פיגועים נגד מטרות ימיות באגן הים התיכון וכן לתכנן ולהוציא לפועל פיגועים נגד מטרות מערביות בעיקר  של איטליה , ספרד וצרפת.

ארצות המגרב והסהל הצפון אפריקאי- האיסלאמזייה הגוברת בארצות צפון אפריקה חדרה גם לטוניסיה שעברה ממשטר חילוני למשטר איסלאמי. במצב הנוכחי ישנו מאבק בין 2 זרמים של האיסלאם האחד קיצוני המבקש להחיל את חוקי השריעה והשני נחשב מתון יותר.

עליית האיסלאם הקיצוני בלוב בצרוף לעלייה החדה בכוחם של האחים המוסלמים במצרים , כאשר בסהל האפריקאי פועלים גורמי ג’יהאד עולמי, עלולה לתת  את אותותיה כבר במהלך 2012 – 2013 וטוניסייה תעבור להשפעה איסלאמית חזקה עד קיצונית.

להצלחת המפלגות האיסלאמיסטיות עלולה להיות השפעה חדה גם על אלג’ירייה בה השלטון הצבאי סילק בעבר את המפלגה האיסלאמית שזכתה בשעתו בבחירות.

בל נשכח כי ארגוני הגיהאד העולמי הפועלים באפריקה החלו את פעילותם בעקבות מלחמת האזרחים באלג’ירייה ואנו צפויים איפה ללחצים גוברים של האיסלאם הקיצוני על המשטר באלג’ירייה .

כל המרכיבים האמורים מובילים להערכה כי צפון אפריקה תהפוך לארץ מקלט עבור ארגוני טרור של הג’יהאד העולמי, כאשר פליטים ממדינות אלו עלולים לבצע פיגועים במדינות המערב אליהן יהגרו ובראש ובראשונה ספרד איטליה צרפת וכן סיוע לפעילים איסלאמים קיצוניים בבריטנייה.

אזחע- החמאס שאיבד את המקלט בו שהה בדמשק בעקבות ארועי הדמים בסוריה, מקבל עידוד וחיזוק מגורמי האחים המוסלמים במצרים (החמאס היא תנועה השייכת לאחים המוסלמים) וככל שחאלד משעל יקבע שם את מקום מושבו הדבר יהווה סימן נוסף להתחזקות האחים המוסלמים במדינה זו. מעבר לאמור התחזקות האחים המוסלמים ושיתופם בשלטון אם יערכו בחירות במצרים, עלולה להביא להסרת המחיצות והבידול בין מצרים לאזחע ולזרימה של אמל”ח דרך מצרים לרצועה כאשר אין בידי ישראל כל אמצעי ממשי שיכול  למנוע  זרימה זו, לרבות אמל”ח שננטש על ידי צבא לוב במהלך מלחמת האזרחים שם ונעלם בדגש על אמצעי נ”מ שונים שיכולים לסכן את ביטחון התעופה הצבאית והאזרחית .

איוש- המשך דרכה של הרשות הפלשתינית בראשותו של אבו מאזן אינו ברור.

נקודת המוצא שלי היא כי המשך שלטונו של אבו מאזן מוגבל בזמן, ולא ברור כלל ועיקר אם הרשות נערכת ליום שלאחרי.

אין ספק כי החמאס הנהנה מפופולריות גדולה ינסה לשוב לשלטון גם באיוש הסכם פיוס בין 2 הארגונים יסלול למעשה את הדרך לתפיסתה מחודשת של השלטון על ידי החמאס (נכון לעת הזו ומאז ההפיכה ברצועת עזה החמאס הוצא אל מחוץ לחוק באיו”ש).

סוריה – ישנם יותר ויותר סימנים מעידים לפיהם האחים המוסלמים הם מובילי המהפיכה בסוריה. ראשית העובדה כי החמאס שנאלץ לעזוב את דמשק עקב סירובו לגנות את ההתקוממות שם, זאת למרות קריאתה של טהרן כי החמאס יעשה כן ולמרות אובדן תמיכה כספית מטהרן כמו גם מפקדת החוץ של הארגון.

הסימן השני נוגע לתפקידה של קטאר בהשעייתה של סוריה מהליגה הערבית. צריך לזכור כי קטאר היא התומכת הגדולה ביותר של האחים המוסלמים ורשת אלג’זירה שהיא תומכת מובהקת של האחים המוסלמים הוקמה דווקא שם בקטאר.

ככל שמשטר אסד יפול והאחים המוסלמים יעלו בדמשק כי אז נמצא שהחלופה אינה טובה בהרבה מזו שקדמה לה . מי שמצפה לניתוק קשרים מיידי בין סוריה והחיזבאללה עלול להתאכזב, ולהערכתי עלול להיות מופתע  ממידת שיתוף הפעולה שתהיה בבוא היום, וניתן היה לראות ניצנים לכך באותה ועידת טרור שאורגנה על ידי האחים המוסלמים במצרים ביולי 2011.

לבנון- האחיזה האיראנית בלבנון הוגברה כאשר  החיזבאללה שולט למעשה במדינה ואין שום כוח אמיתי מולו ואם יתייצב כוח כזה הוא יוכרע במהירות.

לחיזבאללה נוח מאוד שלבנון מצטיירת כמדינה דמוקרטית כאשר הוא שולט בה למעשה .

העובדה כי נסראללה משמיע איומים כלפי ישראל בהקשר האיראני מצביעה עליו כמי שמנהל למעשה את מדיניותה של לבנון. יחד עם זאת מלחמה נוספת עלולה להיות בעוכרי החיזבאללה .

 טורקיה- הרואה עצמה כמעצמה אזורית, מבקשת למעשה לממש את כוחה הצבאי והפוליטי .

הנושא הראשון המטריד את טורקיה (מבלי להתייחס לבעיה הכורדית במזרחה של המדינה) נוגע לקידוחי הנפט והגז המתבצעים בים התיכון חלקם בים האגאי וחלקם בבלוק 12 של קפריסין.

טורקיה מבקשת לנגוס חלק בגילויי הנפט והגז (בקפריסין בשם המיעוט הטורקי באי) ולשם כך משמיעה איומים שונים בהקשר לקידוחים אלו.

יכולתה של טורקיה להתנהל כאמור בולטת לאור החולשה הפוליטית של האיחוד האירופי (זה המסרב לקבלה לשורותיו), חולשה הנובעת בין השאר ממשבר החובות של גוש האירו בתוך האיחוד. ובנוסף הצורך האמריקאי בטורקיה לשם הפעלת בסיס האוויר הקדמי של נאטו  באינצ’רליק והצבת מכ”ם ייעודי לגילוי טילים מאיראן.

טורקיה מבקשת לתרגם את כוחה גם בהשפעה על המיעוט הטורקי בגרמניה ורמז לכך היו דבריו של ארדואן בביקורו שם , דברים שניתן לפרשם גם כרמז להתערבות פוליטית אפשרית בנעשה בגרמניה.

במצב דברים זה פעילותה של טורקיה עלולה לתרום לחוסר יציבות באגן המזרחי של הים התיכון.

המפרץ הפרסי

עיראק- יציאת כוחות ארצות הברית מעיראק תגרור אחריה בהכרח מצד אחד את פעילותם של גורמי טרור סונים המזוהים עם הג’יהאד העולמי.  ומצד שני את פעילותה של איראן בניסיון להגביר את השפעתה במדינה זו באמצעות המילציות השיעיות הפועלות שם.

איראן- באיראן מתרחשים מספר תהליכים. התהליך הראשון נוגע למאבק פוליטי פנימי בין הנשיא אחמדיניגאד לבין המנהיגות הדתית לרבות חמינאי .  במסגרת מאבק זה יש לתוכנית הגרעין האיראנית אבות רבים.

היחידה הצבאית השולטת בתוכנית הגרעין היא זו של משמרות המהפיכה הנחשבים למיליטנטים  וכוללים אלמנטים הנאמנים לאייטולות.

גם תוך כדי המאבק הפנימי האמור, איראן אינה מרפה ולו במעט מנחישותה להשיג נשק גרעיני. ההערכה האיראנית היא כי המערב לא יפעל נגדה באמצעים צבאיים, כאשר על פי אותה הערכה הדיון בישראל נועד להפעיל לחץ על המערב לפעול נגד איראן.

הנחישות להשגת נשק גרעיני והעמדה האיראנית ניזונה גם מהמטריה הרוסית / סינית הפרושה מעל איראן.

נחישותה זו של איראן מונעת על ידי ההכרה לפיה ביום בו בידי איראן תהיה פצצה גרעינית מאזן הכוחות ישתנה לא רק בהקשר הישראלי אלא גם יהיה זעזוע בהקשר האירופאי והגלובלי וזאת לנוכח אמצעי שיגור ארוכי טווח שבידי איראן. ניתן לומר כי האיראנים יעתיקו למזרח התיכון מודל צפון קוריאני משוכלל ומסוכן הרבה יותר.

במקביל איראן פועלת להגברת השפעתה במזרח התיכון בכלל ובמפרץ הפרסי במיוחד . חלק מפעולות איראן באות על מנת להגביר את השפעתה במצרים שלאחר עידן מובארכ, חלקן בהגברת כוחו של החיזבאללה (בעיקר כוחו הצבאי לאחר שהחיזבאללה השתלט למעשה על לבנון) ויכולתו לשמש כזרועה הארוכה של איראן באגן הים התיכון.

ניתן להעריך כי איראן מכינה עצמה ליום שלאחר פינוי כוחות ארצות הברית מעיראק, כאשר המטרה הראשונה העומדת בפניה היא העצמת השפעתה על עיראק השיעית תוך איום מחודש על היציבות בכווית , ולאחר מכן ליבוי מחדש של הלהבות בבחריין בה יש אוכלוסייה שיעית גדולה במיוחד.

מעבר לכך איראן מתכוונת למלא את החלל שלאחר פינוי כוחות הברית מעיראק באופן בו איראן תוכל להכתיב את מדיניותה בכל הנוגע ליצוא נפט מאזור זה. האיום האיראני כולל בחובו במיוחד את ערב הסעודית וכווית ולמעשה איום על עתודות הנפט העיקריות של המערב. ככל שתרחיש זה יתממש אנו צפויים לראות זינוק חד במחירו של הנפט הגולמי.

האיחוד האירופי

שיקום כלכלת אירופה מהמיתון העמוק בו היא נמצאת עלול לעבור טלטלה ככל שאירופה תמצא מולה טרור של ג’יהאד עולמי, אשר מקורו בצפון אפריקה , אך יש לו שלוחות באירופה עצמה.

צרפת- אחד ההיבטים הבולטים בתחום החברתי הם הקשרים בין מהגרים צפון אפריקאים למדינות המוצא שלהם. ככל שבמדינות המוצא האיסלאם הקיצוני יקבל דחיפה ותאוצה כך אנו עלולים לראות הקצנה בקרב המיעוט המוסלמי בצרפת, מיעוט אשר רובו נמצא בתחתית הסולם החברתי בצרפת והתפרצויות אלימות שלו נחזו מדי פעם.

יתכן בהחלט כי ארגוני הג’יהאד העולמי , החודרים מהסהל האפריקאי ומתחזקים כיום בצפון אפריקה ינסו לגייס לשורותיהם בני מהגרים לצרפת במטרה להפעילם כנגד מטרות צרפתיות בדומה למודל שנמצא בבריטניה.

ספרד- ספרד סובלת מזה כמה וכמה שנים מאבטלה בשיעור דו סיפרתי. לאחרונה נמדדה בספרד אבטלה אפקטיבית העולה על 35% ואבטלה רשמית של 22%.

שיעור אבטלה כאמור גוזר בעיות חברתיות עמוקות בספרד, זאת במיוחד כאשר לבעיית האבטלה מוסיפים את השיעור הגבוה במיוחד של עובדים זרים בלתי חוקיים , חלקם הגיעו כפליטים וחלקם פשוט  מהגרי עבודה מאפריקה בכלל ומאזורי המגרב במיוחד.

ספרד היוותה בעבר יעד לפיגועי טרור של הג’יהאד העולמי ובהחלט תמשיך להיות יעד כזה גם בעתיד במיוחד לאור ההגירה הבלתי חוקית אליה כאמור לעיל.

הפועל היוצא יכול להיות קיטוב בחברה הספרדית לרבות עלייה מחודשת של מפלגה ימנית דוגמת זו שהעלתה בשעתו את הרודן פרנקו לשלטון.

איטליה המשמשת יעד לפליטים מלוב עלולה להוות גם היא יעד לפיגועי טרור כמי שנטלה חלק בתקיפת משטרו של קדאפי.

גרמניה- אוכלוסייתה של מדינה זו מזדקנת והולכת (בדומה למדינות אירואיות מערביות רבות) התוצאה היא השענות גדלה והולכת של התעשייה הגרמנית על מהגרים זרים בין אם ממזרח אירופה ובין אם מטורקיה.

הגירה זו הביאה את ראש ממשלת טורקיה ארדואן להתבטאויות הנמצאות על גבול ההתערבות הפוליטית בגרמניה. היא מעידה יותר מכל על עקב אכילס האירופאי המבקש לשמור על רמת חיים גבוהה ואך תוך השענות על כוח עבודה זר בעל משמעות בחיי מדינה זו.

תת היבשת ההודית ואסיה

פקיסטן אפגניסטן והודו – ככל שארצות הברית תסיג לחלוטין את כוחותיה מאפגניסטן , אנו צפויים לחזות בשובו של ארגון הטאליבן לשלטון באפגניסטן וזליגה של פעולותיו לתוככי פקיסטן לרבות איום על המשטר הדמוקרטי שם.

זליגה זו עלולה להביא לסיבוב נוסף של התנגשויות בין הודו לפקיסטן. כאשר מדובר ב- 2 מדינות בעלות נשק גרעיני אזי ניתן לומר כי פוטנציאל הנפיצות באזור זה דומה להר געש פעיל הנמצא על סף התפרצות כל העת.

צפון קוריאה- צפון קוריאה ממשיכה בפיתוחו של נשק גרעיני ובמקביל אמצעי שיגור ארוכי טווח, התוצאה היא איום ישיר על אינטרסים מערביים ראשית של דרום קוריאה ויפן אך צריך לזכור כי הטילים ארוכי הטווח של צפון קוריאה מסוגלים להגיע גם לחלק מארצות הברית . בהתאם מדיניות הסחטנות של צפון קוריאה ( מזון תמורת שקט) תימשך . בד בבד יתכן בצפון קוריאה תהליך של חילופים בהנהגת השלטון, חילופים שיצביעו לאן צפון קוריאה תלך בשנים הבאות.

המעצמות הצבאיות הגדולות

סין –  היא אחת הכלכלות המובילות בעולם.  לאיש אין ספק כי סין היא מעצמת על .

למרות שעד עתה סין מיעטה להתערב בסכסוך המזרח תיכוני, אנו רואים כיצד האינטרסים הסינים מכתיבים פרישת מטריה מסויימת נגד  סנקציות על איראן.

 אף שסין עצמה פעולת בצורה נמרצת וחדה לדכא את המיעוט המוסלמי בסין עצמה. סין ממשיכה ותמשיך לעשות מאמצים לסגור פערים שונים בנושאים טכנולוגים בינה ובין המערב , לא רק בנושאים כלכליים שהביאו מפעלים סינים לרכוש מפעלים פושטי רגל במערב אשר היעד העיקרי הייתה  טכנולוגיה תעשייתית מתקדמת (דוגמת הרכישה של וולבו ), אלא גם בנושאים אשר לסין אין גישה ישירה אליהם כמו נושאים הנוגעים לחקר החלל במיוחד אחר דחיית בקשתה של סין להצטרף לפרויקט תחנת החלל האמריקאית/ רוסית אירופית.

במצב זה סין תשמור על איזון ביחסיה עם המערב . איזון זה יכלול בחובו גם מגבלות עקיפות על המערב בכלל וארצות הברית בפרט , כאשר את המגבלה הנוגעת לסנקציות צריך לפרש כרצון להגביל את ההגמוניה האמריקאית במפרץ הפרסי ובמקביל להנות מנפט זול המיוצא מאיראן לסין , נפט שהתעשייה הסינית זקוקה לו .

בד בבד יש לראות את הסכסוך בים סין הדרומי כסכסוך בעל פוטנציאל הסלמה מהיר לאור העובדה כי סקרים שונים מצביעים על פוטנציאל גילוי נפט וגז בהיקפים הנאמדים בשיעור של 80% מעתודות הנפט של ערב הסעודית .

פוטנציאל ההסלמה נובע בעיקר משורת המדינות המסוכסכות סביב ים סין הדרומי ובהן כאמור סין, ויאטנאם , טאיוואן, תאילנד מאלזיה והפיליפינים. (  הים הסיני נמצא מדרום לסין, ומבחינה גאוגרפית הוא מהווה ים שולי של האוקיינוס השקט. לחופיו שוכנים וייטנאם וסין בצפון, מלזיה בדרום, פיליפינים וטייוואן במזרח ותאילנד במערב.

שטח הים עצמו, וכן חלק מהאיים הבלתי מיושבים בו, נמצאים במחלוקת בין מספר מדינות הטוענות לריבונות עליהם. המחלוקת מתבטאות גם בשמות השונים בהם מכונים הים והאיים שבו.)

רוסיה- צפויה עלייה מחודשת של פוטין לנשיאות. והתגברות המאבק הנוגע להגמוניה של מה שהרוסים מגדירים החצר האחורית שלהם , לרבות מאבק נגד הצבת טילים נגד טילים של ארצות הברית במדינות ברית ורשה לשעבר. צפויה איפה תמיכה רוסית בכל נושא החותר תחת ההשפעה המערבית בכלל והאמריקאית בפרט בתורכיה והמזרח התיכון . בל נתפלא אם רוסיה תציע לתורכיה סיוע ברכש צבאי, על מנת לכרסם בהשפעה של NATO  במדינה זו וביכולות הפריסה האמרקאיות באזורנו.  צריך לזכור כי לרוסיה בסיס צבאי בעיר טרטוס בסוריה ואנו צפויים לנוכחות גוברת של רוסיה בים התיכון. כמו גם נסיונות למכירה של אמל”ח צבאי והכל כדי להגדיל את השפעתה באזור זה.

ארצות הברית- הבחירות בארצות הברית במהלך 2012 יכתיבו חלק ניכר ממדיניות החוץ של המדינה , במובן של הקפאת מצב ובלי יוזמות מיוחדות העלולות לסבך את הממשל הנוכחי .  בל נתפלא אם יהיה עיכוב בהוצאת מלוא הכוחות האמריקאים מעיראק , על מנת שמדיניות הממשל לא תתפס כהפקרת הזירה לאיראנים.

למרות הדיבורים השונים על תקיפה של איראן , ספק בעיני אם ארצות הברית תפעל נגד איראן. צריך לזכור כי מהלך צבאי נגד איראן מחייב את הנשיא לקבל את אישור הקונגרס. ממילא כל אפשרות פעולה נגד איראן מחייבת אישור אמריקאי שכן ארצות הברית שולטת למעשה בשמיים הגובלים באיראן .

בריטניה- המשחקים האולימפיים בשנת 2012 צפויים למקד את תשומת ולאו דווקא בהיבט הספורטיבי , אלא גם מהכוון של איומי הטרור הן חיצוני והן פנימי.

נשאלת השאלה האם כפועל יוצא של המגבלות הנוגעות ליכולת הפעולה של ארצות הברית, באיראן ארצות הברית תצייד את בריטנייה באמל”ח מתאים ותאפשר לה לפעול כזרועה הארוכה , לרבות גבוי כבעלת בריתה בנאטו? תרחיש כזה מחייב תאום חשאי ומדויק לא רק עם בריטניה אלא גם עם מדינות נאטו נוספות וספק אם יוכל להתקיים.

לסיכום

נראה כי התהליכים המדיניים בעולם בכלל ובאזור הים התיכון בפרט עלולים להוביל לשורה של זעזועים במהלך שנת  2012  או בשנת 2013 , לרבות אירועי טרור שיצביעו יותר מכל על חולשת המערב בהתמודדותו עם איומים אלו.

האיום של טרור גרעיני עלול לעלות  לא רק מכוונה של איראן, אלא במקרה שארצות הברית תפנה את כוחותיה מאפגניסטן ואפשרות לפיה  ארגון הטאליבן עלול לערער את השלטון בפקיסטן השכנה.

היה והטרור של הג’יהאד העולמי יפרוץ עוד במהלך 2012 תהיה לו השפעה גם על מערכת הבחירות בארצות הברית .

ככל שהאחים המוסלמים יצליחו להפיל את משטר העלאווים בסוריה ולתפוס את השלטון שם, אזי המדינות הנתונות לשליטה של האחים המוסלמים עלולות להתפתות לשורה של מהלכים שיאיימו על יציבות האזור כולו.

להערכתי האישית גורמי אי היציבות הכוללים במזרח התיכון יתחדדו וילכו במהלך שנת 2012 וישפיעו בצורה שלילית על הכלכלה האירופאית והגלובלית.

סקירות נוספות קשורות:

טרור איסלאמי לקראת עליית מדרגה-

http://gizmoron.com/HE/2011/09/hebrew-%d7%98%d7%a8%d7%95%d7%a8-%d7%90%d7%99%d7%a1%d7%9c%d7%90%d7%9e%d7%99-%e2%80%93-%d7%aa%d7%a8%d7%97%d7%99%d7%a9-%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%93%d7%a8%d7%92%d7%94/

מצרים והאחים המוסלמים במבט על-

http://gizmoron.com/HE/2011/05/egypt-and-the-muslim-brotherhood-in-a-glance/

הכשל בכלכלה המצרית יוביל לעליית האחים המוסלמים-

http://gizmoron.com/HE/2011/05/the-foreseen-failure-of-the-egyptian-economy-will-lead-to-the-rise-of-the-muslim-brotherhood/

רצועת עזה על קצה המזלג-

http://gizmoron.com/HE/2011/07/hebrew-%d7%a8%d7%a6%d7%95%d7%a2%d7%aa-%d7%a2%d7%96%d7%94-%d7%a2%d7%9c-%d7%a7%d7%a6%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%96%d7%9c%d7%92/

ברק אובמה תוצאות הרבעון השלישי של נשיאותו-

http://gizmoron.com/HE/2011/08/hebrew-%d7%91%d7%a8%d7%a7-%d7%90%d7%95%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%94-%d7%aa%d7%95%d7%a6%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%a2%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%99-%d7%a9%d7%9c-%d7%a0/