מסתבר כי האירועים הקדימו את נפילת אסד והדברים נראים עתה בברור בלחימה של גורמי ג’בהת אל נוסרה נגד החיזבאללה זאת על רקע מעורבות החיזבאללה בלחימה בסוריה לצד אסד בכלל ובעת כיבוש העיירה אל קסייר בפרט.

עתה אנו עומדים ככל הנראה בפני תקיפה מערבית בסוריה זאת על רקע השימוש שעשה הצבא הסורי בנשק כימי (על פי הפרסומים ככל הנראה בגז עצבים מסוג סארין) תוך פגיעה באזרחים בכלל ובמאות ילדם בפרט.

ככל שתבוא תקיפה מערבית כאמור ישראל חייבת להיות מוכנה לכל תרחיש של תקיפה מצד סוריה או שלוחיה.

קיים בעיני ספק אם אסד יבקש לתקוף באופן ישיר את ישראל ,  בידעו כי מעורבות ישראלית כזו עלולה למוטט את שלטונו באופן סופי, אך שורת ההגיון ששלנו אינה בהכרח שורת ההיגיון הפועלת אצל ראש המשטר הסורי , היכול לסבור כי בלחימה נגד ישראל יוכל להטות לטובתו את מאזן התמיכה הערבית , אפשרות זו היא קלושה , אך אסור להוציאה מכלל חשבון.

התרחיש האיראני- איראן השמיעה בימים האחרונים שורת איומים ישירים כלפי ישראל , מתוך מגמה להפעיל לחץ על המערב לבל יתערב בסוריה שאם לא כן המזרח התיכון כולו עשוי לבעור תוך מעורבות של ישראל, אלא שדווקא בשעה זו אני מטיל ספק אם איראן תפעל באופן ישיר כנגד ישראל, שכן מעורבות ישירה כזו עשויה לשרת את ישראל והמערב לצרכי תקיפת מתקני הגרעין ומתקני הנשק הכימי  של איראן.  יחד עם זאת יתכן בהחלט כי איראן לא תרצה להפקיר את בעל בריתה אסד אשר סוריה בראשותו מהווה ציר הכרחי לתמיכה בחיזבאללה ודרכו ההשפעה שהיא מבקשת לעצמה במזרח התיכון בכלל ובים התיכון בפרט.

איראן והמפרץ הפרסי- קיימת אפשרות כי איראן תכין פרובוקציות נגד נסיכויות הנפט ונגד סעודיה במפרץ הפרסי באופן בו ארצות הברית תתקשה לפעול נגדה (לדוגמה פגיעה בספינות סעודיות/ כוויתיות או ספינות של הנסיכויות,  או אפשרות לפעילות טרור מתאבדים במדינות המפרץ ).

החיזבאללה- לחיזבאללה יכולת רקטית רחבה ביותר אשר על פי הדווחים בעתונות יכולה להגיע למאות רקטות מסוגים שונים ביום לחימה. קשה להניח כי  כיפת ברזל תוכל להתמודד ביעילות רבה עם תקיפה רקטית רחבה בהיקף כזה. והסתייגות; הגרעין הקשה של החיזבאללה נפגע באופן קשה בעת הלחימה בקוסייר(למעלה מ-200 הרוגים ומאות לוחמים פצועים קשה). מעורבות שלו עתה נגד ישראל עלולה לעלות במהלומה שתמנע ממנו לחלוטין אפשרות סיוע עתידי לבעל הברית הסורי ובנוסף תחליש אותו בזירה הלבנונית.

כוחות הג’יהאד העולמי- אלו שיגרו (גדודי עבדאללה עזאם) לפני מספר שבועות מספר רקטות גראד לעבר ישראל בתקווה למשוך את ישראל לתקוף בלבנון.  במקרה של תקיפה אמריקאית קיימת אפשרות שינסו לפעול פעם נוספת בתקווה שישראל תחליט להתערב . המודיעין של ישראל יצטרך לדעת להבחין היטב בזהות יורי הרקטות ולהחליט על התגובה בהתאם.

רוסיה-  קשה להניח כי הרוסים יתערבו בצורה פעילה למניעת מתקפה למעט פעילות דיפלומטית כזו או אחרת שמטרתה להשפיע על דעת הקהל בארצות הברית שממילא אינה אוהדת כל מעורבות צבאית אמריקאית שאין לה קשר לביטחון הישיר של ארצות הברית בכלל ובעת משבר כלכלי בפרט.

להבדיל צריך להניח כי לאחר מתקפה כזו ובהעדר פעולת המשך (כולל סגר אווירי) הרוסים יחמשו את צבא סוריה במיטב הנשק הרוסי החדיש לרבות טילי  S-300 ונשק אנטי אווירי אחר. נשק שיהפוך קודם כל לבעיה עבור חיל האוויר של ישראל בשל יכולות היירוט המשופרות שלו וטווח הפעולה שלו המכסה חלקים של מדינת ישראל. האם לסורים היכולת הטכנית להפעיל מערכות אלו? מי שחווה את מלחמת יום הכיפורים בה הופעלו מסות של מערכו נ”מ מתוצרת סובייטית , צריך להניח כי המערכות אכן יופעלו על ידי הסורים ויתכן והן יזלגו גם לידי איראן  (כזכור רוסיה הודיעה כי לא תספק את המערכות האמורות לאיראן עקב הסנקציות שהוטלו עליה).

לסיכום התרחיש הסביר בעיני הוא כי סוריה תספוג את המהלומה הצבאית שתוטל עליה (ככל שלא יהיה ניסיון להפיל את משטר אסד) , תשמיע איומים ואולי תחמם את גבול ישראל סוריה בירי קונבנציונלי ספוראדי כזה או אחר ,(ויתכן אף ירי לכוון ירדן אם ארצות הברית תפעיל מטוסי קרב משטחה של ירדן) אך תוריד את הראש עד חלוף הסערה מתוך ידיעה כי בעתון של יום אתמול עוטפים דגים וככל שהמערב ירגיע את מצפונו כי אז המצב יוכל לחזור לקדמותו , קרי המשך הלחימה של צבא אסד במורדים והמשך השמדת העם באמצעים הקונבנציונלים כפי המתבצע על ידו.

להלן הקישור אחרי שלטון אסד תרחיש סורי לבנוני: http://gizmoron.com/2013/02/%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99-%D7%A9%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%A1%D7%93-%D7%AA%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%A9-%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%99/

התוצאה כבר ידועה. גורבצ’וב ששימש כמזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית ניסה להביא לבנייה מחדש של הכלכלה ולפעול לפתיחות של השלטון , במהלכים שהביאו בסיומם להתפרקותה של ברית המועצות והקמתן של הרפובליקות האתניות שהיוו חלק ממנה.

לאחר כהונתו של בוריס ילצין כנשיא רוסיה ואחרי ניסיון ההפיכה נגדו עלה לשלטון נשיא רוסיה המכהן כיום (לאחר הפסקה באמצע  של 4 שנים ) – פוטין אשר במסווה של דמוקרטיה חוקתית שולט ברוסיה במתווה אנטי דמוקרטי , השולל זכויות אשר במערב נחשבות כזכויות יסוד. ולמעשה החזיר את רוסיה לשלטון ריכוזי גם אם מראית העין היא של ביזור סמכויות וכלכלה חופשית.

בזמן התפרקותה של ברית המועצות נוצל הואקום השלטוני שנוצר לצרכי התעשרות קלה של מספר דמויות הקרויות בלשון העממית אוליגרכים , וכך ארע שממדינה ריכוזית בה הכלכלה נשלטה באופן מוחלט על ידי המדינה , עברו נכסים בעלי חשיבות כלכלית  מהמדרגה הראשונה (לעיתים נכסים אסטרטגים) לידי קבוצה של מתעשרים אשר לפחות חלקם היו קשורים לפשע המאורגן ברוסיה, ולעיתים לגורמים ששרתו בעבר בק.ג.ב הסובייטי (הגורם המופקד היום על ביטחון הפנים של רוסיה הוא ה- FSB   ).

המרוויחה הגדולה של התפרקות ברית המועצות הייתה ישראל שחוותה בשנות ה- 90 של המאה ה- 20 את העלייה מרוסיה , עלייה שאת תרומתה לכלכלה הישראלית ניתן להבין רק על ידי השוואה של הגידול בתוצר הלאומי הגולמי 10 שנים לפני העלייה מברית המועצות ו- 10 שנים לאחר מכן לרבות התרומה הענקית לביצועי ההיי טק הישראלי.

מצרים נשלטה בעבר הרחוק על ידי השלטון העותמאני ואח”כ נמצאה תחת השפעה בריטית (אחרי מלחמת העולם הראשונה והשנייה ושלטון מלוכני (פארוק) שסולק במהפיכת הקצינים הצעירים ב- 1952 , שסיים בעצם את השפעת בריטניה והמערב במצרים. מהפיכה שבראשה עמד קולונל בלתי ידוע אז בשם גמאל עבדל נאצר.   מאחר ומצרים מעולם לא הייתה דמוקרטיה במובן ה מערבי , גם השלטון שלאחר תקופתו של נאצר פעל בדרכים , אשר בעינים מערביות אינן נחשבות לדמוקרטיות וזאת בלשון המעטה. כך לדוגמה תנועת האחים המוסלמים שנולדה במצרים ומשם התפשטה למדינות אחרות , נרדפה לאורך כל תקופת שלטונם של נאצר סאדאת ומובארכ , אך אלו מעולם לא הצליחו להכריע אותה.

מצרים היא מדינה ריכוזית העוברת תהליך עיור מהיר ,ראו בנושא זה מצרים והאחים המוסלמים במבט על, בקישור:  http://gizmoron.com/2011/05/egypt-and-the-muslim-brotherhood-in-a-glance/  היכולת לשלוט במדינה זו היא פונקציה של היכולת לאושש את הכלכלה במינימום שחיתות שלטונית (שחיתות שהפכה סמל של כל מי שמחזיק ברסן השלטון במצרים כולל זה של האחים המוסלמים) , בזמן שאנו רואים התפרקות שלטונית וכלכלית של מצרים , התפרקות שלמעשה לא תאפשר לשום מנהיג אזרחי לשרוד די זמן על כסאו.

לפחות בשלב זה אין במצרים דמות כריזמטית שתוכל להנהיג את המדינה ולסחוף אחריה את אזרחי מדינה זו,  הגורם הסמכותי היחידי שיכול להביא  שקט יחסי למדינה הוא הצבא , אשר מעדיף לשבת מאחרי הקלעים ולא לעסוק בניהולה הכלכלי הבלתי אפשרי של מצרים.

התמוטטות הכלכלה המצרית מהווה את  הגורם להתמוטטות השלטונית שלה, זאת בצד התמוטטות הביטחון האישי (תקיפות אלימות של נשים בכיכר תחריר לרבות אונס של כתבת הסי.בי.אס, כתבת פרנס 24 ולאחרונה כתבת הולנדית )ולצד רכיבים הנוגעים להתנהלות של אלו שהחזיקו ברסן השלטון, אך מעבר להשלכות של מי יהיה בשלטון להתמוטטות השלטון במצרים יש גם  השלכות על ביטחון האזור.

שמעתי וקראתי מספר סקירות של פרשנים הסבורים כי התמוטטות שלטון האחים המוסלמים היא בגדר בשורה טובה לישראל ולמערב, אלא שלפחות בטווח הקצר אין בכך כל בשורה אמיתית.

ראשית הנגזרת של מהפיכת יולי במצרים מחייבת את הצבא המצרי לרתק כוחות רבים לזירה הפנימית בקהיר ובערים הגדולות האחרות. הפועל היוצא הוא הוא כי ספק אם הצבא המצרי יוכל להמשיך לרתק כוחות ומשאבים בסיני על מנת להילחם במסתננים מרצועת עזה , המכוונים לפיגועים נגד ישראל. הפועל היוצא הוא שישראל תצטרך להתכונן לפחות בטווח הקצר ליותר פיגועים מכוון הגבול המצרי, פיגועים שיתכן ומוצאם הוא ברצועת עזה אך היכולת להוציאם לפועל מחייבת סיוע מסיבי של בדווים בסיני.

במקביל צריך לצפות לניסיון איראני לנצל את הואקום השלטוני שנוצר כדי לבסס מחדש את השפעתה על ארגון החמאס ברצועת עזה , לרבות על ידי הברחת אמל”ח וכסף לתוך הרצועה, הברחה שיכולה להתאפשר ביתר קלות דרך סיני ככל שישאר שם ואקום שלטוני עד להתבססות מחודשת של השלטון המרכזי בקהיר.

מי שמצפה להסתלקות האחים המוסלמים מהזירה הפנימית במצרים שוגה להערכתי באשליות, האחים המוסלמים גם אם לא יזכו בבחירות הבאות (ככל שאלו יתקיימו ובמועד שיתקיימו ) וככל שלא יוצאו אל מחוץ לחוק כפי שנעשה ב- 1954 , יהיה להם משקל נכבד בזירה הפנימית ובהתנהלות השלטון הבא במצרים .

צריך לצפות כי לירידת האחים המוסלמים מהשלטון במצרים תהיה השפעה (לפחות מורלית) על האחים המוסלמים  הנלחמים בסוריה ומהווים את הגורם המרכזי בלחימה נגד אסד.

גם כאן יש לאיראנים השפעה רבה על הלחימה.  צריך לזכור כי הצבא הסורי הנאמן לנשיא מרותק רובו ככולו לבסיסים ומתקנים אסטרטגים , ואין ביכולתו לנהל לחימה נגד כוחות המורדים. כך בלחימה על קסיר, עיר המעבר האסטרטגית השולטת על המעבר למישור החוף הסורי וללבנון, נוהל הקרב בשטח על ידי החיזבאללה שספג שם אבידות כבדות.

להערכתי האיראנים יבקשו לנצל את ההצלחה של כיבוש קסיר והפגיעה המורלית באחים המוסלמים במצרים (פגיעה שיש לה השפעה רוחבית על תנועות האחים המוסלמים ומקורביהם גם מחוץ למצרים) כדי להגביר את הלחץ על המורדים בסוריה. בהעדר כוחות רגליים של ארגון החיזבאללה שנפגע במהלך הקרבות על קסיר צריך לצפות לאפשרות כי האיראנים יפעילו בסוריה כוחות רגליים של משמרות המהפיכה במסווה של מתנדבים שיעים .

במקביל להתנהלות האיראנית צריך לבחון היטב את ההתנהלות הרוסית בסוריה המזכירה יותר ויותר את ההתנהלות הסובייית באזור שנבנתה בשעתה  על הסכסוך הישראלי ערבי ועתה היא התנהלות לעומתית למערב תוך ניסיון לבסס את מעמדה של רוסיה הן בסוריה שנמל טרטוס שלה הוא נמל אסטרטגי עבורה, והן מול המערב שטורקיה בעלת הגבול המשותף עם סוריה , היא חלק מברית נאטו . כך צריך לראות את ההכרזה על אספקת טילי  ה- S 300 הרוסיים לא רק כאיום על ישראל, אלא כהתנהלות לעומתית למערב וכמשקל נגד להצבת סוללות טילי יירוט אמריקאיות  במדינות שהיו בעבר תחת השפעה סובייטית וכיום נוטות למערב כמו צ’כיה ופולין, זאת למרות שארצות הברית הכריזה בשעתו כי הסוללות מכוונות להגנה מפני תקיפה איראנית.

וכך  בשעה שהמערב עסוק בבעיותיו הכלכליות ונשיאה  של ארצות הברית ממשיך להתלבט באשר לדרך ההתנהלות של ארצות הברית מול ההתרחשויות במזרח התיכון , כדור השלג הנגזר מההתפרקות השלטונית ממשיך וצובר תאוצה ומנוצל על ידי 2 מדינות עיקריות איראן ורוסיה כדי להגביר את פוטנציאל ההשפעה שלהן (איראן ) וכדי לחזור לזירת המשחקים הבין מעצמתית (רוסיה) לאחר התפרקות ברית המועצות בתחילת שנות ה- 90 של המאה ה- 20.

ובהקשר זה צריך לזכור תמיד כי בנפול אויבך אל תשמח.

תיק החקירה של השופט שהיכה את ילדיו

הגיע השבוע לידיעת התקשורת שטרחה ופרסמה אותו.  התנהלותו של היועץ המשפטי לממשלה (וגם אם מדובר על פי רמיזות באחד מאנשי משרדו עדיין זו אחריותו) היא מוזרה שלא לומר שערורייתית.  ראשית על פי הפרסומים נשיא בית המשפט העליון הנוכחי לא ידע דבר על החקירה בעניינו של אותו שופט.

שנית אם אותו שופט יושב במשפטים פליליים,  כיצד הוא יכול לדון בעניינם של אנשים הנחשדים או מואשמים בתקיפת ילדיהם??

מהצד השני צריך לזכור כי למרות שאיש לא פרסם את שמו של אותו שופט, כלי התקשורת טרחו לפרסם את תמונת אולמו הריק של אותו שופט ואת העובדה כי משפטים שאמורים היו להתנהל בפניו נדחו, ואין ספק כי פרטיו של אותו שופט נחשפו בפני אנשים רבים , מכאן קצרה הדרך לזיהוי ילדיו ואנו צריכים לזכור כי הנושא החשוב ביותר בפרשה עגומה זו הוא הגנת הילדים וקודם כל הילדים, נראה י כי התקשורת חטאה בעודף פרסום פרטים מזהים של אותו שופט .

לו היועץ המשפטי לממשלה לא היה מתמהמה משך שנים ובאישור נשיאת בית המשפט העליון לשעבר מניח בפני השופט הצעה לפרישה שלא היה יכול לסרב לה, כי אז ]רשה זו לא הייתה תופסת את המקום הנכבד שתפסה , מתוך החשש הגדול כי מערכת הצדק נוהגת איפה ואיפה בחשודים , כאשר אזרח רגיל בוודאי לא היה נהנה מהפרבילגיות שהשופט נהנה מהן.

לשכת היועץ המשפטי הודיעה כי היועץ המשפטי אישר למשטרה לחקור את השופט, עכשיו? 3 שנים אחרי המעשה, ואיזה צדק יהיה לילדים  ?

פרשת הולילנד.

עוד אני יושב מעיין בטורים המסקרים את פרשיית השחיתות הנחשבת לאחת החמורות בתולדות המדינה, נודע כי עד המדינה נפטר יום לאחר המשך החקירה הנגדית של עורכיהדין מטעמו של מר אולמרט. מדובר בעד אשר על פי הפרסומים בעתונות ועל פי דבריו הוא שיקר זייף וכיו”ב, זהו עד שהמניע להפליל את הנאשמים חקוק בהסדר עד המדינה עליו חתמה עימו המדינה, בהסדר זה קיבל טובות הנאה כספיות בשיעור שאין לו תקדים מאז קום המדינה, מותו של העד גם אם לא מאיין את עדותו מבחינת קבילות ההודאה , אזי לכאורה ניתן להעריך (מבלי שאנחנו בקיאים בכל חומר הראיות בתיק סבוך זה) כי משקלה הראייתי שואף לאפס.

כיצד ניתן לסמוך על דברים שהעד מסר ורישומים שנערכו בעקבות דברים שאמר ?

הפרקליטות צריכה לעשות בדחיפות הערכת מצב בה תשים את עדותו של עד המדינה בצד כאילו לא הייתה ותשקול  , אילו ראיות חיצוניות ובלתי תלויות קיימות נגד מי מהחשודים , ככך שאן ראיות ישירות כאלו , הרי אם הפרקליטות לא תחזור בה מחלק מהאישומים , מן הסתם נוכל לצפות לטענת חלק מהנאשמים כי אין להשיב לאשמה  (טענה הידועה כ- No case to answer ).

 גם אם על פי הפסיקה די בראיה בעלת משקל נמוך כדי לחייב את הנאשמים להשיב לאשמה, אזי אנו צריכים לשאול את עצמנו האם הפרקליטות הייתה נוהגת כך גם במשפט של אזרח מן השורה?

שוויון בנטל

בימים האחרונים התוודעתי באמצעות פוסט שהועלה לפייסבוק על ידי נחום חופרי, לרעיון חדש שעלה במשרד האוצר, רעיון המכונה רובין הוד.

בבסיס הרעיון מונחת הצעה לפיה אזרחים מבוססים ישלמו יותר מסי ארנונה ועודפי הארנונה בישובים מבוססים יועברו לרשויות חלשות.

אם נבחן מיהן אותן רשויות חלשות הרי שהרשויות הראשונות שעולות במוחי הן עיריית בני ברק לדוגמה, או עיריית טייבה או בית שמש רחמנא ליצלן ועוד כמה עיירות בנגב , או בואדי ערה וכיו”ב.

נמצא איפה שמשרד האוצר מבקש לסבסד דווקא רשויות שגביית הארנונה בתחומן כמעט ולא קיימת ואם קיימת הרי היא בשולים בלבד. ומי אלו שישאו בנטל פעם  נוספת? האזרחים אנשי מעמד הביניים המתגוררים בישובים המבוססים. ומי אלו שיהנו מהגביה המוגברת? אלו שאנו מבקשים כי ישאו בנטל באופן שווה.

רעיון נוסף הוא לצרף את נמל התעופה בן גוריון לתחומה העירוני של העיר לוד, ושוב מתוך כוונה להגדיל את מיסי הארנונה של עירייה כושלת זו שפעלה והופעלה על ידי וועדה קרואה יותר מעיריות רבות אחרות, לאחר שנבחריה לא יכלו לנהל עירייה כושלת זו. בודאי יהיו רבים שיאמרו שאולי יש צדק בדבר, אלא שכדאי לכל אחד ואחת מאיתנו לדעת כי במקרה שרעיון זה ילבש עור וגידים מי שישלם את המחיר אלו נוסעים שיעברו בנמל התעופה שכן אין לי ספק כי רשות שדות התעופה תגלגל את הארנונה שתושת עליה על נוסעים שיעברו בנתב”ג ונדרשים לשלם את אגרת שדה התעופה.

כידוע נוסעים בנתב”ג הם לא רק ישראלים, אלא גם תיירים שאנו כל כך חפצים שהגעתם וייקור כרטיס הטיסה שלהם (הכולל את אגרות שדות התעופה) עלול להביא לכך שיבקשו להם מקומות נופש זולים יותר.

נראה כיצד מפלגות יש עתיד והבית היהודי ידאגו לצדק בשוויון בנטל , מול האוצר שמבקש להכניס את ידו עמוק יותר לכיסנו.

צדק פואטי

בינתיים המפלגות החרדיות, אלו שטענו כי השוויון בנטל הוא תתעללות של הציונות, טוענות עתה כנגד יש עתיד כי פסילתן היא דבר בזוי, וכל מי ששכח את עצרות ההמונים של החרדים אזי שיביט בתמונת הפוסט בבלוג ויזכר.

ציפי ליבני הבית היהודי ויש עתיד

נראה כי יו”ר התנועה ציפי ליבני הייתה לזרא ,לראשי מפלגת הבית היהודי הרואים בה שמאלנית מן השורה, למרות שגדלה והתחנכה בבית רבזיוניסטי מן השורה.

לכאורה חטאה של ציפי ליבני הוא בראייתה את העתיד ורצונה להגיע להסכמה עם הפלשתינים, על ידי הסכם מדיני , אלא ש”חטאה ” האמיתי הוא בקבלת תיק המשפטים שאנשי הבית היהודי חפצו לקבל בעצמם, על מנת לנסות ולהעביר כלשון מצביעיהם ומצביעי ליכוד חקיקה ימנית, ומהי אותה חקיקה ימנית?  הייתי שמח לשמוע בענין זה את דעתם של ח”כ פייגלין ח”כ סטרוק , ח”כ דני דנון או אופיר אקוניס ועוד כמה חברי כנסת של הליכוד והבית היהודי.

נראה לי (וזו השקפתי ודעתי האישית) כי יו”ר יש עתיד , שאביו שימש בעבר בתפקיד שר המשפטים , היה שמח לו ח”כ ליבני הייתה נדחקת לשוליים, שכן כזכור היא סרבה להיענות להצעותיו לקבל את המקום השני ברשימתו . והנה ראינו כיצד המפלגה החדשה הזו נחלצה לשתף פעולה דווקא עם יריבה של ציפי ליבני מר מופז , האם הוא לא מייצג את אותה פוליטיקה ישנה שנפשם נקעה ממנה?

מועצת זכויות האדם ליד האום

משך שנים עיקר עיסוקה של מועצה זו היושבת בג’נבה הוא בישראל.  במסגרתה הוכן דוח גולדסטון הידוע לשימצה, ונראה כי כ- 80% מזמנה הוא במדינת ישראל, כאשר לאחרונה הגדילה המועצה לעשות בעת נאום הנציג הסורי כנגד הפרת זכויות האדם בישראל (יהודה שומרון ועזה) .

לפני כשנה החליטה ישראל לנתק מגע עם המועצה ובישיבה שהייתה אמורה לדון בישראל ישראל לא הופיעה . והנה זה פלא המועצה מבקשת כי ישראל תופיע לדיון בעניינה במועצה, לא מפני שחו”ח מישהו חזר שם בתשובה, אלא משום החשש שהתנהלותה של ישראל תהווה תקדים למדינות אחרות ביחסן למועצה, אלא שזכויות האדם אינן מעניינות איש במועצת זכויות האדם, מה משעניין אותם הוא שישראל לא תשבית את השמחה שהרי מדי שנה יש חגיגה שעניינה העלאת ישראל על המוקד , אגב הצדק המערבי הבינלאומי בסוריה מוריד את ראשו בהכנעה בפני כמה אוניות וכח משימה רוסי בנמל טרטוס בסוריה  .

חקירת הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס

כריסטינה קירשנר, נשיאת ארגנטינה, הודיעה ב-27 בינואר 2013,  כי ארגנטינה הגיעה להסכמה עם איראן לפיו שתי המדינות “יקיימו חקירה” משותפת סביב נסיבות הפיגוע בבניין הקהילה היהודית  (אמי”א) בבואנוס איירס. כזכור, כתוצאה מהפיגוע ( 18 ביולי 1994) נהרגו 85 בני אדם ולמעלה     מ-300 נפצעו.

למרות שפרשה זו נחקרה עד תומה על ידי שלטונות ארגנטינה, חקירה שבסיומה, הוציאו שלטונות ארגנטינה צווי מעצר נגד בינלאומיים לשבעה איראנים בכירים ולבכיר בחזבאללה בשנת 2006 בחשד שהיו מעורבים בפיגוע. במרץ 2011 פרסם היומון הארגנטיני פרפיל (Perfil), כי שר החוץ של ארגנטינה ניהל משא ומתן סודי עם איראן על עסקה לפיה “ישכחו” הארגנטינים את פיגועי הטרור נגד מרכז הקהילה היהודית ושגרירות ישראל בתמורה לשיפור היחסים בין שתי המדינות . מתוכן מסמך סודי שהגיע לידי העיתון עולה כי ממשלת ארגנטינה הביעה נכונות להקפיא את חקירת פיגועי הטרור המיוחסים לאיראן בתמורה לחידוש ושיפור ביחסי המסחר ביניהן .

אז מסתבר כי צדק ליהודים נסחר בימים אלו במטבע עובר לסוחר או אם תרצו בבשר בקר דרום אמריקאי ובנוזל שחור.

צמד המילים אום שמום מיוחס לראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל דוד בן גוריון שאמר את המילים בהתייחס להחלטות האנטי ישראליות שהועברו במוסד זה (הן בעצרת הכללית והן בהתייחס לחוסר היכולת של מועצת הביטחון לקבל החלטות ביחס לגינוי מדינות ערביות).

התעמקות בסוגיה הנוגעת להתנהלות מדינות בזירה הבינלאומית ובכלל זאת ישראל מצביעה על התנהלות שונה לעומת ההתייחסות לאום.

צריך להכיר בכך שהאו”ם אינו אלא כלי למימוש מדיניות בינלאומית או הצהרה עליה. לפיכך תגובה אותה שמעתי לאחרונה לפיה אין להתייחס לדברים היוצאים מבנין האום ולא חשוב מה הגויים אומרים , אלא מה היהודים יעשו אינה אלא נאיביות במקרה הטוב או במקרה אחר ניהול מדינות בת יענה .

הדברים אמורים במיוחד בתקופה זו של דיבורים ,לחשושים ,ומאמרים הנוגעים לרוחות המלחמה הנושבות במזרח התיכון.

אם נחזור לבן גוריון נוכל לראות כי ראש הממשלה הראשון , פעל תמיד באופן בו קיבל לגיטימציה בינלאומית לפעולותיה של ישראל.

הכרזתה של מדינת ישראל באה לאחר החלטת החלוקה בעצרת האום.

מבצע סיני לדוגמה היה בעצם מבצע שהובל קודם ותואם קודם כל על ידי הבריטים והצרפתים שביקשו להחזיר לידם את השליטה בתעלת סואץ. התערבותה של ארצות הברית (ממשל אייזנהאור) הביאה לנסיגה כוללת של מדינות אלו יחד עם ישראל.

מלחמת ששת הימים יצאה לדרכה רק לאחר דיונים ארוכים במסדרונות האום ולאחר ששר החוץ דאז אבא אבן ניהל מרתון של שיחות עם גורמים בינלאומיים, הכל באופן בו נוצרה לגיטימציה בינלאומית לישראל לפעול לאחר שגמאל עבד אל נאצר דאג לסלק את כוחות האום מסיני והכניס לשם כוחות צבא גדולים , בלי שמזכיר האום אז (או טנט) גילה התנגדות כלשהי למהלך.

כך ניתן גם להצביע על מלחמת לבנון השנייה בה צהל פעל תחת הסכמה בינלאומית רחבה , וכך הייתה הסכמה בינלאומית רחבה לפעולת צהל ברצועת עזה בעת מבצע “עופרת יצוקה”.

לאחרונה אנו עדים לחוסר הסכמה בינלאומי הנוגע לפעולה ישראלית באיראן. הדברים נוגעים לא רק במחלוקת שהתגלעה בין ארצות הברית לישראל , אלא למשל לאחת מידידותיה הגדולות של ישראל – גרמניה.

חוסר ההרמוניה של ראש הממשלה עם ראשיי מדינות גדולות במערב עומד בעוכריו.

אם מישהו צריך דוגמה לצורך בקונצנזוס או הסכמה בין לאומית רחבה קודם ביצוע פעולה צבאית במזרח התיכון , צריך לחזור לימים שקדמו למלחמת המפרץ הראשונה בה שר החוץ של ארצות הברית (בייקר) דילג בין מדינות רבות ובכללן ישראל כדי ליצור את אותה הסכמה בין לאומית לפעולה נגד עיראק, זאת למרות שבבסיס הדברים ניתן היה לטעון כי הלגיטימציה נגזרת כפועל יוצא של פעולות התקיפה של עיראק בעצם כיבוש כווית, ולמרות זאת התנהל מסע הדילוגים הדיפלומטי שיצר קונצנזוס חסר תקדים ביחס לתקיפתה של עיראק- או אם תרצו את התשתית הדיפלומטית למסע הצבאי ברחבי מדבריות ערב.

כאשר ראש הממשלה ושר הביטחון מנהלים מסע לחשושים רמיזות ושמועות הנוגעים להכנות לקראת מלחמה , תוך התעלמות מוחלטת מהקהילה הבינלאומית , לרבות אפשרות לפגיעה בברית האסטרטגית עם ארצות הברית, צריך לקחת בחשבון כי במקרה של חוסר הצלחה צבאי עלול לבוא כישלון מדיני נרחב, כישלון שנגזרותיו עלולות להיות קשות הרבה יותר מכל טיל איראני שישוגר לישראל.

אין זה אומר שישראל צריכה להרפות כהוא זה  מהדרישה לפרק את איראן מיכולת לייצור נשק גרעיני נהפוך הוא, אך ישראל צריכה וגם יכולה להראות לעולם כולו כיצד איראן ממשיכה בדרכה ולשאוף להגיע  להסכמה על קו אדום ביחס לפעילותה הגרעינית של איראן, קו אדום שלאחריו תידרש פעולה צבאית .

על כך ניתן לומר בפרפרזה  כי להצלחה אבות רבים אבל באותה עת צריך לזכור כי מי שנכשל ישנה את הסטטוס שלו ליתום.

בימים אלו אנו עדים למספר תהליכים, גלובלים ואזוריים אשר יש להם מספר נקודות חיבור קריטיות.

תהליכים אלו ניתן לבחון גם על פי מודל משחק השפן של תורת המשחקים.

משחקים באש עם איראן

לפני כ- 10 חודשים כתבתי כי איראן תמשיך לחתור לפצצה גרעינית.  לאיש אין ספק בכך. ברור לחלוטין כי הימצאותה של פצצה גרעינית בידי איראן תשנה לא רק את מאזן הכוחות באזור אלא יהיו לה השלכות גלובליות

לאחרונה אנו עדים לשורה של ידיעות הנוגעות לאפשרות תקיפה ישראלית באיראן. חלק מהידיעות מתייחסות להרחבת סמכויות ראש הממשלה, וחלקן באופן ישיר לכוונת ישראל לתקוף באיראן.

נראה כי האיראנים אינם מתרגשים יתר על המידה מהצהרותיה הלוחמניות של ישראל ולפחות זה הרושם החיצוני שהאיראנים מבקשים ליצור.

ריחוקה של איראן מישראל כמו גם הויכוח הפנימי בישראל בדבר הצורך בתקיפה באיראן והמחיר שתצטרך ישראל לשלם, ובנוסף האמונה האיראנית כי מתקני העשרת האורניום שלה מוגנים באופן פיזי מפני כל תקיפה,  יחד עם איומי התקיפה על ישראל באמצעות טילים בליסטים , הובילו את האיראנים להמעיט באופן פומבי מערך קריאות הקרב הישראליות שנועדו להוות לחץ על איראן.

במישור הבינלאומי אנו רואים כיצד רוסיה מתייצבת לימינה של איראן ופועלת נגד הרחבתן של הסנקציות . ההתייצבות הרוסית נובעת הן משיקולים כלכליים הנוגעים לסנקציות אפשריות על מוסדות פיסקלים רוסיים כפועל יוצא של הסנקציות על איראן, והן משיקולים אסטרטגים שנועדו להצר את השפעתה של ארצות הברית בכל מקום אפשרי ולהעלות מחדש את מעמדה של רוסיה כמעצמת על , גם בשים לב לתהליכים הנוגעים לגבולותיה של רוסיה עצמה כפי שעמדתי על כך במהלך נובמבר 2011 בתחזית לקראת שנת 2012.

כך לדוגמה בשבועות האחרונים ראינו מבחן לסנקציות עת נודע כי בנק סיני הוכלל ברשימה שחורה של ארצות הברית כפועל יוצא מהלבנת כספים עבור האיראנים , כאשר הסינים דרשו במפגיע לבטל את הכללת הבנק האמור באותה רשימה, שמשמעותה חוסר יכולת לקיים עסקים עם המדינות שהטילו את הסנקציות בנוסף  לארצות הברית.

מה מטרת ההדלפות הישראליות בדבר הצורך לתקוף את מתקני הגרעין האיראנים?

המטרה הראשונה מכוונת כלפי ארצות הברית ומיועדת להשיג את הסכמתו של הנשיא לצאת למתקפה על איראן או לגבות את ישראל אם יגיעו למסקנה סופית כי הסנקציות נכשלו.

הנשיא האמריקאי אינו שש כלל ועיקר לצאת למתקפה על איראן ערב הבחירות לנשיאות , מעבר לעובדה כי רק לפני חודשים לא רבים הוציא את כוחות ארצות הברית מעיראק.

הסתבכות חדשה במזרח התיכון, עלולה להשליך על סיכויי הכלכלה האמריקאית להתאושש מהמשבר הכלכלי וממילא לפגוע בסיכויי בחירותו מחדש.

לחץ כאמור מצד ראש הממשלה ושר הביטחון עלול לאלץ את הנשיא האמריקאי לצאת בהכרזה פומבית כפי שמבקשים ראש הממשלה ושר הביטחון.

מה יקרה אם הנשיא האמריקאי יסרב לצאת בתמיכה פומבית כאמור?

אזי נראה לי כי ראש הממשלה ושר הביטחון יקלעו למצב בו יתכן ולא תהא להם ברירה אלא לממש את איום התקיפה.

לפנינו מתממש משחק השפן האופייני לקונפליקטים, אלא שבמשחק עם איראן יש 2 שלבים  .

השאלה היא אם לישראל יש את היכולת לתקוף באיראן.

שאלה זו מורכבת למעשה מ- 2 שאלות משנה:

א.      האם לישראל יש יכולות לשיגור אמלח לאיראן, לדוגמה באמצעות תקיפה אוירית הדרך בגה דנים מירב העיתונים.  כאשר מטוסים צריכים לא רק תדלוק אוירי אלא לעבור בתווך אוירי שרובו עוין. מי שיצביע על תקיפת הכור הגרעיני בעראק כדוגמה, צריך לזכור כי היכולות של האיראנים אינם דומות ליכולות של עיראק ומעבר לכך הדרך גם ארוכה יותר וגם מחייבת אמלח במשקל וסוג שונים וכאן אנו מגיעים לשאלת המשנה השנייה:

ב.      האם לישראל יש אמלח המתאים לתקיפה וגרימת נזק ממשי למתקני הגרעין האיראנים?

וספק אם יש למישהו מידע מהימן בדבר היכולות הישראליות .

על רכיב אחד אני מוכן להמר והוא כי נשיא ארצות הברית הנוכחי ימשיך לשבת בבית הלבן גם לאחר בחירות נובמבר 2012.

תקיפה ישראלית לפני הבחירות עלולה להכניס את העולם המערבי לסחרור כלכלי כפועל יוצא של עלייה חדה במחירי הנפט בעולם והשלכות נגזרות על מחירי הסחורות החשמל וכו”ב.

פגיעה בכלכלת העולם יכולה לעבור בשלום רק במקרה של הצלחה! דבר שאינו מובטח כלל ועיקר.

לכן מדינת ישראל זקוקה נואשות להתחייבות אמריקאית לסייע בתקיפה . על פי התקשורת הסכמה כזו אינה בנמצא .

כפי שציינתי ההדלפות הישראליות האחרונות הנוגעות לאפשרות תקיפה נועדו להפעיל לחץ על ארצות הברית יותר מאשר על איראן. אם תרצו פגיעה בכדור אחד לשם הכנסת כדור אחר לסלסלה במשחק הבליארד.

מחירי הסחורות כקטליזטור לחוסר יציבות

אין ספק כי מחירי הסחורות עולים בשלב זה כפועל יוצא של הבצורת בארצות הברית, מדובר בעלייה של מחירי התירס והחיטה, 2 מוצרים המהווים בסיס למזון במדינות העניות אך לא רק בהן, כך אנו צפויים לעלייה במחירי הבשר וכו’

מי שבוחן את הנעשה במצרים כפועל יוצא של עליית מחירי הסחורות , צריך לדעת כי על קופתה המתדלדלת של מדינה זו נוסף משקל הנוגע לעומק הסבסוד הנדרש של מזון בסיסי על מנת למנוע חוסר יציבות במדינה זו.

חוסר יציבות במצרים משמעו המעשי חלון הזדמנויות מיידי לארגוני טרור של הג’יהאד העולמי , כפי שראינו בתקיפה האחרונה על שוטרים מצריים.

הפועל היוצא החזוי להערכתי הוא סיוע כלכלי אמריקאי שבאופן פרדוקסלי יחזק את האחים המוסלמים, ולא יפחית כהוא זה מעמק הסכנות הצפויות מהמשטר הנוכחי במצרים.

בין לבין הסכם השלום בין ישראל למצרים צפוי לעבור שינוי דה פקטו, כפועל יוצא של הכנסת כוחות צבא מצריים לתוך סיני, כאשר יחידות הצבא המצרי שנכנסו (הרבה מעבר למותר על פי הסכם השלום) ישארו שם ולא יחזרו לבסיסים מעבר לתעלה והכל בשם החלת הריבונות המצרית בסיני.

בין לבין הנשיא המצרי החדש מורסי יוצא לביקור באיראן יריבתה של מצרים על ההגמוניה בעולם הערבי , ובל יתפלא איש אם נשמע על התחממות ביחסי 2 מדינות אלו, התחממות שתצטרך להדאיג את ישראל ואת ארצות הברית דווקא בעת הזו.

על הנעשה בסוריה

משטרו של אסד מחזיק מעמד תודות ל 2 גורמים עיקריים:

התמיכה האיראנית במשטרו לרבות סיוע ישיר של כוחות איראנים בין אם בדמות החיזבאללה ובין אם בדמות כוחות של משמרות המהפיכה..

התמיכה הרוסית במשטר, לרבות במהלכים דיפלומטים ובאספקת אמלח ,אשר עיקרה נועד להבטיח את המשך הבסיס הימי הרוסי בנמל טרטוס בסוריה ובפועל תמיכה המעקרת את הסנקציות של המערב על מדינה זו.

להערכתי מי שסבור כי נפילה של אסד תפתח חלון הזדמנויות לישראל, טועה.

בינתיים אסד מחזיק מעמד תודות לסיוע האיראני , אשר את מחירו נוכל להעריך אם נמצא בגבולה של ישראל כוחות של משמרות המהפיכה האיראנים, קרי צבא איראני.

החלופה של משטר אחים מוסלמים בסוריה גרועה לא פחות ממשטרו של אסד. המצאותם של גורמי ג’יהאד עולמי בסוריה צריכה להדיר שינה מראשי מערכת הביטחון הישראלית, כמו גם מארגוני ביטחון באירופה.

צריך לקחת בחשבון כי במקרה של מתקפה ישראלית או אמריקאית על איראן ינסה אסד להסיט את האש ממלחמת האזרחים בסוריה ולפתוח חזית נוספת נגד ישראל לטעון כי המורדים תומכים בישראל, מן היגיון עקום שהתפתח לא פעם אצל ראשי משטרים ערביים בעת מצוקה.

החיזבאללה

היא שלוחה של איראן בהתאם החיזבאללה יפעל על פי הנחיות איראן ובמקרה של מתקפה ישראלית אמריקאית צריך יהיה לקחת בחשבון בסבירות גבוהה מתקפת טילים של החיזבאללה על ישראל.

רוסיה

מתנהלת היום בצורה המובילה לדרך שאפיינה בעבר את המלחמה הקרה , תוך שהיא מנסה לבנות מחדש את מוקדי השפעתה במזרח התיכון כאשר איראן נמצאת כעת במרכז מאמציה, יחד עם זאת ספק אם רוסיה תוכל לבלום מתקפה כאמור מעבר לפעיות דיפלומטית ופעילות מאיימת שמטרתה להגן בעיקר על האינטרסים שלה בסוריה.

אירופה

כלל אינה נמצאת בפוקוס של השפעה , למעט בנושא הסנקציות  בעיקר לנוכח המשבר הכלכלי אותו היא חווה יחד עם זאת אם תפרוץ צלחמה ההערכההרווחת היא כי אירופה תשקע במיתון עמוק.

לסיכום

אנו נמצאים בשלב מתקדם של משחק השפן בו כל אחד מהצדדים מכין עצמו במסלול התנגשות.

המסלול הראשון הוא של ישראל וארצות הברית.

אם הצדדים במסלול הראשון לא ימצאו פיתרון למשבר בינהם , אזי המשבר יתקדם במהירות בנתיב ההתנגשות של המסלול השני קרי ישראל ואיראן.

בהתאם לתורת המשחקים במקרה של התנגשות בין 2 צדדים שווים ביכולותיהם , אזי 2 הצדדים יוצאים ניזוקים .

בימים אלו אנו עדים למספר תהליכים, גלובלים ואזוריים אשר יש להם מספר נקודות חיבור קריטיות.

תהליכים אלו ניתן לבחון גם על פי מודל משחק השפן של תורת המשחקים.

משחקים באש עם איראן

לפני כ- 10 חודשים כתבתי כי איראן תמשיך לחתור לפצצה גרעינית.  לאיש אין ספק בכך. ברור לחלוטין כי הימצאותה של פצצה גרעינית בידי איראן תשנה לא רק את מאזן הכוחות באזור אלא יהיו לה השלכות גלובליות

לאחרונה אנו עדים לשורה של ידיעות הנוגעות לאפשרות תקיפה ישראלית באיראן. חלק מהידיעות מתייחסות להרחבת סמכויות ראש הממשלה, וחלקן באופן ישיר לכוונת ישראל לתקוף באיראן.

נראה כי האיראנים אינם מתרגשים יתר על המידה מהצהרותיה הלוחמניות של ישראל ולפחות זה הרושם החיצוני שהאיראנים מבקשים ליצור.

ריחוקה של איראן מישראל כמו גם הויכוח הפנימי בישראל בדבר הצורך בתקיפה באיראן והמחיר שתצטרך ישראל לשלם, ובנוסף האמונה האיראנית כי מתקני העשרת האורניום שלה מוגנים באופן פיזי מפני כל תקיפה,  יחד עם איומי התקיפה על ישראל באמצעות טילים בליסטים , הובילו את האיראנים להמעיט באופן פומבי מערך קריאות הקרב הישראליות שנועדו להוות לחץ על איראן.

במישור הבינלאומי אנו רואים כיצד רוסיה מתייצבת לימינה של איראן ופועלת נגד הרחבתן של הסנקציות . ההתייצבות הרוסית נובעת הן משיקולים כלכליים הנוגעים לסנקציות אפשריות על מוסדות פיסקלים רוסיים כפועל יוצא של הסנקציות על איראן, והן משיקולים אסטרטגים שנועדו להצר את השפעתה של ארצות הברית בכל מקום אפשרי ולהעלות מחדש את מעמדה של רוסיה כמעצמת על , גם בשים לב לתהליכים הנוגעים לגבולותיה של רוסיה עצמה כפי שעמדתי על כך במהלך נובמבר 2011 בתחזית לקראת שנת 2012.

כך לדוגמה בשבועות האחרונים ראינו מבחן לסנקציות עת נודע כי בנק סיני הוכלל ברשימה שחורה של ארצות הברית כפועל יוצא מהלבנת כספים עבור האיראנים , כאשר הסינים דרשו במפגיע לבטל את הכללת הבנק האמור באותה רשימה, שמשמעותה חוסר יכולת לקיים עסקים עם המדינות שהטילו את הסנקציות בנוסף  לארצות הברית.

מה מטרת ההדלפות הישראליות בדבר הצורך לתקוף את מתקני הגרעין האיראנים?

המטרה הראשונה מכוונת כלפי ארצות הברית ומיועדת להשיג את הסכמתו של הנשיא לצאת למתקפה על איראן או לגבות את ישראל אם יגיעו למסקנה סופית כי הסנקציות נכשלו.

הנשיא האמריקאי אינו שש כלל ועיקר לצאת למתקפה על איראן ערב הבחירות לנשיאות , מעבר לעובדה כי רק לפני חודשים לא רבים הוציא את כוחות ארצות הברית מעיראק.

הסתבכות חדשה במזרח התיכון, עלולה להשליך על סיכויי הכלכלה האמריקאית להתאושש מהמשבר הכלכלי וממילא לפגוע בסיכויי בחירותו מחדש.

לחץ כאמור מצד ראש הממשלה ושר הביטחון עלול לאלץ את הנשיא האמריקאי לצאת בהכרזה פומבית כפי שמבקשים ראש הממשלה ושר הביטחון.

מה יקרה אם הנשיא האמריקאי יסרב לצאת בתמיכה פומבית כאמור?

אזי נראה לי כי ראש הממשלה ושר הביטחון יקלעו למצב בו יתכן ולא תהא להם ברירה אלא לממש את איום התקיפה.

לפנינו מתממש משחק השפן האופייני לקונפליקטים, אלא שבמשחק עם איראן יש 2 שלבים .

השלב הראשון הוא בין ישראל וארצות הברית ומתרחש ממש בימים אלו.

רק לאחר השלב הראשון יתחיל השלב השני בין ישראל ואיראן או ארצות הברית ואיראן.

השאלה היא אם לישראל יש את היכולת לתקוף באיראן.

שאלה זו מורכבת למעשה מ- 2 שאלות משנה:

א.      האם לישראל יש יכולות לשיגור אמלח לאיראן, לדוגמה באמצעות תקיפה אוירית הדרך בגה דנים מירב העיתונים.  כאשר מטוסים צריכים לא רק תדלוק אוירי אלא לעבור בתווך אוירי שרובו עוין. מי שיצביע על תקיפת הכור הגרעיני בעראק כדוגמה, צריך לזכור כי היכולות של האיראנים אינם דומות ליכולות של עיראק ומעבר לכך הדרך גם ארוכה יותר וגם מחייבת אמלח במשקל וסוג שונים וכאן אנו מגיעים לשאלת המשנה השנייה:

ב.      האם לישראל יש אמלח המתאים לתקיפה וגרימת נזק ממשי למתקני הגרעין האיראנים?

וספק אם יש למישהו מידע מהימן בדבר היכולות הישראליות .

על רכיב אחד אני מוכן להמר והוא כי נשיא ארצות הברית הנוכחי ימשיך לשבת בבית הלבן גם לאחר בחירות נובמבר 2012.

תקיפה ישראלית לפני הבחירות עלולה להכניס את העולם המערבי לסחרור כלכלי כפועל יוצא של עלייה חדה במחירי הנפט בעולם והשלכות נגזרות על מחירי הסחורות החשמל וכו”ב.

פגיעה בכלכלת העולם יכולה לעבור בשלום רק במקרה של הצלחה! דבר שאינו מובטח כלל ועיקר.

לכן מדינת ישראל זקוקה נואשות להתחייבות אמריקאית לסייע בתקיפה . על פי התקשורת הסכמה כזו אינה בנמצא .

כפי שציינתי ההדלפות הישראליות האחרונות הנוגעות לאפשרות תקיפה נועדו להפעיל לחץ על ארצות הברית יותר מאשר על איראן. אם תרצו פגיעה בכדור אחד לשם הכנסת כדור אחר לסלסלה במשחק הבליארד.

מחירי הסחורות כקטליזטור לחוסר יציבות

אין ספק כי מחירי הסחורות עולים בשלב זה כפועל יוצא של הבצורת בארצות הברית, מדובר בעלייה של מחירי התירס והחיטה, 2 מוצרים המהווים בסיס למזון במדינות העניות אך לא רק בהן, כך אנו צפויים לעלייה במחירי הבשר וכו’

מי שבוחן את הנעשה במצרים כפועל יוצא של עליית מחירי הסחורות , צריך לדעת כי על קופתה המתדלדלת של מדינה זו נוסף משקל הנוגע לעומק הסבסוד הנדרש של מזון בסיסי על מנת למנוע חוסר יציבות במדינה זו.

חוסר יציבות במצרים משמעו המעשי חלון הזדמנויות מיידי לארגוני טרור של הג’יהאד העולמי , כפי שראינו בתקיפה האחרונה על שוטרים מצריים.

הפועל היוצא החזוי להערכתי הוא סיוע כלכלי אמריקאי שבאופן פרדוקסלי יחזק את האחים המוסלמים, ולא יפחית כהוא זה מעמק הסכנות הצפויות מהמשטר הנוכחי במצרים.

בין לבין הסכם השלום בין ישראל למצרים צפוי לעבור שינוי דה פקטו, כפועל יוצא של הכנסת כוחות צבא מצריים לתוך סיני, כאשר יחידות הצבא המצרי שנכנסו (הרבה מעבר למותר על פי הסכם השלום) ישארו שם ולא יחזרו לבסיסים מעבר לתעלה והכל בשם החלת הריבונות המצרית בסיני.

בין לבין הנשיא המצרי החדש מורסי יוצא לביקור באיראן יריבתה של מצרים על ההגמוניה בעולם הערבי , ובל יתפלא איש אם נשמע על התחממות ביחסי 2 מדינות אלו, התחממות שתצטרך להדאיג את ישראל ואת ארצות הברית דווקא בעת הזו.

על הנעשה בסוריה

משטרו של אסד מחזיק מעמד תודות ל 2 גורמים עיקריים:

התמיכה האיראנית במשטרו לרבות סיוע ישיר של כוחות איראנים בין אם בדמות החיזבאללה ובין אם בדמות כוחות של משמרות המהפיכה..

התמיכה הרוסית במשטר, לרבות במהלכים דיפלומטים ובאספקת אמלח ,אשר עיקרה נועד להבטיח את המשך הבסיס הימי הרוסי בנמל טרטוס בסוריה ובפועל תמיכה המעקרת את הסנקציות של המערב על מדינה זו.

להערכתי מי שסבור כי נפילה של אסד תפתח חלון הזדמנויות לישראל, טועה.

בינתיים אסד מחזיק מעמד תודות לסיוע האיראני , אשר את מחירו נוכל להעריך אם נמצא בגבולה של ישראל כוחות של משמרות המהפיכה האיראנים, קרי צבא איראני.

החלופה של משטר אחים מוסלמים בסוריה גרועה לא פחות ממשטרו של אסד. המצאותם של גורמי ג’יהאד עולמי בסוריה צריכה להדיר שינה מראשי מערכת הביטחון הישראלית, כמו גם מארגוני ביטחון באירופה.

צריך לקחת בחשבון כי במקרה של מתקפה ישראלית או אמריקאית על איראן ינסה אסד להסיט את האש ממלחמת האזרחים בסוריה ולפתוח חזית נוספת נגד ישראל לטעון כי המורדים תומכים בישראל, מן היגיון עקום שהתפתח לא פעם אצל ראשי משטרים ערביים בעת מצוקה.

החיזבאללה

היא שלוחה של איראן בהתאם החיזבאללה יפעל על פי הנחיות איראן ובמקרה של מתקפה ישראלית אמריקאית צריך יהיה לקחת בחשבון בסבירות גבוהה מתקפת טילים של החיזבאללה על ישראל.

רוסיה

מתנהלת היום בצורה המובילה לדרך שאפיינה בעבר את המלחמה הקרה , תוך שהיא מנסה לבנות מחדש את מוקדי השפעתה במזרח התיכון כאשר איראן נמצאת כעת במרכז מאמציה, יחד עם זאת ספק אם רוסיה תוכל לבלום מתקפה כאמור מעבר לפעיות דיפלומטית ופעילות מאיימת שמטרתה להגן בעיקר על האינטרסים שלה בסוריה.

אירופה

כלל אינה נמצאת בפוקוס של השפעה , למעט בנושא הסנקציות  בעיקר לנוכח המשבר הכלכלי אותו היא חווה יחד עם זאת אם תפרוץ צלחמה ההערכההרווחת היא כי אירופה תשקע במיתון עמוק.

לסיכום

אנו נמצאים בשלב מתקדם של משחק השפן בו כל אחד מהצדדים מכין עצמו במסלול התנגשות.

המסלול הראשון הוא של ישראל וארצות הברית.

אם הצדדים במסלול הראשון לא ימצאו פיתרון למשבר בינהם , אזי המשבר יתקדם במהירות בנתיב ההתנגשות של המסלול השני קרי ישראל ואיראן.

בהתאם לתורת המשחקים במקרה של התנגשות בין 2 צדדים שווים ביכולותיהם , אזי 2 הצדדים יוצאים ניזוקים .

בין כיפה אדומה לכיפת ברזל

ראש הממשלה בנימין נתנייהו מהלך אימים על הציבור.

לאחרונה ביקר ונזף בכל מי שדורש להוריד את נטל המיסים בטענה כי המיסים דרושים למדינה על מנת לממן רכישת מערכו של כיפת ברזל.

העובדה כי ההצטיידות במערכות  אלו ממומנות בחלקן הגדול על ידי ארצות הברית אינה מעלה ואינה מורידה מבחינתו.

וכך הפכה כיפת ברזל האיצטלה שמאחריה מסתתר ראש הממשלה  , שר המיסים האמיתי של המדינה שהכביד לאחרונה את עולו על האזרחים יותר מכל.

על עבודה ומלאכה ערב פסח

כך נאמר בהגדה של פסח (שמות א’ י”א) :

“ויענונו וישימו עלינו שרי מיסים למען ענותו בסבלותם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פיתום ואת רעמסס.”

ומי שבוחן את הממשלה הנוכחית בראי הפסוק האמור יראה כי מדובר בממשלה המכבידה את עולה על האזרח הפשוט העובד .

זה שמבקש לקנות דיור בר השגה מעמל כפיו, אך במקום זאת הממשלה מעדיפה לתת דיור בר השגה לזה שהכנסתו היא מהמיסים המושתים על זה שעובד, כן אותם חרדים שרכשו דירות במחיר מוזל במודיעין ומכרו אותם מיד אח”כ במחיר מלא בשוק החופשי.

זה שהיה שר האוצר בעת שועדת בכר הפכה את  חסכונות הפנסיה של  האזרחים לכיס העמוק של בתי ההשקעות.

 וכך תוכניתו הגרנדיוזית של ראש הממשלה לסופר טנקר התכנוני, אשר בחינה מעמיקה שלו חושפת ניסיון לחוקק חוק תכנוני דורסני שיועיל רק לחברות הגדולות ומבקש להותיר  את האזרח הקטן בלי יכולת התמודדות עם תוכניות דורסניות שיפגעו ברכושו, כן רכושו שהוא לכאורה קניין מוגן על פי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ומה מידתי יותר על פי השקפת עולמה של הממשלה הנוכחית?

אז הממשלה הנוכחית אולי תבנה לנו ערי מסכנות, והאזרח הקטן יראה כיצד חלום הדירה ממשיך להתרחק ממנו לא בתל אביב חו”ח אלא בפריפרייה.

ועוד משהו על עבודה ומלאכה

קרן המטבע הצביעה היום על סיכון של ממש לעתיד הצמיחה של המדינה כפועל יוצא של רמת התעסוקה הנמוכה במגזרים החרדי והערבי, רמה זו נגזרת בין השאר מרמת החינוך הלקויה שלא לומר אף פחות מזה במגזרים הנ”ל, אבל מי שטווח הראייה שלו נגזר ממועדי הבחירות לא יסתכן בנקיטת מדיניות ארוכת טווח שמטרתה השקעה בתשתית האנושית במדינה.

גול עצמי

מדי יום אנו קוראים על  ראש הממשלה ועל  שר הביטחון המכינים  תוכניות והכנות לתקיפה אפשרית באיראן. על הכנות אלו אנו קוראים בעיתונים השונים בסדרת קישקושים שהביאה ל- 2 דברים והם עלייה במחיר הנפט, כאשר מתרגמים את העלייה למחיר הבנזין אנו רואים כי בעצם הממשלה אמורה להנות מעליית המחיר על ידי גבייה נוספת של מיסים עקיפים (בלו + מעמ על הדלק כולל הבלו).

אז ראש הממשלה הואיל ברוב חסדו, (אחרי התבטאותו על המיסים הדרושים לכיפת ברזל) , להפחית מעט ממחיר הדלק לציבור ,זאת אחרי ששר האוצר שלנו יובל שטייניץ הסביר באותו יום שבת ממש, באריכות מדוע אי אפשר ואסור להוריד ולו אגורה אחת ממחיר הבנזין .  טוב ככה הלכה לה  סוללה של כיפת ברזל .

אבל דווקא המשקיעים הזרים לוקחים את הדברים ברצינות רבה ומדירים את רגליהם משוק ההון המקומי, ואפילו בתי ההשקעות מעבירים את כספי הנוסטרו שלהם לחו”ל מה שבטוח בטוח, הפנסיה של העובדים פחות חשובה.

חזרה למקורות  תרבות

נכון שפורים עבר חלף לו אבל בסיטואציה הביטחונית הנוכחית אני לא יכול שלא להיזכר דרך הלצה כמובן, במערבון עטור התהילה – ” הטוב הרע והמכוער”

שם אומר “המכוער” למאן דהוא את המילים הבאות בשעה שהוא יורה בו:

If you want to shoot- shoot don’t talk

עכשיו תפענחו בעצמכם מיהו הטוב מיהו הרע ומיהו המכוער? ( רמז במשחק משתתפים 3 אישים נתנייהו , אחמדיניג’אד ואובמה)

על סקרים ושקרים

ראש הממשלה מתבשם לאחרונה מסקרים המצביעים על כך שאם היו נערכות בחירות עתה , הליכוד בראשותו היה מנצח בהליכה.

וכדאי לו לראש הממשלה לזכור את מה שמיוחס לנשיאנו שמעון פרס שעל פי האגדה אמר לאחר שנחל מפלה בבחירות למרות הסקרים שניבאו לו ניצחון:

עם ישראל אומר אמת בסקרים ומשקר בקלפי.

חג שמח לכולם

בין כיפה אדומה לכיפת ברזל

ראש הממשלה בנימין נתנייהו מהלך אימים על הציבור.

לאחרונה ביקר ונזף בכל מי שדורש להוריד את נטל המיסים בטענה כי המיסים דרושים למדינה על מנת לממן רכישת מערכו של כיפת ברזל.

העובדה כי ההצטיידות במערכות  אלו ממומנות בחלקן הגדול על ידי ארצות הברית אינה מעלה ואינה מורידה מבחינתו.

וכך הפכה כיפת ברזל האיצטלה שמאחריה מסתתר ראש הממשלה  , שר המיסים האמיתי של המדינה שהכביד לאחרונה את עולו על האזרחים יותר מכל.

על עבודה ומלאכה ערב פסח

כך נאמר בהגדה של פסח (שמות א’ י”א) :

“ויענונו וישימו עלינו שרי מיסים למען ענותו בסבלותם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פיתום ואת רעמסס.”

ומי שבוחן את הממשלה הנוכחית בראי הפסוק האמור יראה כי מדובר בממשלה המכבידה את עולה על האזרח הפשוט העובד .

זה שמבקש לקנות דיור בר השגה מעמל כפיו, אך במקום זאת הממשלה מעדיפה לתת דיור בר השגה לזה שהכנסתו היא מהמיסים המושתים על זה שעובד, כן אותם חרדים שרכשו דירות במחיר מוזל במודיעין ומכרו אותם מיד אח”כ במחיר מלא בשוק החופשי.

זה שהיה שר האוצר בעת שועדת בכר הפכה את  חסכונות הפנסיה של  האזרחים לכיס העמוק של בתי ההשקעות.

 וכך תוכניתו הגרנדיוזית של ראש הממשלה לסופר טנקר התכנוני, אשר בחינה מעמיקה שלו חושפת ניסיון לחוקק חוק תכנוני דורסני שיועיל רק לחברות הגדולות ומבקש להותיר  את האזרח הקטן בלי יכולת התמודדות עם תוכניות דורסניות שיפגעו ברכושו, כן רכושו שהוא לכאורה קניין מוגן על פי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ומה מידתי יותר על פי השקפת עולמה של הממשלה הנוכחית?

אז הממשלה הנוכחית אולי תבנה לנו ערי מסכנות, והאזרח הקטן יראה כיצד חלום הדירה ממשיך להתרחק ממנו לא בתל אביב חו”ח אלא בפריפרייה.

ועוד משהו על עבודה ומלאכה

קרן המטבע הצביעה היום על סיכון של ממש לעתיד הצמיחה של המדינה כפועל יוצא של רמת התעסוקה הנמוכה במגזרים החרדי והערבי, רמה זו נגזרת בין השאר מרמת החינוך הלקויה שלא לומר אף פחות מזה במגזרים הנ”ל, אבל מי שטווח הראייה שלו נגזר ממועדי הבחירות לא יסתכן בנקיטת מדיניות ארוכת טווח שמטרתה השקעה בתשתית האנושית במדינה.

גול עצמי

מדי יום אנו קוראים על  ראש הממשלה ועל  שר הביטחון המכינים  תוכניות והכנות לתקיפה אפשרית באיראן. על הכנות אלו אנו קוראים בעיתונים השונים בסדרת קישקושים שהביאה ל- 2 דברים והם עלייה במחיר הנפט, כאשר מתרגמים את העלייה למחיר הבנזין אנו רואים כי בעצם הממשלה אמורה להנות מעליית המחיר על ידי גבייה נוספת של מיסים עקיפים (בלו + מעמ על הדלק כולל הבלו).

אז ראש הממשלה הואיל ברוב חסדו, (אחרי התבטאותו על המיסים הדרושים לכיפת ברזל) , להפחית מעט ממחיר הדלק לציבור ,זאת אחרי ששר האוצר שלנו יובל שטייניץ הסביר באותו יום שבת ממש, באריכות מדוע אי אפשר ואסור להוריד ולו אגורה אחת ממחיר הבנזין .  טוב ככה הלכה לה  סוללה של כיפת ברזל .

אבל דווקא המשקיעים הזרים לוקחים את הדברים ברצינות רבה ומדירים את רגליהם משוק ההון המקומי, ואפילו בתי ההשקעות מעבירים את כספי הנוסטרו שלהם לחו”ל מה שבטוח בטוח, הפנסיה של העובדים פחות חשובה.

חזרה למקורות  תרבות

נכון שפורים עבר חלף לו אבל בסיטואציה הביטחונית הנוכחית אני לא יכול שלא להיזכר דרך הלצה כמובן, במערבון עטור התהילה – ” הטוב הרע והמכוער”

שם אומר “המכוער” למאן דהוא את המילים הבאות בשעה שהוא יורה בו:

If you want to shoot- shoot don’t talk

עכשיו תפענחו בעצמכם מיהו הטוב מיהו הרע ומיהו המכוער?

על סקרים ושקרים

ראש הממשלה מתבשם לאחרונה מסקרים המצביעים על כך שאם היו נערכות בחירות עתה , הליכוד בראשותו היה מנצח בהליכה.

וכדאי לו לראש הממשלה לזכור את מה שמיוחס לנשיאנו שמעון פרס שעל פי האגדה אמר לאחר שנחל מפלה בבחירות למרות הסקרים שניבאו לו ניצחון:

עם ישראל אומר אמת בסקרים ומשקר בקלפי.

חג שמח לכולם

המזרח התיכון- לפנינו תהליך מתמשך של איסלאמיזצייה גוברת ומוקצנת , כאשר שרשרת ההצלחות של האחים
המוסלמים כוללת בחובה לא רק את מצרים לבדה אלא גם את טוניסיה וסוריה בה קיבלה התנועה מומנטום עם השעייתה של סוריה מהליגה הערבית ועריקת אלפי חיילים מהצבא .הצלחת האיסלאם הקיצוני נמשכת גם בלוב (הנפת דגלי אל קאעידה לאחר נפילת קדאפי, החלת השריעה וביטול כל חקיקה נוגדת ) לאיסלאמיזציה זו תהיה  השפעה אפשרית על כל צפון אפריקה.

מצרים- נשלטת כיום על ידי מועצה צבאית , במקביל להכנות לקראת בחירות במצרים הן לנשיאות והן לפרלמנט המצרי. מאז המהפיכה שהביאה לסיום שלטונו של מובארכ במצרים הכוח העולה במדינה זו הוא כוחם של האחים המוסלמים. אלו שולטים בעצם ברחוב המצרי והשפעתם היא על כל מגזרי החיים במצרים. עדות להשפעתה הגוברת של תנועת האחים המוסלמים ניתן למצוא ב- 2 אירועים . הראשון שובו של השייח המטיף יוסוף אלקארדאווי מגלות בנסיכויות המפרץ . והשני כינוס ועידת ההתנגדות , שמשמעותה תמיכה בטרור סבה השתתפו גורמי טרור איסלאמיים מהמזרח התיכון לרבות גורמים התומכים בג’יהאד העולמי , גורמי חיזבאללה , חמאס וכיו”ב. מצרים הולכת איפה  לקראת איסלאמיזצייה גוברת , גם במחיר של התנגשויות עם הקופטים במדינה. השפעה זו תביא בעתיד להשלכות אנטי ישראליות ואנטי מערביות במדיניותה של מצרים, לרבות מעבר אמל”ח לרצועת עזה וסגירתה של תעלת סואץ למעבר ספינות קרב ישראליות ובתרחיש מסוים גם ספינות של ארצות הברית.

לוב- לוב היא מדינה המורכבת משבטים . ההפיכה נגד מועמר קדאפי הצליחה רק בגלל הסיוע של מדינות נאטו בכלל וקודם כל צרפת איטליה ובריטניה. למרות הסיוע שמדינות המערב / נאטו נתנו , השלטון המרכזי הלובי נחלש , כאשר חולשה זו תתן את האות לחדירה  של גורמים איסלאמים ובראשם תומכי אלקאעידה (ג’יהאד עולמי). כנגזרת של חוסר היציבות מצד אחד והלחצים האיסלאמים מצד שני לוב עלולה להפוך במהרה למוקד של ארגוני טרור בעלי אוריינטציה של ג’יהאד עולמי כפי שנכתב על ידי בסקירה נפרדת.

מוקד כאמור יכול לנסות ולקדם פיגועים נגד מטרות ימיות באגן הים התיכון וכן לתכנן ולהוציא לפועל פיגועים נגד מטרות מערביות בעיקר  של איטליה , ספרד וצרפת.

ארצות המגרב והסהל הצפון אפריקאי- האיסלאמזייה הגוברת בארצות צפון אפריקה חדרה גם לטוניסיה שעברה ממשטר חילוני למשטר איסלאמי. במצב הנוכחי ישנו מאבק בין 2 זרמים של האיסלאם האחד קיצוני המבקש להחיל את חוקי השריעה והשני נחשב מתון יותר.

עליית האיסלאם הקיצוני בלוב בצרוף לעלייה החדה בכוחם של האחים המוסלמים במצרים , כאשר בסהל האפריקאי פועלים גורמי ג’יהאד עולמי, עלולה לתת  את אותותיה כבר במהלך 2012 – 2013 וטוניסייה תעבור להשפעה איסלאמית חזקה עד קיצונית.

להצלחת המפלגות האיסלאמיסטיות עלולה להיות השפעה חדה גם על אלג’ירייה בה השלטון הצבאי סילק בעבר את המפלגה האיסלאמית שזכתה בשעתו בבחירות.

בל נשכח כי ארגוני הגיהאד העולמי הפועלים באפריקה החלו את פעילותם בעקבות מלחמת האזרחים באלג’ירייה ואנו צפויים איפה ללחצים גוברים של האיסלאם הקיצוני על המשטר באלג’ירייה .

כל המרכיבים האמורים מובילים להערכה כי צפון אפריקה תהפוך לארץ מקלט עבור ארגוני טרור של הג’יהאד העולמי, כאשר פליטים ממדינות אלו עלולים לבצע פיגועים במדינות המערב אליהן יהגרו ובראש ובראשונה ספרד איטליה צרפת וכן סיוע לפעילים איסלאמים קיצוניים בבריטנייה.

אזחע- החמאס שאיבד את המקלט בו שהה בדמשק בעקבות ארועי הדמים בסוריה, מקבל עידוד וחיזוק מגורמי האחים המוסלמים במצרים (החמאס היא תנועה השייכת לאחים המוסלמים) וככל שחאלד משעל יקבע שם את מקום מושבו הדבר יהווה סימן נוסף להתחזקות האחים המוסלמים במדינה זו. מעבר לאמור התחזקות האחים המוסלמים ושיתופם בשלטון אם יערכו בחירות במצרים, עלולה להביא להסרת המחיצות והבידול בין מצרים לאזחע ולזרימה של אמל”ח דרך מצרים לרצועה כאשר אין בידי ישראל כל אמצעי ממשי שיכול  למנוע  זרימה זו, לרבות אמל”ח שננטש על ידי צבא לוב במהלך מלחמת האזרחים שם ונעלם בדגש על אמצעי נ”מ שונים שיכולים לסכן את ביטחון התעופה הצבאית והאזרחית .

איוש- המשך דרכה של הרשות הפלשתינית בראשותו של אבו מאזן אינו ברור.

נקודת המוצא שלי היא כי המשך שלטונו של אבו מאזן מוגבל בזמן, ולא ברור כלל ועיקר אם הרשות נערכת ליום שלאחרי.

אין ספק כי החמאס הנהנה מפופולריות גדולה ינסה לשוב לשלטון גם באיוש הסכם פיוס בין 2 הארגונים יסלול למעשה את הדרך לתפיסתה מחודשת של השלטון על ידי החמאס (נכון לעת הזו ומאז ההפיכה ברצועת עזה החמאס הוצא אל מחוץ לחוק באיו”ש).

סוריה – ישנם יותר ויותר סימנים מעידים לפיהם האחים המוסלמים הם מובילי המהפיכה בסוריה. ראשית העובדה כי החמאס שנאלץ לעזוב את דמשק עקב סירובו לגנות את ההתקוממות שם, זאת למרות קריאתה של טהרן כי החמאס יעשה כן ולמרות אובדן תמיכה כספית מטהרן כמו גם מפקדת החוץ של הארגון.

הסימן השני נוגע לתפקידה של קטאר בהשעייתה של סוריה מהליגה הערבית. צריך לזכור כי קטאר היא התומכת הגדולה ביותר של האחים המוסלמים ורשת אלג’זירה שהיא תומכת מובהקת של האחים המוסלמים הוקמה דווקא שם בקטאר.

ככל שמשטר אסד יפול והאחים המוסלמים יעלו בדמשק כי אז נמצא שהחלופה אינה טובה בהרבה מזו שקדמה לה . מי שמצפה לניתוק קשרים מיידי בין סוריה והחיזבאללה עלול להתאכזב, ולהערכתי עלול להיות מופתע  ממידת שיתוף הפעולה שתהיה בבוא היום, וניתן היה לראות ניצנים לכך באותה ועידת טרור שאורגנה על ידי האחים המוסלמים במצרים ביולי 2011.

לבנון- האחיזה האיראנית בלבנון הוגברה כאשר  החיזבאללה שולט למעשה במדינה ואין שום כוח אמיתי מולו ואם יתייצב כוח כזה הוא יוכרע במהירות.

לחיזבאללה נוח מאוד שלבנון מצטיירת כמדינה דמוקרטית כאשר הוא שולט בה למעשה .

העובדה כי נסראללה משמיע איומים כלפי ישראל בהקשר האיראני מצביעה עליו כמי שמנהל למעשה את מדיניותה של לבנון. יחד עם זאת מלחמה נוספת עלולה להיות בעוכרי החיזבאללה .

 טורקיה- הרואה עצמה כמעצמה אזורית, מבקשת למעשה לממש את כוחה הצבאי והפוליטי .

הנושא הראשון המטריד את טורקיה (מבלי להתייחס לבעיה הכורדית במזרחה של המדינה) נוגע לקידוחי הנפט והגז המתבצעים בים התיכון חלקם בים האגאי וחלקם בבלוק 12 של קפריסין.

טורקיה מבקשת לנגוס חלק בגילויי הנפט והגז (בקפריסין בשם המיעוט הטורקי באי) ולשם כך משמיעה איומים שונים בהקשר לקידוחים אלו.

יכולתה של טורקיה להתנהל כאמור בולטת לאור החולשה הפוליטית של האיחוד האירופי (זה המסרב לקבלה לשורותיו), חולשה הנובעת בין השאר ממשבר החובות של גוש האירו בתוך האיחוד. ובנוסף הצורך האמריקאי בטורקיה לשם הפעלת בסיס האוויר הקדמי של נאטו  באינצ’רליק והצבת מכ”ם ייעודי לגילוי טילים מאיראן.

טורקיה מבקשת לתרגם את כוחה גם בהשפעה על המיעוט הטורקי בגרמניה ורמז לכך היו דבריו של ארדואן בביקורו שם , דברים שניתן לפרשם גם כרמז להתערבות פוליטית אפשרית בנעשה בגרמניה.

במצב דברים זה פעילותה של טורקיה עלולה לתרום לחוסר יציבות באגן המזרחי של הים התיכון.

המפרץ הפרסי

עיראק- יציאת כוחות ארצות הברית מעיראק תגרור אחריה בהכרח מצד אחד את פעילותם של גורמי טרור סונים המזוהים עם הג’יהאד העולמי.  ומצד שני את פעילותה של איראן בניסיון להגביר את השפעתה במדינה זו באמצעות המילציות השיעיות הפועלות שם.

איראן- באיראן מתרחשים מספר תהליכים. התהליך הראשון נוגע למאבק פוליטי פנימי בין הנשיא אחמדיניגאד לבין המנהיגות הדתית לרבות חמינאי .  במסגרת מאבק זה יש לתוכנית הגרעין האיראנית אבות רבים.

היחידה הצבאית השולטת בתוכנית הגרעין היא זו של משמרות המהפיכה הנחשבים למיליטנטים  וכוללים אלמנטים הנאמנים לאייטולות.

גם תוך כדי המאבק הפנימי האמור, איראן אינה מרפה ולו במעט מנחישותה להשיג נשק גרעיני. ההערכה האיראנית היא כי המערב לא יפעל נגדה באמצעים צבאיים, כאשר על פי אותה הערכה הדיון בישראל נועד להפעיל לחץ על המערב לפעול נגד איראן.

הנחישות להשגת נשק גרעיני והעמדה האיראנית ניזונה גם מהמטריה הרוסית / סינית הפרושה מעל איראן.

נחישותה זו של איראן מונעת על ידי ההכרה לפיה ביום בו בידי איראן תהיה פצצה גרעינית מאזן הכוחות ישתנה לא רק בהקשר הישראלי אלא גם יהיה זעזוע בהקשר האירופאי והגלובלי וזאת לנוכח אמצעי שיגור ארוכי טווח שבידי איראן. ניתן לומר כי האיראנים יעתיקו למזרח התיכון מודל צפון קוריאני משוכלל ומסוכן הרבה יותר.

במקביל איראן פועלת להגברת השפעתה במזרח התיכון בכלל ובמפרץ הפרסי במיוחד . חלק מפעולות איראן באות על מנת להגביר את השפעתה במצרים שלאחר עידן מובארכ, חלקן בהגברת כוחו של החיזבאללה (בעיקר כוחו הצבאי לאחר שהחיזבאללה השתלט למעשה על לבנון) ויכולתו לשמש כזרועה הארוכה של איראן באגן הים התיכון.

ניתן להעריך כי איראן מכינה עצמה ליום שלאחר פינוי כוחות ארצות הברית מעיראק, כאשר המטרה הראשונה העומדת בפניה היא העצמת השפעתה על עיראק השיעית תוך איום מחודש על היציבות בכווית , ולאחר מכן ליבוי מחדש של הלהבות בבחריין בה יש אוכלוסייה שיעית גדולה במיוחד.

מעבר לכך איראן מתכוונת למלא את החלל שלאחר פינוי כוחות הברית מעיראק באופן בו איראן תוכל להכתיב את מדיניותה בכל הנוגע ליצוא נפט מאזור זה. האיום האיראני כולל בחובו במיוחד את ערב הסעודית וכווית ולמעשה איום על עתודות הנפט העיקריות של המערב. ככל שתרחיש זה יתממש אנו צפויים לראות זינוק חד במחירו של הנפט הגולמי.

האיחוד האירופי

שיקום כלכלת אירופה מהמיתון העמוק בו היא נמצאת עלול לעבור טלטלה ככל שאירופה תמצא מולה טרור של ג’יהאד עולמי, אשר מקורו בצפון אפריקה , אך יש לו שלוחות באירופה עצמה.

צרפת- אחד ההיבטים הבולטים בתחום החברתי הם הקשרים בין מהגרים צפון אפריקאים למדינות המוצא שלהם. ככל שבמדינות המוצא האיסלאם הקיצוני יקבל דחיפה ותאוצה כך אנו עלולים לראות הקצנה בקרב המיעוט המוסלמי בצרפת, מיעוט אשר רובו נמצא בתחתית הסולם החברתי בצרפת והתפרצויות אלימות שלו נחזו מדי פעם.

יתכן בהחלט כי ארגוני הג’יהאד העולמי , החודרים מהסהל האפריקאי ומתחזקים כיום בצפון אפריקה ינסו לגייס לשורותיהם בני מהגרים לצרפת במטרה להפעילם כנגד מטרות צרפתיות בדומה למודל שנמצא בבריטניה.

ספרד- ספרד סובלת מזה כמה וכמה שנים מאבטלה בשיעור דו סיפרתי. לאחרונה נמדדה בספרד אבטלה אפקטיבית העולה על 35% ואבטלה רשמית של 22%.

שיעור אבטלה כאמור גוזר בעיות חברתיות עמוקות בספרד, זאת במיוחד כאשר לבעיית האבטלה מוסיפים את השיעור הגבוה במיוחד של עובדים זרים בלתי חוקיים , חלקם הגיעו כפליטים וחלקם פשוט  מהגרי עבודה מאפריקה בכלל ומאזורי המגרב במיוחד.

ספרד היוותה בעבר יעד לפיגועי טרור של הג’יהאד העולמי ובהחלט תמשיך להיות יעד כזה גם בעתיד במיוחד לאור ההגירה הבלתי חוקית אליה כאמור לעיל.

הפועל היוצא יכול להיות קיטוב בחברה הספרדית לרבות עלייה מחודשת של מפלגה ימנית דוגמת זו שהעלתה בשעתו את הרודן פרנקו לשלטון.

איטליה המשמשת יעד לפליטים מלוב עלולה להוות גם היא יעד לפיגועי טרור כמי שנטלה חלק בתקיפת משטרו של קדאפי.

גרמניה- אוכלוסייתה של מדינה זו מזדקנת והולכת (בדומה למדינות אירואיות מערביות רבות) התוצאה היא השענות גדלה והולכת של התעשייה הגרמנית על מהגרים זרים בין אם ממזרח אירופה ובין אם מטורקיה.

הגירה זו הביאה את ראש ממשלת טורקיה ארדואן להתבטאויות הנמצאות על גבול ההתערבות הפוליטית בגרמניה. היא מעידה יותר מכל על עקב אכילס האירופאי המבקש לשמור על רמת חיים גבוהה ואך תוך השענות על כוח עבודה זר בעל משמעות בחיי מדינה זו.

תת היבשת ההודית ואסיה

פקיסטן אפגניסטן והודו – ככל שארצות הברית תסיג לחלוטין את כוחותיה מאפגניסטן , אנו צפויים לחזות בשובו של ארגון הטאליבן לשלטון באפגניסטן וזליגה של פעולותיו לתוככי פקיסטן לרבות איום על המשטר הדמוקרטי שם.

זליגה זו עלולה להביא לסיבוב נוסף של התנגשויות בין הודו לפקיסטן. כאשר מדובר ב- 2 מדינות בעלות נשק גרעיני אזי ניתן לומר כי פוטנציאל הנפיצות באזור זה דומה להר געש פעיל הנמצא על סף התפרצות כל העת.

צפון קוריאה- צפון קוריאה ממשיכה בפיתוחו של נשק גרעיני ובמקביל אמצעי שיגור ארוכי טווח, התוצאה היא איום ישיר על אינטרסים מערביים ראשית של דרום קוריאה ויפן אך צריך לזכור כי הטילים ארוכי הטווח של צפון קוריאה מסוגלים להגיע גם לחלק מארצות הברית . בהתאם מדיניות הסחטנות של צפון קוריאה ( מזון תמורת שקט) תימשך . בד בבד יתכן בצפון קוריאה תהליך של חילופים בהנהגת השלטון, חילופים שיצביעו לאן צפון קוריאה תלך בשנים הבאות.

המעצמות הצבאיות הגדולות

סין –  היא אחת הכלכלות המובילות בעולם.  לאיש אין ספק כי סין היא מעצמת על .

למרות שעד עתה סין מיעטה להתערב בסכסוך המזרח תיכוני, אנו רואים כיצד האינטרסים הסינים מכתיבים פרישת מטריה מסויימת נגד  סנקציות על איראן.

 אף שסין עצמה פעולת בצורה נמרצת וחדה לדכא את המיעוט המוסלמי בסין עצמה. סין ממשיכה ותמשיך לעשות מאמצים לסגור פערים שונים בנושאים טכנולוגים בינה ובין המערב , לא רק בנושאים כלכליים שהביאו מפעלים סינים לרכוש מפעלים פושטי רגל במערב אשר היעד העיקרי הייתה  טכנולוגיה תעשייתית מתקדמת (דוגמת הרכישה של וולבו ), אלא גם בנושאים אשר לסין אין גישה ישירה אליהם כמו נושאים הנוגעים לחקר החלל במיוחד אחר דחיית בקשתה של סין להצטרף לפרויקט תחנת החלל האמריקאית/ רוסית אירופית.

במצב זה סין תשמור על איזון ביחסיה עם המערב . איזון זה יכלול בחובו גם מגבלות עקיפות על המערב בכלל וארצות הברית בפרט , כאשר את המגבלה הנוגעת לסנקציות צריך לפרש כרצון להגביל את ההגמוניה האמריקאית במפרץ הפרסי ובמקביל להנות מנפט זול המיוצא מאיראן לסין , נפט שהתעשייה הסינית זקוקה לו .

בד בבד יש לראות את הסכסוך בים סין הדרומי כסכסוך בעל פוטנציאל הסלמה מהיר לאור העובדה כי סקרים שונים מצביעים על פוטנציאל גילוי נפט וגז בהיקפים הנאמדים בשיעור של 80% מעתודות הנפט של ערב הסעודית .

פוטנציאל ההסלמה נובע בעיקר משורת המדינות המסוכסכות סביב ים סין הדרומי ובהן כאמור סין, ויאטנאם , טאיוואן, תאילנד מאלזיה והפיליפינים. (  הים הסיני נמצא מדרום לסין, ומבחינה גאוגרפית הוא מהווה ים שולי של האוקיינוס השקט. לחופיו שוכנים וייטנאם וסין בצפון, מלזיה בדרום, פיליפינים וטייוואן במזרח ותאילנד במערב.

שטח הים עצמו, וכן חלק מהאיים הבלתי מיושבים בו, נמצאים במחלוקת בין מספר מדינות הטוענות לריבונות עליהם. המחלוקת מתבטאות גם בשמות השונים בהם מכונים הים והאיים שבו.)

רוסיה- צפויה עלייה מחודשת של פוטין לנשיאות. והתגברות המאבק הנוגע להגמוניה של מה שהרוסים מגדירים החצר האחורית שלהם , לרבות מאבק נגד הצבת טילים נגד טילים של ארצות הברית במדינות ברית ורשה לשעבר. צפויה איפה תמיכה רוסית בכל נושא החותר תחת ההשפעה המערבית בכלל והאמריקאית בפרט בתורכיה והמזרח התיכון . בל נתפלא אם רוסיה תציע לתורכיה סיוע ברכש צבאי, על מנת לכרסם בהשפעה של NATO  במדינה זו וביכולות הפריסה האמרקאיות באזורנו.  צריך לזכור כי לרוסיה בסיס צבאי בעיר טרטוס בסוריה ואנו צפויים לנוכחות גוברת של רוסיה בים התיכון. כמו גם נסיונות למכירה של אמל”ח צבאי והכל כדי להגדיל את השפעתה באזור זה.

ארצות הברית- הבחירות בארצות הברית במהלך 2012 יכתיבו חלק ניכר ממדיניות החוץ של המדינה , במובן של הקפאת מצב ובלי יוזמות מיוחדות העלולות לסבך את הממשל הנוכחי .  בל נתפלא אם יהיה עיכוב בהוצאת מלוא הכוחות האמריקאים מעיראק , על מנת שמדיניות הממשל לא תתפס כהפקרת הזירה לאיראנים.

למרות הדיבורים השונים על תקיפה של איראן , ספק בעיני אם ארצות הברית תפעל נגד איראן. צריך לזכור כי מהלך צבאי נגד איראן מחייב את הנשיא לקבל את אישור הקונגרס. ממילא כל אפשרות פעולה נגד איראן מחייבת אישור אמריקאי שכן ארצות הברית שולטת למעשה בשמיים הגובלים באיראן .

בריטניה- המשחקים האולימפיים בשנת 2012 צפויים למקד את תשומת ולאו דווקא בהיבט הספורטיבי , אלא גם מהכוון של איומי הטרור הן חיצוני והן פנימי.

נשאלת השאלה האם כפועל יוצא של המגבלות הנוגעות ליכולת הפעולה של ארצות הברית, באיראן ארצות הברית תצייד את בריטנייה באמל”ח מתאים ותאפשר לה לפעול כזרועה הארוכה , לרבות גבוי כבעלת בריתה בנאטו? תרחיש כזה מחייב תאום חשאי ומדויק לא רק עם בריטניה אלא גם עם מדינות נאטו נוספות וספק אם יוכל להתקיים.

לסיכום

נראה כי התהליכים המדיניים בעולם בכלל ובאזור הים התיכון בפרט עלולים להוביל לשורה של זעזועים במהלך שנת  2012  או בשנת 2013 , לרבות אירועי טרור שיצביעו יותר מכל על חולשת המערב בהתמודדותו עם איומים אלו.

האיום של טרור גרעיני עלול לעלות  לא רק מכוונה של איראן, אלא במקרה שארצות הברית תפנה את כוחותיה מאפגניסטן ואפשרות לפיה  ארגון הטאליבן עלול לערער את השלטון בפקיסטן השכנה.

היה והטרור של הג’יהאד העולמי יפרוץ עוד במהלך 2012 תהיה לו השפעה גם על מערכת הבחירות בארצות הברית .

ככל שהאחים המוסלמים יצליחו להפיל את משטר העלאווים בסוריה ולתפוס את השלטון שם, אזי המדינות הנתונות לשליטה של האחים המוסלמים עלולות להתפתות לשורה של מהלכים שיאיימו על יציבות האזור כולו.

להערכתי האישית גורמי אי היציבות הכוללים במזרח התיכון יתחדדו וילכו במהלך שנת 2012 וישפיעו בצורה שלילית על הכלכלה האירופאית והגלובלית.

סקירות נוספות קשורות:

טרור איסלאמי לקראת עליית מדרגה-

http://gizmoron.com/HE/2011/09/hebrew-%d7%98%d7%a8%d7%95%d7%a8-%d7%90%d7%99%d7%a1%d7%9c%d7%90%d7%9e%d7%99-%e2%80%93-%d7%aa%d7%a8%d7%97%d7%99%d7%a9-%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%93%d7%a8%d7%92%d7%94/

מצרים והאחים המוסלמים במבט על-

http://gizmoron.com/HE/2011/05/egypt-and-the-muslim-brotherhood-in-a-glance/

הכשל בכלכלה המצרית יוביל לעליית האחים המוסלמים-

http://gizmoron.com/HE/2011/05/the-foreseen-failure-of-the-egyptian-economy-will-lead-to-the-rise-of-the-muslim-brotherhood/

רצועת עזה על קצה המזלג-

http://gizmoron.com/HE/2011/07/hebrew-%d7%a8%d7%a6%d7%95%d7%a2%d7%aa-%d7%a2%d7%96%d7%94-%d7%a2%d7%9c-%d7%a7%d7%a6%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%96%d7%9c%d7%92/

ברק אובמה תוצאות הרבעון השלישי של נשיאותו-

http://gizmoron.com/HE/2011/08/hebrew-%d7%91%d7%a8%d7%a7-%d7%90%d7%95%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%94-%d7%aa%d7%95%d7%a6%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%a2%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%99-%d7%a9%d7%9c-%d7%a0/

מנהיגי העולם המערבי שקועים כל כולם בביצה הכלכלית שנוצרה עקב משבר הסאב פריים ומשבר החובות באירופה ויכולתם להבחין במתרחש סביבם ירדה מדרגה.

בעת שהם עסוקים בשערי המטבע ובריביות כאלה או אחרות או בדרוג החוב שיצרו,  מתחדשת לה סופה ישנה חדשה , אשר תנסה להכות שנית בעולם המערבי.

מדובר בסופה של טרור איסלאמי , הנוצר באין מפריע כמעט, ב- 2 מעגלים עיקריים:

המעגל הראשון

הוא המעגל המזרח תיכוני ובדגש על מצרים לוב, סוריה ולבנון (כשלוחה של איראן).

המעגל השני

הוא המעגל הפקיסטני אפגני.

המעגל הראשון- מצרים:

הכוח השולט ברחוב במדינה זו, הוא האחים המוסלמים, אלו יכולים לארגן הפגנות ענק ביום והמשטר הצבאי השולט כיום במדינה נמצא עימם במגע יום יומי על מנת שלא להפר את השקט, לקראת הבחירות במדינה זו.

ולמי ששכח בשלהי חודש יולי שנה זו התכנסה במצרים ועידת תמיכה בטרור תחת חסותה של תנועת האחים המוסלמים ובהשתתפות גורמי טרור בינלאומיים כולל החיזבאללה ובלא המהום כלשהו מטעם המשטר.

תנועת האחים המוסלמים מבססת בימים אלו את עליונותה על כל המפלגות האחרות , כאשר על פי סקרי דעת קהל היא צפויה לקבל לפחות 30% מהקולות כאשר גם המפלגות האחרות הן מפלגות השוטמות את ישראל לא רק בשאלה הפלשתינית , אלא ישראל כמייצגת התרבות המערבית באזור.

במצב זה ניתן להעריך כבר כעת כי הסכם השלום בין ישראל ומצרים עומד על כרעי תרנגולת, וסימן השאלה לגבי הסכם השלום המתהווה בימים אלו , עלול להפוך לסימן קריאה עם עליית האחים המוסלמים לשלטון.

ובל נשכח כי השושבין להשתתפות האחים המוסלמים בבחירות ובשלטון היה והינו לא אחר מאשר  הממשל הנוכחי של  ארצות הברית בראשותו של ברק אובאמה, אותו ממשל שהשליך את חוסני מובארכ מעליו .

צריך במקביל לזכור כי בראש הנהגת ארגון אלקאעידה עומד היום איימן אל זוהארי המצרי מי שהגה את פיגועי 11/9 והחליף את אוסאמה בין לאדן.

מצרים שלאחר הבחירות עלולה ליפול כפרי בשל לידי האחים המוסלמים וסדר יום אנטי מערבי מובהק לרבות עידוד פיגועי טרור נגד אינטרסים המייצגים את המערב.

שליטה של האחים המוסלמים במצרים ומכאן בתעלת סואץ עלולה להביא לחסימת התנועה לכלי שיט ישראלים בכלל וכלי שיט צבאיים בפרט. ובנסיבות מסוימות גם חסימה של כלי שיט צבאיים מערביים בדגש על כלי שיט של הצי החמישי של ארצות הברית.

המעגל הראשון לוב:

בעיני ולהערכתי לוב היא מועמדת ראשונה במעלה להפוך ליצואנית  טרור דוגמת איראן ואפגניסטן.

יש לזכור כי בסהל הצפון אפריקאי פעילים שבטי הטוארג , העומדים מאחרי פעילות ארגוני הג’יהאד העולמי באזור . הפעילות נפרשת מאלג’יריה ולרוחבה של יבשת אפריקה , לרבות מאוריטניה וכו’.

החלשותה של לוב כפועל יוצא של מלחמת האזרחים שם היא בגדר הזדמנות לאותם ארגונים לחדור ולהרחיב את תחום פעילותם, באזור בכלל ואגן הים התיכון בפרט.

צריך לקחת בחשבון אפשרות סבירה כי החדירה תקבל סיוע משבטו של מועמר קדאפי.

חדירה של ארגונים אלו כאמור יש בה השלכות גם על היציבות השלטונית במרוקו שעלולה להתערער במהירות.

נגישות הארגונים האיסלאמיים לים התיכון יש בה כדי להשליך על חופש התנועה הימי בים התיכון לרבות ניסיונות פיגוע נגד כלי שיט מערביים .

מודל לפיגועים מעין אלו ניתן לראות בפיגוע ההתאבדות באמצעות ספינת דיג נגד המשחתת קול באוקטובר  2000 במפרץ עדן  , פיגוע שבמהלכו נהרגו 17 מלחים אמריקאים.

גם דוברות קידוח הגז במים הכלכליים של ישראל וקפריסין (בה פועלת חברת נובל אנרג’י האמריקאית )יהפכו למטרה לפיגועים.

המעגל הראשון- רצועת עזה:

השתתפות האחים המוסלמים בשלטון במצרים תשנה את מצבה של תנועת החמאס השולטת ברצועה.

במקרה כאמור יש לצפות לפתיחה של המעברים בין הרצועה למצרים ובהתאם לזרימת אמל”ח תקני לרצועה.  הממשל המצרי הכולל את האחים המוסלמים , שיקום לאחר הבחירות (ובהנחה כי הן יתקיימו ) יתן מרחב פעולה גדול לאחים המוסלמים ושלוחתם בעזה,

בישראל צריכים לשים לב כי מתן הכשר להכנסת כוחות צבאיים מצריים לסיני , לא יועיל ויהיה רק פתיח לדרישה מצרית להכנסת כוחות נוספים, באופן היכול להגדיל את הסיכונים בגבול הדרומי של ישראל. מבחינה זו צריך לבוא ולומר כבר עתה כי הגבול הדרומי הפסיק להיות גבול של שלום ולהתייחס אליו בהתאם, כגבול של עימות.

להערכתי האישית צריך לקחת בחשבון כי כח ה- MFO  הנמצא בסיני ובדגש על הגדוד האמריקאי שבסיסו בשארם עלול להפוך מטרה לפיגועים.

סוריה:

משטר אסד אינו מצליח לדכא את המהומות במדינה זו, כאשר יש אינדיקציות לכך שהאחים המוסלמים בסוריה הם אלו שמובילים את המאבק נגד המשטר העלאווי. לא בכדי סרב ארגון החמאס לגנות את ההפגנות נגד המשטר , זאת גם במחיר של עיכוב בהעברת כספי תמיכה מטהרן.

בד בבד כבר הועלו חששות כי כפועל יוצא של התרופפות השלטון בסוריה הצליחו ארגוני מחבלים לשים את ידם על נשק כימי , היכול לשמש לצרכי פיגועים המוניים.

ככל שמשטר אסד יפול סביר להניח כי המשטר הסוני שיקום ייטה לאחים המוסלמים בסוריה , שמאז ומעולם גילו סימני מיליטנטיות.

איראן ומדינות המפרץ הפרסי

עם יציאת כוחות ארצות הברית ובריטניה מעיראק , אנו צפויים להערכתי  ל- 2 צירים של טרור:

הציר הראשון הוא ציר אלקאעידה נגד השיעים בעיראק.

הציר השני הוא הציר האיראני שיבקש לרתום את עיראק השיעית למאמצי איראן להשתלט על המפרץ הפרסי ולהפכו לאגן שאין בא ואין יוצא ממנו ללא אישורה של טהרן.

במקביל השתתפות נציג החיזבאללה בועידה תומכת הטרור בקהיר בחודש יולי שנה זו מעידה על התקרבות בין האחים המוסלמים ובין החיזבאללה לפחות במישור משותף של תמיכה בטרור.

המעגל השני אפגניסטן ופקיסטן

להערכתי יציאת צבא ארצות הברית מאפגניסטן תיתן למעשה את האות להשתלטות מחודשת של הטאליבן על מדינה זו.

במקביל חדירת הטאליבן לפקיסטן השכנה תתן את אותותיה בהעלמת עין של המשטר היושב באיסלמבאד מפעילות הטאליבן בתחומי פקיסטן בכלל ובהקמת מחנות אימונים לארגוני הג’יהאד העולמי בפרט.

מדובר איפה בעורף לוגיסטי לטרור איסלאמי קיצוני.

התנהלות רוסיה סין והאיחוד האירופי

רוסיה

חושדת בכוונות העומדות מאחרי פעילות נאט”ו (בו חברה גם טורקיה) בגבולה המערבי (לרבות הצבת טילים נגד טילים) וסביר להניח כי תבקש לנצל את המצב כדי להגביר את השפעתה באזור הים התיכון בעיקר על ידי מכירת נשק.

סין

סין היא מעצמת על, הסוגרת בצעדי ענק את הפערים בינה ובין ארצות הברית בהיבטים הכלכליים , והביטחוניים .

יחד עם זאת סין מקיימת יחסים סימביוטים עם ארצות הברית בעיקר לנוכח העובדה כי סין היא המחזיקה הגדולה בעולם של אג”ח ממשלתי אמריקאי.

עיקר מאמציה של סין מופעלים להגדלת השפעתה במזרח , לרבות פתרון הסכסוך בים סין הדרומי.

האיחוד האירופי

חלק ממדינות האיחוד האירופי הן חברות נאטו אשר תמך וסייע בהפלת המשטר בלוב.

מעורבות זו הנראית בשלב זה כמעורבות שהצליחה , תהיה בעתיד גם הטריגר לפיגועים נגד מדינות אלו ובדגש על צרפת , איטליה ובריטניה.

במקביל על מנת לנסות ולהוריד את לחצי הטרור מעליהן אנו צפויים להערכתי האישית לחוות לחץ של מדינות אלו על ישראל לעשות ויתורים לפלשתינים , לרבות הצטרפות של מדינות אלו ליוזמות אנטי ישראליות במועצת הביטחון ובפורומים בינלאומיים אחרים.

ארצות הברית

במוקד מערכת הבחירות של 2012 תעמוד הכלכלה האמריקאית.

להערכתי האישית כל עוד לא יפגע אינטרס אמריקאי , הדבר לא ישפיע על מערכת הבחירות שם.

במקביל איבדו האמריקאים חלק ניכר מיכולת ההרתעה שלהם, בשים לב ליציאת הכוחות מעיראק, והמשך תוכנית הגרעין האיראנית.

אובדן יכולת ההרתעה של ארצות הברית שנגזרת ממדיניותו של ממשל אובמה, היא זו שתאפשר את העלייה הגדולה בכוחו של האיסלאם הקיצוני במדינות מוסלמיות לרבות כאלו שהיו בעלות ברית של ארצות הברית.

כל הרכיבים והגורמים האמורים לעיל נמצאים בשלב זה בקלחת אחת לקראת נקודת התכה אפשרית בשנים 2012 – 2013  , אם ההתכה אמנם תקרה, אזי להערכתי האישית היא תאופיין בנסיונות הפיגוע של ארגוני הג’יהאד העולמי במטרות מערביות בדגש על מטרות באיחוד האירופי בכלל ובריטניה וצרפת בפרט.

ככל שתרחיש זה יתמלא כי אז כל התרחישים על התאוששות הכלכלה העולמית עלולים להתערער בקלות .

כאשר באים לאמוד את הצלחתו או כשלונו של אובאמה בתפקידו כנשיא ארצות הברית אנו צריכים לקחת  3 רכיבים עיקריים :

1. 1.      הכלכלה האמריקאית וביצועיה.
2. 2.      הלוחמה באפגניסטן ועיראק.
3. 3.      יחסי החוץ של ארצות הברית עם בעלות בריתה ומעמדה של ארצות הברית בעולם.

הכלכלה האמריקאית

מדובר בכלכלה הצרכנית הגדולה בעולם, אשר התקררותה משפיעה על שאר העולם ולענין זה נהוג לומר כי בעת שלארצות הברית יש שפעת לשאר העולם יש דלקת ריאות.

המשבר של שנת 2008 אירע בעת נשיאותו של הנשיא בוש קודמו בתפקיד של אובאמה, אך עלייתו של אובאמה לנשיאות הייתה פועל יוצא של הבטחה לפתרון מהיר של המשבר, אשר לדעת הדמוקרטים נבע מכשלי הכלכלה שהנהיגו הרפובליקנים.

אמרתי כבר בפוסט אחר כי מנהיגים אינם מבינים משברים המתחוללים מול עיניהם ולעיתים קרובות מגיבים למשברים באיחור .

אובאמה היה פטור מדימוי זה, והוא הגיע לתפקידו כשהוא נקי מכשלי הממשל הקודם.

דרכו של אובאמה הייתה לעודד את הכלכלה האמריקאית באמצעות הרחבה מוניטרית שכללה הדפסה של דולרים רבים, אלו היו אמורים לזרום לעסקים בכלכלה הריאלית בארצות הברית באמצעות הבנקים האמריקאים.

אך במקום שהכסף יזרום לכלכלה הריאלית בארצות הברית הכסף זרם לבנקים ונתקע שם כאשר הבנקים האמריקאים העדיפו את ההשקעות בוול סטריט והשקעות ספקולטיביות במט”ח בעולם.  רווחים מהעיסקאות הספקולטיביות השונות שימשו את הבנקים האמריקאים הגדולים לפדות את חובם לממשל . רק חלק קטן של הכספים שהדפיס הממשל האמריקאי הגיע לעסקים הקטנים והבינוניים שמניעים חלק ניכר מכלכלתה של ארצות הברית. התוצאה הנראית לעין היא כי הכלכלה האמריקאית הריאלית מדשדשת ואינה מסוגלת להתאושש מהמשבר הכלכלי אליו נקלעה. 

האם ניתן לומר כי שיטת האשראי האמריקאית פשטה את הרגל? בעת משבר הסאב פריים היה חשש גדול כי המשבר לאחריו יבוא מכוון הלווים בסיכון גבוה המשתמשים בכרטיסי האשראי (שיטת האשראי בארצות הברית דומה להלוואה בריבית המוחזרת בתשלומים על ידי הלווה באמצעות שיקים מדי חודש בחודשו. אי פרעון יכול להביא לנטילת הטובין שנרכשו ועצירת האשראי )

מאז משבר הסאב פריים צומצם יחסית השימוש במתן אשראי בארצות הברית , והדבר מעיד יותר מכל כי הפחד מפני פשיטות רגל בכלכלה הריאלית וממשיך להעיק על כלכלה זו ובמובנים רבים משתק אותה.

במצב דברים זה כאשר הכסף שהזרים הממשל לא הגיע ליעדו , ואחוז האבטלה בארצות הברית  מגיע לכדי 10% המסקנה המתבקשת היא כי ממשלו של אובאמה לא הצליח להניע מחדש את כלכלת ארצות הברית  המדשדשת במקומה כאשר חלק מהסיכונים לכלכלה נותרו בעינם.

הציון אותו ניתן לתת לממשל אובאמה על ביצועיו בכלכלה הוא בין מספיק בקושי למספיק.

אם להורדת דרוג האשראי על ידי חברת  S&P  תתלווה הורדה של דירוג האשראי על ידי חברות דירוג נוספות כמו מודיס או פיץ ניתן יהיה לומר כי אז הציון  “נכשל ” או בלשון אחרת בלתי מספיק .

נושא המאקרו השני הנוגע לארצות הברית נגזר מ- 2 לחימות” בעצימות נמוכה”  המנוהלות על ידי ארצות הברית (לחימה בעצימות נמוכה מתייחסת בד”כ ללחימה בכוחות גרילה/ תאי טרור להבדיל ממלחמה קונבנציונלית בין מדינות. עוצמת האש המופעלת אינה משנה בד”כ)

הלוחמה באפגניסטן- הצליחה רק בחלקה, שכן לוחמה זו לא הצליחה לחסל את תאי הטאליבן שם ובמובן מסוים נכשלה, שכן הטאליבן הצליח לחדור גם לפקיסטן השכנה, בה ישנם אזורים בגבול עם אפגניסטן הנשלטים על ידי אנשי הטאליבן.

חיסלו של בין לאדן היה הצלחה מודיעינית ומבצעית, ויש לזקוף זאת לזכות ארצות הברית שהוכיחה נחישות במרדף אחרי הארכי טרוריסט.  מנגד כוחות ארצות הברית לא הצליחו להגיע לאיימן אל זווארי סגנו של בין לאדן ומי שנחשב למוח של פיגועי 11 לספטמבר.

במקביל נמשכת הלוחמה של ארצות הברית בעיראק.- לוחמה זו היא סבוכה ואם בתחילה נדמה היה כי ארצות הברית נוחלת ניצחון צבאי הרי המשך הלחימה הגדיל את האיבה לארצות הברית בעולם הערבי ובעיראק עצמה , במקביל יש לציין כי כמות פיגועי ההתאבדות המיוחסים לסונים (שלוחות אלקאעידה) ירדה באופן ניכר. הירידה בעוצמת הפיגועים והמעבר לשלטון דמוקרטי (ככל שניתן להגדיר זאת ) היא בגדר הצלחה יחסית.

רצונה של ארצות הברית לנטוש את עיראק, ולפנות את צבאה משם בהתאם להתחייבותו של אובאמה , יש בו אלמנטים רבים של סיכון במיוחד בעת שאיראן מפתחת נשק גרעיני (על כך אעמוד בהמשך), ומתנהלת כמעצמה אזורית המבקשת לקבע את ההגמוניה שלה באזור כולו.

למהלכים אלו יש השפעה שלילית על עמדות של בנות ברית מובהקות של ארצות הברית כמו סעודיה, כווית ובחריין בה יש רוב שיעי הנשלט על ידי מיעוט סוני.

בשלב זה הערכתי האישית היא כי התוצאות של המערכה בעיראק הן בינוניות ולא ניתן לייחס להן השפעה שלילית על נשיאותו של אובאמה אך בה במידה הן אינן מועילות לו.

יחסי החוץ של ארצות הברית

ראשית נשיאותו של אובאמה אופיינה באוריינטציה של פיוס העולם המוסלמי, כפועל יוצא של לחימת ארצות הברית במדינות מוסלמיות כמו אפגניסטן ועיראק. אובאמה ניסה לעשות תפנית ביחס העולם המוסלמי כלפי ארצות הברית ולשם כך נסע למצרים ונשא נאום בפרלמנט המצרי , נאום שכל כולו ניסיון לפייס את העולם המוסלמי.

האם אובאמה הצליח במהלכי פיוס אלו? נראה להערכתי האישית כי תגובת העולם המוסלמי בכלל לחיסולו של בין לאדן באפגניסטן מוליכה למסקנה שלילית.

מצרים- ארצות הברית שתמכה בשנים עברו  בשלטונו של מובארכ, הפכה את עורה ובעת ההפגנות בכיכר אל תחריר הובילה מהלכים שענינם ירידתו של מובארכ מהשלטון. גם אם מדובר במהלך מקיאווליסטי, הרי משפטו של מובארכ המתנהל בימים אלו קבל עם ועולם, מצביע על חסר עמוק של האמריקאים בהבנת הכוחות הפועלים במזרח התיכון. כך לדוגמה הקריאה של ארצות הברית לאפשר לאחים המוסלמים במצרים , להשתתף בתהליך הדמוקרטי שם, מהלך אשר עלול להתברר כהרה אסון לא רק למצרים אלא לאזור כולו.

למרות העובדה כי אנו נמצאים בתקופה שלפני הבחירות במצרים  אשר בשלב זה אמורות להערך בספטמבר , ניתן לומר כי אובאמה נכשל במהלכיו בתקופת האירועים והנצחת המשפט כאמור, יש בה משום הנצחה של בגידת ארצות הברית בבעל ברית שלה, וזאת גם אם יאמר על ידי הממשל כי ארה”ב אינה מתערבת בענינים פנימיים של מדינות אחרות, במיוחד כאשר יש דוגמה אחרת של לוב בה מתחוללת מלחמת אזרחים כאשר כוחות נאטו מסייעים מהאוויר למורדים הלוחמים בקאדפי ומספקים להם אמל”ח לצורך לחימתם בו (מהלך דומה למהלכי נאטו נגד סרביה).

מהלכיו של אובאמה כנגד קדאפי שנעשו ללא אישורו של הקונגרס זכו שם לביקורת רבה.

הסוגייה האיראנית – סוגיה זו לא זו בלבד שלא ירדה מעל הפרק אלא נראה לכאורה כי היא מחריפה והולכת היא מורכבת מ- 2 רכיבים:

הרכיב הראשון הוא סוגיית הגרעין האיראני- נראה כי למרות העיכובים השונים בתוכנית הגרעינית האיראנית , איראן ממשיכה לעשות צעדים לקראת התחמשותה בנשק גרעיני שיהפוך לחלק מהארסנל הנב”קי שלה (זוכרים את משפט מנבר בישראל?). הכרזה כזו של איראן על קיומו של נשק גרעיני בידיה , בתוספת לארסנל הטילאי של איראן יש בה כדי להוות איום על אירופה ( על פי הפרסומים בעתונות טווח ארסנל זה מגיע זה מכבר לישראל), כאשר הצלחה בבנייה של ראש נפץ גרעיני שניתן יהיה להרכיבו על טילים תהפוך את האיום למוחשי הרבה יותר.

בנוסף הכרזה כאמור יהיה בה כדי להדגיש את כשלון מדיניות הסנקציות של ארצות הברית ובעלות בריתה על איראן.

הנושא השני נוגע להתנהלותה שלא איראן באזור תוך תמיכה בסוריה ומעורבותה הקיימת במצרים לרבות ניסיונות לקשור קשרים עם ארגון האחים המוסלמים.

איראן טוענת מזה זמן להגמוניה אזורית בתחום המפרץ הפרסי ומעבר לכך, זרועותיה נשלחות כידוע ללבנון , לתחומי רצועת עזה וכעת למצרים.

יציאת ארצות הברית מעיראק ופינוי כוחותיה משם יכולה להוות איתות לאיראן להגביר את השפעתה באזור זה תוך איום על בעלות ברית מובהקות של ארצות הברית כמו סעודיה , כווית ונסיכויות המפרץ.

בנוסף השפעה איראנית במצרים שלאחר הבחירות (אם וכאשר יתקיימו) בלא מעורבות של הצבא וכוחות המודיעין המסכל המצרי לבלום השפעה זו  תביא לדעתי האישית, להערכה שלילית של תוצאות המדיניות האמריקאית במזרח התיכון ( וכדאי לזכור את הועידה בחסות האחים המוסלמים שנערכה לפני למעלה מחודש במצרים וכותרתה הייתה תמיכה במאבק המזוין  בה השתתפו גם גורמי טרור שיעים)

ההערכה השלילית הנגזרת מכל האמור לעיל משפיעה גם על מעמדה הגלובלי של ארצות הברית , לרבות בנכונות של מדינות כמו צפון קוריאה לדרוש מארצות הברית לכונן עימה שלום (ובמשתמע להכיר במשטר הרודני של צפון קוריאה) ובעליית מדרגה של הדרישות הסיניות בים סין הדרומי.

התוצאה היא להערכתי כי גם גם בזירה הבינלאומית ממשלו של אובאמה מקבל ציון מספיק עם צפי להמשך התפתחויות שליליות.

לסיכום

למיטב הערכתי ממשלו של אובאמה צפוי בשנה הבאה להתקפה רבתי של הרפובליקנים על הפערים הגדולים בין הבטחותיו וביצועיו .

האם הרפובליקנים יצליחו ? שאלה זו נתונה להערכתי האישית לדמות שיצליחו להעמיד  בהתמודדות על הנשיאות, ככל שיעמידו דמויות המזוהות עם ארגון מסיבת התה, הרי למרות חלון הזדמנויות שיעמוד בפניהם , הם יפספסו אותו, אך לענין הבחירות נצטרך להמתין עד ששאלת המועמד הרפובליקני לנשיאות תתבהר .