גם אם נאמר כי מדובר בקונספציה, הרי ככל שיש על ישראל איומים צבאיים בין אם מצד החיזבאללה וסוריה בצפון, או החמאס בדרום הארץ, או איראן שאין לה גבול משותף עם ישראל הרי מדובר בקונספציה רלבנטית והכרחית מבחינתה של ישראל.

מדינת ישראל מקבלת מדי שנה סיוע ביטחוני ישיר מארצות הברית בשווי העולה על מליארד דולר. סיוע זה עומד בבסיס מימון רכש של  ציוד לחימה אמריקאי. מעבר לכך ארצות הברית תומכת כספית בפיתוח ציוד לחימה כמו למשל מערכת החץ אשר מיוצרת בעיקר במפעלי בואינג בארצות הברית.

לאחרונה אנו עדים להתקבצות מספר עננים, באופק התמיכה הביטחונית של ארצות הברית בישראל, עננים אלו הם בדמותו של שר ההגנה המיועד צ’אק הייגל (גיבור מלחמת ויאטנאם), אשר התבטאויות שלו בעבר הטילו ספק בחיוניותה של ישראל לתפיסת הביטחון הלאומי של ארצות הברית. כאשר מי שמיועד להיות שר ההגנה נתפס במסגרת ביטויים נגד הלובי היהודי בארצות הברית או בביקורת חריפה על היקף פעולתה של ישראל בלבנן במלחמת לבנון השנייה, או התנגדות חדה לתקיפתה של איראן על רקע פיתוח הנשק הגרעיני שם והאיום על ישראל, אזי יש לישראל ולתומכיה יסוד לחשש בכל הנוגע לאופן יישום מדיניות ארצות הברית במזרח התיכון.

צריך לזכור כי נשיא ארצות הברית התחייב לפנות את כוחות ארצות הברית מאפגניסטן עד שנת 2014. צ’אק הייגל שותף לרצונו של הנשיא וכן לרצון לקצץ בתקציב הביטחון האמריקאי. אין ספק כי נשיא ארצות הברית נחוש להביא לאישור מינויו של הייגל בסנאט, לצורך זה יש  לו את הרוב הדמוקרטי הדרוש והוא מוכן ללכת למהלך זה גם במחיר של פיליבסטר בסנאט (בהנחה שימצאו לפחות 40 סנאטורים רפובליקנים שיתמכו במהלך. נראה כי אובמה ינצל את ביקורו בישראל על מנת לאשש ולהבטיח את מחויבותה של ארצות הברית לביטחונה של ישראל, בניגוד לדברים שאמר הייגל בעבר, הדברים שאובמה יאמר בישראל ועוד קודם לכן ישמעו היטב במסדרונות הסנאט  והקונגרס , אך מכיון שמינויו של שר ההגנה יאושר ככל הנראה עד הביקור ייעודם הוא שונה.

בחודש אפריל יעמוד הממשל האמריקאי בפני הצורך לאשר את התקציב האמריקאי לרבות תקרת החוב האמריקאי.שמשמעותה היא היכולת של הממשל האמריקאי ללות כספים לצורך פעילותו

להערכרתי אובמה יבוא לישראל  ב- 20 למרס על מנת  להבטיח תמיכה של אוהדי ישראל בקונגרס (הסנאט ובית הנבחרים) אשר מבקשים לקצץ בתקציבי הממשל, אך במקביל יחששו מקיצוץ בתקציב ההגנה בכלל הקיצוץ בסיוע האמריקאי לישראל בפרט במיוחד בתקופה רגישה , הכרוכה בפינו כוחות אמריקאים מאפגניסטן והאפשרות הממשית כי הטאליבן יחזור לשלוט במדינה זו. המשמעות היא עלייה נוספת בכוחו של האיסלאם הקיצוני, למרות מאמציה של ארצות הברית . במקביל התלטות האחים המוסלמים על מצרים יוצרת אי ודאות באשר ליכולת ההשפעה של ארצות הברית במזרח התיכון, אי ודאות כזו עומדת בסתירה לצורך בקיצוץ בסדר גודל הכוחות האמריקאים ותקציב הביטחון האמריקאי.

נושא זה להערכתי הוא אחד הגורמים המשפיעים על רצונות של אובמה לבוא לישראל. רצון זה מונע להערכתי מהצורך להבטיח תמיכה של חברי בית הנבחרים האמריקאי בתוכנית הקיצוץ בתקציב הביטחון האמריקאי יחד עם החזרת חיילי ארצות הברית מאפגניסטן, תוכנית שאינה פופולרית ביותר דווקא אצל חברי בית הנבחרים הרפובליקנים אשר כאמור המבקשים לקצץ בהוצאות הממשל בתחומים רבים) לדוגמה בתוכנית הבריאות של אובמה Obama care, אך לאו דווקא בהוצאות הביטחון האמריקאי. החשש העיקרי בקרב אותם חברי בית נבחרים היא כי ממשל אובמה גורם לפיחות מהיר במעמדה הבינלאומי של ארצות הברית , וזאת דווקא באזור רגיש כמו המזרח התיכון.

דומני כי איש אינו מאמין באמת כי בעקבות הביקור יפתח לפתע מו”מ אינטנסיבי בין הפלשתינים וישראל. ניתן לומר כי הנשיא האמריקאי מבקש להבטיח כי הפלשתינים לא יעשו במהלך התקופה כל צעד ישיהיה בו כדי להביך את הנשיא ואת מחויבותו לישראל (לדוגמה פניה לבית הדין הפלילי הבינלאומי).

כל אחד יכול לראות בביקור את שיחפוץ ולעשות בו שימוש לצרכיו הוא, אך הנשיא האמריקאי מבין יותר מכולם על איזה צד של פרוסת הלחם הפוליטית מרוחה החמאה הפוליטית ואת התשואה על ביקורו הוא יבקש לקבל בעת חזרתו לוושינגטון למאבקי התקציב והקיצוצים בו ותקרת החוב האמריקאי.

מה לא נכתב על משבר החוב האירופאי.

השונות בין ארצות הברית ובין אירופה, שניסתה באמצעות הקמת גוש האירו ליצור משקל נגדי לזה של הדולר , אך התעלמה מהשונות הרבה בין עמי אירופה – הלאומיות המדינתית (גם במדינות אזרחיות דוגמת צרפת ) ההבדלי ההשקפות בין צפון היבשת לדרומה וכו’.

משבר מדינות ה- PIIGS  מדגים זאת יותר מכל ויוון היא הדוגמה הבולטת לכך. מדינה שנכנסה במרמה לאיחוד האירופי ורימתה את  ראשי גוש האירו בסיוע אחד מבנקי ההשקעות הגדולים בעולם כדי להיכנס לגוש האירו, מדברת עתה על כבודה?

השאלה המרחפת באוויר שהיא תולדה של משבר הסאב פריים, היא – האם יציאה של יוון מחוץ לגוש האירו (להבדיל מהאיחוד האירופי) תוביל למפולת בכל השווקים הפיננסים בעולם בדומה למה שקרה בעקבות קריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס, או שהשווקים הפנימו והכילו למעשה את המצב והם נכונים להפסדים שיגרמו בעקבות פשיטת רגל כזו?

על מנת לענות תשובה לשאלה האמורה ראשית עלינו לענות לשאלה האמנם גורלה של יוון הוא להגיע לפשיטת רגל?

ראשית צריך להבחין בין פשיטת רגל מסודרת או פשיטת רגל המתעלמת לחלוטין מכל האירועים והסביבה האירופאית.

פשיטת רגל מסודרת היא בעצם הסדר חובות הכולל את יציאתה של יוון אל מחוץ לגוש האירו ושיקום הכלכלה היוונית במסגרת האיחוד האירופי בסיוע קרן המטבע .

להבדיל פשיטת רגל בלתי מסודרת משמעה המעשי חדלות פירעון כוללת של יוון , הלאמה של הבנקים היוונים (אשר קודם לכן תבוא פשיטת רגל שלהם) וכניסה של יוון למיתון עמוק וקשה אשר יכלול אבטלה בשיעורים שטרם הכרנו במדינות המערב (להערכה שלי אבטלה רשמית של לפחות 30% בדומה למקדוניה).

מה עומד מאחרי האינטרסים האירופאים השונים ביחס ליוון.

כבר לפני מספר חודשים עמדתי על כך שישנם הבדלי אינטרסים עמוקים בין 2 המדינות המנהיגות את גוש האירו , קרי; גרמניה וצרפת, ההבדלים נעוצים באינטרס הפוליטי של כל אחד מ- 2 המנהיגים, סרקוזי ואנגלה מרקל.

ראשית סרקוזי, אשר עומד בחודש אפריל לבחירה מחודשת לתפקיד נשיא צרפת.

נתונים הנוגעים לצרפת מצביעים על אבטלה גדלה והולכת (נכון לעת הזו 9.7% ) , ירידה בדרוג החוב הצרפתי מדירוג מושלם לדירוג שני ברמתו, והכבדה שהיא בעצם לב הענין הנוגעת לשיעור ההחזקה הכבד של בנקים צרפתיים באג”ח יווניות. נפילה יוונית בשלב זה עלולה לגרור את הבנקים הצרפתיים להפסדים כבדים ולהכביד בצורה חדה על כלכלתה של צרפת הסובלת כבר עתה מהאטה בפעילות.ודרכה על כל פעילות העסקים הקטנים והבינוניים בצרפת אשר בתמצית יסבלו ממחנק אשראי כבד , פשיטות רגל וגידול חמור באבטלה .

לסרקוזי ברור כי פשיטת רגל יוונית באופן מיידי תוריד את סיכוייו להיבחר מחדש לרמה של ודאות סטטיסטית, כאשר הפער שיווצר בינו ובין מועמד הסוציאליסטים פרנסואה הולנד , יכול להוביל אף לתבוסה בסיבוב הראשון בבחירות,  מכאן האינטרס הצרפתי שאנו למדים עליו מדי יום מחדש ולפיו על מנהיגי גוש האירו לאשר את חבילת הסיוע ליוון .

אלו אינן צרותיו היחידות של סרקוזי , אך לצורך מאמר זה אסתפק בכך

מנגד עומדת אנגלה מרקל.

כלכלתה של גרמניה היא הכלכלה היציבה ביותר באיחוד האירופאי וממילא גם בגוש האירו (כזכור אין חפיפה בין השניים). למרות התכווצותה של כלכלה זו בשיעור מתון של 0.2% ברבעון האחרון (שמשמעותה המעשית היא גידול גם אם מתון באבטלה ומעשית ירידה בצמיחה), מדובר בכלכלה יציבה אשר יכולה להתגבר כמעט ללא קושי על משבר החוב היווני , זאת למרות העובדה כי בנקים גרמניים לא מעטים מחזיקים בשיעור גדול של אג”ח יווני.

מה שמרקל אומרת באופן מעשי הוא כי אין לה אמונה ביכולתם של היוונים לעמוד בתוכנית החילוץ של הממשלה היוונית, למרות שאושרה על ידי הפרלמנט היווני , זאת לאור הזיכרון הקרוב על ההונאה הגדולה שיוון הונתה את גוש האירו כאמור לעיל.

בתחילת המשבר הייתה למרקל נכונות לבוא לקראתה של יוון, אך בחירות משנה שנערכו בגרמניה וסקרי  דעת קהל , שם הביאו את מרקל להבנה כי אם היא חפצה לשרוד פוליטית, עליה לשנות כוון, וכך היא נוהגת , כאשר אנו יכולים להעריך כי במקום תמיכה בקרן החילוץ האירופאית גרמניה בראשותה של מרקל מעדיפה להזרים את הכספים ישירות לבנקים הגרמניים ולחלץ אותם במקום לחלץ את יוון, (ראינו בעבר כיצד גרמניה עושה זאת במתכונת מצומצמת יותר ביחס למפעלי אופל של ג’נרל מוטורס בגרמניה ).

יתר על כן ההפגנות האלימות ביוון מביאות את מרקל וככל הנראה לא רק אותה להערכה כי בעצם שום דבר לא השתנה באמת ביוון וכי היוונים מבקשים בעצם להמשיך בחיים הטובים בלי לעבוד כאשר הגרמנים נושאים אותם על גבם.

מכאן גם חילוקי הדעות הברורים בין סרקוזי ובין מרקל .

אז מה יהיה?

ההערכה שלי היא כי בסופו של דבר יוון  תצא אל מחוץ לגוש האירו  בין בעצמה ובין אם בעידוד מדינות גוש האירו האחרות ותנסה להשתקם מחוץ לגוש בסיוע של קרן המטבע הבינלאומית, ואולי מדינות תורמות של האיחוד אך בלי מחויבות למגבלות התקציביות הנוקשות של גוש האירו.

יתכן ובדרך עד חודש מרץ קודם ליציאה כאמור היא תקבל סיוע חלקי מגוש האירו שיאפשר לה לצוף מעל פני המים אך לא יותר מכך.

להערכתי לאחר יוני  2012 (לאחר הסיבוב השני בבחירות לנשיאות צרפת) נראה התדרדרות נוספת במצבה של יוון , התרדרות  שבסיומה יוון תימצא מחוץ לגוש האירו עם “דרכמה חדשה”.

מה יהיה מצבן של שאר מדינות ה- PIIGS ? יתכן ובעקבות יציאה של יוון אל מחוץ לגוש האירו יקל על קרן החילוץ האירופאית לסייע בידן במיוחד כאשר ישנם סימנים כי כלכלת ספרד (הרביעית בגודלה בגוש האירו) עלולה להתאושש בשנת 2013 , כאשר את ספרד לא ניתן להוציא אל מחוץ לגוש האירו.

ומעבר לים

האמריקאים בוחנים כל העת את מצבה של אירופה וההשלכות על כלכלתה של ארצות ההברית, כאשר אובמה חושש כי משבר החוב האירופי ישפיע גם על כלכלתה של ארצות הברית בתקופה קריטית לפני הבחירות לנשיאות בנובמבר 2012.

על ניהול משבר החוב בגוש האירו.

כתבנו על כך בעבר בעקבות פרשת ליהמן ברדרס, וחוסר היכולת  של מנהיגים פוליטים וכלכליים  לאמוד את ההשלכות הפסיכולוגיות של החלטותיהם, על ציבור האזרחים והמשקיעים.

אין ספק כי המשבר נוהל מתחילתו במשקפיים קצרות ראייה.  למרות ההסתבכות של המשבר עתה, דומה כי המדינות המנהלות את המשבר גרמניה וצרפת יכולות להביא לפשיטת רגל מסודרת של יוון כאשר במקביל הן מפגינות תמיכה וגב כלכלי לפורטוגל אירלנד וספרד (שלא ביקשה למעשה כל סיוע במהלך המשבר).

אם צרפת וגרמניה לא ישכילו למנוע פשיטת רגל בלתי מבוקרת של יוון , אזי בנוסף להשלכות החברתיות (ראו את המתרחש ביוון עתה) החמורות הטמונות במצב הנגזר מהמיתון והאבטלה הכבדים , יעמוד גוש האירו בפני משבר של הבנקים הגדולים ביבשת שנגזרותיו יהיו העמקת המיתון כפועל יוצא של מחסור באשראי וחוסר אפשרות וסמכות אמיתית של הבנק האירופאי המרכזי לפתור בעיות אלו בניגוד לסמכויות שישנן בידי הפד.

ומה עם החשש להתפתחויות במישור האיראני?

אין לי כוונה להרחיב יותר מדי בנושא זה, הספקולציות הן רבות ודומה כי איש אינו יודע באמת מה יהיה.

אף שהאופציה הצבאית היא על השולחן אני מתקשה לראות כיצד מטוסים ישראלים תוקפים באיראן בלא הסכמה אמריקאית , הסכמה כזו דרושה לא רק מהבחינה הפוליטית, אלא כפקטור של השליטה האמריקאית  בשמי המפרץ הפרסי כדי שמטוסים לא יזוהו בטעות כמטוסי אויב בעלי כוונות עוינות.

יחד עם זאת  רוחות מלחמה אמיתיות או מדומות עלולות  לגרור עלייה במחירי הסחורות ובראש ובראשונה מחירי הנפט הגולמי, מה שעלול לגרור עלייה בעלויות ייצור של שורת מוצרים ארוכה ובעקבות זאת העמקה של המיתון באירופה .

ואי אפשר בלי לקחים ותובנות לישראל.

מדינת ישראל אינה יכולה להתעלם מהתובנות המוצגות לה בדוח קרן המטבע הבינלאומית.

ראשית מדינת ישראל צריכה להפסיק לאלתר את תשלומי ההעברה למשפחות ברוכות ילדים.

שנית המדינה צריכה לעשות כל שאפשר  כדי להגדיל את מעגל התעסוקה במגזר החרדי והמגזר הערבי  והדרך לכך עוברת דרך נושא החינוך כפי שפרטתי במאמר כמה תובנות ממשבר החוב האירופי והערת אזהרה לישראל.

שלישית המדינה צריכה להמשיך בצורה מושכלת בהפרטה  של חברות ממשלתיות ובראש ובראשונה חברת רכבת ישראל וחברת החשמל.

הפרטה כאמור יכולה להיות לטעמי רק בשילוב ועדי העובדים של חברות אלו, גם לאלו ייפול בסופו של דבר האסימון, כי אם לא ישתפו פעולה אזי הפתרון יהיה בצורה שבוצעה בחברת אל על , קרי מינוי כונס נכסים והפעלת החברות באמצעותו דרך בית המשפט לרבות פיטורי כוח אדם או בהתייחס לרכבת ישראל- השבתה של החברה.

ולסיום ש/וב כפי שכתבתי לעיל במאמר קודם – המדינה חייבת להשקיע בנושאי החינוך במגזר הערבי והחרדי ולחייב את המגזר החרדי בלימודי ליבה , כאשר סירוב של המגזר החרדי להשקיע בלימודי ליבה יוביל לקיצוץ בכל תקציבי החינוך של מגזר זה.

אם לא נשכיל לבצע את השינויים המואים עתה המדינה תמצא את עצמה בעוד 2 עשורים לפני פי פחת בדומה ליוון אך , להבדיל אף מדינה אחרת לא תזנק לחלץ את ישראל ממצבה גם לא במתכונת של יוון.

מה לא נכתב על משבר החוב האירופאי.

השונות בין ארצות הברית ובין אירופה, שניסתה באמצעות הקמת גוש האירו ליצור משקל נגדי לזה של הדולר , אך התעלמה מהשונות הרבה בין עמי אירופה – הלאומיות המדינתית (גם במדינות אזרחיות דוגמת צרפת ) ההבדלי ההשקפות בין צפון היבשת לדרומה וכו’.

משבר מדינות ה- PIIGS  מדגים זאת יותר מכל ויוון היא הדוגמה הבולטת לכך. מדינה שנכנסה במרמה לאיחוד האירופי ורימתה את  ראשי גוש האירו בסיוע אחד מבנקי ההשקעות הגדולים בעולם כדי להיכנס לגוש האירו, מדברת עתה על כבודה?

השאלה המרחפת באוויר שהיא תולדה של משבר הסאב פריים, היא – האם יציאה של יוון מחוץ לגוש האירו (להבדיל מהאיחוד האירופי) תוביל למפולת בכל השווקים הפיננסים בעולם בדומה למה שקרה בעקבות קריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס, או שהשווקים הפנימו והכילו למעשה את המצב והם נכונים להפסדים שיגרמו בעקבות פשיטת רגל כזו?

על מנת לענות תשובה לשאלה האמורה ראשית עלינו לענות לשאלה האמנם גורלה של יוון הוא להגיע לפשיטת רגל?

ראשית צריך להבחין בין פשיטת רגל מסודרת או פשיטת רגל המתעלמת לחלוטין מכל האירועים והסביבה האירופאית.

פשיטת רגל מסודרת היא בעצם הסדר חובות הכולל את יציאתה של יוון אל מחוץ לגוש האירו ושיקום הכלכלה היוונית במסגרת האיחוד האירופי בסיוע קרן המטבע .

להבדיל פשיטת רגל בלתי מסודרת משמעה המעשי חדלות פירעון כוללת של יוון , הלאמה של הבנקים היוונים (אשר קודם לכן תבוא פשיטת רגל שלהם) וכניסה של יוון למיתון עמוק וקשה אשר יכלול אבטלה בשיעורים שטרם הכרנו במדינות המערב (להערכה שלי אבטלה רשמית של לפחות 30% בדומה למקדוניה).

מה עומד מאחרי האינטרסים האירופאים השונים ביחס ליוון.

כבר לפני מספר חודשים עמדתי על כך שישנם הבדלי אינטרסים עמוקים בין 2 המדינות המנהיגות את גוש האירו , קרי; גרמניה וצרפת, ההבדלים נעוצים באינטרס הפוליטי של כל אחד מ- 2 המנהיגים, סרקוזי ואנגלה מרקל.

ראשית סרקוזי, אשר עומד בחודש אפריל לבחירה מחודשת לתפקיד נשיא צרפת.

נתונים הנוגעים לצרפת מצביעים על אבטלה גדלה והולכת (נכון לעת הזו 9.7% ) , ירידה בדרוג החוב הצרפתי מדירוג מושלם לדירוג שני ברמתו, והכבדה שהיא בעצם לב הענין הנוגעת לשיעור ההחזקה הכבד של בנקים צרפתיים באג”ח יווניות. נפילה יוונית בשלב זה עלולה לגרור את הבנקים הצרפתיים להפסדים כבדים ולהכביד בצורה חדה על כלכלתה של צרפת הסובלת כבר עתה מהאטה בפעילות.ודרכה על כל פעילות העסקים הקטנים והבינוניים בצרפת אשר בתמצית יסבלו ממחנק אשראי כבד , פשיטות רגל וגידול חמור באבטלה .

לסרקוזי ברור כי פשיטת רגל יוונית באופן מיידי תוריד את סיכוייו להיבחר מחדש לרמה של ודאות סטטיסטית, כאשר הפער שיווצר בינו ובין מועמד הסוציאליסטים פרנסואה הולנד , יכול להוביל אף לתבוסה בסיבוב הראשון בבחירות,  מכאן האינטרס הצרפתי שאנו למדים עליו מדי יום מחדש ולפיו על מנהיגי גוש האירו לאשר את חבילת הסיוע ליוון .

אלו אינן צרותיו היחידות של סרקוזי , אך לצורך מאמר זה אסתפק בכך

מנגד עומדת אנגלה מרקל.

כלכלתה של גרמניה היא הכלכלה היציבה ביותר באיחוד האירופאי וממילא גם בגוש האירו (כזכור אין חפיפה בין השניים). למרות התכווצותה של כלכלה זו בשיעור מתון של 0.2% ברבעון האחרון (שמשמעותה המעשית היא גידול גם אם מתון באבטלה ומעשית ירידה בצמיחה), מדובר בכלכלה יציבה אשר יכולה להתגבר כמעט ללא קושי על משבר החוב היווני , זאת למרות העובדה כי בנקים גרמניים לא מעטים מחזיקים בשיעור גדול של אג”ח יווני.

מה שמרקל אומרת באופן מעשי הוא כי אין לה אמונה ביכולתם של היוונים לעמוד בתוכנית החילוץ של הממשלה היוונית, למרות שאושרה על ידי הפרלמנט היווני , זאת לאור הזיכרון הקרוב על ההונאה הגדולה שיוון הונתה את גוש האירו כאמור לעיל.

בתחילת המשבר הייתה למרקל נכונות לבוא לקראתה של יוון, אך בחירות משנה שנערכו בגרמניה וסקרי  דעת קהל , שם הביאו את מרקל להבנה כי אם היא חפצה לשרוד פוליטית, עליה לשנות כוון, וכך היא נוהגת , כאשר אנו יכולים להעריך כי במקום תמיכה בקרן החילוץ האירופאית גרמניה בראשותה של מרקל מעדיפה להזרים את הכספים ישירות לבנקים הגרמניים ולחלץ אותם במקום לחלץ את יוון, (ראינו בעבר כיצד גרמניה עושה זאת במתכונת מצומצמת יותר ביחס למפעלי אופל של ג’נרל מוטורס בגרמניה ).

יתר על כן ההפגנות האלימות ביוון מביאות את מרקל וככל הנראה לא רק אותה להערכה כי בעצם שום דבר לא השתנה באמת ביוון וכי היוונים מבקשים בעצם להמשיך בחיים הטובים בלי לעבוד כאשר הגרמנים נושאים אותם על גבם.

מכאן גם חילוקי הדעות הברורים בין סרקוזי ובין מרקל .

אז מה יהיה?

ההערכה שלי היא כי בסופו של דבר יוון  תצא אל מחוץ לגוש האירו  בין בעצמה ובין אם בעידוד מדינות גוש האירו האחרות ותנסה להשתקם מחוץ לגוש בסיוע של קרן המטבע הבינלאומית, ואולי מדינות תורמות של האיחוד אך בלי מחויבות למגבלות התקציביות הנוקשות של גוש האירו.

יתכן ובדרך עד חודש מרץ קודם ליציאה כאמור היא תקבל סיוע חלקי מגוש האירו שיאפשר לה לצוף מעל פני המים אך לא יותר מכך.

להערכתי לאחר יוני  2012 (לאחר הסיבוב השני בבחירות לנשיאות צרפת) נראה התדרדרות נוספת במצבה של יוון , התרדרות  שבסיומה יוון תימצא מחוץ לגוש האירו עם “דרכמה חדשה”.

מה יהיה מצבן של שאר מדינות ה- PIIGS ? יתכן ובעקבות יציאה של יוון אל מחוץ לגוש האירו יקל על קרן החילוץ האירופאית לסייע בידן במיוחד כאשר ישנם סימנים כי כלכלת ספרד (הרביעית בגודלה בגוש האירו) עלולה להתאושש בשנת 2013 , כאשר את ספרד לא ניתן להוציא אל מחוץ לגוש האירו.

ומעבר לים

האמריקאים בוחנים כל העת את מצבה של אירופה וההשלכות על כלכלתה של ארצות ההברית, כאשר אובמה חושש כי משבר החוב האירופי ישפיע גם על כלכלתה של ארצות הברית בתקופה קריטית לפני הבחירות לנשיאות בנובמבר 2012.

על ניהול משבר החוב בגוש האירו.

כתבנו על כך בעבר בעקבות פרשת ליהמן ברדרס, וחוסר היכולת  של מנהיגים פוליטים וכלכליים  לאמוד את ההשלכות הפסיכולוגיות של החלטותיהם, על ציבור האזרחים והמשקיעים.

אין ספק כי המשבר נוהל מתחילתו במשקפיים קצרות ראייה.  למרות ההסתבכות של המשבר עתה, דומה כי המדינות המנהלות את המשבר גרמניה וצרפת יכולות להביא לפשיטת רגל מסודרת של יוון כאשר במקביל הן מפגינות תמיכה וגב כלכלי לפורטוגל אירלנד וספרד (שלא ביקשה למעשה כל סיוע במהלך המשבר).

אם צרפת וגרמניה לא ישכילו למנוע פשיטת רגל בלתי מבוקרת של יוון , אזי בנוסף להשלכות החברתיות (ראו את המתרחש ביוון עתה) החמורות הטמונות במצב הנגזר מהמיתון והאבטלה הכבדים , יעמוד גוש האירו בפני משבר של הבנקים הגדולים ביבשת שנגזרותיו יהיו העמקת המיתון כפועל יוצא של מחסור באשראי וחוסר אפשרות וסמכות אמיתית של הבנק האירופאי המרכזי לפתור בעיות אלו בניגוד לסמכויות שישנן בידי הפד.

ומה עם החשש להתפתחויות במישור האיראני?

אין לי כוונה להרחיב יותר מדי בנושא זה, הספקולציות הן רבות ודומה כי איש אינו יודע באמת מה יהיה.

אף שהאופציה הצבאית היא על השולחן אני מתקשה לראות כיצד מטוסים ישראלים תוקפים באיראן בלא הסכמה אמריקאית , הסכמה כזו דרושה לא רק מהבחינה הפוליטית, אלא כפקטור של השליטה האמריקאית  בשמי המפרץ הפרסי.

יחד עם זאת  רוחות מלחמה אמיתיות או מדומות עלולות  לגרור עלייה במחירי הסחורות ובראש ובראשונה מחירי הנפט הגולמי, מה שעלול לגרור עלייה בעלויות ייצור של שורת מוצרים ארוכה ובעקבות זאת העמקה של המיתון באירופה .

ואי אפשר בלי לקחים ותובנות לישראל.

מדינת ישראל אינה יכולה להתעלם מהתובנות המוצגות לה בדוח קרן המטבע הבינלאומית.

ראשית מדינת ישראל צריכה להפסיק לאלתר את תשלומי ההעברה למשפחות ברוכות ילדים.

שנית המדינה צריכה לעשות כל שאפשר  כדי להגדיל את מעגל התעסוקה במגזר החרדי והמגזר הערבי  והדרך לכך עוברת דרך נושא החינוך כפי שפרטתי במאמר כמה תובנות ממשבר החוב האירופי והערת אזהרה לישראל.

שלישית המדינה צריכה להמשיך בצורה מושכלת בהפרטה  של חברות ממשלתיות ובראש ובראשונה חברת רכבת ישראל וחברת החשמל.

הפרטה כאמור יכולה להיות לטעמי רק בשילוב ועדי העובדים של חברות אלו, גם לאלו ייפול בסופו של דבר האסימון, כי אם לא ישתפו פעולה אזי הפתרון יהיה בצורה שבוצעה בחברת אל על , קרי מינוי כונס נכסים והפעלת החברות באמצעותו דרך בית המשפט לרבות פיטורי כוח אדם או בהתייחס לרכבת ישראל- השבתה של החברה.

ולסיום ש/וב כפי שכתבתי לעיל במאמר קודם – המדינה חייבת להשקיע בנושאי החינוך במגזר הערבי והחרדי ולחייב את המגזר החרדי בלימודי ליבה , כאשר סירוב של המגזר החרדי להשקיע בלימודי ליבה יוביל לקיצוץ בכל תקציבי החינוך של מגזר זה.

אם לא נשכיל לבצע את השינויים המואים עתה המדינה תמצא את עצמה בעוד 2 עשורים לפני פי פחת בדומה ליוון אך , להבדיל אף מדינה אחרת לא תזנק לחלץ את ישראל ממצבה גם לא במתכונת של יוון.

מה לא נכתב על משבר החוב האירופאי.

השונות בין ארצות הברית ובין אירופה, שניסתה באמצעות הקמת גוש האירו ליצור משקל נגדי לזה של הדולר , אך התעלמה מהשונות הרבה בין עמי אירופה – הלאומיות המדינתית (גם במדינות אזרחיות דוגמת צרפת ) ההבדלי ההשקפות בין צפון היבשת לדרומה וכו’.

משבר מדינות ה- PIIGS  מדגים זאת יותר מכל ויוון היא הדוגמה הבולטת לכך. מדינה שנכנסה במרמה לאיחוד האירופי ורימתה את  ראשי גוש האירו בסיוע אחד מבנקי ההשקעות הגדולים בעולם כדי להיכנס לגוש האירו, מדברת עתה על כבודה?

השאלה המרחפת באוויר שהיא תולדה של משבר הסאב פריים, היא – האם יציאה של יוון מחוץ לגוש האירו (להבדיל מהאיחוד האירופי) תוביל למפולת בכל השווקים הפיננסים בעולם בדומה למה שקרה בעקבות קריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס, או שהשווקים הפנימו והכילו למעשה את המצב והם נכונים להפסדים שיגרמו בעקבות פשיטת רגל כזו?

על מנת לענות תשובה לשאלה האמורה ראשית עלינו לענות לשאלה האמנם גורלה של יוון הוא להגיע לפשיטת רגל?

ראשית צריך להבחין בין פשיטת רגל מסודרת או פשיטת רגל המתעלמת לחלוטין מכל האירועים והסביבה האירופאית.

פשיטת רגל מסודרת היא בעצם הסדר חובות הכולל את יציאתה של יוון אל מחוץ לגוש האירו ושיקום הכלכלה היוונית במסגרת האיחוד האירופי בסיוע קרן המטבע .

להבדיל פשיטת רגל בלתי מסודרת משמעה המעשי חדלות פירעון כוללת של יוון , הלאמה של הבנקים היוונים (אשר קודם לכן תבוא פשיטת רגל שלהם) וכניסה של יוון למיתון עמוק וקשה אשר יכלול אבטלה בשיעורים שטרם הכרנו במדינות המערב (להערכה שלי אבטלה רשמית של לפחות 30% בדומה למקדוניה).

מה עומד מאחרי האינטרסים האירופאים השונים ביחס ליוון.

כבר לפני מספר חודשים עמדתי על כך שישנם הבדלי אינטרסים עמוקים בין 2 המדינות המנהיגות את גוש האירו , קרי; גרמניה וצרפת, ההבדלים נעוצים באינטרס הפוליטי של כל אחד מ- 2 המנהיגים, סרקוזי ואנגלה מרקל.

ראשית סרקוזי, אשר עומד בחודש אפריל לבחירה מחודשת לתפקיד נשיא צרפת.

נתונים הנוגעים לצרפת מצביעים על אבטלה גדלה והולכת (נכון לעת הזו 9.7% ) , ירידה בדרוג החוב הצרפתי מדירוג מושלם לדירוג שני ברמתו, והכבדה שהיא בעצם לב הענין הנוגעת לשיעור ההחזקה הכבד של בנקים צרפתיים באג”ח יווניות. נפילה יוונית בשלב זה עלולה לגרור את הבנקים הצרפתיים להפסדים כבדים ולהכביד בצורה חדה על כלכלתה של צרפת הסובלת כבר עתה מהאטה בפעילות.ודרכה על כל פעילות העסקים הקטנים והבינוניים בצרפת אשר בתמצית יסבלו ממחנק אשראי כבד , פשיטות רגל וגידול חמור באבטלה .

לסרקוזי ברור כי פשיטת רגל יוונית באופן מיידי תוריד את סיכוייו להיבחר מחדש לרמה של ודאות סטטיסטית, כאשר הפער שיווצר בינו ובין מועמד הסוציאליסטים פרנסואה הולנד , יכול להוביל אף לתבוסה בסיבוב הראשון בבחירות,  מכאן האינטרס הצרפתי שאנו למדים עליו מדי יום מחדש ולפיו על מנהיגי גוש האירו לאשר את חבילת הסיוע ליוון .

אלו אינן צרותיו היחידות של סרקוזי , אך לצורך מאמר זה אסתפק בכך

מנגד עומדת אנגלה מרקל.

כלכלתה של גרמניה היא הכלכלה היציבה ביותר באיחוד האירופאי וממילא גם בגוש האירו (כזכור אין חפיפה בין השניים). למרות התכווצותה של כלכלה זו בשיעור מתון של 0.2% ברבעון האחרון (שמשמעותה המעשית היא גידול גם אם מתון באבטלה ומעשית ירידה בצמיחה), מדובר בכלכלה יציבה אשר יכולה להתגבר כמעט ללא קושי על משבר החוב היווני , זאת למרות העובדה כי בנקים גרמניים לא מעטים מחזיקים בשיעור גדול של אג”ח יווני.

מה שמרקל אומרת באופן מעשי הוא כי אין לה אמונה ביכולתם של היוונים לעמוד בתוכנית החילוץ של הממשלה היוונית, למרות שאושרה על ידי הפרלמנט היווני , זאת לאור הזיכרון הקרוב על ההונאה הגדולה שיוון הונתה את גוש האירו כאמור לעיל.

בתחילת המשבר הייתה למרקל נכונות לבוא לקראתה של יוון, אך בחירות משנה שנערכו בגרמניה וסקרי  דעת קהל , שם הביאו את מרקל להבנה כי אם היא חפצה לשרוד פוליטית, עליה לשנות כוון, וכך היא נוהגת , כאשר אנו יכולים להעריך כי במקום תמיכה בקרן החילוץ האירופאית גרמניה בראשותה של מרקל מעדיפה להזרים את הכספים ישירות לבנקים הגרמניים ולחלץ אותם במקום לחלץ את יוון, (ראינו בעבר כיצד גרמניה עושה זאת במתכונת מצומצמת יותר ביחס למפעלי אופל של ג’נרל מוטורס בגרמניה ).

יתר על כן ההפגנות האלימות ביוון מביאות את מרקל וככל הנראה לא רק אותה להערכה כי בעצם שום דבר לא השתנה באמת ביוון וכי היוונים מבקשים בעצם להמשיך בחיים הטובים בלי לעבוד כאשר הגרמנים נושאים אותם על גבם.

מכאן גם חילוקי הדעות הברורים בין סרקוזי ובין מרקל .

אז מה יהיה?

ההערכה שלי היא כי בסופו של דבר יוון  תצא אל מחוץ לגוש האירו  בין בעצמה ובין אם בעידוד מדינות גוש האירו האחרות ותנסה להשתקם מחוץ לגוש בסיוע של קרן המטבע הבינלאומית, ואולי מדינות תורמות של האיחוד אך בלי מחויבות למגבלות התקציביות הנוקשות של גוש האירו.

יתכן ובדרך עד חודש מרץ קודם ליציאה כאמור היא תקבל סיוע חלקי מגוש האירו שיאפשר לה לצוף מעל פני המים אך לא יותר מכך.

להערכתי לאחר יוני  2012 (לאחר הסיבוב השני בבחירות לנשיאות צרפת) נראה התדרדרות נוספת במצבה של יוון , התרדרות  שבסיומה יוון תימצא מחוץ לגוש האירו עם “דרכמה חדשה”.

מה יהיה מצבן של שאר מדינות ה- PIIGS ? יתכן ובעקבות יציאה של יוון אל מחוץ לגוש האירו יקל על קרן החילוץ האירופאית לסייע בידן במיוחד כאשר ישנם סימנים כי כלכלת ספרד (הרביעית בגודלה בגוש האירו) עלולה להתאושש בשנת 2013 , כאשר את ספרד לא ניתן להוציא אל מחוץ לגוש האירו.

ומעבר לים

האמריקאים בוחנים כל העת את מצבה של אירופה וההשלכות על כלכלתה של ארצות ההברית, כאשר אובמה חושש כי משבר החוב האירופי ישפיע גם על כלכלתה של ארצות הברית בתקופה קריטית לפני הבחירות לנשיאות בנובמבר 2012.

על ניהול משבר החוב בגוש האירו.

כתבנו על כך בעבר בעקבות פרשת ליהמן ברדרס, וחוסר היכולת  של מנהיגים פוליטים וכלכליים  לאמוד את ההשלכות הפסיכולוגיות של החלטותיהם, על ציבור האזרחים והמשקיעים.

אין ספק כי המשבר נוהל מתחילתו במשקפיים קצרות ראייה.  למרות ההסתבכות של המשבר עתה, דומה כי המדינות המנהלות את המשבר גרמניה וצרפת יכולות להביא לפשיטת רגל מסודרת של יוון כאשר במקביל הן מפגינות תמיכה וגב כלכלי לפורטוגל אירלנד וספרד (שלא ביקשה למעשה כל סיוע במהלך המשבר).

אם צרפת וגרמניה לא ישכילו למנוע פשיטת רגל בלתי מבוקרת של יוון , אזי בנוסף להשלכות החברתיות (ראו את המתרחש ביוון עתה) החמורות הטמונות במצב הנגזר מהמיתון והאבטלה הכבדים , יעמוד גוש האירו בפני משבר של הבנקים הגדולים ביבשת שנגזרותיו יהיו העמקת המיתון כפועל יוצא של מחסור באשראי וחוסר אפשרות וסמכות אמיתית של הבנק האירופאי המרכזי לפתור בעיות אלו בניגוד לסמכויות שישנן בידי הפד.

ומה עם החשש להתפתחויות במישור האיראני?

אין לי כוונה להרחיב יותר מדי בנושא זה, הספקולציות הן רבות ודומה כי איש אינו יודע באמת מה יהיה.

אף שהאופציה הצבאית היא על השולחן אני מתקשה לראות כיצד מטוסים ישראלים תוקפים באיראן בלא הסכמה אמריקאית , הסכמה כזו דרושה לא רק מהבחינה הפוליטית, אלא כפקטור של השליטה האמריקאית  בשמי המפרץ הפרסי.

יחד עם זאת  רוחות מלחמה אמיתיות או מדומות עלולות  לגרור עלייה במחירי הסחורות ובראש ובראשונה מחירי הנפט הגולמי, מה שעלול לגרור עלייה בעלויות ייצור של שורת מוצרים ארוכה ובעקבות זאת העמקה של המיתון באירופה .

ואי אפשר בלי לקחים ותובנות לישראל.

מדינת ישראל אינה יכולה להתעלם מהתובנות המוצגות לה בדוח קרן המטבע הבינלאומית.

ראשית מדינת ישראל צריכה להפסיק לאלתר את תשלומי ההעברה למשפחות ברוכות ילדים.

שנית המדינה צריכה לעשות כל שאפשר  כדי להגדיל את מעגל התעסוקה במגזר החרדי והמגזר הערבי  והדרך לכך עוברת דרך נושא החינוך כפי שפרטתי במאמר כמה תובנות ממשבר החוב האירופי והערת אזהרה לישראל.

שלישית המדינה צריכה להמשיך בצורה מושכלת בהפרטה  של חברות ממשלתיות ובראש ובראשונה חברת רכבת ישראל וחברת החשמל.

הפרטה כאמור יכולה להיות לטעמי רק בשילוב ועדי העובדים של חברות אלו, גם לאלו ייפול בסופו של דבר האסימון, כי אם לא ישתפו פעולה אזי הפתרון יהיה בצורה שבוצעה בחברת אל על , קרי מינוי כונס נכסים והפעלת החברות באמצעותו דרך בית המשפט לרבות פיטורי כוח אדם או בהתייחס לרכבת ישראל- השבתה של החברה.

ולסיום ש/וב כפי שכתבתי לעיל במאמר קודם – המדינה חייבת להשקיע בנושאי החינוך במגזר הערבי והחרדי ולחייב את המגזר החרדי בלימודי ליבה , כאשר סירוב של המגזר החרדי להשקיע בלימודי ליבה יוביל לקיצוץ בכל תקציבי החינוך של מגזר זה.

אם לא נשכיל לבצע את השינויים האמורים עתה המדינה תמצא את עצמה בעוד 2 עשורים לפני פי פחת בדומה ליוון אך , להבדיל אף מדינה אחרת לא תזנק לחלץ את ישראל ממצבה גם לא במתכונת של יוון.

הצלחתה של הכלכלה הגלובלית וזו של ארצות הברית ומדינות האיחוד האירופי בפרט היא נגזרת של עוצמת הפוליטיקאים המנהלים את הכלכלה.

עוצמתו של פוליטיקאי נמדדת בד”כ בתמיכה הציבורית לה הוא זוכה בעת כהונתו.

לפוליטיקאי בעל עוצמה במדינתו יש בד”כ חלון הזדמנויות קצר מועד בן 180 עד 360 יום , (לעיתים גם פחות) בתחילת כהונתו או בעת אירוע משבר מג’ורי ,לשנות לתקן ולקדם תוכניות כלכליות. לאחר טווח זמן זה יכולתו לבצע שינויים נמצאת בגרף יורד .

מי שבוחן את עוצמתו של נשיא ארצות הברית אובמה יכול לראות כיצד האיש שנבחר ברוב עצום בארצות הברית, ונהנה בתחילת כהונתו מרוב פוליטי הן בבית הנבחרים והן בסנאט, כשל . לפניו היה חלון הזדמנויות ייחודי לבצע תוכנית לשיקום כלכלתה של ארצות הברית. אילו היה מצליח היה נכנס לפנתיאון של נשיאיה הגדולים של ארצות הברית תוך אזכורו לא רק כנשיא השחור הראשון , אלא כאמור כמי שהושיע את ארצות הברית בעת אחד המשברים הגדולים בתולדותיה, אך רצון לחוד ומציאות לחוד.

ברק אובמה חסר הניסיון הזרים כספים לכלכה האמריקאית בסכומים דמיוניים שאיש מאיתנו אינו מסוגל לתאר. כספים אלו הגיעו לבנקים להשקעות ונעצרו שם, במקום שיגיעו לידי העסקים הקטנים והבינוניים בארצות הברית, האחראים לחלק ניכר מהנעת הכלכלה האמריקאית.

חלון הזדמנויות זה שעמד בפני הנשיא האמריקאי נסגר לאחר בחירות 2010 כאשר בית הנבחרים האמריקאי עבר לשליטת הרפובליקנים שאינם מוכנים לתת לנשיא הזדמנות לתקן את שגיאותיו ומבקשים בעצם לסלקו מהבית הלבן. לכן גם לתוכניתו הפיסקאלית במתכונתה אין סיכוי לעבור בבית הנבחרים. הרפובליקנים לא יתנו לו אפילו גשר של נייר לקראת הבחירות ב 2012.

אנגלה מרקל הבינה ומבינה היטב את עוצמת משבר מדינות ה- PIGS  בהתאם היא פעלה להעניק ליוון אורך נשימה מתאים כדי לנסות לחלץ מדינה זו מצרותיה. ההזדמנות לבצע ניתוח יסודי בכלכלה האירופית לרבות שינויה של אמנת מסטריכט (שעל בסיסה הוקם  גוש האירו) עברה חלפה, משהסתבר כי התמיכה בכלכלתה של יוון משמעותה המעשי הוא גם הבסיס לכישלון פוליטי פנימי של מרקל ועמיתיה לקואליציה בזירה הפנימית בגרמניה.

גם מצבו של סרקוזי בצרפת אינו מבשר טובות (למעט ביקור החסידה לה הוא ורעייתו מחכים), שכן קודם למעצרו של דומיניק שטראוס מי שהיה יו”ר קרן המטבע הבינלאומית, נחשב זה האחרון לאחד המועמדים המובילים לנשיאות צרפת במקומו של סרקוזי, ורק שערוריית האונס בניו יורק חיסלה את סיכויי שטראוס מלהתמודד על משרת נשיא צרפת.

במצב זה נראה כי הקואליציה הגרמנית צרפתית להצלתה של יוון הסתיימה למעשה ולהערכתי 2 מדינות אלו מכינות עצמן להכרזה על יוון כחדלת פרעון ולמצב בו במקרה הטוב מחזיקי האג”ח היווני יאלצו לספוג תספורת (ואולי יותר נכון לומר תגלחת) תוך שהם מכינים עצמם לבלימה בעיקר בספרד המהווה כ- 9% מכלכלת האיחוד ונפילתה תפגע לא רק בגוש האירו אלא באיחוד כולו.

הפוסט המקורי נכתב על ידי לפני למעלה משנה ו3 חדשים לאחר אירועי המרמרה, והועלה בבלוג שניהלתי בגלובס, אך הוא עדין אקטואלי ולפיכך החלטתי להעלותו פעם נוספת בשינויים קלים והתאמה לרוח התקופה.

————————

שלום לתייר אובאמה היקר וברוך בואך  למלון הבית הלבן והבזאר הטורקי/המזרח תיכוני באיסטנבול

מלון היוקרה הבית הלבן באיסטנבול שמח לארח בין כתליו את מר ברק אובאמה.

למר אובאמה הוכנה הסוויטה המלכותית , כיאה למי שעומד לראשונה בראש מדינה .

כיאה לדמות כה חשובה הוכן כל הצוות ונאסר עליהם להשתמש במילה או טרמינולוגיה אסורה. 

איסלאמיסט קיצוני , ג’יהאד הן מילים של שלום בהתאם ללקסיקון שלך  מר אובאמה, והשלום כידוע מצוי באגדה אותה אנו רוצים להמחיש לך .

בד בבד הוכנה לך מר אובאמה הפתעה !

הידד, בחצר האחורית הכנו ועידה חשובה.

בין משתתפיה- כל ידידיך זה גם הקרוי אחמדיניג’אד, קים מצפון קוריאה ואסד הקטן לא יכלו להגיע אבל הם שלחו לך ולידידיך ד”ש חמה וגם הבטחה.

שאותך היא לא בדיוק תרגיע אבל אל דאגה קים לדרום קוריאה הוא עוד יגיע, עם מטוס אונייה או סתם פצצה.

בין לבין אתה מוזמן לסוריה לפצח גרעינים עם האריה השפן מהגולן זה ששם פצצה לראש מדינה מוסלמית ידידה ושכנה ,

 אריה השפן המכונה אסד ואחמדיניג’אד שניהם שוחרי שלום ואוהבים מאוד יצירה והגות במיוחד בכל הנוגע לציונות. הם מבקשים ממך מתנה קטנה תוריד כבר את ישראל מהמפה, שהרי היא המקור לכל צרה בעולמם המופלא.

אך בכך אין די שכן ארדואן הקטן רוצה לשבת איתך על כוס קפה טורקי  ולספר לך על שבעצם הוא מעצמה למרות שבאינצ’רליק חונים כמה וכמה דגמי מטוסים שלך.

גם ארדואן  רוצה לבקש ממך טובה , תעיף לכל הרוחות את ישראל מהמפה שאם לא כן מאנצרליק הוא יעיף אותך , וגם לנובל אנרג’י הוא יתן בעיטה, ותן לו לבוא לעזה ולהביא לחמאס שם מתנה בדמות פצצה, מה זה חזקה כדי שיוכלו להחריב קצת  בישראל כמה בתים משהו בשביל המרמרה, אז מה איכפת לך?

 שהרי כמו שאמרה חברה שלך, זו הלן תומאס שהגשת לה פעם עוגה ביום ההולדת שלה שהיהודים שהגיעו לפלשתינה (זו הקרויה ישראל  בפי היהודים) יסתלקו ממנה שהרי לכל מי שהגיע אליה לפלשתינה אלטרנטיבה בדמותה של גרמניה ופולניה.

ואתה הרי לא אמרת על כך מילה

ארדואן רוצה לספר לך על שיא החוצפה שלמרות הדרישה שהוא בעצמו העלה, רק ביבי לא כל כך נשמע , גם לא אחרי הקריאה של ועידת חברות  האמנה זו הקרויה NPT  שהוא ואתה מקדמים אותה  עם כוונה לקחת מישראל כל אפשרות הרתעה והגנה.

לסיום ביציאה ובסיום הועידה מחכה לך מקהלת  IHH זו המגייסת רק תרומה לארגון מלא  כוונה טובה בשם אלקאעידה, הם רק רוצים לשיר לך עם סכינים וחרבות סתם  את שיר הג’יהאד לכבודך  ולהזכיר לך שאת ישראל והציונות הם מבקשים להכות ואם אפשר להשמיד ומבקשים ממך שתצטרף  לסיסמת השלום  של הג’יהאד עם אלטרנטיבה , זו של הלן תומאס  יקירתך כמו שקודם הזכרתי לך .

אז מר אובאמה היקר אם אתה באמת רוצה  שלום בר קיימא תפסיק לדחוק את ישראל לפינה ותפסיק לעודד מחרחרי מלחמה כמו ארדואן יקירך שסבור כי הוא מלך השכונה.,

כי גם אם אחרי שישראל הסכימה, לפי בקשתך,   לוועדה בינלאומית לחקירה ולמרות ממצאיה, לפי הקולות שמוציא ארדואן יקירך  הבריון החדש של השכונה אז כדאי שתדע, כי אין לה לישראל שום כוונה  להושיט את הלחי השנייה ,גם אם אינצ’רליק לא תהיה יותר שלך, וכדאי כבר שתפסיק את המדיניות החדשה של מצעד האיוולת בדמות ניסוי ותהייה שבסופו של דבר רק מעודדת את המקהלה ששרה לך את שיר הג’יהאד כמו שכתבתי לך.

אגב חוסני שואל למה אתה לא בא לבקרו? הוא שואל אם עכשיו שהוא בבית חולים שדה, אתה מרוצה?

 וצ’או עד הפעם הבאה