הורי זכרונם לברכה עלו שניהם לישראל מהונגריה. הם נישאו בשנת 1936 ועוד קודם פרוץ מלחמת העולם השנייה הם ניסו להגר למדינות מחוץ לאירופה בכלל זאת ארצות הברית, אוסטרליה, ניוזילנד     וכו’ אך נתקלו בסירוב כולל. סמוך לפני פרוץ מלחה”ע ה-2 , קיבל אבי ז”ל , צו מהצבא ההונגרי בו שירת כקצין ,הוא נדרש להתייצב בבסיסו ללא דרגות וללא סימני זיהוי אחרים. הונגריה האנטישמית החליטה להיפטר מהקצינים היהודים שלה. הורי ז”ל הבינו את הרמז ואבי ברח באישון לילה מהונגריה , ועלה לארץ ישראל באוניית מעפילים, נתפס על ידי הבריטים  והושם במחנה המעצר בעתלית, אחיו ז”ל שסבר כי חששם של הורי חשש סרק הוא נרצח על ידי אנשי צלב החץ ההונגרים. אימי הסתתרה במנזר ושרדה את שואת יהדות הונגריה. הונגריה של היום לא למדה דבר היא לא השתנתה , מפלגה אנטישמית הרואה ביהודים סיכון לביטחונה של הונגריה, אוחזת בשליש ממושבי הפרלמנט ההונגרי, האם מישהו מיהודי הונגריה של היום זז משם? התשובה שלילית.

לאחרונה אנו עדים לקמפיין של עיתונים כלכליים כמו גלובס,  שעיקרו התקפה על יוקר המחיה בישראל במסגרת קמפיין זה מנהלים אותם עיתונים כלכליים השוואות לנעשה בכמה מדינות אירופאיות ובראש ובראשונה גרמניה, תוך שימוש בנתונים על מחירם של מוצרי מזון שונים שמפרסמים ישראלים שירדו לגרמניה, המבקשים להדגיש את נוחות החיים שם.  והשאלה היא האם למדנו את לקחי השואה? האם לאלו שעברו לברלין הדברים לא יכולים לקרות ? נחזור לכך בהמשך.

כלכלת ישראל מתנהלת מזה שנים רבות ככלכלת אי. כלכלת אי משמעה בין השאר , תלות נרחבת בסחר חוץ בין אם יבוא או יצוא. תלות זו מקבלת חיזוק נוסף בגלל המצב המדיני של ישראל בין באירופה ובין בארצות הברית תחת ממשל אובמה.

על מנת להמחיש את המצב המדיני האמור  כדאי להביט לבריטניה ולראות כי בהצבעה בפרלמנט הבריטי על הכרה ברשות הפלשתינית כמדינה, שררה בעצם קואליציה מקיר לקיר, בניגוד לעמדתה של מדינת ישראל. אז נכון ההחלטה אינה מחייבת שינוי במדיניות החוץ הבריטית כלפי ישראל ומי שיקבע בסופו של דבר אם להכיר ברשות הפלשתינית כמדינה היא ממשלת בריטניה , אך צריך לזכור כי ראש ממשלת בריטניה נמנע בהצבעה ויש בכך משום איתות ברור לישראל בנושא. בריטניה אינה שבדיה ושר החוץ הישראלי לא יכול לנזוף בשגריר בריטניה על הליך בפרלמנט ובודאי שלא יוכל להושיבו על כיסא קטן. ישנם כאלו שיאמרו כי ההצבעה נועדה לרצות את הקול המוסלמי בבריטניה , אבל כשישנו סחף מדיני שנצפה בבירור , אזי חוסר מעש ופיצוח גרעינים לא יענה על הבעיה שתיווצר כפועל יוצא של הכרה כלל אירופית ברשות הפלשתינית כמדינה , אם מתן אפשרות אמיתית לרשות הפלשתינית לפנות לבית הדין הפלילי הבינלאומי ואם החרפה ניכרת בבידודה המדיני של ישראל בעולם.

בינתיים ,  ממשיך הדרג המדיני בישראל , בהתקפות חסרות פשר מלאות יהירות על נשיא ארצות הברית. ואף שאיני נמנה על אוהדיו , צריך לזכור כי הוא נשיא המעצמה הדמוקרטית הגדולה בעולם ומייצג קודם כל אותה ואת ערכיה, תמיכתה של ארצות הברית בישראל היא קריטית עבור המדינה, היא אבן יסוד במדיניות ובאסטרטגיה של ישראל .

לאחרונה למדנו כי חלק ניכר של הדור הצעיר בארצות הברית אינו אוהד את ישראל כפי שהיה בעבר. האוכלוסיה המוסלמית בארצות הברית גדלה והביקורת על ישראל (גם אם מוצנעת בתקשורת הישראלית ), שם בארצות הברית הולכת וגוברת ולא רק בניו יורק טיימס. האם השחיקה הנמשכת בתמיכה בישראל יכולה להוביל למפולת ? מי שסבור שזה לא יכול להתרחש, שיקום, אם היחסים הם כמו של זוג נשוי כמאמר ראש הממשלה , יזכור נא האחרון את האפשרות של זוג נשוי להתגרש .

בידוד מדיני של ישראל יוביל בהכרח גם לקשיים בכלכלת המדינה. כבר עתה האיחוד האירופי מחרים תוצרת ישראלית שיוצרה ביהודה ושומרון, החרפה ניכרת במצב המדיני עלולה להוביל להחרמה מסיבית יותר של תוצרת ישראלית ובדאי שיש בה כדי ליצור אוירה אוהדת לחרם וולונטרי, גם אם נאמר כי מדובר בחלק מההחרפה האנטישמית בעולם בכלל ובאירופה בפרט אין בכך מענה אמיתי לבעיות שעלולות להיווצר. ישיבה בחוסר מעש אינה מענה ואינה פיתרון למצב והיא מפקירה את היוזמה וההובלה של התהליכים בידי גורמים שחלקם הגדול עוין את ישראל תוך שהם פועלים על מצע אוהד בגין אותו חוסר מעש. יהיה בסדר? התשובה היא לאו מוחלט.

חוסר המעש והשאננות (שלא לומר יהירות) שולטים לא רק בתחום המדיני אלא גם בתחום רגיש אחר. מזה זמן ניכר מנסות מדינות ערב ובראשן מצרים להביא לפיקוח בינלאומי על הכורים הגרעיניים של ישראל שאינה חתומה על האמנה למניעת  הפצה של נשק גרעיני NPT. הניסיון האחרון בנושא אותו הובילה מצרים (2005) כשל. אך עתה אנו עדים לניסיון נוסף של מצרים (אותה מצרים שאנו מהללים כה רבות, וכי לנו ולהם אינטרסים משותפים). להכריז על ישראל כמדינה בעלת כושר גרעיני , שלב הכרחי בניסיון לכפות על ישראל פיקוח בינלאומי אשר יוביל להסתבכות ישראלית במישור הבינלאומי ונקיטת אמצעים נגד ישראל באופן פרטני על ידי מדינות שאינן אוהדות את ישראל בלשון המעטה וכאלו ישנן לא מעט גם באיחוד האירופי. האם זה יקרה? התנהלות הדרג המדיני כאילו הדבר לא יקרה עלולה להוביל להפתעה רבתי אם הדברים אכן יתרחשו.

נחזור לאותה חבורת ישראלים המתגוררים להם בברלין וסבורים כי הם פטריוטים (פטריוטים עד כדי כך שיוזם הקריאה לרדת לברלין מסרב להיחשף ) . אותם ישראלים שמחיר המילקי או הקוטג’ לא מוצא חן בעיניהם והם מהללים את הכלכלה הגרמנית וכיו”ב, ניחנו ככל הנראה בזיכרון קצר  ותכונת בת יענה ניכרת. ההסתה האנטישמית בגרמניה  יצאה לה מזה זמן מהארון בין אם מדובר באנטישמיות קלאסית או זו של השמאל או זו של האיסלאם הקיצוני. יהודים בצרפת חוששים ללכת לבית כנסת ביום כיפור שמא יבולע להם , שלא לדבר על נשיאת סמלים יהודיים כמו מגן דוד, אבל לאלו שקראו וקוראים לרדת לגרמניה הדבר לא מפריע . להם זה לא יקרה? גל האנטישמיות שם לא נוגע להם?

ישנם כמה עיתונאים כלכליים ישראלים ששמו להם למטרה לפגוע בתקציב מערכת הביטחון בכלל ובצבא בפרט. הם מעלים  טיעונים שונים מדוע יש לפגוע בתקציב הביטחון, את השיא הם הגדירו בדרך בה השוו את מחירם של פריטי מזון מסוימים בישראל לעומת אלו שבגרמניה. אותם עיתונאים שכחו במסגרת סקירותיהם וכותרות פרובוקטיביות שנועדו להתסיס את דעת הקהל , כי המוצרים בארץ (למעט פירות וירקות) חייבים במס ערך מוסף בשיעור של 18% , הם שכחו כי לתעשיה עלויות ייצור הנגזרות ממחיר האנרגיה שהתעשיה צורכת ,  חלק ניכר של האנרגיה מבוסס על נגזרות של הדלק אשר 50% ויותר ממחירו הם מיסים.

אותם כתבים כלכליים יודעים היטב כי תעשיות המזון אינן גמ”חים , וכי חלק מהתמחור של מוצרי תעשיה זו מורכב ממיסים שונים שאינם חלים על אותם מוצרים כאשר הם מיוצאים לחו”ל.  המטרה של חלק מהכתבים הכלכליים האמורים היא תקציב הביטחון בכלל ושכרם  של אנשי הקבע בפרט. הנחת המוצא שלהם היא כי אם תקציב הביטחון יקוצץ הסכומים שיקוצצו יועברו לצרכים אחרים, נאמר חברתיים. אבל טעות בידם הרגע המכונן שהיו צריכים להבין זאת היה תקציב המדינה המקפל בתוכו העברות במאות מליוני שקלים לגופים חרדיים ומתנחלים וזאת כדי ששר האוצר שהבטיח פוליטיקה חדשה יוכל להעביר את התקציב בממשלה ואחכ בכנסת בדיוק כמו שהיה בפוליטיקה הישנה.

ביטחון אינו מושג הניתן לכימות כמו מחיר מילקי או קוטג’ . האם מי מאזרחי המדינה ידע או חש ביטחון נוסף בעת מניעת פיגוע שברוב המקרים גם אינו מתפרסם , או האם מישהו מהאזרחים יודע או חש דבר בעת שאנשי אמ”ן יושבים ומנתחים מסכת של נתונים על מנת לתת לדרג המדיני הערכות לגבי נושאים שונים הקשורים להיערכותה של המדינה. האם מי מהם ידוע את העבודה הנעשית בשמירה על מערכים לוגיסטים המיועדים לשמש את אנשי המילואים במלחמה? להשקפתי התשובה היא שלילית. אבל בעת שמגיעה מלחמה בין בעצימות גבוה או בעצימות נמוכה (לוחמה בעצימות נמוכה היא ביטוי המתאר בעיקרו לחימה נגד ארגוני טרור או גרילה) כולם מצפים שהצבא יעשה את המוטל עליו ויגן על אזרחי המדינה החשופים לפגיעה והבסת האויב .  האם התוצאה יכולה להיות שונה אם תקציב הביטחון יקוצץ? אם שכרם של אנשי הקבע יפגע והם יעזבו את מערכת הביטחון? התשובה שלי היא חיובית . כל מי שחווה את מלחמת יום הכיפורים יודע כי השאננות והביקורת על הכוננות שהייתה בחודש מאי 1973 ועלותה הכספית הייתה אחד הגורמים לשאננות  וההפתעה של המלחמה שבסופה נפלו למעלה מ- 2500 לוחמים שלא לומר המספר הגבוה של פצועים. בלשון מכובסת קראו לכך באותה תקופה הקונספציה.

האם יש אפשרות שנשלם את מחיר השאננות בביטחון? התשובה לטעמי היא חיובית וישנן דוגמאות נוספות שאפשר להעלות .  אפשר לבקר וגם רצוי, אבל מי שמסית באמצעות התקשורת כדאי שידע כי יש לכך תוצאות .לצערי אותם עיתונאים אינם נושאים באחריות כלשהי אבל הם  מרשים לעצמם להשתלח במשרתי הקבע ובדרישות תקציב הביטחון כאשר העובדות והנתונים ? אלה מותאמים אצלם לדעה אליה הם מכוונים.

וכך בראשית שנת 2012 ( מאה שנה אחרי אסון הטיטאניק) שטה לה בנחת, אוניית הפאר הקוסטה קונקורדיה ,  ספינה חדישה , אשר הושקה לראשונה בשנת 2005 , שהייתה מצוידת במיטב שכלולי הניווט כשעל סיפונה אלפי נוסעים ולפתע עלתה הספינה על שרטון קרוב לחוף וטבעה תוך מספר שעות , אז כן ההיסטוריה יכולה לחזור על עצמה אם נמשיך להיות שאננים ולחשוב שלנו זה לא יקרה, כפי שרב החובל של הקונקורדיה סבר וטעה כמו רבים לפניו וככל הנראה גם אחריו.

“לי זה לא יקרה” הוא משפט המקפל בתוכו שאננות , יהירות, התעלמות מסיכונים וסימנים מעידים על סיכונים. כאשר מתרחש אירוע הפוגע בשאננות אנו קוראים לו הפתעה , אך האמת היא שאין הפתעות אמיתיות יש רק אנשים שאננים המופתעים עת השאננות שלהם נפגעת.

כשיסתיים המבצע הצבאי  אזי מישהו יצטרך לשלם את העלויות הכספיות שנגזרות ממנו ונאמדות במליונים רבים של שקלים.

באופן לא מפתיע דווקא, כשאנשי האוצר ובראשם לפיד מבקשים לקצץ בתקציב הביטחון ותוך כדי כך משתלחים באנשי מערכת הביטחון, מתרחש אירוע שהיה נשוא התראות חוזרות ונשנות , אירוע שהוא תולדה של זלזול מצד המתנחלים בנהלים , המלצות והתראות מערכת הביטחון .

אז כאשר שר האוצר מאשר העברות תקציביות למתנחלים ולהתנחלויות שסופם להתפנות (מאות מליוני שקלים) ,במקביל להשתלחויות שלו באנשי הצבא שכרם ותנאי השירות שלהם, כדאי שיזכור כי אירועים בלתי מתוכננים דוגמת זה שאנו בעיצומו, הם מנת חלקם היומי של אנשי מערכת הביטחון בהם הוא ואנשי משרדו מבקשים לפגוע. ומי לדעתו של שר האוצר ינהל את האירוע הבא שיגיע?

יותר ויותר מתברר כי תכנית שר האוצר למע”מ בשיעור 0% היא תכנית הזויה שנכון יותר לכנותה ככלכלת בחירות מהסוג הגרוע ביותר או אם תרצו קלקלה ולא כלכלה. עלותה כ- 2 מיליארד שקל לשנה!!! ומישהו יצטרך לכסות את הבור התקציבי שהיא תגרום. מי? אותם אנשים שרק חלק קטן מהם ייהנו מהתוכנית , קרי: מעמד הביניים , כי בסופו של דבר לא יהיה מנוס אלא להטיל מיסים כדי לכסות על הגרעון בתקציב.

שר האוצר הוא פופוליסט מהסוג שנגדו יצא חוצץ לפני הבחירות , הוא מנהל מלחמות תקשורתיות נגד מנהלי חברות הביטוח והבנקים ומעלה מדי יום כותרות על הדרישות להסברים על אישור שכר הבכירים בחברות הפיננסיות , אך האם זה מה שיקבע את גורל המשק הישראלי? התשובה היא שלילית, כי בזמן שהשר מנהל את הנושאים התקשורתיים האמורים מתרחש מול עיננו ומול עיני הבכירים באוצר תהליך שעלול להוביל את המדינה לכאוס כלכלי.

מדובר ביחס ההמרה של הדולר שקל. יושבים להם ספקולנטים בינלאומיים ומדי סוף שבוע ממירים מאות מיליוני דולרים לשקלים , כאשר הם מפעילים לחץ על יחס ההמרה של הדולר לשקלים. הספקולנטים פועלים כמו להקת ארבה אשר תמריא מכאן יום אחד כשהיא משאירה אחריה חורבן כלכלי. חורבן כלכלי משום שהיא פוגעת קודם כל ביכולתם של היצואנים השונים למכור במחירי תחרות את המוצרים השונים בין אם מדובר בתוכנה או חומרה או סחורה במחירים ברי תחרות אשר התקבול עליהם יכסה את עלויות הייצור. התוצאה יכולה להיות עצירת היצוא ופיטורי עובדים וממילא כניסה של ישראל למיתון. אם התרחיש אכן יתקיים אזי גם מע”מ בשיעור של 0% לא יסייע לאיש כי אותם אנשים הנושאים בנטל פשוט יהיו מובטלים.

תאמרו אולי זה תפקידו של בנק ישראל? ובכן התשובה היא כי בנק ישראל מוגבל בכלים העומדים לרשותו ואינו יכול להטיל מיסים על אותם ספקולנטים אשר התמורה הכספית להמרות הדולרים מושקעת בנירות פיננסים (לרבות מקמים תוך שהם מנצלים את פערי הריבית בין ישראל לארה”ב). הדרך הרגולטורית צריכה להיות על ידי מיסוי כבד של אותם ספקולנטים המגיעים לישראל לעשות קופה מהירה ואח”כ להסתלק. הכלכלה הישראלית מעניינת אותם כמו השלג דאשתקד.

ואי אפשר בלי לסיים בתוכנית האפס אחוז מעמ של לפיד יקירי.

אין בתוכניתו ולו רמז כיצד יחולקו ההטבות שהרי ברור לכל כי ההסתערות על הדירות המזכות תבוא גם תבוא והביקוש יעלה על ההיצע (גם עליית המחירים תגיע)  ומי יזכה בדירות בלא תהליך מסודר ? ומה יהיה המפרט שיתנו הקבלנים . המשנה ליעץ המשפטי לממשלה מר אבי ליכט הגדיר זאת כמתכונת לאי סדרים ואנחנו אומרים מתכונת לשחיתות פרוטקציוניזם ותופעות שקיווינו שנעלמו.

כוחות הביטחון צהל ושירות הביטחון הכללי מנהלים בצורה המיטבית את המאבק בטרור או בז’רגון הצבאי את הלחימה בעצימות נמוכה נגד ארגוני הטרור למיניהם. לצערנו איננו יכולים לומר את אותם דברים על חזית הכלכלה של מדינת ישראל אותה מוביל אדם שאין לו ,לטעמי ,כל הבנה שהיא בכלכלה והוא בעל סדרי עדיפויות לקויים הנובעים במידה רבה מהפוליטיקה של מפלגתו פוליטיקה המתיימרת להיות חדשה אבל במציאות זוהי אותה פוליטיקה ישנה ומסוכנת שאין לה עתיד.

שיהיה לכולנו שבוע טוב

מסתבר כי האירועים הקדימו את נפילת אסד והדברים נראים עתה בברור בלחימה של גורמי ג’בהת אל נוסרה נגד החיזבאללה זאת על רקע מעורבות החיזבאללה בלחימה בסוריה לצד אסד בכלל ובעת כיבוש העיירה אל קסייר בפרט.

עתה אנו עומדים ככל הנראה בפני תקיפה מערבית בסוריה זאת על רקע השימוש שעשה הצבא הסורי בנשק כימי (על פי הפרסומים ככל הנראה בגז עצבים מסוג סארין) תוך פגיעה באזרחים בכלל ובמאות ילדם בפרט.

ככל שתבוא תקיפה מערבית כאמור ישראל חייבת להיות מוכנה לכל תרחיש של תקיפה מצד סוריה או שלוחיה.

קיים בעיני ספק אם אסד יבקש לתקוף באופן ישיר את ישראל ,  בידעו כי מעורבות ישראלית כזו עלולה למוטט את שלטונו באופן סופי, אך שורת ההגיון ששלנו אינה בהכרח שורת ההיגיון הפועלת אצל ראש המשטר הסורי , היכול לסבור כי בלחימה נגד ישראל יוכל להטות לטובתו את מאזן התמיכה הערבית , אפשרות זו היא קלושה , אך אסור להוציאה מכלל חשבון.

התרחיש האיראני- איראן השמיעה בימים האחרונים שורת איומים ישירים כלפי ישראל , מתוך מגמה להפעיל לחץ על המערב לבל יתערב בסוריה שאם לא כן המזרח התיכון כולו עשוי לבעור תוך מעורבות של ישראל, אלא שדווקא בשעה זו אני מטיל ספק אם איראן תפעל באופן ישיר כנגד ישראל, שכן מעורבות ישירה כזו עשויה לשרת את ישראל והמערב לצרכי תקיפת מתקני הגרעין ומתקני הנשק הכימי  של איראן.  יחד עם זאת יתכן בהחלט כי איראן לא תרצה להפקיר את בעל בריתה אסד אשר סוריה בראשותו מהווה ציר הכרחי לתמיכה בחיזבאללה ודרכו ההשפעה שהיא מבקשת לעצמה במזרח התיכון בכלל ובים התיכון בפרט.

איראן והמפרץ הפרסי- קיימת אפשרות כי איראן תכין פרובוקציות נגד נסיכויות הנפט ונגד סעודיה במפרץ הפרסי באופן בו ארצות הברית תתקשה לפעול נגדה (לדוגמה פגיעה בספינות סעודיות/ כוויתיות או ספינות של הנסיכויות,  או אפשרות לפעילות טרור מתאבדים במדינות המפרץ ).

החיזבאללה- לחיזבאללה יכולת רקטית רחבה ביותר אשר על פי הדווחים בעתונות יכולה להגיע למאות רקטות מסוגים שונים ביום לחימה. קשה להניח כי  כיפת ברזל תוכל להתמודד ביעילות רבה עם תקיפה רקטית רחבה בהיקף כזה. והסתייגות; הגרעין הקשה של החיזבאללה נפגע באופן קשה בעת הלחימה בקוסייר(למעלה מ-200 הרוגים ומאות לוחמים פצועים קשה). מעורבות שלו עתה נגד ישראל עלולה לעלות במהלומה שתמנע ממנו לחלוטין אפשרות סיוע עתידי לבעל הברית הסורי ובנוסף תחליש אותו בזירה הלבנונית.

כוחות הג’יהאד העולמי- אלו שיגרו (גדודי עבדאללה עזאם) לפני מספר שבועות מספר רקטות גראד לעבר ישראל בתקווה למשוך את ישראל לתקוף בלבנון.  במקרה של תקיפה אמריקאית קיימת אפשרות שינסו לפעול פעם נוספת בתקווה שישראל תחליט להתערב . המודיעין של ישראל יצטרך לדעת להבחין היטב בזהות יורי הרקטות ולהחליט על התגובה בהתאם.

רוסיה-  קשה להניח כי הרוסים יתערבו בצורה פעילה למניעת מתקפה למעט פעילות דיפלומטית כזו או אחרת שמטרתה להשפיע על דעת הקהל בארצות הברית שממילא אינה אוהדת כל מעורבות צבאית אמריקאית שאין לה קשר לביטחון הישיר של ארצות הברית בכלל ובעת משבר כלכלי בפרט.

להבדיל צריך להניח כי לאחר מתקפה כזו ובהעדר פעולת המשך (כולל סגר אווירי) הרוסים יחמשו את צבא סוריה במיטב הנשק הרוסי החדיש לרבות טילי  S-300 ונשק אנטי אווירי אחר. נשק שיהפוך קודם כל לבעיה עבור חיל האוויר של ישראל בשל יכולות היירוט המשופרות שלו וטווח הפעולה שלו המכסה חלקים של מדינת ישראל. האם לסורים היכולת הטכנית להפעיל מערכות אלו? מי שחווה את מלחמת יום הכיפורים בה הופעלו מסות של מערכו נ”מ מתוצרת סובייטית , צריך להניח כי המערכות אכן יופעלו על ידי הסורים ויתכן והן יזלגו גם לידי איראן  (כזכור רוסיה הודיעה כי לא תספק את המערכות האמורות לאיראן עקב הסנקציות שהוטלו עליה).

לסיכום התרחיש הסביר בעיני הוא כי סוריה תספוג את המהלומה הצבאית שתוטל עליה (ככל שלא יהיה ניסיון להפיל את משטר אסד) , תשמיע איומים ואולי תחמם את גבול ישראל סוריה בירי קונבנציונלי ספוראדי כזה או אחר ,(ויתכן אף ירי לכוון ירדן אם ארצות הברית תפעיל מטוסי קרב משטחה של ירדן) אך תוריד את הראש עד חלוף הסערה מתוך ידיעה כי בעתון של יום אתמול עוטפים דגים וככל שהמערב ירגיע את מצפונו כי אז המצב יוכל לחזור לקדמותו , קרי המשך הלחימה של צבא אסד במורדים והמשך השמדת העם באמצעים הקונבנציונלים כפי המתבצע על ידו.

להלן הקישור אחרי שלטון אסד תרחיש סורי לבנוני: http://gizmoron.com/2013/02/%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99-%D7%A9%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%A1%D7%93-%D7%AA%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%A9-%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%99/

התוצאה כבר ידועה. גורבצ’וב ששימש כמזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית ניסה להביא לבנייה מחדש של הכלכלה ולפעול לפתיחות של השלטון , במהלכים שהביאו בסיומם להתפרקותה של ברית המועצות והקמתן של הרפובליקות האתניות שהיוו חלק ממנה.

לאחר כהונתו של בוריס ילצין כנשיא רוסיה ואחרי ניסיון ההפיכה נגדו עלה לשלטון נשיא רוסיה המכהן כיום (לאחר הפסקה באמצע  של 4 שנים ) – פוטין אשר במסווה של דמוקרטיה חוקתית שולט ברוסיה במתווה אנטי דמוקרטי , השולל זכויות אשר במערב נחשבות כזכויות יסוד. ולמעשה החזיר את רוסיה לשלטון ריכוזי גם אם מראית העין היא של ביזור סמכויות וכלכלה חופשית.

בזמן התפרקותה של ברית המועצות נוצל הואקום השלטוני שנוצר לצרכי התעשרות קלה של מספר דמויות הקרויות בלשון העממית אוליגרכים , וכך ארע שממדינה ריכוזית בה הכלכלה נשלטה באופן מוחלט על ידי המדינה , עברו נכסים בעלי חשיבות כלכלית  מהמדרגה הראשונה (לעיתים נכסים אסטרטגים) לידי קבוצה של מתעשרים אשר לפחות חלקם היו קשורים לפשע המאורגן ברוסיה, ולעיתים לגורמים ששרתו בעבר בק.ג.ב הסובייטי (הגורם המופקד היום על ביטחון הפנים של רוסיה הוא ה- FSB   ).

המרוויחה הגדולה של התפרקות ברית המועצות הייתה ישראל שחוותה בשנות ה- 90 של המאה ה- 20 את העלייה מרוסיה , עלייה שאת תרומתה לכלכלה הישראלית ניתן להבין רק על ידי השוואה של הגידול בתוצר הלאומי הגולמי 10 שנים לפני העלייה מברית המועצות ו- 10 שנים לאחר מכן לרבות התרומה הענקית לביצועי ההיי טק הישראלי.

מצרים נשלטה בעבר הרחוק על ידי השלטון העותמאני ואח”כ נמצאה תחת השפעה בריטית (אחרי מלחמת העולם הראשונה והשנייה ושלטון מלוכני (פארוק) שסולק במהפיכת הקצינים הצעירים ב- 1952 , שסיים בעצם את השפעת בריטניה והמערב במצרים. מהפיכה שבראשה עמד קולונל בלתי ידוע אז בשם גמאל עבדל נאצר.   מאחר ומצרים מעולם לא הייתה דמוקרטיה במובן ה מערבי , גם השלטון שלאחר תקופתו של נאצר פעל בדרכים , אשר בעינים מערביות אינן נחשבות לדמוקרטיות וזאת בלשון המעטה. כך לדוגמה תנועת האחים המוסלמים שנולדה במצרים ומשם התפשטה למדינות אחרות , נרדפה לאורך כל תקופת שלטונם של נאצר סאדאת ומובארכ , אך אלו מעולם לא הצליחו להכריע אותה.

מצרים היא מדינה ריכוזית העוברת תהליך עיור מהיר ,ראו בנושא זה מצרים והאחים המוסלמים במבט על, בקישור:  http://gizmoron.com/2011/05/egypt-and-the-muslim-brotherhood-in-a-glance/  היכולת לשלוט במדינה זו היא פונקציה של היכולת לאושש את הכלכלה במינימום שחיתות שלטונית (שחיתות שהפכה סמל של כל מי שמחזיק ברסן השלטון במצרים כולל זה של האחים המוסלמים) , בזמן שאנו רואים התפרקות שלטונית וכלכלית של מצרים , התפרקות שלמעשה לא תאפשר לשום מנהיג אזרחי לשרוד די זמן על כסאו.

לפחות בשלב זה אין במצרים דמות כריזמטית שתוכל להנהיג את המדינה ולסחוף אחריה את אזרחי מדינה זו,  הגורם הסמכותי היחידי שיכול להביא  שקט יחסי למדינה הוא הצבא , אשר מעדיף לשבת מאחרי הקלעים ולא לעסוק בניהולה הכלכלי הבלתי אפשרי של מצרים.

התמוטטות הכלכלה המצרית מהווה את  הגורם להתמוטטות השלטונית שלה, זאת בצד התמוטטות הביטחון האישי (תקיפות אלימות של נשים בכיכר תחריר לרבות אונס של כתבת הסי.בי.אס, כתבת פרנס 24 ולאחרונה כתבת הולנדית )ולצד רכיבים הנוגעים להתנהלות של אלו שהחזיקו ברסן השלטון, אך מעבר להשלכות של מי יהיה בשלטון להתמוטטות השלטון במצרים יש גם  השלכות על ביטחון האזור.

שמעתי וקראתי מספר סקירות של פרשנים הסבורים כי התמוטטות שלטון האחים המוסלמים היא בגדר בשורה טובה לישראל ולמערב, אלא שלפחות בטווח הקצר אין בכך כל בשורה אמיתית.

ראשית הנגזרת של מהפיכת יולי במצרים מחייבת את הצבא המצרי לרתק כוחות רבים לזירה הפנימית בקהיר ובערים הגדולות האחרות. הפועל היוצא הוא הוא כי ספק אם הצבא המצרי יוכל להמשיך לרתק כוחות ומשאבים בסיני על מנת להילחם במסתננים מרצועת עזה , המכוונים לפיגועים נגד ישראל. הפועל היוצא הוא שישראל תצטרך להתכונן לפחות בטווח הקצר ליותר פיגועים מכוון הגבול המצרי, פיגועים שיתכן ומוצאם הוא ברצועת עזה אך היכולת להוציאם לפועל מחייבת סיוע מסיבי של בדווים בסיני.

במקביל צריך לצפות לניסיון איראני לנצל את הואקום השלטוני שנוצר כדי לבסס מחדש את השפעתה על ארגון החמאס ברצועת עזה , לרבות על ידי הברחת אמל”ח וכסף לתוך הרצועה, הברחה שיכולה להתאפשר ביתר קלות דרך סיני ככל שישאר שם ואקום שלטוני עד להתבססות מחודשת של השלטון המרכזי בקהיר.

מי שמצפה להסתלקות האחים המוסלמים מהזירה הפנימית במצרים שוגה להערכתי באשליות, האחים המוסלמים גם אם לא יזכו בבחירות הבאות (ככל שאלו יתקיימו ובמועד שיתקיימו ) וככל שלא יוצאו אל מחוץ לחוק כפי שנעשה ב- 1954 , יהיה להם משקל נכבד בזירה הפנימית ובהתנהלות השלטון הבא במצרים .

צריך לצפות כי לירידת האחים המוסלמים מהשלטון במצרים תהיה השפעה (לפחות מורלית) על האחים המוסלמים  הנלחמים בסוריה ומהווים את הגורם המרכזי בלחימה נגד אסד.

גם כאן יש לאיראנים השפעה רבה על הלחימה.  צריך לזכור כי הצבא הסורי הנאמן לנשיא מרותק רובו ככולו לבסיסים ומתקנים אסטרטגים , ואין ביכולתו לנהל לחימה נגד כוחות המורדים. כך בלחימה על קסיר, עיר המעבר האסטרטגית השולטת על המעבר למישור החוף הסורי וללבנון, נוהל הקרב בשטח על ידי החיזבאללה שספג שם אבידות כבדות.

להערכתי האיראנים יבקשו לנצל את ההצלחה של כיבוש קסיר והפגיעה המורלית באחים המוסלמים במצרים (פגיעה שיש לה השפעה רוחבית על תנועות האחים המוסלמים ומקורביהם גם מחוץ למצרים) כדי להגביר את הלחץ על המורדים בסוריה. בהעדר כוחות רגליים של ארגון החיזבאללה שנפגע במהלך הקרבות על קסיר צריך לצפות לאפשרות כי האיראנים יפעילו בסוריה כוחות רגליים של משמרות המהפיכה במסווה של מתנדבים שיעים .

במקביל להתנהלות האיראנית צריך לבחון היטב את ההתנהלות הרוסית בסוריה המזכירה יותר ויותר את ההתנהלות הסובייית באזור שנבנתה בשעתה  על הסכסוך הישראלי ערבי ועתה היא התנהלות לעומתית למערב תוך ניסיון לבסס את מעמדה של רוסיה הן בסוריה שנמל טרטוס שלה הוא נמל אסטרטגי עבורה, והן מול המערב שטורקיה בעלת הגבול המשותף עם סוריה , היא חלק מברית נאטו . כך צריך לראות את ההכרזה על אספקת טילי  ה- S 300 הרוסיים לא רק כאיום על ישראל, אלא כהתנהלות לעומתית למערב וכמשקל נגד להצבת סוללות טילי יירוט אמריקאיות  במדינות שהיו בעבר תחת השפעה סובייטית וכיום נוטות למערב כמו צ’כיה ופולין, זאת למרות שארצות הברית הכריזה בשעתו כי הסוללות מכוונות להגנה מפני תקיפה איראנית.

וכך  בשעה שהמערב עסוק בבעיותיו הכלכליות ונשיאה  של ארצות הברית ממשיך להתלבט באשר לדרך ההתנהלות של ארצות הברית מול ההתרחשויות במזרח התיכון , כדור השלג הנגזר מההתפרקות השלטונית ממשיך וצובר תאוצה ומנוצל על ידי 2 מדינות עיקריות איראן ורוסיה כדי להגביר את פוטנציאל ההשפעה שלהן (איראן ) וכדי לחזור לזירת המשחקים הבין מעצמתית (רוסיה) לאחר התפרקות ברית המועצות בתחילת שנות ה- 90 של המאה ה- 20.

ובהקשר זה צריך לזכור תמיד כי בנפול אויבך אל תשמח.

מספר שנים לפני מלחמת העולם השנייה בדצמבר 1937 ביצע הצבא הקיסרי היפני טבח בעיר ננקינג שבסין, טבח זה -הידוע בכינוי האונס של ננקינג- בוצע תוך פרק זמן של 6 שבועות מעת כיבושה של העיר ננקינג לאחר כניעת הצבא הסיני .

על פי ההערכה הצבא היפני הוציא להורג כ- 300 אלף איש בכללם חיילים סינים שנתפסו כשבויים אזרחים רבים לרבות כ- 20 אלף נשים שנאנסו ונרצחו על ידי חיילים יפנים שטרחו ותיעדו את מעשי הזוועה שלהם.

היפנים לא הכירו מעולם באחריותם לטבח , למרות ויכוח פנימי ביפן שנגע לטבח זה.

ב 7 לדצמבר 1941 הצטרפה ארצות הברית למלחמת העולם השנייה לאחר ההתקפה היפנית בפרל הרבור.

למרות ההתייחסות להתקפה כאילו הפתיעה את ארצות הברית הרי בפועל ההתקפה לא הפתיעה, אלא שהאמריקאים התעלמו מסימני אזהרה שהיו לפניהם תוך השארת הצי הגדול שלהם בנמל הבית שלו בהוואי.

עתה מבקשים האמריקאים להימנע מהפתעה דומה והם טורחים להדגיש את מוכנותם לאפשרות של מתקפה צפון קוריאנית על בסיסיהם בגוואם ובהוואי (הנמצאים בטווח הטילים הבליסטים של צפון קוריאה.

על פי שורת ההגיון הצפון קוריאנים בודאי למדו את לקחי מלחמת העלם השנייה , ואת הטעויות של היפנים במלחמה זו כולל הטעות שהייתה נעוצה בהתקפה הישירה על ארצות הברית.

שורת ההגיון חייבת להביא בחשבון כמה וכמה רכיבים המשחקים בזירה.

ראשית הסינים- אלו נחשבים במידה רבה כבעלי הבית של הצפון קוריאנים ולמרות שלכאורה הצפון קוריאנים פועלים בזירה באופן עצמאי, ספק אם הם הצפון קוריאנים היו מרשים לעצמם לתופף בתופי המלחמה שלהם בלי מידה מסוימת של שתיקה מצד המעצמה הסינית וזאת למרות העובדה שסין הצטרפה להחלטה האחרונה של מועצת הביטחון שהחמירה את הסנקציות על צפון קוריאה .

שנית היפנים- להם סכסוך מתמשך עם הסינים על השליטה במספר איים הנמצאים בים סין הדרומי, אשר הסינים טוענים לבעלות לגביהם. כזכור ים סין הדרומי נחשב לאזור בו פוטנציאל עתיר מימדים של מרבצי נפט אולי מהגדולים בעולם .

שלישית – יאמר מי שיאמר כי האיומים מופנים קודם כל לדרום קוריאה . לכאורה  זהו האיום הראשון , ושוב השאלה מהם רכיבי הכוחות האמיתיים המשחקים בזירה?

ככל שנהפוך את התרחישים השונים של לחימה בזירה המקומית , נמצא כי עלינו לנתח קודם כל את האינטרס הסיני .

ראשית לסין אין שום אינטרס להביא לסכסוך גלובלי נהפוך הוא!, לכן להערכתי אין ולא תהא מתקפה ישירה על טריטוריה אמריקאית כלשהי (להבדיל מבסיס אמריקאי שיכול להימצא על אדמת דרום קוריאה  למשל). ברור לסינים ובהתאם לצפון קוריאנים כי התקפה ישירה על טריטוריה אמריקאית תביא למתקפה אמריקאית כוללת על צפון קוריאה (ע”ע יפן כאמור לעיל וכן ע”ע בין לאדן) בלא יכולת אמיתית לעצור אותה בלי מעורבות צבאית סינית ישירה וזאת הסינים אינם רוצים.

להערכתי הסינים מבקשים לכרסם במידת ההשפעה האמריקאית באזור כולל ההשפעה שיש לארצות הברית בטאיוואן אשר הסינים מבקשים להביא תחת חסותם בדומה להסדרים הנוהגים בהונג קונג ומאקאו.

מעבר לכך לסינים יש חשבון פתוח עם היפנים , לא רק בגין הסכסוך בים סין הדרומי, אלא בגין אותו חשבון על הטבח בננקינג שמעולם לא נסגר.

אם נבחן את איומי המלחמה של צפון קוריאה  , נוכל לסנן מתוכם איומים מוסווים כלפי יפן (הצבת טילים בליסטים מול חופי יפן) בעלת בריתה של ארצות הברית אבל יותר מכך יריבתה עתיקת היומין של סין יריבות שלא פסה מהעולם עד היום . ריסון הצפון קוריאנים בהיבט של היפנים ( המחזיקים בצבא בעל סדר גודל מוגבל על פי חוקיהם בעקבות מלחמת העולם השנייה) יחייבם להעלות תשלום כופר  לסינים שיהיו המתווכים בזירה. מה יהיה כופר זה? סביר להניח כי הסינים ידרשו ויתור על הזכויות להם טוענים היפנים בים סין הדרומי.

פתיחה במלחמה מקומית בין צפון קוריאה ודרומה יכולה עד גבול מסוים להועיל לסינים עקב ריתוק האמריקאים לסכסוך זה (האמריקאים פועלים בקוריאה תחת דגל האום) , אלא שהסינים צריכים לזכור כי לא תמיד ניתן להחזיק בזנבו של הדרקון , לכן סביר להניח כי מעבר לתקריות מקומיות הסינים ישאפו לרסן את הצפון קוריאנים שכן מפולת בשווקים הגלובלים בגין כל אחד מהאיומים עלולה לחזור כבומרנג לסינים אשר נכון לעת הזו , כלכלתם נסמכת על כלכלת המערב .

יתכן והצפון קוריאנים ישגרו  טיל בליסטי כזה או אחר שיעבור מעל שמי יפן, אך בשום פנים ואופן לא יפול שם (יפול לים) וכן לפתוח בתקרית מקומית כפי שעשו בעבר, כאשר האינטרס הדרום קוריאני האמרקאי יהיה להשאיר את הסכסוך על אש קטנה ולא לפתחו לסכסוך אזורי העלל להיות הרה אסון לכל מי שיהיה להיות מעורב בו.

איומיו של קים גונג און מנהיגה הצעיר של צפון קוריאה , עלולים להביא לסופה של השושלת  שהוקמה על ידי סבו.

מאחר והוא חובב סרטים כמו אביו לפניו כדאי שצפה בסצינת הסיום בסרטו המופלא של אקירו קוראסווה – קגאמושה , כאשר שבט הסמוראים המונהג על ידי בנו של המנהיג שנפל והוחלף על ידי הכפיל נופל בקרב ידוע מראש ומוכחד כולו, משל התאבדות המונית כתובה וידועה.

תיק החקירה של השופט שהיכה את ילדיו

הגיע השבוע לידיעת התקשורת שטרחה ופרסמה אותו.  התנהלותו של היועץ המשפטי לממשלה (וגם אם מדובר על פי רמיזות באחד מאנשי משרדו עדיין זו אחריותו) היא מוזרה שלא לומר שערורייתית.  ראשית על פי הפרסומים נשיא בית המשפט העליון הנוכחי לא ידע דבר על החקירה בעניינו של אותו שופט.

שנית אם אותו שופט יושב במשפטים פליליים,  כיצד הוא יכול לדון בעניינם של אנשים הנחשדים או מואשמים בתקיפת ילדיהם??

מהצד השני צריך לזכור כי למרות שאיש לא פרסם את שמו של אותו שופט, כלי התקשורת טרחו לפרסם את תמונת אולמו הריק של אותו שופט ואת העובדה כי משפטים שאמורים היו להתנהל בפניו נדחו, ואין ספק כי פרטיו של אותו שופט נחשפו בפני אנשים רבים , מכאן קצרה הדרך לזיהוי ילדיו ואנו צריכים לזכור כי הנושא החשוב ביותר בפרשה עגומה זו הוא הגנת הילדים וקודם כל הילדים, נראה י כי התקשורת חטאה בעודף פרסום פרטים מזהים של אותו שופט .

לו היועץ המשפטי לממשלה לא היה מתמהמה משך שנים ובאישור נשיאת בית המשפט העליון לשעבר מניח בפני השופט הצעה לפרישה שלא היה יכול לסרב לה, כי אז ]רשה זו לא הייתה תופסת את המקום הנכבד שתפסה , מתוך החשש הגדול כי מערכת הצדק נוהגת איפה ואיפה בחשודים , כאשר אזרח רגיל בוודאי לא היה נהנה מהפרבילגיות שהשופט נהנה מהן.

לשכת היועץ המשפטי הודיעה כי היועץ המשפטי אישר למשטרה לחקור את השופט, עכשיו? 3 שנים אחרי המעשה, ואיזה צדק יהיה לילדים  ?

פרשת הולילנד.

עוד אני יושב מעיין בטורים המסקרים את פרשיית השחיתות הנחשבת לאחת החמורות בתולדות המדינה, נודע כי עד המדינה נפטר יום לאחר המשך החקירה הנגדית של עורכיהדין מטעמו של מר אולמרט. מדובר בעד אשר על פי הפרסומים בעתונות ועל פי דבריו הוא שיקר זייף וכיו”ב, זהו עד שהמניע להפליל את הנאשמים חקוק בהסדר עד המדינה עליו חתמה עימו המדינה, בהסדר זה קיבל טובות הנאה כספיות בשיעור שאין לו תקדים מאז קום המדינה, מותו של העד גם אם לא מאיין את עדותו מבחינת קבילות ההודאה , אזי לכאורה ניתן להעריך (מבלי שאנחנו בקיאים בכל חומר הראיות בתיק סבוך זה) כי משקלה הראייתי שואף לאפס.

כיצד ניתן לסמוך על דברים שהעד מסר ורישומים שנערכו בעקבות דברים שאמר ?

הפרקליטות צריכה לעשות בדחיפות הערכת מצב בה תשים את עדותו של עד המדינה בצד כאילו לא הייתה ותשקול  , אילו ראיות חיצוניות ובלתי תלויות קיימות נגד מי מהחשודים , ככך שאן ראיות ישירות כאלו , הרי אם הפרקליטות לא תחזור בה מחלק מהאישומים , מן הסתם נוכל לצפות לטענת חלק מהנאשמים כי אין להשיב לאשמה  (טענה הידועה כ- No case to answer ).

 גם אם על פי הפסיקה די בראיה בעלת משקל נמוך כדי לחייב את הנאשמים להשיב לאשמה, אזי אנו צריכים לשאול את עצמנו האם הפרקליטות הייתה נוהגת כך גם במשפט של אזרח מן השורה?

שוויון בנטל

בימים האחרונים התוודעתי באמצעות פוסט שהועלה לפייסבוק על ידי נחום חופרי, לרעיון חדש שעלה במשרד האוצר, רעיון המכונה רובין הוד.

בבסיס הרעיון מונחת הצעה לפיה אזרחים מבוססים ישלמו יותר מסי ארנונה ועודפי הארנונה בישובים מבוססים יועברו לרשויות חלשות.

אם נבחן מיהן אותן רשויות חלשות הרי שהרשויות הראשונות שעולות במוחי הן עיריית בני ברק לדוגמה, או עיריית טייבה או בית שמש רחמנא ליצלן ועוד כמה עיירות בנגב , או בואדי ערה וכיו”ב.

נמצא איפה שמשרד האוצר מבקש לסבסד דווקא רשויות שגביית הארנונה בתחומן כמעט ולא קיימת ואם קיימת הרי היא בשולים בלבד. ומי אלו שישאו בנטל פעם  נוספת? האזרחים אנשי מעמד הביניים המתגוררים בישובים המבוססים. ומי אלו שיהנו מהגביה המוגברת? אלו שאנו מבקשים כי ישאו בנטל באופן שווה.

רעיון נוסף הוא לצרף את נמל התעופה בן גוריון לתחומה העירוני של העיר לוד, ושוב מתוך כוונה להגדיל את מיסי הארנונה של עירייה כושלת זו שפעלה והופעלה על ידי וועדה קרואה יותר מעיריות רבות אחרות, לאחר שנבחריה לא יכלו לנהל עירייה כושלת זו. בודאי יהיו רבים שיאמרו שאולי יש צדק בדבר, אלא שכדאי לכל אחד ואחת מאיתנו לדעת כי במקרה שרעיון זה ילבש עור וגידים מי שישלם את המחיר אלו נוסעים שיעברו בנמל התעופה שכן אין לי ספק כי רשות שדות התעופה תגלגל את הארנונה שתושת עליה על נוסעים שיעברו בנתב”ג ונדרשים לשלם את אגרת שדה התעופה.

כידוע נוסעים בנתב”ג הם לא רק ישראלים, אלא גם תיירים שאנו כל כך חפצים שהגעתם וייקור כרטיס הטיסה שלהם (הכולל את אגרות שדות התעופה) עלול להביא לכך שיבקשו להם מקומות נופש זולים יותר.

נראה כיצד מפלגות יש עתיד והבית היהודי ידאגו לצדק בשוויון בנטל , מול האוצר שמבקש להכניס את ידו עמוק יותר לכיסנו.

צדק פואטי

בינתיים המפלגות החרדיות, אלו שטענו כי השוויון בנטל הוא תתעללות של הציונות, טוענות עתה כנגד יש עתיד כי פסילתן היא דבר בזוי, וכל מי ששכח את עצרות ההמונים של החרדים אזי שיביט בתמונת הפוסט בבלוג ויזכר.

ציפי ליבני הבית היהודי ויש עתיד

נראה כי יו”ר התנועה ציפי ליבני הייתה לזרא ,לראשי מפלגת הבית היהודי הרואים בה שמאלנית מן השורה, למרות שגדלה והתחנכה בבית רבזיוניסטי מן השורה.

לכאורה חטאה של ציפי ליבני הוא בראייתה את העתיד ורצונה להגיע להסכמה עם הפלשתינים, על ידי הסכם מדיני , אלא ש”חטאה ” האמיתי הוא בקבלת תיק המשפטים שאנשי הבית היהודי חפצו לקבל בעצמם, על מנת לנסות ולהעביר כלשון מצביעיהם ומצביעי ליכוד חקיקה ימנית, ומהי אותה חקיקה ימנית?  הייתי שמח לשמוע בענין זה את דעתם של ח”כ פייגלין ח”כ סטרוק , ח”כ דני דנון או אופיר אקוניס ועוד כמה חברי כנסת של הליכוד והבית היהודי.

נראה לי (וזו השקפתי ודעתי האישית) כי יו”ר יש עתיד , שאביו שימש בעבר בתפקיד שר המשפטים , היה שמח לו ח”כ ליבני הייתה נדחקת לשוליים, שכן כזכור היא סרבה להיענות להצעותיו לקבל את המקום השני ברשימתו . והנה ראינו כיצד המפלגה החדשה הזו נחלצה לשתף פעולה דווקא עם יריבה של ציפי ליבני מר מופז , האם הוא לא מייצג את אותה פוליטיקה ישנה שנפשם נקעה ממנה?

מועצת זכויות האדם ליד האום

משך שנים עיקר עיסוקה של מועצה זו היושבת בג’נבה הוא בישראל.  במסגרתה הוכן דוח גולדסטון הידוע לשימצה, ונראה כי כ- 80% מזמנה הוא במדינת ישראל, כאשר לאחרונה הגדילה המועצה לעשות בעת נאום הנציג הסורי כנגד הפרת זכויות האדם בישראל (יהודה שומרון ועזה) .

לפני כשנה החליטה ישראל לנתק מגע עם המועצה ובישיבה שהייתה אמורה לדון בישראל ישראל לא הופיעה . והנה זה פלא המועצה מבקשת כי ישראל תופיע לדיון בעניינה במועצה, לא מפני שחו”ח מישהו חזר שם בתשובה, אלא משום החשש שהתנהלותה של ישראל תהווה תקדים למדינות אחרות ביחסן למועצה, אלא שזכויות האדם אינן מעניינות איש במועצת זכויות האדם, מה משעניין אותם הוא שישראל לא תשבית את השמחה שהרי מדי שנה יש חגיגה שעניינה העלאת ישראל על המוקד , אגב הצדק המערבי הבינלאומי בסוריה מוריד את ראשו בהכנעה בפני כמה אוניות וכח משימה רוסי בנמל טרטוס בסוריה  .

חקירת הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס

כריסטינה קירשנר, נשיאת ארגנטינה, הודיעה ב-27 בינואר 2013,  כי ארגנטינה הגיעה להסכמה עם איראן לפיו שתי המדינות “יקיימו חקירה” משותפת סביב נסיבות הפיגוע בבניין הקהילה היהודית  (אמי”א) בבואנוס איירס. כזכור, כתוצאה מהפיגוע ( 18 ביולי 1994) נהרגו 85 בני אדם ולמעלה     מ-300 נפצעו.

למרות שפרשה זו נחקרה עד תומה על ידי שלטונות ארגנטינה, חקירה שבסיומה, הוציאו שלטונות ארגנטינה צווי מעצר נגד בינלאומיים לשבעה איראנים בכירים ולבכיר בחזבאללה בשנת 2006 בחשד שהיו מעורבים בפיגוע. במרץ 2011 פרסם היומון הארגנטיני פרפיל (Perfil), כי שר החוץ של ארגנטינה ניהל משא ומתן סודי עם איראן על עסקה לפיה “ישכחו” הארגנטינים את פיגועי הטרור נגד מרכז הקהילה היהודית ושגרירות ישראל בתמורה לשיפור היחסים בין שתי המדינות . מתוכן מסמך סודי שהגיע לידי העיתון עולה כי ממשלת ארגנטינה הביעה נכונות להקפיא את חקירת פיגועי הטרור המיוחסים לאיראן בתמורה לחידוש ושיפור ביחסי המסחר ביניהן .

אז מסתבר כי צדק ליהודים נסחר בימים אלו במטבע עובר לסוחר או אם תרצו בבשר בקר דרום אמריקאי ובנוזל שחור.

גם אם נאמר כי מדובר בקונספציה, הרי ככל שיש על ישראל איומים צבאיים בין אם מצד החיזבאללה וסוריה בצפון, או החמאס בדרום הארץ, או איראן שאין לה גבול משותף עם ישראל הרי מדובר בקונספציה רלבנטית והכרחית מבחינתה של ישראל.

מדינת ישראל מקבלת מדי שנה סיוע ביטחוני ישיר מארצות הברית בשווי העולה על מליארד דולר. סיוע זה עומד בבסיס מימון רכש של  ציוד לחימה אמריקאי. מעבר לכך ארצות הברית תומכת כספית בפיתוח ציוד לחימה כמו למשל מערכת החץ אשר מיוצרת בעיקר במפעלי בואינג בארצות הברית.

לאחרונה אנו עדים להתקבצות מספר עננים, באופק התמיכה הביטחונית של ארצות הברית בישראל, עננים אלו הם בדמותו של שר ההגנה המיועד צ’אק הייגל (גיבור מלחמת ויאטנאם), אשר התבטאויות שלו בעבר הטילו ספק בחיוניותה של ישראל לתפיסת הביטחון הלאומי של ארצות הברית. כאשר מי שמיועד להיות שר ההגנה נתפס במסגרת ביטויים נגד הלובי היהודי בארצות הברית או בביקורת חריפה על היקף פעולתה של ישראל בלבנן במלחמת לבנון השנייה, או התנגדות חדה לתקיפתה של איראן על רקע פיתוח הנשק הגרעיני שם והאיום על ישראל, אזי יש לישראל ולתומכיה יסוד לחשש בכל הנוגע לאופן יישום מדיניות ארצות הברית במזרח התיכון.

צריך לזכור כי נשיא ארצות הברית התחייב לפנות את כוחות ארצות הברית מאפגניסטן עד שנת 2014. צ’אק הייגל שותף לרצונו של הנשיא וכן לרצון לקצץ בתקציב הביטחון האמריקאי. אין ספק כי נשיא ארצות הברית נחוש להביא לאישור מינויו של הייגל בסנאט, לצורך זה יש  לו את הרוב הדמוקרטי הדרוש והוא מוכן ללכת למהלך זה גם במחיר של פיליבסטר בסנאט (בהנחה שימצאו לפחות 40 סנאטורים רפובליקנים שיתמכו במהלך. נראה כי אובמה ינצל את ביקורו בישראל על מנת לאשש ולהבטיח את מחויבותה של ארצות הברית לביטחונה של ישראל, בניגוד לדברים שאמר הייגל בעבר, הדברים שאובמה יאמר בישראל ועוד קודם לכן ישמעו היטב במסדרונות הסנאט  והקונגרס , אך מכיון שמינויו של שר ההגנה יאושר ככל הנראה עד הביקור ייעודם הוא שונה.

בחודש אפריל יעמוד הממשל האמריקאי בפני הצורך לאשר את התקציב האמריקאי לרבות תקרת החוב האמריקאי.שמשמעותה היא היכולת של הממשל האמריקאי ללות כספים לצורך פעילותו

להערכרתי אובמה יבוא לישראל  ב- 20 למרס על מנת  להבטיח תמיכה של אוהדי ישראל בקונגרס (הסנאט ובית הנבחרים) אשר מבקשים לקצץ בתקציבי הממשל, אך במקביל יחששו מקיצוץ בתקציב ההגנה בכלל הקיצוץ בסיוע האמריקאי לישראל בפרט במיוחד בתקופה רגישה , הכרוכה בפינו כוחות אמריקאים מאפגניסטן והאפשרות הממשית כי הטאליבן יחזור לשלוט במדינה זו. המשמעות היא עלייה נוספת בכוחו של האיסלאם הקיצוני, למרות מאמציה של ארצות הברית . במקביל התלטות האחים המוסלמים על מצרים יוצרת אי ודאות באשר ליכולת ההשפעה של ארצות הברית במזרח התיכון, אי ודאות כזו עומדת בסתירה לצורך בקיצוץ בסדר גודל הכוחות האמריקאים ותקציב הביטחון האמריקאי.

נושא זה להערכתי הוא אחד הגורמים המשפיעים על רצונות של אובמה לבוא לישראל. רצון זה מונע להערכתי מהצורך להבטיח תמיכה של חברי בית הנבחרים האמריקאי בתוכנית הקיצוץ בתקציב הביטחון האמריקאי יחד עם החזרת חיילי ארצות הברית מאפגניסטן, תוכנית שאינה פופולרית ביותר דווקא אצל חברי בית הנבחרים הרפובליקנים אשר כאמור המבקשים לקצץ בהוצאות הממשל בתחומים רבים) לדוגמה בתוכנית הבריאות של אובמה Obama care, אך לאו דווקא בהוצאות הביטחון האמריקאי. החשש העיקרי בקרב אותם חברי בית נבחרים היא כי ממשל אובמה גורם לפיחות מהיר במעמדה הבינלאומי של ארצות הברית , וזאת דווקא באזור רגיש כמו המזרח התיכון.

דומני כי איש אינו מאמין באמת כי בעקבות הביקור יפתח לפתע מו”מ אינטנסיבי בין הפלשתינים וישראל. ניתן לומר כי הנשיא האמריקאי מבקש להבטיח כי הפלשתינים לא יעשו במהלך התקופה כל צעד ישיהיה בו כדי להביך את הנשיא ואת מחויבותו לישראל (לדוגמה פניה לבית הדין הפלילי הבינלאומי).

כל אחד יכול לראות בביקור את שיחפוץ ולעשות בו שימוש לצרכיו הוא, אך הנשיא האמריקאי מבין יותר מכולם על איזה צד של פרוסת הלחם הפוליטית מרוחה החמאה הפוליטית ואת התשואה על ביקורו הוא יבקש לקבל בעת חזרתו לוושינגטון למאבקי התקציב והקיצוצים בו ותקרת החוב האמריקאי.

ראשית  הידיעות המצביעות על חדירת גורמים הקשורים לארגוני הג’יהאד העולמי לסוריה. –  גורמים אלו חברו ככל הנראה לגורמי האחים המוסלמים בסוריה ומשתתפים עתה באופן פעיל בלחימה נגד כוחות הצבא הסורי הסדיר.

על פי הסימנים הנראים כעת בתקשורת העולמית , נראה כי גורמי המורדים בסוריה מתמקדים עתה בעיקר בלחימה בדמשק. אם דווחים אלו נכונים נראה כי המורדים מכוונים היישר לראשו של המשטר מתוך נקודת הנחה כי נפילת נשיא סוריה תביא להתמוטטות כוללת של המשטר וצבא סוריה הסדיר יחבור למעשה לשלטון החדש.

בתרחיש כאמור יפלו מאגרי הנשק הבלתי קונבנציונלי שבידי סוריה, כמו גם אמצעי לחימה המוחזקים בידי הצבא הסורי היישר לידי כוחות המורדים.

לאור העובדה כי כוחות המורדים מונים על פי הדווחים כמה אלפי לוחמים שהגיעו מחצי האי ערב לרבות מתימן וסעודיה , אזי עם סיום הלחימה עלולים כוחות אלו להפנות את נשקם והציוד שיתפס בסוריה ל- 3 כוונים:

כוון אחד כלפי ירדן ובית המלוכה ההאשמי.

כוון שני כלפי ארגון החיזבאללה השיעי הנתמך בידי איראן, כאשר ארגוני הג’יהאד העולמי שוטמים את השיעים ועלולים לפעול נגדם במתכונת דומה לזו שנצפית בעיראק ואף חריפה יותר.

כוון שלישי הוא הכוון המסורתי של ארגוני הטרור הפועלים תחת המטריה של הג’יהאד העולמי והוא ישראל כמי שמייצגת יותר מכל את המערב.

לכאורה מדובר בפיצול , אשר יכביד על פעילות כוחות אלו, אך צריך לקחת בחשבון אפשרות ממשית לפיה כוחות אלו יתמקמו בשטחה של לבנון יפעלו כנגד ישראל משם תוך ניסיון לגרור את ישראל חזרה לביצה הלבנונית, כאשר ארגון החיזבאללה מצידו יפנה את נשקו הן כלפי אותם כוחות שיחדרו מלבנון והן כלפי ישראל אשר תגיב כלפי כל פעילות טרור דרך שיטחה של לבנון או אף דרך קו התפר של 3 המדינות .

התוצאה של הסלמה כזו עלולה להחזיר את לבנון מספר שנים אחורה לתקופת מלחמת האזרחים, אלא שעתה נראה כי מי שילחמו, יהיו קודם כל הסונים נגד השיעיים.  

מי שמצפה ורוצה שקט אחרי תקופת אסד כדאי שיהיה מוכן למלחמה.

Preface: A Touch of History

With turmoil and upheaval rising in the Middle East and in particular between Israel and Gaza, I find it important to write and share a few thoughts to consider. It is of everyone’s interest to understand some of the dynamics that govern the reciprocal relationship between Hamas and Terrorism, especially in light of the uprising of the Muslim Brotherhood and the “In the name of God” (or alternatively “in the name of Allah”). One must consider, on the balance of reasonableness, whether or not Hamas’ actions and justifications make sense. For it takes one quick and sound look at the facts to understand what every layman can understand – it makes no sense. How are Hamas’ action any different than the “Dear Leader” in Korea, Bin Laden and Al-Qaeda and other terrorist organisations? Is shooting rockets at Jerusalem, a Holy city to Christians, Jewish and Muslim alike justified? Does it sound reasonable to say it’s “In the name of God”. Is it? I hope you read more and do the math – it’s quite simple.

abc News Video: watch throughout and follow this article further, and in specific Colonel Richard Kemp, to question the testament of Hamas in the video

You Must be Wondering: Whether Israel Actions are Reasonable or Unreasonable?

“More than anything, the civilian casualties were a consequence of Hamas’ way of fighting. Hamas deliberately tried to sacrifice its own civilians.” “and I say this again, the IDF did more to safeguard the  rights of civilians in a combat zone than any other army in the history of warfare.”

Is Hamas a Terrorists Organization?

The following excerpt from Wikipedia provides every person who is keen to know the following:

“Since June 2007 Hamas has governed the Gaza portion of the Palestinian Territories, after it won a majority of seats in the Palestinian Parliament in the January 2006 Palestinian parliamentary elections and then defeated the Fatah political organization in a series of violent clashes. Israel, the United States, the European Union, Canada and Japan classify Hamas as a terrorist organization, while Arab nations, Russia, and Turkey do not.”

It continues to describe a few of Hamas’ actions as Political Violence and Terrorism and further reads:

“… the Hamas Political Bureau operates as the highest ranking leadership body determining the policy of the Hamas organization and has responsibility for directing and coordinating terrorist acts. Hamas’ founder, Sheikh Ahmad Yassin, stated in 1998: “We can not separate the wing from the body. If we do so, the body will not be able to fly. Hamas is one body.”

Although it’s only Wikipedia, I invite you to read more and investigate on your own accord.

Can You Define Terrorism?

Nevertheless, You may still wonder what is Terrorism? How can we define it?

The Characteristics of Terrorism

Terrorist activity is characterised with a number players[1]:

1. First is the team that threatens to carry out a violent act or has actually carried it out, in order to humiliate the authority or to achieve a different political or ideological achievement.
2. The second is the team targeted by terrorists who wish to inflict harm upon them; normally these are innocent civilians. The terrorists choose their victims randomly, so long and provided that harming their victims will materially influence the third player.
3. The third is the government or other authority, which terrorist wish to humiliate or alternatively to coerce influence upon whilst exploiting its responsibilities, concerns, and accountability to the safety and security of the target the terrorist wish to harm or have already harmed.
4. The fourth player relates to a specific population which the terrorist organisation pretends to act on behalf of it. The support of such a group is vital in feeding terrorists with logistic, financial and manpower resources.

Those who watch the “show”, where drama occurs in front of their eyes and are such to hold different approaches which may affect the course and outcomes of such a “show” can be divided into three major categories[2]:

1. The people, which are controlled by the designated government (the government in which terrorists wish to harm).
2. Other governments, which share similar interests and / or similar responsibilities and accountabilities.
3. Other terrorist organisations that hold similar strategic, ideological, and political interest in respect of the conflict or in its outcome.

Terrorism presents the targeted government with a basic dilemma, in which it has to assert how can it defends its citizens, institutions, and interests from the threats of terrorism, while at the same time preserve the state’s basic institutional traits, public support and willingness to follow the state’s policy.[3]

Terrorism Definition in Legislations

The United States of America (“US”)

Following the Oklahoma City bombing[4], the Antiterrorism and Effective Death Penalty Act of 1996 (“AEDPA”), an Act of Congress, passed with broad bipartisan support by Congress (91-8-1 in the US Senate, 293-133-7 in the House of Representatives) and asserted a number of Federal amendments in the US legislation.[5] AEDPA, inter alia, seeks “to provide the Federal Government the fullest possible basis, consistent with the Constitution, to prevent persons within the US, or subject to the jurisdiction of the US, from providing material support or resources to foreign organisations that engage in terrorist activities.”[6]

The AEDPA therefore authorizes the Secretary of State to designate an organisation as a “foreign terrorist organisation” (“FTO”), meaning that it is a non-U.S. organisation that engages in terrorist activity that threatens U.S. nationals or national security.[7]

To engage in terrorist activity is, under the Act, to commit “in an individual capacity or as a member of an organisation, an act of terrorist activity or an act which the actor knows, or reasonably should know, affords material support to any individual, organisation, or government in conducting a terrorist activity at any time.”[8]

Terrorist activity includes such acts as hijacking, kidnapping, assassination, and the use of any explosive or firearm, “with the intent to endanger, directly or indirectly, the safety of one or more individuals or to cause substantial damage to property.” Threats, attempts, and conspiracies to commit the above acts also come within the definition.[9]

“Acts of terrorism transcending national boundaries” is defined in Cap. VII as one of different offences, which are carried out in order to efficiently affect governance behavior through deterrence, coercion or vengeance. This legislation deals with broad treatment to unconventional terrorist threat as well as the obligations of ISPs to maintain and provide information upon demand by the US government.

The United Kingdom

In the midst of 1998, the UK government published a consultation paper[10], which expressed the view that, the then, existing definition to ‘terrorism’ was too restrictive[11], and which proposed to redefine it in such way that ‘terrorism’ will be defined similarly to  US Federal Bureau of Investigation (“FBI”)’s definition:

 ”the use of serious violence against persons or property, or the threat to use such violence, to intimidate or coerce a government, the public or any section of the public for political, religious or ideological ends”.

The term “serious violence” would be defined so as to include “serious disruption” resulting, for example, from attacks on computer installations, electronic data or public utilities. Domestic terrorism, that is, terrorism by indigenous groups prepared to engage in serious violence to further their cause, as well as Irish and international terrorism, would be included. Following the recommendation of the committee the UK legislated the Terrorism Act 2000, which defines the term ‘terrorism’ in a broad approach that included, inter alia, the use or threat which is designed to influence the government or an international governmental organisation, or to intimidate the public or a section of the public; whether the threat is made for the purpose of advancing a political, religious, racial, or ideological cause; involves serious violence against a person, serious damage to property, creates a serious risk to the health or safety of the public or a section of the public or is designed seriously to interfere with or seriously to disrupt an electronic system.[12]

Views are invited on whether this definition strikes the right balance between being too narrow and too wide. Arguably, this definition is too vague and too broad and may not facilitate a correct balance, for it may be exploited to advance inadequate coercion or measures not in context with a terrorism act. Nevertheless, it can also be argued that such vagueness and broadness strikes the right balance for it allows the state with flexibility and preparedness to answer a terrorism act efficiently and effectively.  Thus, the Terrorism Act 2000 expands the definition of terrorism to such extent that it may include actions considered to be criminal offences. This legislation has an extraterritorial capacity whereas its definition was also adopted by the Prevention of Terrorism Act 2005.[13]

The State of Israel (“Israel”)

The Israeli Prevention of Terrorism Ordinance[14] (“PTO”), reads as follows:

“Terrorist organisation” means a body of persons resorting in its activities to acts of violence calculated to cause death or injury to a person or to threats of such acts of violence;”

A new definition was recently enacted under the Prohibition on Terrorist Financing Law[15], and which delimits terrorism in the following way:

An act of terrorism” –

(a)        an act that constitutes an offence or a threat to commit an act that constitutes an offence that was committed or was planned to be committed in order to influence a matter of policy, ideology or religion if all of the following conditions are fulfilled:

 

(1)       it was committed or was planned to be committed with the goal of causing fear or panic among the public or with the goal of coercing a government or another governing authority, including the government or governing authority of a foreign country to take action or to refrain from taking action; for the purposes of this paragraph – foreseeing, as a nearly certain possibility, that the act or the threat will cause fear or panic among the public is equivalent to having a goal to cause fear or panic among the public;

 

(2)       the act that was committed or that was planned or the threat included:

(a)        actual injury to a person’s body or his freedom , or placing a person in danger of death or danger of grievous bodily injury;

(b)       the creation of actual danger to the health or security of the public;

(c)            serious damage to property;

(d)           serious disruption of vital infrastructures, systems or services;

Accordingly, the Israeli legislative definition is inherently similar to the UK legislation.[16] Apart from the Israeli legislation’s part, which deals with the protection of infrastructures versus the UK legislation that deals with electronic systems, these legislations are virtually identical.

Key to Have in Mind: Striking Civil Liberties and Protection Against the Constant Threat of Terrorist Attacks

Anti-terrorist legislation tests the balance of the rights and freedoms of citizens against the restrictive measures necessary for protection.  Democracy seeks to protect citizen rights while also ensuring security.  In approaching that struggle, the UK, US, and Israel all enacted legislation that strikes a balance between liberal civil liberties and protection against the constant threat of terrorist attacks. By providing confidence and reducing fear in society these enactments support democracy.

All in all, it is in everyone’s interest to have peace in the Middle East. However, having in mind Hamas is a terrorist organization (evidently self testified as such), could there be peace with such an organization? What would you have done should your citizens, friends and family be constantly bombed “in the name of God”? Do you have the right to protect your civilians? Your family?

Think about it.

במהלך השנים ביקרתי בארצות הברית מספר רב של פעמים, אך זו הפעם אני מבקש להסב את תשומת הלב למספר נושאים אולי שגרתיים אבל בעיני מאפיינים .

בדיקות ביטחוניות

כישראלים אנו מורגלים בבדיקות בטחוניות בכל מקום ציבורי ולא רק בנתב”ג.

כיוון שטסתי בחברת תעופה זרה נדרשתי להחליף טרמינלים בנמל האם של אותה חברה.

בעבר הרחוק יותר הייתה זו החלפה שיגרתית ללא בידוק נוסף על זה שעברנו בנתב”ג.  מאז ה- 11 לספטמבר 2001 , הבידוק לאלו הטסים לארצות הברית הוחמר כמה מונים ועתה למרות שמדובר בטיסת conection נדרשנו לעבור בידוק מלא קודם הכניסה לטרמינל הייעודי ממנו ממריאות הטיסות לארצות הברית (כולל הורדת נעליים).

במהלך הנסיעה בארצות הברית  נתקלנו במספר דברים מנוגדים, כך לדוגמה בעת העלייה לרכבת אין כל בידוק שהוא, גם לא המינימלי, אך לעומת זאת בעת העלייה למרומי האמפייר סטייט ישנו בידוק כולל שיקוף תיקים, כך גם הבדיקות בעת הכניסה למשחק כדורסל טרום עונה של ה-NBA ישנו בידוק בדומה לכניסה לקניונים ומקומות ציבור בישראל.

מזג האוויר

בעת ביקורנו בניו המפשייר הגיעו הטמפרטורות בבוקר ל- מינוס 2 מעלות צלזיוס לערך. וכך עברנו מהחום של ישראל ל”תא ההקפאה” האמריקאי.

האוניברסיטאות

למרות השפל הכלכלי בעקבות משבר הסאב פריים, האוניברסיטאות המובילות בעולם בלימודי מנהל עסקים הן אמריקאיות , כך מתוך 10 המדורגת ראשונות 8 הן אמריקאיות ו- 2 באירופה.

ולמרות העובדה כי לכל אחת מאוניברסיטאות אלו , ישנו רישום יתר בסדר גודל של מספר מונים על יכולת הקליטה של בתי הספר למנהל עסקים בכל אוניברסיטה ואוניברסיטה, ודרישות הקבלה הן גבוהות ומחמירות במיוחד , האוניברסיטאות מקבלות כל מועמד באופן מעורר התפעלות , לא רק  מבחינת החומר והסקירה על האוניברסיטה ויתרונותיה, אלא גם מבחינת אפשרויות העבודה לאחר גמר התואר כולל שמות המגייסים הגדולים .  הדברים אמורים ללא יוצא דופן ב  Tuck , MIT , Harvard , NYU ,  UCBerkly ואחרות.

בחירות  רחובות  ובעיות

חינוך וקהילה- בעת היותי בבוסטון הבחנתי בשלט אשר על פיו מדי יום נושרים ממערכת החינוך 7000 תלמידים. על פי השלט אם  נחבר את השולחנות שלהם אורכם הכולל יגיע ל- 4 מייל!!!

אירוניה- ועוד שלט בולט בקיימברידג’ מסטצ’וסטס, ליד משרד צבא ההצלה  (Salvation Army  ) המדבר על סיוע לילדים הומלסים בעייה ההולכת וגוברת , כאשר בו זמנית מוצב על המדרכה שלט המפנה את הבוחרים לקלפי במשרדי צבא ההצלה..

בין לבין בכל פינת רחוב בקיימברידג’ ניצבים אנשים תומכי הנשיא אובמה הקוראים לבוחרים להירשם ולהצביע זאת על אף העובדה שמסטצ’וסטס, נחשב כמדינה בטוחה של הנשיא, עד כדי כך שהמועמדים כלל אינם טורחים לבקר בה.

הומלסים- התופעה  מוכרת וידועה וכבר נכתבו על כך תילי תילים של מילים, ובכל זאת לראות זאת בפועל זה קצת אחרת.  כך לדוגמה כשחוצים את מסצ’וסטס אבניו בקיימברידג’, מעוז 2  אוניברסיטאות העל האמריקאיות MIT ו Harvard אשר הקמפוסים שלהן תופסים חלק ניכר מרחוב ארוך זה,  אי אפשר שלא להיתקל בבעיה בה עומדים אנשים צעירים ומבקשים את רחמי הציבור וכסף. כך לדוגמה כותבת על גבי שלט אחת אלמונית:

Homless and pregnant needs money

או אחד אחר העומד ברחוב ואומר לעוברים ושבים :

I am out of excuses do you have some money for me

אז נכון שתופעת קיבוץ הנדבות וההומלסים הגיעה גם לישראל ובכל זאת – גם זו אמריקה

מה מבדיל בין רח’ 46 פינת השדרה ה- 11, והבניין הנמצא בשדרה הראשונה בין רח’ 42- 48?

בפינת הרחובות 46 והשדרה ה- 11 בניו יורק באחד המזחים שעל נהר ההדסון עוגנת לה נושאת המטוסים אינטרפיד , זו שרתה את ארצות הברית בפסיפיק במלחמת העולם השנייה ולאחר מכן שופצה והספיקה לשרת במלחמת ויאטנאם. זו נושאת מטוסים קטנה במונחים של היום, אך ביקור בה והצפייה בשורת המטוסים הניצבת עליה החל ממטוס הריגול SR-71 , המשך דרך ה- F-14 טום קט וכו’ והמשך דרך מעבורת החלל אנטרפרייז המוצבת עליה לאחר שסיימה את שרותה ב- NASA.

כדורסל

ליגת ה- NBA היא הגדולה והטובה ביותר בעולם, על כך אין חולק וכך במשחק טרום עונה בין הנטס ובין הסלטיקס בברקליס סנטר בברוקלין נכחו כ- 20 אלף צופים !!! בינהם גם כאלו שעודדו את הקבוצה האורחת בוסטון סלטיקס הנחשבת לאת הקבוצות היותר אהודת בארצות הברית.

אך ליגת ה- NBA היא יותר מכדורסל, במקום פרסומות במגרש הופיעו כתוביות על הלוח במרכז האולם הקוראות להצטרף ולתרום  למלחמה בסרטן, זאת ועוד הקבוצה המקומית שיתפה במהלך המשחק תחרות בין ילדים, ואת ההימנון הלאומי של ארצות הברית שר ילד בן 9 כשהקהל מצטרף אליו. ובכלל ניכרת ההשקעה של הקבוצה המקומית בקהילה המקומית המחזירה לה אהבה (למרות שתוצאת הסיום הייתה 115:85 לטובת הסלטיקס).

הקריאה השגורה יותר מכל בפי קהל האוהדים שהתקבץ באולם  היא- Defence ללמדנו שהמפתח לניצחון מתחיל קודם כל בהגנה והבנת מהלכי היריב- ואין מי שבין בכדורסל טוב יותר מהאמריקאים, שהרי המשחק הומצא קודם כל על ידם.

מילה על חברות התעופה

לארצות הברית טסנו עם חברת לופטהאנזה. אחרי השירות שקיבלנו בחברה זו קשה להבין איך חברה הנמנית על אותה ברית תעופה (יונייטד קונטיננטל) מצליחה לצמצם את הרווחים במושבי מחלקת התיירים באופן שאפילו לי (גובה 1.70 ) היה קשה לשבת .

מאידך אני ממליץ לחברת אל על ללמוד דבר או שניים על הדרך בה דיילים משרתים את הנוסעים (בכל מחלקה ) הן מחברת יונייטד ובודאי מחברת לופטהאנזה בה הישיבה במחלקת תיירים והשירות לנוסע הם פשוט ברמה אחרת.

ואגב – אין זה משנה באיזה חברת תעופה אתם טסים ובאיזה מחלקה – בעת טיסה ארוכה השתדלו לקום ממקומכם ולהניע את עצמכם .

ובכל זאת תמיד טוב להגיע ארצה ולהיות בבית בישראל.