פרולוג

במאה ה- 11 לספירה התעורר סכסוך כבד בין הקיסר היינריך הרביעי לבין האפיפיור גרגוריוס השביעי. מקורו של הסכסוך היה נעוץ בסמכות למנות בישופים מקומיים . הקיסר היינריך הרביעי שחשש מחרם שיטיל עליו אפיפיור הגיע בסופו של דבר למקום שבתו של האפיפיור (שנמלט מאימת צבאות היינריך הרביעי) בטירת קנוסה אי שם בטוסקנה , ושם לאחר 3 ימי המתנה והשפלה קיבל אותו האפיפיור ומחל לו. מספר שנים לאחר מכן שטפו חילייו של היינריך את ארץ המגף תוך שהנסיכויות השונות מצטרפות אליהם ובסופו של דבר כבש את רומא . והאפיפיור גרגוריוס ה-7 זכור שם לעד כמי שהביא לחורבנה של רומא . אבל בעולם מה שזכור יותר מכל מאותו סכסוך היה הפתגם הליכה לקנוסה שמשמעותו כניעה והשפלה .

מערכה ראשונה

ביבי ראש ממשלת ישראל רפובליקני בנשמתו אינו סובל את נשיא ארצות הברית ברק אובמה. אובמה הנשיא השחור הראשון הוא אינטלקטואל מנוכר שעטף עצמו בשורה של ליברלים אמריקאים שמאלנים שרובם אינם סובלים את ביבי (ראו ערך רם עמנואל ששימש כרש צוות הבית הלבן קודם בחירתו לראש עיריית שיקאגו) וחלק לא מבוטל מהם הם יהודים בני עמנו.

ביבי טרח מאחרי הקלעים והזמין את מועמד הרפובליקנים מיט רומני לביקור שלא היה מבייש כל ראש מדינה וכך גם ההתייחסות של ביבי אליו. מאחרי הקלעים שיחק להערכתנו גם ברנש בשם אדלסון בעל עיתון ישראל היום התומך בביבי ובמקביל תומך במועמד הרפובליקנים לנשיאות.

בבחירות לקדנציה השנייה זכה הנשיא אובמה פעם נוספת ומשב הרוח הצונן מהבית הלבן החל את מסעו לכוון ירושלים, אך כל עוד לא הייתה סיבה חיצונית לכך הצדדים הסתירו את האנטיפטיה ההדדית בינהם.

ביבי במחווה של רצון טוב נעתר לנשיא והתקשר לעמיתו (אז) בטורקיה ארדואן והתנצל בפניו על תקרית המרמרה וזאת למרות שארדואן הוא אנטישמי במהותו . ההתקשרות נועדה לסייע לאובמה בהתנהלותו מול בעלת בריתו טורקיה המנוהלת על ידי מפלגה איסלאמית .

רקע של אובמה וחבר יועציו הקרוב-

נשיא ארצות הברית שייך לאגף הליברלי של המפלגה הדמוקרטית או אם תרצו בלשון אחרת השמאל הליברלי האמריקאי. זהו אותו שמאל שחלקו הקטן התנגד לפלישה לאפגניסטן לאחר מתקפת הטרור של ה- 11/9/2001 וחלק ניכר ממנו התנגד למלחמה בעיראק .

כדי להבין את האידאולוגיה של האגף הליברלי דמוקרטי אנו צריכים לחזור בזמן לראשית שנות ה- 70 של המאה ה- 20 . התקופה היא תקופת מלחמת ויאטנאם צעירים אמריקאים רבים נהרגים בארץ רחוקה ששליטיה מושחתים והמחאה נגד מלחמה זו צוברת תאוצה בכל ארצות הברית , כאשר רשתות הטלביזיה הגדולות שם מראות את המלחמה בעיינים שאינן אוהדות אותה וזאת בלשון המעטה. הימים הם  גם ימי הנשיא הרפובליקן ריצ’ארד ניכסון הידוע בכינויו טריקי דיקי .

אחד הסנאטורים הדמוקרטים שנחשב לסמן השמאלי של המפלגה הדמוקרטית היה ג’ורג מקגוורן מדרום דקוטה. מקגוורן התנגד נמרצות למלחמת ויאטנאם עוד בתחילתה (שנות ה- 60 ) ובשנת 1972 נבחר למועמד הדמוקרטים לנשיאות. במקביל טריקי דיקי הלו הוא הנשיא ניכסון החל בתחבולות שנועדו להכשיל את המירוץ של מקגוורן לנשיאות התחבולה שהתפרסמה  יותר מכל ידועה כפרשת ווטרגייט.

מקגוורן הובס בבחירות לנשיאות , אמריקה הלכה ימינה ועל אף זאת בעת פלישת ארצות הברית לעיראק הביע את התנגדותו הנחרצת נגד מלחמה זו, ואף קרא להעמיד לדין את ג’ורג בוש הבן ואת סגנו דיק צ’ייני. לפני מערכת הבחירות ב 2008 העניק את תמיכתו לברק אובמה , שגם הוא כמו מקגוורן התנגד למלחמה (בניגוד לסנאטורית הילארי קלינטון שתמכה בה) ולמרות שביל קלינטון מינה אותו לשגריר ליד מוסדות האום שעסקו בעינייני חקלאות ומזון.

המשבר הכלכלי של שנת 2008 הידוע כמשבר הסאב פריים הביא לנצחונו של אובמה והמפלגה הדמוקרטית בבחירות .

המעגל הקרוב שעטף את אובמה הורכב רובו ככולו מאנשי האגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית , חלקם בדלנים בנשמתם המתנגדים למעורבות אמריקאית כלשהי במלחמות מחוץ לארצות הברית .ואם תרצו בעלי דעות הקרובות לדעותיו של הסנאטור ג’ורג מקגוורן שביקש להיבחר לנשיאות במאה הקודמת.

מערכה שנייה – מבצע צוק איתן.

ביבי רצה שקט. הוא הבין היטב כי ישראל ככל שתזכה במערכה צבאית יכולתה לזכות במערכה המדינית מוגבלת ותלוית מצב ברצונו של נשיא ארצות הברית לסייע בידה. וכך ישראל ביקשה לחזור על מודל עמוד ענן שעיקרו תקיפה אווירית מסיבית שבעקבותיה הוסכם על ההבנות. מאחר וחל שינוי ברכיבי הכח בזירה המקומית לרבות התמיכה הכלכלית לה זכה החמאס מצד קטאר והשפעת חמאס חוץ על הזירה הסתבר לביבי כי חמאס אינו מעונין להפסיק את האש משורה של סיבות בכללן הקשיים הכלכליים למימון אנשיו והסגר שהוכבד לאחר עליית נשיא מצרים סיסי לשלטון.

ארוע המנהרות שהיה ליד קיבוץ סופה  הוביל לכניסה הקרקעית ממנה חשש ביבי, שכן הכניסה הקרקעית לוותה במראות הרס כבדים ברצועה למרות זאת המערכה נמשכה לאורך תקופה ארוכה ממבצעים קודמים ועלותה למשק הישראלי גדולה גם אם כמה לולינים כולל השר יאיר לפיד מנסים להצניע זאת בעזרת מספרים ואחוזים ..

לקראת סיום פרק המנהרות החל מאמץ תווך אמריקאי לסיום הלחימה , המאמץ האמריקאי הסתמך בעיקרו על סיוע טורקיה וקטאר להסכם , אלא שהתנגדות ישראל למעורבות הטורקית קטארית הכשילה (בצדק רב זאת יש להדגיש ) את מאמצי התווך האמריקאים שנבעו בעיקרם מנאיביות וחוסר הבנה של האזור המלווה אותם מאז שנת 2011  (האביב הערבי שהפך סדום ועמורה).

אלא שכאן החל ביבי לחוש אופוריה בלתי מובנת והעובדה כי נטר לנשיא אובמה (כן גם על הטלפון המשפיל לארדואן שהמשיך וממשיך בהסתה אנטישמית) הובילה אותו להדלפות מכוונות נגד שר החוץ האמריקאי ג’ון קרי שגם אם אינו נחשב לשר חוץ מבריק כקודמתו בתפקיד הרי הוא אוהד ישראל צרוף.

הפגיעה בשר החוץ האמריקי הנחשב מאנשי אמונו של הנשיא הייתה כפגיעה בנשיא עצמו , לכך נוספה הנזיפה בשגריר והדלפתה. ביבי שכח כלל בסיסי כי לא נושכים את היד המאכילה אותך ושומרת עליך. התוצאה המתבקשת היא חינוך מחדש של ביבי שבהכרח יוביל להשפלתו (זוכרים את הכניסה שלו ללשכת הנשיא מהדלת האחורית בשנת 2009? )אך מה שעומד על כף המאזניים הם צרכיה של ישראל ולא האגו של ביבי. ובוא לא נשכח גם לאובמה הקר והמנוכר יש אגו וישראל זקוקה לארצות הברית יותר משארצות הברית נדרשת למזרח התיכון הבעייתי בכלל וישראל בפרט , מדיניות שהיא תולדה של עצמאות משק האנרגיה האמריקאי שאינו תלוי יותר במזרח התיכון (להבדיל מאירופה).

האמירות היוצאות מגורמים מדיניים עלומי שם ופנים בישראל המצביעות על תמיכת הקונגרס (בית הנבחרים והסנאט) בישראל וכאילו ישראל אינה צריכה את הנשיא אין להן מקום ואם נאמרו מעידות על חוסר הבנה במקרה הטוב וטיפשות במקרה השני.

הקונגרס הוא הגוף המחוקק והמבקר את הרשות המבצעת בארצות הברית. הרשות המבצעת היא ממשל הנשיא. אין ביכולתו של הקונגרס לכפות על הנשיא התנהלות מסוימת ביחסי החוץ של ארצות הברית , ולמעט בנושאי חקיקה (עקיפת וטו של הנשיא ) ולמעט בנושא בקשה להכריז מלחמה. הנשיא הוא הגורם היחיד המכריע בכל הקשור ביחסי החוץ , לרבות וטו במועצת הביטחון או סיוע כספי צבאי או אזרחי.

לכן מוטב לו לביבי לישר את ההדורים ככל הניתן עם ממשל אובמה, גם במחיר של השפלה אישית כזו או אחרת שכן האינטרסים הישראלים בראשם ההרתעה המדוברת כמו גם גמישות התנהלותה של ישראל מול אירופה הבוחנת באופן תדיר את מסכת היחסים בין ישראל לארצות הברית , מחייבת שביתת נשק זו או לפחות הסדרה לתקופה של שנתיים וחצי.

אפילוג ומבט לעתיד

בעוד שנה וחצי יחל המירוץ לנשיאות ארצות הברית . תחילה לקבל את מועמדות אחת מ- 2 המפלגות ואח”כ הקרב על הנשיאות עצמה .

סביר להניח כי בין המועמדים נמצא שמות מוכרים כמו הילארי קלינטון , מושל ניו ג’רסי כריסטי (רופבליקנים ) ג’ב בוש (אחיו של ובנו של) וכן את מושל מדינת ניו יורק אנדרו קוואמו העושה בימים אלו בארצנו.

אני מקווה בכל ליבי כי ביבי ינהג בזהירות יתר לא יתמוך במועמד זה או אחר ,ולא ינהג על פי רחשי ליבו . כדאי לכולנו לזכור ואני בטוח שביבי בודאי יודע כי ביל קלינטון אינו אוהב אותו יותר מברק אובמה ,גם אם ליבו יאמר לו אחרת כדאי שיפעל על פי התובנות שיכתיב לו ראשו, הרי לא בכדי הוא סיים תואר MBA באוניברסיטת MIT היוקרתית.

ובמזרח התיכון כדאי לזכור כי שנתיים וחצי הן זמן ארוך ומייגע והשינויים הם מהירים ולעיתים קצת בלתי נתפסים. בבהד 1 קיים המושג צוללת הוא מתאר תקופה שצריכים לעבור בלי לעשות גלים, כמו הצללית של בהד 1 למי שמתבונן מרחוק.