Economy Politics Security — 05 July 2013
התפרקות

בשנות ה- 80 של המאה ה- 20 נקלעה ברית המועצות לשעבר למשבר כלכלי חריף. אחת המסקנות של המשבר הכלכלי הייתה כי ברית המועצות לא יכולה להמשיך ולהחזיק צבא בסדר גודל שהיה לה וכך גם לא יכלה להמשיך ולסבסד את מחיר הגז והנפט במדינה עתירת המחצבים.

התוצאה כבר ידועה. גורבצ’וב ששימש כמזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית ניסה להביא לבנייה מחדש של הכלכלה ולפעול לפתיחות של השלטון , במהלכים שהביאו בסיומם להתפרקותה של ברית המועצות והקמתן של הרפובליקות האתניות שהיוו חלק ממנה.

לאחר כהונתו של בוריס ילצין כנשיא רוסיה ואחרי ניסיון ההפיכה נגדו עלה לשלטון נשיא רוסיה המכהן כיום (לאחר הפסקה באמצע  של 4 שנים ) – פוטין אשר במסווה של דמוקרטיה חוקתית שולט ברוסיה במתווה אנטי דמוקרטי , השולל זכויות אשר במערב נחשבות כזכויות יסוד. ולמעשה החזיר את רוסיה לשלטון ריכוזי גם אם מראית העין היא של ביזור סמכויות וכלכלה חופשית.

בזמן התפרקותה של ברית המועצות נוצל הואקום השלטוני שנוצר לצרכי התעשרות קלה של מספר דמויות הקרויות בלשון העממית אוליגרכים , וכך ארע שממדינה ריכוזית בה הכלכלה נשלטה באופן מוחלט על ידי המדינה , עברו נכסים בעלי חשיבות כלכלית  מהמדרגה הראשונה (לעיתים נכסים אסטרטגים) לידי קבוצה של מתעשרים אשר לפחות חלקם היו קשורים לפשע המאורגן ברוסיה, ולעיתים לגורמים ששרתו בעבר בק.ג.ב הסובייטי (הגורם המופקד היום על ביטחון הפנים של רוסיה הוא ה- FSB   ).

המרוויחה הגדולה של התפרקות ברית המועצות הייתה ישראל שחוותה בשנות ה- 90 של המאה ה- 20 את העלייה מרוסיה , עלייה שאת תרומתה לכלכלה הישראלית ניתן להבין רק על ידי השוואה של הגידול בתוצר הלאומי הגולמי 10 שנים לפני העלייה מברית המועצות ו- 10 שנים לאחר מכן לרבות התרומה הענקית לביצועי ההיי טק הישראלי.

מצרים נשלטה בעבר הרחוק על ידי השלטון העותמאני ואח”כ נמצאה תחת השפעה בריטית (אחרי מלחמת העולם הראשונה והשנייה ושלטון מלוכני (פארוק) שסולק במהפיכת הקצינים הצעירים ב- 1952 , שסיים בעצם את השפעת בריטניה והמערב במצרים. מהפיכה שבראשה עמד קולונל בלתי ידוע אז בשם גמאל עבדל נאצר.   מאחר ומצרים מעולם לא הייתה דמוקרטיה במובן ה מערבי , גם השלטון שלאחר תקופתו של נאצר פעל בדרכים , אשר בעינים מערביות אינן נחשבות לדמוקרטיות וזאת בלשון המעטה. כך לדוגמה תנועת האחים המוסלמים שנולדה במצרים ומשם התפשטה למדינות אחרות , נרדפה לאורך כל תקופת שלטונם של נאצר סאדאת ומובארכ , אך אלו מעולם לא הצליחו להכריע אותה.

מצרים היא מדינה ריכוזית העוברת תהליך עיור מהיר ,ראו בנושא זה מצרים והאחים המוסלמים במבט על, בקישור:  http://gizmoron.com/2011/05/egypt-and-the-muslim-brotherhood-in-a-glance/  היכולת לשלוט במדינה זו היא פונקציה של היכולת לאושש את הכלכלה במינימום שחיתות שלטונית (שחיתות שהפכה סמל של כל מי שמחזיק ברסן השלטון במצרים כולל זה של האחים המוסלמים) , בזמן שאנו רואים התפרקות שלטונית וכלכלית של מצרים , התפרקות שלמעשה לא תאפשר לשום מנהיג אזרחי לשרוד די זמן על כסאו.

לפחות בשלב זה אין במצרים דמות כריזמטית שתוכל להנהיג את המדינה ולסחוף אחריה את אזרחי מדינה זו,  הגורם הסמכותי היחידי שיכול להביא  שקט יחסי למדינה הוא הצבא , אשר מעדיף לשבת מאחרי הקלעים ולא לעסוק בניהולה הכלכלי הבלתי אפשרי של מצרים.

התמוטטות הכלכלה המצרית מהווה את  הגורם להתמוטטות השלטונית שלה, זאת בצד התמוטטות הביטחון האישי (תקיפות אלימות של נשים בכיכר תחריר לרבות אונס של כתבת הסי.בי.אס, כתבת פרנס 24 ולאחרונה כתבת הולנדית )ולצד רכיבים הנוגעים להתנהלות של אלו שהחזיקו ברסן השלטון, אך מעבר להשלכות של מי יהיה בשלטון להתמוטטות השלטון במצרים יש גם  השלכות על ביטחון האזור.

שמעתי וקראתי מספר סקירות של פרשנים הסבורים כי התמוטטות שלטון האחים המוסלמים היא בגדר בשורה טובה לישראל ולמערב, אלא שלפחות בטווח הקצר אין בכך כל בשורה אמיתית.

ראשית הנגזרת של מהפיכת יולי במצרים מחייבת את הצבא המצרי לרתק כוחות רבים לזירה הפנימית בקהיר ובערים הגדולות האחרות. הפועל היוצא הוא הוא כי ספק אם הצבא המצרי יוכל להמשיך לרתק כוחות ומשאבים בסיני על מנת להילחם במסתננים מרצועת עזה , המכוונים לפיגועים נגד ישראל. הפועל היוצא הוא שישראל תצטרך להתכונן לפחות בטווח הקצר ליותר פיגועים מכוון הגבול המצרי, פיגועים שיתכן ומוצאם הוא ברצועת עזה אך היכולת להוציאם לפועל מחייבת סיוע מסיבי של בדווים בסיני.

במקביל צריך לצפות לניסיון איראני לנצל את הואקום השלטוני שנוצר כדי לבסס מחדש את השפעתה על ארגון החמאס ברצועת עזה , לרבות על ידי הברחת אמל”ח וכסף לתוך הרצועה, הברחה שיכולה להתאפשר ביתר קלות דרך סיני ככל שישאר שם ואקום שלטוני עד להתבססות מחודשת של השלטון המרכזי בקהיר.

מי שמצפה להסתלקות האחים המוסלמים מהזירה הפנימית במצרים שוגה להערכתי באשליות, האחים המוסלמים גם אם לא יזכו בבחירות הבאות (ככל שאלו יתקיימו ובמועד שיתקיימו ) וככל שלא יוצאו אל מחוץ לחוק כפי שנעשה ב- 1954 , יהיה להם משקל נכבד בזירה הפנימית ובהתנהלות השלטון הבא במצרים .

צריך לצפות כי לירידת האחים המוסלמים מהשלטון במצרים תהיה השפעה (לפחות מורלית) על האחים המוסלמים  הנלחמים בסוריה ומהווים את הגורם המרכזי בלחימה נגד אסד.

גם כאן יש לאיראנים השפעה רבה על הלחימה.  צריך לזכור כי הצבא הסורי הנאמן לנשיא מרותק רובו ככולו לבסיסים ומתקנים אסטרטגים , ואין ביכולתו לנהל לחימה נגד כוחות המורדים. כך בלחימה על קסיר, עיר המעבר האסטרטגית השולטת על המעבר למישור החוף הסורי וללבנון, נוהל הקרב בשטח על ידי החיזבאללה שספג שם אבידות כבדות.

להערכתי האיראנים יבקשו לנצל את ההצלחה של כיבוש קסיר והפגיעה המורלית באחים המוסלמים במצרים (פגיעה שיש לה השפעה רוחבית על תנועות האחים המוסלמים ומקורביהם גם מחוץ למצרים) כדי להגביר את הלחץ על המורדים בסוריה. בהעדר כוחות רגליים של ארגון החיזבאללה שנפגע במהלך הקרבות על קסיר צריך לצפות לאפשרות כי האיראנים יפעילו בסוריה כוחות רגליים של משמרות המהפיכה במסווה של מתנדבים שיעים .

במקביל להתנהלות האיראנית צריך לבחון היטב את ההתנהלות הרוסית בסוריה המזכירה יותר ויותר את ההתנהלות הסובייית באזור שנבנתה בשעתה  על הסכסוך הישראלי ערבי ועתה היא התנהלות לעומתית למערב תוך ניסיון לבסס את מעמדה של רוסיה הן בסוריה שנמל טרטוס שלה הוא נמל אסטרטגי עבורה, והן מול המערב שטורקיה בעלת הגבול המשותף עם סוריה , היא חלק מברית נאטו . כך צריך לראות את ההכרזה על אספקת טילי  ה- S 300 הרוסיים לא רק כאיום על ישראל, אלא כהתנהלות לעומתית למערב וכמשקל נגד להצבת סוללות טילי יירוט אמריקאיות  במדינות שהיו בעבר תחת השפעה סובייטית וכיום נוטות למערב כמו צ’כיה ופולין, זאת למרות שארצות הברית הכריזה בשעתו כי הסוללות מכוונות להגנה מפני תקיפה איראנית.

וכך  בשעה שהמערב עסוק בבעיותיו הכלכליות ונשיאה  של ארצות הברית ממשיך להתלבט באשר לדרך ההתנהלות של ארצות הברית מול ההתרחשויות במזרח התיכון , כדור השלג הנגזר מההתפרקות השלטונית ממשיך וצובר תאוצה ומנוצל על ידי 2 מדינות עיקריות איראן ורוסיה כדי להגביר את פוטנציאל ההשפעה שלהן (איראן ) וכדי לחזור לזירת המשחקים הבין מעצמתית (רוסיה) לאחר התפרקות ברית המועצות בתחילת שנות ה- 90 של המאה ה- 20.

ובהקשר זה צריך לזכור תמיד כי בנפול אויבך אל תשמח.

Related Articles

Share

About Author

Gabriel

Gabriel Benami- LLB- University of Tel Aviv, LLM- University of Bar Ilan, MA (political science/national security) University of Haifa & The National Security College

(0) Readers Comments

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>