קאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל הייתה השושבינה המרכזית במהלך להחלתו של משטר פיסקלי קשוח בגוש האירו משטר שבבסיסו ריסון תקציבי .
מה שעמד בבסיס הדברים הוא הגרעון התקציבי שהיה נחלתם של מדינות ה- PIIGS ולא רק הן.
אלא שהחלתו של משטר תקציבי קשוח הוא טוב ונכון במצב של תעסוקה מלאה או עם אבטלה קטנה יחסית דוגמת זו של גרמניה. המשמעות של משטר כזה במדינות שסבלו מגרעון תקציבי גדול הוא אבטלה כבדה הנגזרת מהצורך לקצץ בהוצאות הממשלתיות.
צריך לזכור כי גוש האירו אינו עשוי מקשה אחת , אלא כל מדינה אחראית לתקציבה ולמצב התעסוקה בה. בסופו של דבר מה שיכריע את גורלה של כל ממשלה הוא המצב הכלכלי השורר באותה מדינה.
כך לדוגמה פורסם לאחרונה כי ממשלת ספרד הגדילה את הגירעון התקציבי שלה, ככל הנראה על מנת לבלום את גל האבטלה הגואה במדינה זו (למעלה מ- 22% על פי הנתונים הרשמיים)
אלא שגרעון תקציבי במדינה אחת ממומן בעצם מקופתה של מדינה אחרת בעלת תקציב מאוזן, כך לדוגמה גרמניה ומדינות כמו הולנד צרפת דנמרק וכיו”ב נושאות בעצם בנטל החובות של יוון, אשר ממשלותיה פיזרו כספים רבים והיטיבו עם אזרחי המדינה בלי להגדיל את הצמיחה במדינה, נהפוך הוא ממשלת יוון נקטה במעשי מרמה והונאה ככל הנראה בסיוע בנק ההשקעות של גולדמן זאקס על מנת שיוון תתקבל לגוש האירו).
קולות המחאה הנשמעים ברחובותיהן של בירות אירופה השונות מעידים על חוסר שביעות רצון בסיסי של אזרחים המשלמים את מחיר ההתפרעות התקציבית של ממשלותיהם קודם למשבר החובות של גוש האירו.
פרנסואה הולנד הסוציאליסטי נבחר לתפקיד נשיא צרפת על סמך הבטחה לבוחרים להגדיל את תקציבה של צרפת בניגוד לקודמו סרקוזי שביקש לנקוט מדיניות מצמצמת.
הקולות הנשמעים מועידת ה- G 8 בדבר הצורך בהרחבה מוניטרית גם באירופה, מעידים כי ראשי הממשלות באירופה אינם פוסלים אפשרות להדפסת אירו ואינפלציה על מנת לנסות ולגרום לחידוש הצמיחה באירופה. בין השאר נשמעה הצהרה המבקשת לשמור את יוון בתוך גוש האירו.
מאחר ואנו עוסקים בפוליטיקאים , אזי הנחת הבסיס צריכה להיות כי ראייתם של אלו וטווח התכנון שלהם נגזרים מהצרכים האלקטורלים שלהם , מכאן שיש ניגוד אינטרסים בסיסי בין צרפת לגרמניה, כאשר אזרחיה של האחרונה מסרבים להמשיך ולממן את חובותיהן של יוון וכמובן מדינות ה- PIIGS האחרות.
אזרחי גרמניה רואים ביוון נטל ועול כלכלי המוטל על גרמניה, המשך הסיוע הגרמני על מנת למנוע התמוטטות של יוון ומפולת אפשרית בשווקים הפיננסים עלול לפגוע בסכוייה של אנגלה מרקל לחזור ולהיבחר מחדש לתפקידה.
מנגד גרמניה היא חלק מהכלכלה הגלובלית בכלל וציר חשוב בגוש האירו אליו היא מיצאת את מרבית תוצרתה. התמוטטות של גוש האירו, משמעה פגיעה אפשרית בכלכלת גרמניה.
אנגלה מרקל מבינה זאת היטב , אך השיקול הנוגע להמשך חייה הפוליטים הוא זה שלהערכתי הנראה יכוון בסופו של דבר את מעשיה, מכאן שגם אם תסכים להקלה כזו או אחרת במשטר הפיסקלי שהוסכם עליו, היא תבקש לקבוע תג מחיר להסכמתה זו , להערכתי תג המחיר צריך להיות יציאה מסודרת של יוון אל מחוץ לגוש האירו כאשר העילה תהיה שיקום הכלכלה היוונית ללא לחצים חיצוניים ומנגד לאפשר למרקל לטעון כי ביציאתה של יוון אל מחוץ לגוש האירו אין צורך בסיוע של הכלכלה הגרמנית ליוון.
יציאה מסודרת של יוון אל מחוץ לגוש האירו מחייבת הכנה מדוקדקת לרבות של מקורות התמיכה הכלכליים ביוון לאחר יציאה כאמור ומורטריום על חובותיה החיצוניים של יוון. במצב זה חלוקת הנטל היווני תהיה לא רק על גוש האירו אלא על האיחוד האירופי כולו (כולל בריטניה שמרבה להשיא עצות אך אינה נושאת בנטל לאור העובדה כי אינה חברה בגוש האירו) ועל קרן המטבע הבינלאומית ודרכה גם על ארצות הברית. האחריות לפיקוח על תוכנית שיקום כאמור צריכה להיות של קרן המטבע הבינלאומית.
על פי השקפתי הדרך היחידה שנותרה למנהגי גוש האירו , היא לחרוג מהקונספציה בדבר הצורך בהשארות יוון בתוך גוש האירו ולהכין ליוון תוכנית שיקום וצמיחה מחוץ לגוש האירו כאשר היציאה ותוכנית השיקום יהיו מלווים בהצהרות תמיכה וגיבוי לשיקום הכלכלי האמור על ידי כל האיחוד האירופי ובתמיכה בינלאומית של קרן המטבע הבינלאומית ובעקיפין גם ארצות הברית אשר התמוטטות פיננסית באירופה ערב הבחירות לנשיאות שם עומדת בניגוד לאינטרס של נשיאה, החושש מהשלכות התמוטטות כזו על וול סטריט וכלכלתה של ארצות הברית.
בלא תוכנית כאמור הרי בסופו של דבר יוון תצא מחוץ לגוש האירו בלא תוכנית מסודרת עם מפולת בשווקים הפיננסגים , בדיוק אותה מפולת ממנה חוששים הן בארצות הברית והן בגוש האירו , מפולת שתאופין על ידי המודל הקיצוני של דילמת האסיר בתורת המשחקים ביחס לחוסר אמון ושתוף פעולה כלכלי בין מדינות .
את דעתי על משבר גוש האירו ראו גם בקישורים הבאים:
גוש האירו קריסה או אירו חדש
קוו ואדיס אירו
דרושה תוכנית מרשל חדשה לאירופה
מליהמן ברדרס ועד גוש האירו דינמיקה של חוסר הבנה בניהול משברים
קאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל הייתה השושבינה המרכזית במהלך להחלתו של משטר פיסקלי קשוח בגוש האירו משטר שבבסיסו ריסון תקציבי .
מה שעמד בבסיס הדברים הוא הגרעון התקציבי שהיה נחלתם של מדינות ה- PIIGS ולא רק הן.
אלא שהחלתו של משטר תקציבי קשוח הוא טוב ונכון במצב של תעסוקה מלאה או עם אבטלה קטנה יחסית דוגמת זו של גרמניה. המשמעות של משטר כזה במדינות שסבלו מגרעון תקציבי גדול הוא אבטלה כבדה הנגזרת מהצורך לקצץ בהוצאות הממשלתיות.
צריך לזכור כי גוש האירו אינו עשוי מקשה אחת , אלא כל מדינה אחראית לתקציבה ולמצב התעסוקה בה. בסופו של דבר מה שיכריע את גורלה של כל ממשלה הוא המצב הכלכלי השורר באותה מדינה.
כך לדוגמה פורסם לאחרונה כי ממשלת ספרד הגדילה את הגירעון התקציבי שלה, ככל הנראה על מנת לבלום את גל האבטלה הגואה במדינה זו (למעלה מ- 22% על פי הנתונים הרשמיים)
אלא שגרעון תקציבי במדינה אחת ממומן בעצם מקופתה של מדינה אחרת בעלת תקציב מאוזן, כך לדוגמה גרמניה ומדינות כמו הולנד צרפת דנמרק וכיו”ב נושאות בעצם בנטל החובות של יוון, אשר ממשלותיה פיזרו כספים רבים והיטיבו עם אזרחי המדינה בלי להגדיל את הצמיחה במדינה, נהפוך הוא ממשלת יוון נקטה במעשי מרמה והונאה ככל הנראה בסיוע בנק ההשקעות של גולדמן זאקס על מנת שיוון תתקבל לגוש האירו).
קולות המחאה הנשמעים ברחובותיהן של בירות אירופה השונות מעידים על חוסר שביעות רצון בסיסי של אזרחים המשלמים את מחיר ההתפרעות התקציבית של ממשלותיהם קודם למשבר החובות של גוש האירו.
פרנסואה הולנד הסוציאליסטי נבחר לתפקיד נשיא צרפת על סמך הבטחה לבוחרים להגדיל את תקציבה של צרפת בניגוד לקודמו סרקוזי שביקש לנקוט מדיניות מצמצמת.
הקולות הנשמעים מועידת ה- G 8 בדבר הצורך בהרחבה מוניטרית גם באירופה, מעידים כי ראשי הממשלות באירופה אינם פוסלים אפשרות להדפסת אירו ואינפלציה על מנת לנסות ולגרום לחידוש הצמיחה באירופה. בין השאר נשמעה הצהרה המבקשת לשמור את יוון בתוך גוש האירו.
מאחר ואנו עוסקים בפוליטיקאים , אזי הנחת הבסיס צריכה להיות כי ראייתם של אלו וטווח התכנון שלהם נגזרים מהצרכים האלקטורלים שלהם , מכאן שיש ניגוד אינטרסים בסיסי בין צרפת לגרמניה, כאשר אזרחיה של האחרונה מסרבים להמשיך ולממן את חובותיהן של יוון וכמובן מדינות ה- PIIGS האחרות.
אזרחי גרמניה רואים ביוון נטל ועול כלכלי המוטל על גרמניה, המשך הסיוע הגרמני על מנת למנוע התמוטטות של יוון ומפולת אפשרית בשווקים הפיננסים עלול לפגוע בסכוייה של אנגלה מרקל לחזור ולהיבחר מחדש לתפקידה.
מנגד גרמניה היא חלק מהכלכלה הגלובלית בכלל וציר חשוב בגוש האירו אליו היא מיצאת את מרבית תוצרתה. התמוטטות של גוש האירו, משמעה פגיעה אפשרית בכלכלת גרמניה.
אנגלה מרקל מבינה זאת היטב , אך השיקול הנוגע להמשך חייה הפוליטים הוא זה שלהערכתי הנראה יכוון בסופו של דבר את מעשיה, מכאן שגם אם תסכים להקלה כזו או אחרת במשטר הפיסקלי שהוסכם עליו, היא תבקש לקבוע תג מחיר להסכמתה זו , להערכתי תג המחיר צריך להיות יציאה מסודרת של יוון אל מחוץ לגוש האירו כאשר העילה תהיה שיקום הכלכלה היוונית ללא לחצים חיצוניים ומנגד לאפשר למרקל לטעון כי ביציאתה של יוון אל מחוץ לגוש האירו אין צורך בסיוע של הכלכלה הגרמנית ליוון.
יציאה מסודרת של יוון אל מחוץ לגוש האירו מחייבת הכנה מדוקדקת לרבות של מקורות התמיכה הכלכליים ביוון לאחר יציאה כאמור ומורטריום על חובותיה החיצוניים של יוון. במצב זה חלוקת הנטל היווני תהיה לא רק על גוש האירו אלא על האיחוד האירופי כולו (כולל בריטניה שמרבה להשיא עצות אך אינה נושאת בנטל לאור העובדה כי אינה חברה בגוש האירו) ועל קרן המטבע הבינלאומית ודרכה גם על ארצות הברית. האחריות לפיקוח על תוכנית שיקום כאמור צריכה להיות של קרן המטבע הבינלאומית.
על פי השקפתי הדרך היחידה שנותרה למנהגי גוש האירו , היא לחרוג מהקונספציה בדבר הצורך בהשארות יוון בתוך גוש האירו ולהכין ליוון תוכנית שיקום וצמיחה מחוץ לגוש האירו כאשר היציאה ותוכנית השיקום יהיו מלווים בהצהרות תמיכה וגיבוי לשיקום הכלכלי האמור על ידי כל האיחוד האירופי ובתמיכה בינלאומית של קרן המטבע הבינלאומית ובעקיפין גם ארצות הברית אשר התמוטטות פיננסית באירופה ערב הבחירות לנשיאות שם עומדת בניגוד לאינטרס של נשיאה, החושש מהשלכות התמוטטות כזו על וול סטריט וכלכלתה של ארצות הברית.
בלא תוכנית כאמור הרי בסופו של דבר יוון תצא מחוץ לגוש האירו בלא תוכנית מסודרת עם מפולת בשווקים הפיננסגים , בדיוק אותה מפולת ממנה חוששים הן בארצות הברית והן בגוש האירו , מפולת שתאופין על ידי המודל הקיצוני של דילמת האסיר בתורת המשחקים ביחס לחוסר אמון ושתוף פעולה כלכלי בין מדינות .
את דעתי על משבר גוש האירו ראו גם בקישורים הבאים:
גוש האירו קריסה או אירו חדש
קוו ואדיס אירו
דרושה תוכנית מרשל חדשה לאירופה
מליהמן ברדרס ועד גוש האירו דינמיקה של חוסר הבנה בניהול משברים
Related Articles
Share
About Author
(0) Readers Comments
לי זה לא יקרה" - מהטיטאניק ועד מחאת המילקי וברלין ומה שבינהם"
לא חייבים לרדת לברלין, שמעתי שקוסטה ריקה נהיית להיט לאחרונה. החשש שהא
מחאת המטריות- מדינה אחת 2 שיטות
אגב - סימן למאבקי הכוח בתוך הממשל הסיני בביג'ינג ניתן לראות בעצם פרוץ
מחאת המטריות- מדינה אחת 2 שיטות
למרות שאנו נמצאים עתה בישראל ניתן לומר בלי מרכאות כי אנו מקבלים עדכוני
מחאת המטריות- מדינה אחת 2 שיטות
עברתי היום בהונג קונג, חציתי ברגל את האזור בו מתרכזים המפגינים סביב בנ
מחאת המטריות- מדינה אחת 2 שיטות
אורי תודה על התגובה . אני מסכים לכל שכתבת , אלא שספק בעיני אם הממשל ה
