law Security — 30 October 2011
<!--:HE-->עבירות על ביטחון המדינה , עיסקת טיעון, ענישה והרתעה<!--:-->

עסקת טיעון נועדה בד”כ ליצור איזון בין כתב אישום לבין הנסיבות העולות מחומר הראיות.

עסקאות טיעון נערכות כאשר סט העובדות יכול ליצור עבירה שונה  קלה יותר בחומרתה.

כך לדוגמה אדם שגרם למוות בדקירה ניתן להעמידו לדין באישום של רצח, אך לעיתים קרובות, אישום כאמור יסתיים בהריגה, במיוחד אם הנסיבות יצביעו על רמת כוונה פחותה מאשר גרם מוות בכוונה תחילה.

 ההבדל הוא ברמת הענישה המכסימלית , אך לא תמיד המעשית= מאסר עולם (ברצח) או מאסר מכסימלי של 20 שנה. (לעיתים גם אנשים שהורשעו ברצ, אך מעשיהם היו קרובים להריגה זוכים להמתקת עונש מנשיא המדינה, שמעמידה את עונשם בפרופורציה לעבירה פחותה בחומרתה.

האלמנט החשוב ביותר הנוגע לעסקת טיעון הוא רמת הענישה הנגזרת מהמעשה נשוא כתב האישום המתוקן.

רמת הענישה היא שיוצרת אלמנטים של הרתעה כלפי אנשים אחרים ,מחזרה על המעשים נשוא כתב האישום.

צריך לדעת מספר דברים בנוגע לעבירת ריגול בכוונה  לפגוע בביטחון המדינה. הענישה בצידה של העבירה היא מאסר עולם, אך לא מדובר במאסר עולם דוגמת זה בעבירת הרצח כי אם במאסר מכסימלי של 20 שנה (כך על פי הדין) , מרדכי וענונו שהורשע בביצוע עבירה זו נדון ל- 18 שנות מאסר.

עבירות הריגול המנויות בסעיפים 111- 114 לחוק העונשין כוללות בחובן מספר ניסוחים הנגזרים מסוג הידיעות שנמסרו (ידיעה סודית או סתם ידיעה)   , למי נמסרו הידיעות (מסירת ידיעה לאויב חומרתה גדולה יותר גם כשאינה סודית) וכמובן הכוונה העומדת בבסיס העבירה. כוונה לפגוע בביטחון המדינה יכולה להיות עבירה שהעונש בצידה מאסר עולם כאמור , או עבירה שהעונש בצידה 15 שנה. (צריך לציין כי העונש המצוין בצד עבירות הוא העונש המכסימלי ולבתי המשפט שיקול דעת איזה עונש להטיל.)

העבירה של מסירת ידיעה סודית למי שאינו מוסמך (113א’ לחוק העונשין)  לכך אינה דורשת כוונה מיוחדת דוגמת זו המנויה בעבירה של ריגול חמור , אך העונש בצידה הוא 15 שנות מאסר, בדיוק כמו העבירה של איסוף והחזקה של ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה .

בד”כ נהוג לומר כי לענישה הפלילית כמה מטרות, כגון : נקמה, הרתעה ,  פיצוי הקורבן, שיקום העבריין, וכו’

כאשר מדובר בעבירות שנעשו על רקע אידיאולוגי, כמו לכאורה במקרה של ענת קם , אזי לנושא השיקום משקל קל יחסי, לעומת זאת לאלמנט ההרתעה יינתן משקל גדול יותר.

ההגנה על הידיעה הסודית היא העומדת בבסיס ההגדרה של העבירות בפרק הריגול של חוק העונשין.

הגנה זו על הידיעה מחייבת יצירת גדרות , המיועדים למנוע נגישות ממי שאינו צריך להיות שותף לסוד. מכאן גם השונות בדרישות הנוגעות לרמות סיווג בטחוני . יחד עם זאת צריך לדעת כי העובדה לפיה לאדם יש סיווג ביטחוני אינה נותנת לו נגישות אוטומטית לסוד, והשאלה תמיד היא האם יש נחיצות בהפיכתו לשותף לסוד.

כשהגדר המגנה על הסוד אינה מועילה , אזי מגיעים לשאלה כיצד משקמים אותה וכאן כאמור נכנס האלמנט העונשי המוגדר בחוק.

העבירה שהוגדרה בעיסקת הטיעון היא עבירה חמורה , כך גם תוארו  הנסיבות בכתב האישום (כפי שהובא לידיעת הציבור)  הראיות שהובאו לעונש מטעם התביעה (חוות דעת מומחה על הפגיעה בביטחון המדינה והיקפה  ) היו חסויות אך ניתן ללמוד על חומרת המעשים מדברי השופטים בגזר הדין שהושת על ענת קם.

להשקפתי האישית (על פי המעשים שתוארו בתקשורת ובכתב האישום שפורסם וגזר הדין כפי שנמסר עתה בכלי התקשורת) הדרך היחידה לשקם את  ההגנה על סודות מוגנים, שדליפתם יכולה לפגוע בביטחון המדינה כמו במקרה של ענת קם, היא על ידי הטלת עונש מאסר בפועל ארוך. כמה ארוך?  בית המשפט הכריע בהתאם למכלול שהונח בפניו, אך להשקפתי העונש אינו הולם את חומרת העבירה ואת סרגל הענישה במקרים אחרים קודמים.

יש לנו מה ללמוד מהאמריקאים בנושא זה וכדאי יהיה להשוות את הענישה שתוטל על טור’ ברדלי מנינג שהדליף את סודות מחלקת המדינה האמריקאית לוויקיליקס.

לטעמי האישי על הפרקליטות לערער ולדרוש מבית המשפט להעמיד את הציבור על חומרת המקרה גם על ידי החמרה בגזר הדין

Related Articles

Share

About Author

Gabriel

Gabriel Benami- LLB- University of Tel Aviv, LLM- University of Bar Ilan, MA (political science/national security) University of Haifa & The National Security College

(0) Readers Comments

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>